מידע סיכום התחרות שלי מאתמול

[הקרנף הלבן]

התכנון להתחרות היה לנסות לשבור ארבעה שיאי עולם בקטגוריה....
במהלך ההכנה, נפצתי בגב התחתון, והגעתי לתחרות עם שריר תפוס מתחת לשכמה, שצובט עצב... לא מצב קלאסי, אבל למי אכפת...

יש תחרות, יש מטרות.

כניסה ראשונה בסקאוט הייתה אמורה לשבור שיא עולם בקטגוריה, עם 222 קילו...היה קליל.
אבל אז... התברר שיש שני סוגי מקצים, ואסור לי לעשות עם ברכיות,
הייתי כל כך מפוקס בסקוואט שלא הבנתי מה גל מסביר לי בכלל.
כניסה שניה/ראשונה 225, שוב קליל
כניסה שלישית/שניה 235, עלה לאט
גל ניסה לשכנע אותי לא לעלות הרבה, או לעלות קילו.
בסוף נכנסתי 240, ועלה.

סה"כ, שברתי את שיא העולם, ארבע פעמים ברצף. הרגשתי שיש יותר, לפחות עשרים קילו, בכניסות נכונות.

בנץ,
בחימום הרגשתי מוזר עם יד ימין, בחלק התחתון של התנועה.
כניסה ראשונה 150, עלה מאוד קשה, ונתפסו לי שרירי הבטן תוך כדי....
בהמשך, פעמיים כשל 156. חבל, שיא העולם הוא רק 155, ולחצתי יותר פעמים רבות.

דדליפט....

מאז ומתמיד הדדליפט היה הבעיה שלי,
וזה היחיד שחשבתי שתהיה בעיה לשבור את השיא, שעומד על 245...
כניסה ראשונה ב-230 עלה.
כניסה שנייה כשל 240
כניסה שלישית 240. שיא אישי תחרותי, והשוואה לשיא מכון.

תודות -
גל ומיה אדטו - אין מילים לתאר את ההערכה על הארגון, פשוט שאפו
שי יוניסי שעשה איתי את רוב החימומים, כיף גדול....
אפי הגדול מכולם, שמוציא לי את הבנץ, וצעק עלי לעשות דדליפט כמו שצריך.... תזהר, אני עשרה קילו מאחורייך....

השופטים שאני רגיל להתחרות איתם, היה קצת מוזר, אבל כיף, משפחה אחת גדולה, ובהחלט לא שפוייה
יאללה, תחרות הבאה...

 

[TvrSp12]

אחלה החרבת שרשור ! 👶

 

[DarY]

תאר לך שיקום איגוד אתלטיקה חדש, ששיאן האיגוד בריצת 100 מטר עבר את המרחק ב 9.9 שניות. האיגוד באופן רשמי יסמיך אותו כשיאן עולם ויעניק לאותו אצן את הזכות להשתמש בתואר. לגיטימי?

לא, אבל אם כבר הסמיכו אותו מה אפשר לעשות?

 

[THEDJSKAY1]

לדעתי, אנחנו צריכים להתחיל משאלה אחרת - למה המצב ככה מלכתחילה?

התשובה הפשוטה שניתן לתת היא שספורט הפאוורליפטינג התחיל בתור תחביב בשנות ה-40 וה-50, המשיך ל-Odd lifts משם קיבל את הצורה שלו בתור הרמת משקולות אולימפית, משם עבר לתחרויות של סקוואט אונלי, של פוש אנד פול, של סקוואט ופרס, סקוואט-פרס-יד קידמית וכו' וכו'. עד שהוא כבר התחיל לקבל צורה קוהרנטית ומסודרת בשנות ה-70 וצבר מעט תאוצה, נכנסו לעניין כל החולצות לחיצה והחליפות לסקוואט, ורצועות ברכיים, ומונוליפטים ונראה כאילו אין סוף לסלט הזה. ב-25 שנים האחרונות שלט בעולם הזה ציוד ההרמה, שהחריב עד היסוד כל סיכוי של הכרה בספורט הזה מצד הוועד האולימפי. ב5-6 שנים האחרונות אנחנו חווים עדנה וצמיחה מחודשת בעקבות התפוצה הרחבה של האינטרנט, מה שמביא לכך שיותר אנשים נחשפים לספורט הזה; יותר אנשים משמע: יותר כאלו שעוסקים בזה בתור תחביב ופחות כאלו שלוקחים את זה כספורט לכל דבר ועניין. יותר עוסקים בזה בתור תחביב משמע: אין פניות לציוד על גווניו השונים. והנה נשארנו עם הפאוורליפטינג המסורתי - כוח נטו ובמקרה הכי גרוע בתוספת רצועות ברכיים. זו הסיבה המרכזית למה ה-Raw חזק כל כך בימינו - אנחנו חווים תחייה מחודשת של הרוח המקורית שיצרה מלכתחילה את הספורט הזה ומסוגלים להכניס בקלות אנשים אחרים למעגל הזה, בלי המאמץ של להכנס לתוך חולצת לחיצה מגוכחת, או המאמץ להגיע לתחתית של הסקוואט עם חליפת מליארד שכבות.

אמנם זה נראה לנו הרבה זמן, וכאילו הספורט הזה כבר קיבל צורה אבל לא כך הדבר; ככל שהוא גדל יותר, יותר ויותר אנשים רצו לקחת את הבעלות עליו (1001 איגודים שונים, שמאחוריהם עומדים אנשים שונים עם אג'נדות שונות) ולשים את עצמם בתור הנציגים שלו. אחד הביטויים של הבעיה הזו היא ההגדרה "שיאי עולם"; ברגע שאני מקים פדרציה ומנצל את הוואקום הארגוני-עולמי שקיים בספורט הזה אני בעצם מנסה להפיל מונופול על החוקיות של ההרמות ולהתעלם במופגן מהקרטריונים של הפדרציה השונה ממני, ברגע שאני עושה כזה דבר אני יוצר פילוג וקרעים בקהילה הכלל-עולמית שקשה מאוד לאחות אחר-כך.
הפתרון שנמצא לבעיה הזו, כמו תמיד בהיעדר הנהגה מוסדרת, צמח מתוך "העם" או לחילופין: מתוך הרשתות החברתיות. כולנו יודעים היום ששיאי עולם הם שיאים כלליים וכולנו יודעים שיש רק שיאן עולם אחד בעד 125 וקוראים לו זהיר קודיארוב, ויש שיאן אחד ב-SHW שקוראים לו מלאניצ'ב ויש שיאן אחד ב-140 שקוראים לו ליליברידג'. ואם מישהו יכתוב בדף שלי או בדף של Powerlifting motivation או בכל פורום מכובד אחר של PL שהוא מחזיק בשיא עולם בפדרציה ולכן צריך לכנות אותו כך הוא יודע טוב מאוד מה יהיו התגובות ובצדק רב.

בהיעדר הכוונה מוסדרת והנהגה כמו שיש בוועד אולימפי, עלינו כספורטאים לקחת אחריות ולהפסיק את הקרקס מדראנו הזה שמתחולל בספורט שלנו. שיאן עולם ב-125: זהיר קודאירוב, נעים מאוד. כל אחד אחר ששקל 125 בתחרות ועשה גרם אחד פחות ממנו בטוטאל לא ראוי להקרא שיאן עולם נקודה סוף. כמו שאין 1001 קטגוריות באולימפיאדה ככה לא צריך 1001 קטגוריות בפאוורליפטינג, לא קטגורית גיל, ולא קטגוריית מאסטרס ולא קאטגוריית עמה ולא קטגוריית דונייה. משקל גוף זה הקרטריון היחיד להשוואה בין ספורטאים, מי שמרגיש שצריך להדגיש את הגיל שלו ופרמטרים אחרים הוא בבעיה, בדיוק כפי שהוא יהיה בבעיה אם יתחרה באולימפיאדה.

כמובן שהדברים לא מכוונים לאמיר חלילה וחס, הוא יודע מה אני חושב עליו וזה מתחיל ונגמר בהערכה עצומה.
הדיון של שיאי עולם הוא דיון לגיטימי וחשוב מאוד בספורט שלנו, שכרגע עושה צעדים משמעותיים לקראת מיסוד סופי ונורמלי.

כל אחד יחליט אם הוא רוצה להתחפר בארבע אמותיו שכוללות שיא עולם בארגון X בקטגוריה Y בקבוצת גיל Z ובמשקל גוף F
או שהוא רוצה להיות חלק מדבר גדול הרבה יותר בו אנשים כמו זהיר קודריאוב עומדים בראש השרשרת ומאחוריו עשרות אלפי אחרים ששואפים בכל כוחם לעקוף אותו ולהתעלות על העוצמות שלו.
הבחירה בידיים שלנו.

לא יכול בלי לסיים עם זה שהיה לי הכבוד לקבל את הבקשה של זהיר לערוך לו סרטון התחרות ויש לי הכבוד לערוך בימים הקרובים את הסרטון של אמיר, שניהם ב-125 ולשניהם הדיג'יי מתייחס בהערכה שווה. אלו רק ההגדרות שיש לנו בעיה איתן.

בברכה.

 

[MasterSplitter]

Just for comparison, the current unwrapped All Time World Record (125kg) is 387.5kg by Stan Efferding, which done as a Master.
Also, it is pretty funny to advocate here for all time world record, while there is no all time Israeli record because that both feds (GPC/WPC and GPA) refuse to acknowledge the other fed's lifts.