דיון מידע האם הסקוואט רואו שלך צריך להיות גבוהה מהדדליפט רואו שלך?

[StasZ]

מאמרון קצר מבית שייקו על ההבדלים במשקל בין הסקוואט(ללא רצועות) לדדליפט
Should your raw squat be higher than your raw deadlift? | Sheiko

 

[BreakingBadSuck]

ואתה חושב שבעצם היותו שוקל 62 ק"ג, הוא לא מגביל את עצמו? אתה חושב שזה משקל שהוא לא צריך לשמור עליו כדי לא לעלות?
אני לא מבין, כל מה שאתה צריך זה דוגמאות למשקולנים שעלו בקטגוריית המשקל? אילייה אילין היה אלוף עולם גם במשקל 85 וגם ב105, אתה חושב שהוא עלה רק בשומן בתהליך הזה?

אם הוא שוקל 62 קילו אז כנראה שהוא מגביל את עצמו מהפוטנציאל הגנטי שהוא יכול להגיע היות וזה מעט יוצא דופן לזכר לשקול ככה.
בכל ספורט אנשים מתחרים במשקל שהוא לא האמיתי שלהם כדי לנצח, אד כהן התחרה בפחות מ82 ק"ג והוא היה אז יחסית שחיף לאיך שהוא נראה ב110 ק"ג.
לצורך העניין, אם מישהו היה שולט בקטגוריות הכבדות לאד לא היה ברירה וכדי לנצח היה צריך לקצץ את משקל הגוף, משהו שלא כל כך חריג בימינו היות וקיימים אנשים במשקל טבעי של 120+ (דן גרין וכריס דאפין) שאינם מספיק תחרותיים בקטגוריית משקלים שלהם ולכן נכנסים לקטוגריית משקל עם אנשים שהרבה יותר קטנים מהם. אם זה היה באמת קורה לא היינו מקבלים את ה400 דדליפט של אד כי הוא לעולם לא היה ממצא את הפוטנציאל שלו.

מילא הייתה מראה לי מחקר שבו למתאבק סומו יש יותר מסת שריר מלאבדיבילדר באוף סישן הייתי אומר ניחא. אבל האדם הנורמלי יכול להחזיק מסת שריר מיטבית באחוזי שומן שהם 12%,15%,20% ואפילו 8% אם אתה מסתכל על באדיבילדרים באוף סישן.
אני לא משתכנע שלעלות פתאום ל35% שומן יחולל אצל כל אדם פלאים.

אם אתה טוען שהשומן מספק באונס טוב יותר, אז אנחנו מדברים למעשה על אותה תרומה, רק שאני חושב שמסת השריר הגבוהה יותר באה יותר לידי ביטוי בבאונס מאשר השומן, כי אחרי הכל, מסת השריר היא המנוע. כשאנחנו מסתכלים על שני ליפטרים באותו משקל גוף, אבל אחוזי שומן שונים, לרוב החזק יותר ביניהם יהיה זה שנמצא על אחוז שומן נמוך יותר (כלומר % גדול יותר של מסת שריר). בהנחה ששאר המשתנים זהים, כמובן.

התיאוריה שלך יכולה להיות נכונה ואני מקבל אותה. השאלה שעניינה אותי זה האם שומן הוא גורם שעוזר בפני עצמו (או פוגע).

לצורך העניין, אני ברמה של מתאמן מתקדם וכשאני עולה 5 ק"ג במשקל גוף הבנצ' שלי קופץ ישר. אני מרגיש הרבה יותר יציב להחזיק את המשקל כשאני שמן יותר. לעומת זאת, אף פעם לא הפריע לי לרדת 5 קילו כשאני עושה סומו דדליפט, אני אפילו מרגיש ככה יותר נוח.

כי פאוורליפטינג לא בורר לפי אורך ידיים (בין היתר), בניגוד לסטרונגמן?
אז אין סיבה שהTOP 10 יהיו דווקא עם ידיים ארוכות וכפות ידיים גדולות, בניגוד לסטרונגמן?
במיוחד כשבבנץ' פרס ידיים ארוכות פוגעות בך (ובדדליפט מועילות לך), אז אין סיבה שהטופ בפאוורליפטינג יהיה עם ידיים ארוכות במיוחד, או קצרות במיוחד?

צודק ב100% רק שמלכתכילה אני לא חושב שאתה צריך ידיים של למר גרנט כדי להגיע לדדליפט של 380+.
קח את בנדיקאט מגונסון לדוגמא אין לו ידיים ארוכות וזה עדיין אחת ההרמות המרשימות ביותר שראיתי.
אורך ידיים הוא לא הגורם היחידי שמשפיע, בטח שריי ווילאמס הוא לא The Mountain והוא כולה בגובה 1.80.

Kk אומר שזה מגיע לעד 80 קילו למי שיודע להשתמש בזה,
אני לא מספיק מבין ומנוסה כדי להגיד את זה

אולי מישהו שיש לו ניסיון בשתי המוטות יוכל להגיב.
ראיתי מתאמנים שלא מייחסים לזה יותר מדי חשיבות ומושכים בסטיף באר באימונים (צאד ווסלי סמית', מלאניצ'ב) וראיתי גם מתחרים שממש טובים בלעבוד עם מוט גמיש ומתחרים רק איתו (דן גרין).

קשה לי לדעת כמה זה באמת עוזר.

 

[RussianHotGirl]

אם הוא שוקל 62 קילו אז כנראה שהוא מגביל את עצמו מהפוטנציאל הגנטי שהוא יכול להגיע היות וזה מעט יוצא דופן לזכר לשקול ככה.
בכל ספורט אנשים מתחרים במשקל שהוא לא האמיתי שלהם כדי לנצח, אד כהן התחרה בפחות מ82 ק"ג והוא היה אז יחסית שחיף לאיך שהוא נראה ב110 ק"ג.
לצורך העניין, אם מישהו היה שולט בקטגוריות הכבדות לאד לא היה ברירה וכדי לנצח היה צריך לקצץ את משקל הגוף, משהו שלא כל כך חריג בימינו היות וקיימים אנשים במשקל טבעי של 120+ (דן גרין וכריס דאפין) שאינם מספיק תחרותיים בקטגוריית משקלים שלהם ולכן נכנסים לקטוגריית משקל עם אנשים שהרבה יותר קטנים מהם. אם זה היה באמת קורה לא היינו מקבלים את ה400 דדליפט של אד כי הוא לעולם לא היה ממצא את הפוטנציאל שלו.

מילא הייתה מראה לי מחקר שבו למתאבק סומו יש יותר מסת שריר מלאבדיבילדר באוף סישן הייתי אומר ניחא. אבל האדם הנורמלי יכול להחזיק מסת שריר מיטבית באחוזי שומן שהם 12%,15%,20% ואפילו 8% אם אתה מסתכל על באדיבילדרים באוף סישן.
אני לא משתכנע שלעלות פתאום ל35% שומן יחולל אצל כל אדם פלאים.


התיאוריה שלך יכולה להיות נכונה ואני מקבל אותה. השאלה שעניינה אותי זה האם שומן הוא גורם שעוזר בפני עצמו (או פוגע).

לצורך העניין, אני ברמה של מתאמן מתקדם וכשאני עולה 5 ק"ג במשקל גוף הבנצ' שלי קופץ ישר. אני מרגיש הרבה יותר יציב להחזיק את המשקל כשאני שמן יותר. לעומת זאת, אף פעם לא הפריע לי לרדת 5 קילו כשאני עושה סומו דדליפט, אני אפילו מרגיש ככה יותר נוח.


צודק ב100% רק שמלכתכילה אני לא חושב שאתה צריך ידיים של למר גרנט כדי להגיע לדדליפט של 380+.
קח את בנדיקאט מגונסון לדוגמא אין לו ידיים ארוכות וזה עדיין אחת ההרמות המרשימות ביותר שראיתי.
אורך ידיים הוא לא הגורם היחידי שמשפיע, בטח שריי ווילאמס הוא לא The Mountain והוא כולה בגובה 1.80.

אולי מישהו שיש לו ניסיון בשתי המוטות יוכל להגיב.
ראיתי מתאמנים שלא מייחסים לזה יותר מדי חשיבות ומושכים בסטיף באר באימונים (צאד ווסלי סמית', מלאניצ'ב) וראיתי גם מתחרים שממש טובים בלעבוד עם מוט גמיש ומתחרים רק איתו (דן גרין).

קשה לי לדעת כמה זה באמת עוזר.

אני יכול להגיד מניסיון אישי שלי שלמשוך באגאין פסטר ופלטות באפרס מוסיף לי 10-15 קילו נגיד מלמשוך במוט בנץ ופלטות דקות.

אבל שוב , אין לי מספיק נסיון ומשקל על המוט כדי להגיד עד כמה ההבדל ברמות של 800 פאונד ומעלה, אבל יש הבדל.

אה ודרך אגב וצ׳אד ווסלי סמית מושך בסטיף באר כדי להתרגל לרע מכל, הוא גם כותב בכל מקום בסגנון של 700lbs x 3 with a stiff bar לדוג׳ כי הוא יודע שזה מוריד לו משקל...

 

[Beast and cheat]

זה מה שכתבתי...

שבגלל שזה נותן יותר יתרון לגדולים בין הגדולים באייפיף לגדולים בשאר האיגודים יש הבדל גדול יותר
ובגלל שזה פחות מזיז לקטנים ההבדל הוא קטן יותר בין אלו שבאייפיאף ואלו באיגודים אחרים
מה שאומר שיש הבדל קטן יותר בין המושכים הקטנים למושכים הגדולים באייפיאף מאשר באיגודים אחרים...

זה לא מסביר למה לקטנים, בכל איגוד, יש דדליפט גבוה יותר ביחס לסקוואט, מאשר הגדולים (בכל איגוד).

אם הוא שוקל 62 קילו אז כנראה שהוא מגביל את עצמו מהפוטנציאל הגנטי שהוא יכול להגיע היות וזה מעט יוצא דופן לזכר לשקול ככה.
בכל ספורט אנשים מתחרים במשקל שהוא לא האמיתי שלהם כדי לנצח, אד כהן התחרה בפחות מ82 ק"ג והוא היה אז יחסית שחיף לאיך שהוא נראה ב110 ק"ג.
לצורך העניין, אם מישהו היה שולט בקטגוריות הכבדות לאד לא היה ברירה וכדי לנצח היה צריך לקצץ את משקל הגוף, משהו שלא כל כך חריג בימינו היות וקיימים אנשים במשקל טבעי של 120+ (דן גרין וכריס דאפין) שאינם מספיק תחרותיים בקטגוריית משקלים שלהם ולכן נכנסים לקטוגריית משקל עם אנשים שהרבה יותר קטנים מהם. אם זה היה באמת קורה לא היינו מקבלים את ה400 דדליפט של אד כי הוא לעולם לא היה ממצא את הפוטנציאל שלו.

אז אתה בעצם מסכים איתי. שכשעולים במשקל הגוף בצורה משמעותית, תוך כדי אימוני כוח, מסת השריר והכוח עולים.

מילא הייתה מראה לי מחקר שבו למתאבק סומו יש יותר מסת שריר מלאבדיבילדר באוף סישן הייתי אומר ניחא. אבל האדם הנורמלי יכול להחזיק מסת שריר מיטבית באחוזי שומן שהם 12%,15%,20% ואפילו 8% אם אתה מסתכל על באדיבילדרים באוף סישן.
אני לא משתכנע שלעלות פתאום ל35% שומן יחולל אצל כל אדם פלאים.

אני לא מבין מה פשר ההשוואה.
למתאבק סומו יש 15 קילו פחות טסט, טרן ודיבול בדם. לבילדר יש 15 שעות אימוני חדר כושר יותר בשבוע. מתאבק סומו נמדד ונברר ע"י ביצועי סומו, ובילדר נמדד ונברר ע"י מסת שריר. למה בדיוק שלמתאבק סומו תהיה יותר מסת שריר? מעבר לעובדה שיש להם מסת שריר גדולה מאוד, אבל לא כמו רוני קולמן, מה לעשות. גם לא כמו הרבה ליפטרים כבדים, דרך אגב.

ואתה באמת חושב שמסת השריר הפוטנציאלית הגבוהה ביותר שלך זהה על 8% ועל 20%? אתה רציני?

ומי אמר שלעלות ל35% שומן יחולל אצל כל אדם פלאים? בסך הכל אמרתי שעלייה מ20% ל35% תוך כדי אימוני כוח תעלה את מסת השריר, זה הכל.

התיאוריה שלך יכולה להיות נכונה ואני מקבל אותה. השאלה שעניינה אותי זה האם שומן הוא גורם שעוזר בפני עצמו (או פוגע).

זה לא דיון שאכנס אליו שוב בדיון הזה. אולי בדיון הבא.

צודק ב100% רק שמלכתכילה אני לא חושב שאתה צריך ידיים של למר גרנט כדי להגיע לדדליפט של 380+.

לאמאר גאנט, לא גרנט. והידיים שלו נראות לך הרבה יותר ארוכות ממה שהן, כי יש לו עקמת קשה, ולכן המרחק האנכי שעמוד השדרה שלו עובר קטן יותר, ככה שהידיים שלו מתחילות מנמוך יותר מאשר אם עמוד השדרה היה ישר. העקמת שלו קשה.

אורך ידיים הוא לא הגורם היחידי שמשפיע, בטח שריי ווילאמס הוא לא The Mountain והוא כולה בגובה 1.80.

לא אמרתי שזה הגורם היחיד שמשפיע. אמרתי למה יש קורלציה טובה בין סטרונגמן ודדליפט. אורך ידיים, גריפ וגודל כפות ידיים משחקים תפקידים חשובים גם בדדליפט וגם בסטרונגמן, לכן אתה תראה הרבה סטרונגמנים עם דדליפט טוב מאוד. במיוחד שזה תרגיל שמתבצע גם בתחרויות סטרונגמן, ככה שהם חייבים להתאמן עליו כתרגיל ספציפי לענף שלהם.