נק' מוניטין:
2,592
בחזה שחזרתי את אותה תוצאה מהפעם הקודמת, אך להבדיל מאז, ה135 ק"ג עלו בקלות גדולה יותר והשופט החזיק אותי יותר זמן בתחתית. בכניסה האחרונה עם 137.5 ק"ג פקששתי ולא הייתי יציב מספיק בסט אפ. ההתרגשות עשתה את שלה ומיהרתי להתחיל, במקום לדאוג למקם את עצמי כראוי. המשקל הרגיש טוב בידיים וירד לחזה בהמון שליטה, בלחיצה הרגשתי שלא מיקמתי את הרגליים טוב ולא היה לי ממה לדחוף את עצמי אל הספסל והמוט נתקע באמצע הלחיצה.
בחימום לדדליפט הרגשתי שאני עומד למות...
170 ק"ג בדדליפט בקושי התנתקו מהרצפה והגב התעגל כמו חתולה. לא הבנתי מה קורה, נחתי רבע שעה וניגשתי לחימום אחרון עם 200. גירדתי במאמץ מטורף את החזרה הזאת ואיבדתי בטחון לגמרי. הייתי משוכנע שנשרפתי ואין מצב שארים אפילו ק"ג אחד יותר מזה.
בניתי על 220 ק"ג לכניסה הראשונה אבל במצב הנוכחי אפשר היה לשכוח מזה, אז נגשתי למזכירות וביקשתי שיורידו ל210.
בכניסה הראשונה נתקעתי בתחתית, לפני שניסיתי להרים את המוט ופשוט לקחתי את הזמן. אזרתי כל טיפת נחישות, אגרסיה ורגש שיש בי ו... המוט טס כ"כ חזק למעלה שכמעט נפלתי איתו ביחד! GOOD LIFT!!!
בכניסה השניה, עם 220 ק"ג קרה בדיוק אותו דבר ואפילו כמעט נפלתי קדימה מעבר למוט אחרי שהורדתי אותו... בכל מקרה, כדי לא ליפול, הייתי מוכרח לעבור עם הרגליים מעל המוט (למי שלא בקיא: אסור! בשום פנים ואופן! זה לא "חוק" אלא אקט של כבוד שמראה התייחסות נאותה לענף, לאימונים, ולסובבים אותך).
בכניסה השלישית, חוויתי סוג של ירידת מתח כתוצאה מהסטרס והמאמץ ה"מיותרים" (רק בדיעבד אמנם, אבל זה חלק מהמשחק) שהשקעתי. אז בחרתי לסיים עם 225 "בטוחים" יותר ולא גבוה מכך. לא נורא, תמיד יש פעם הבאה!
בחימום לדדליפט הרגשתי שאני עומד למות...
170 ק"ג בדדליפט בקושי התנתקו מהרצפה והגב התעגל כמו חתולה. לא הבנתי מה קורה, נחתי רבע שעה וניגשתי לחימום אחרון עם 200. גירדתי במאמץ מטורף את החזרה הזאת ואיבדתי בטחון לגמרי. הייתי משוכנע שנשרפתי ואין מצב שארים אפילו ק"ג אחד יותר מזה.
בניתי על 220 ק"ג לכניסה הראשונה אבל במצב הנוכחי אפשר היה לשכוח מזה, אז נגשתי למזכירות וביקשתי שיורידו ל210.
בכניסה הראשונה נתקעתי בתחתית, לפני שניסיתי להרים את המוט ופשוט לקחתי את הזמן. אזרתי כל טיפת נחישות, אגרסיה ורגש שיש בי ו... המוט טס כ"כ חזק למעלה שכמעט נפלתי איתו ביחד! GOOD LIFT!!!
בכניסה השניה, עם 220 ק"ג קרה בדיוק אותו דבר ואפילו כמעט נפלתי קדימה מעבר למוט אחרי שהורדתי אותו... בכל מקרה, כדי לא ליפול, הייתי מוכרח לעבור עם הרגליים מעל המוט (למי שלא בקיא: אסור! בשום פנים ואופן! זה לא "חוק" אלא אקט של כבוד שמראה התייחסות נאותה לענף, לאימונים, ולסובבים אותך).
בכניסה השלישית, חוויתי סוג של ירידת מתח כתוצאה מהסטרס והמאמץ ה"מיותרים" (רק בדיעבד אמנם, אבל זה חלק מהמשחק) שהשקעתי. אז בחרתי לסיים עם 225 "בטוחים" יותר ולא גבוה מכך. לא נורא, תמיד יש פעם הבאה!
