עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
תודה רבה על כל המידע! 😃
אז בעצם זה שיש יותר סוגי חלבון או פחות האם זה משמועתי בספיגה של החלבון?
האם יש הבדל? כמו למשל בין פיור שמכיל 3 סוגי חלבון לבין BPI WHEY שמכיל 4 סוגי חלבון?
ומה ההבדלים בין סוגי החלבון הללו ובספיגה שלהם (איזו, הידרולייז, קזאין, מי גבינה)?
אני חייב שניה להבין איפה הבדיקות מעבדה האלה קורות? מי מבצע אותם? איפה משיגים את הפרוטוקול? מה הסטייה המותרת בכמות המרכיבים\הערכים הרשומים עפ"י חוק? אם יש איזה תקן מסוים לאבקות חלבון שצריך לעמוד בו בארץ\חו"ל\ בינלאומי?
@AminoShop
אשמח לקצת סדר בנושא להבין את השוק הפרוץ אז אם תוכל להפנות אותי למקור\ות מידע אמינים אני אשמח מאוד.
*סליחה על ההדחפות לפוסט
מהמהיר ביותר לפחות מהיר
היידרולייז
איזו
מי גבינה
אלבומין (ביצה)
קזאין
האם יש הבדל בין 3 סוגים ל4, לא כלכך במיוחד שזה אותו עיקרון של חלבון אחד איטי והשאר מהירים
כנל לגבי האם זה משמעותי
אבת אישית הייתי הולך על הפיור יותר טעים לי וגם המחיר שלו יותר אטרקטיבי
הבדיקות מעבדה קורות במעבדות לבדיקץ איכות מזון.
מי שמבצע אותן אלה מבעדות לבדיקת איכות מזון שקיימות שלא תלויות באפאחד והן עצמאיות.
מותרת סטייה של עד 20% בחלבון ולמעבדות מחמירות עד 10%
לגבי שומן ופחמימה לא נראלי יש איזה תקן סטייה.
התקן אומר שעד 20% סטייה בחלבון זה תקין ומאושר.
מקווה שעניתי לך על חלק מהשאלות
קודם כל תודה רבה!
20% סטייה זה פשוט מוגזם ולא שווה לעשות בדיקת מעבדה אם הסטייה כזאת גדולה, לדעתי גם 10% סטייה יחסית גבוהה, האבקה אמורה להיות הומוגנית בכמעט 100%, מוזר לי שאי אפשר לספק תנאי מעבדה טובים ודיוק עם סטייה מקסימלית של 5%, בעיקר שמדובר בתוספי תזונה שנבחרים בעיקר לפי תכולת החלבון שלהם בניגוד למוצרי מזון רגילים שם הסטייה תיהיה פחות קריטית (גם שם 20% זה המון).
מי קובע את התקן של ה20% סטייה? המעבדות? משרד הבריאות? יש איזה גוף שמפקח על תוספי מזון?
חמור מאוד קביעת התקן של 20% סטייה שמאשרים מההבטחה של היצרן שהוא כותב בתווית לעומת מה שמופיע בפועל... אבל זה מה יש.הבדיקות מדוייקות ובדכ מציינות את תכולת החלבון ב99% אם אני לא טועה
ככה שאם אתה מציין על התווית 25 גרם חלבון ויצא 20 גרם חלבון בבדיקה אז יש 20 גרם חלבון במנה בתאכלס אבל אתה מציין 25, כלומר אתה משקר בנוגע לתכולת החלבון אבל אי בעיה שתשקר כי זה בטווח של ה20%
ככה שזה לא הבדיקות שבסטייה של עד 20% אלא התווית מותרת בסטייה של עד 20% מתוצאות הבדיקה
ומי קובע את התקן של ה20% לדעתי משרד הבריאות
ואין גוף שמפקח על תוספי מזון, מי שרוצה להציג שקיפות ולהבטיח אמינות במוצר שלו הולך למעבדות צד שלישי כדי להוכיח שהם לא משקרים
כמו הפיור של אמינושופ עם בקטוכם או BPI שהולכים לכרומקדס או דיימטייז שבעלי תקן GMP וכו'
הבדיקות מדוייקות ובדכ מציינות את תכולת החלבון ב99% אם אני לא טועה
ככה שאם אתה מציין על התווית 25 גרם חלבון ויצא 20 גרם חלבון בבדיקה אז יש 20 גרם חלבון במנה בתאכלס אבל אתה מציין 25, כלומר אתה משקר בנוגע לתכולת החלבון אבל אי בעיה שתשקר כי זה בטווח של ה20%
ככה שזה לא הבדיקות שבסטייה של עד 20% אלא התווית מותרת בסטייה של עד 20% מתוצאות הבדיקה
ומי קובע את התקן של ה20% לדעתי משרד הבריאות
ואין גוף שמפקח על תוספי מזון, מי שרוצה להציג שקיפות ולהבטיח אמינות במוצר שלו הולך למעבדות צד שלישי כדי להוכיח שהם לא משקרים
כמו הפיור של אמינושופ עם בקטוכם או BPI שהולכים לכרומקדס או דיימטייז שבעלי תקן GMP וכו'
מאיפה המידע הזה? יש לך איזה מקור להפנות אותי איפה רשומים הדברים האלה? הבדיקות וכו'?הבדל אחד שכן יש בחו"ל יש חברות משלמים להם והם מזמינות את האבקה מאתר רנדומלי ואיתו הולכים לבדיקות. בארץ זה נעשה יזום ע"י החברה עצמה.
בנוסף בחו"ל לחברות הגדולות עושים גם בדיקות של הרכב החומרים. ולא רק כמות חלבון שבהם כמובן אפשר לזייף.
מאיפה המידע הזה? יש לך איזה מקור להפנות אותי איפה רשומים הדברים האלה? הבדיקות וכו'?
*מתעניין בנושא לא לצורך שום מטרה אלא להבנה אישית איך תחום כל כך גדול שמתרחב נשאר ללא אבא ואמא... (מי הסמכות המקצועית בנושא וכו')
קורע...
עדיף באנגלית.
מהמהיר ביותר לפחות מהיר
היידרולייז
איזו
מי גבינה
אלבומין (ביצה)
קזאין