ייעוץ אנדוקרינולוג רוצה לתת לי זריקת טסטוסטרון...

[nar-kis]

הי, אני לא בא מהכיוון של פיתוח גוף וכאלה, אבל הגעתי דרך חיפוש בגוגל וראיתי שיש כאן חבר'ה שמבינים טוב בכל הנושא הזה של הורמונים והדברים שקשורים לכך. אז אני מתייעץ ומבקש עזרה.
כבר זמן רב שאני ממש לא מרגיש טוב. גם פיזית וגם נפשית. ימים קשים.
האנדוקרינולוגית ראתה שחסר לי טסטוסטרון בצורה משמעותית ודיברה על זריקה בכל 3 חודשים. לכל החיים.
לפני כן, היא שלחה אותי לבדיקת MRI למוח כדי לבדוק האם ההיפופיזה היא זו שאחראית על החוסר. אמרה שבגלל שה-SHBG גבוה, זה יכול להעיד על כך שהבעיה נגרמת בהיפופיזה. אז עשיתי MRI ואני עדיין מחכה לתוצאות.
עכשיו השאלה היא, מה הפתרון הכי נכון וטוב עבורי, מבחינה בריאותית. קראתי שאם אני לוקח טסטוסטרון באופן קבוע, אז הייצור הטבעי שלו נפגע ואז אני בעצם 'שבוי' של הזריקות. נשמע כמו פתרון שהוא 'ראש קטן' מצד הרופאים.
אז עדיף לקחת פרו הורמונים? איזה? DHEA? פרגנולון? -אני לא אהפוך להיות 'שבוי' של פרו-ההורמונים האלה? מה ההבדל בעצם מהבחינה הזו?
את הכל אני יכול לקבל מהרופאים/קופ"ח או שאצטרך לקנות תוספים בעצמי?
חשוב לי לשמור על פוריות, אבל גם להרגיש טוב עכשיו ולהצליח לתפקד, כי אני ממש סובל וחלש.
שוב, לא מכוון לפיתוח גוף, רק להיות בריא עם אנרגיות לחיים. למרות שירדתי במשקל בצורה קיצונית ונראה שאיבדתי צפיפות בעצמות והרבה מסת שריר, אבל אני מניח שהטיפול יוכל לעזור באופן טבעי.
עד כמה הטיפולים האלו יעילים וכמה הם מורגשים בפועל? תוך כמה זמן ארגיש בשינוי משמעותי?
כמובן שהייתי מעדיף להבריא עם כמה שפחות התערבות מלאכותית בגוף. נניח תזונה כלשהי או/גם בדרך אחרת. אפשרי? כדאי לנסות? זה מרגיש לי שכל דבר מלאכותי שדוחפים ומערבים במנגנון של הגוף, דופק משהו אחר על הדרך. לכן חשוב לי להבין את התמונה הגדולה ואת כל ההשלכות וכמה שאפשר, להימנע מנזקים.
תוסף אבץ יכול לעזור כאן? או מינרלים אחרים...


צירפתי צילום של שתי בדיקות שעשיתי. עשיתי אותן בהפרש של שבועיים-שלושה ביניהן.

אם יש עוד בדיקות שכדאי לבצע, אשמח לדעת ואבקש מהרופאה.

אז תודה מראש לכל מי שיסייע. רוצה להכין ת'צמי לביקור הבא אצל הדוקטור. מת כבר למצוא פתרון.

 

[DMT]

הזריקו לי נבידו.בעיקרון אמור לחול שיפור הדרגתי רק שאני ממש מודאג מתופעות הלוואי האפשריות שהרופא לא הפסיק לחזור על זה כמו תקליט שבור .גם מפחד שבטווח הארוך רחוק עלול לקבל סרטן הערמונית.

הגדלה שפירה של הערמונית צפויה במתן טסט חיצוני,אם אין היסטוריה במשפחה או נטיה גנטית אז זה חשש רחוק

 

[Someone...]

הזריקו לי נבידו.בעיקרון אמור לחול שיפור הדרגתי רק שאני ממש מודאג מתופעות הלוואי האפשריות שהרופא לא הפסיק לחזור על זה כמו תקליט שבור .גם מפחד שבטווח הארוך רחוק עלול לקבל סרטן הערמונית.

1. זה סבבה בשביל להבין אם זה עוזר - בטח תרגיש הבדל אחרי כשבועיים - אבל לא ממליץ על נבידו (טסט' אנדקנואט) בטווח הארוך. זה כאילו טוב ונחמד שלא צריך להזריק הרבה. אבל הרופאים משתמשים בזה להזרקה פעם ב-3 חודשים אם אני לא טועה. אחרי חודש וחצי הרמות שלך יתחילו לרדת (כמו שאמרתי אתה יכול לראות את זה ב-steroidcalc.com). בשביל TRT עדיף סביבות ה-150-200 מ"ג אנתת מחולק ל-2 זריקות בשבוע

2. תעשה בדיקות דם באופן קבוע עם פאנל הורמונים מלא. לא יעזור לך טסט' גבוה להרגשה טובה אם האסטרוגן או הפרולקטין גבוהים

3. תופעות הלוואי במינונים של TRT הן זניחות. תשים לב לכל מה שקשור לפוריות. מעבר לכך, אם אתה עוקב אחר מדדים בסיסיים (המטוקריט, HDL, PSA, לחץ דם, כבד וכליות) והורמונים, אתה תהיה בסדר גמור.

 

[nofear1975]

תודה גבר.אני כבר מרגיש שיפור רציני לטובה .

 

[DonCorleon]

1. זה סבבה בשביל להבין אם זה עוזר - בטח תרגיש הבדל אחרי כשבועיים - אבל לא ממליץ על נבידו (טסט' אנדקנואט) בטווח הארוך. זה כאילו טוב ונחמד שלא צריך להזריק הרבה. אבל הרופאים משתמשים בזה להזרקה פעם ב-3 חודשים אם אני לא טועה. אחרי חודש וחצי הרמות שלך יתחילו לרדת (כמו שאמרתי אתה יכול לראות את זה ב-steroidcalc.com). בשביל TRT עדיף סביבות ה-150-200 מ"ג אנתת מחולק ל-2 זריקות בשבוע

2. תעשה בדיקות דם באופן קבוע עם פאנל הורמונים מלא. לא יעזור לך טסט' גבוה להרגשה טובה אם האסטרוגן או הפרולקטין גבוהים

3. תופעות הלוואי במינונים של TRT הן זניחות. תשים לב לכל מה שקשור לפוריות. מעבר לכך, אם אתה עוקב אחר מדדים בסיסיים (המטוקריט, HDL, PSA, לחץ דם, כבד וכליות) והורמונים, אתה תהיה בסדר גמור.

תותח

תודה גבר.אני כבר מרגיש שיפור רציני לטובה .

שמח מאוד מאוד לשמוע שאתה מרגיש טוב יותר.
אני מחזק את @Someone... וממליץ לך לעבור לזריקות אנתת .

 

[nofear1975]

הד'ר בינתיים אומר שנישאר עם מה שעובד לי לא ממש אכפת כל עוד האיכות חיים שלי השתפרה פלאים .

 

[DMT]

הד'ר בינתיים אומר שנישאר עם מה שעובד לי לא ממש אכפת כל עוד האיכות חיים שלי השתפרה פלאים .

המדד הרגעי לא אמיתי, קח שלושה חודשים לוודא שאכן הנבידו עוזר. ואין לך עליות וירידות במצב רוח.

 

[Roto]

אין לי שמץ אם אני יכולה לעזור במשהו, אבל אני חוויתי מצב דומה מהצד הנשי.. היפוגנודיזם, דיכאון (כנראה הורמונלי(, הפרעות שינה.... עליה במשקל והרבה שומן בתזונה (פליאו) עזרו לי להרגיש יותר טוב ולהתאזן יותר הורמונלית. אבל אני עדיין חלשה, עייפה וחסרת כוחות ולא מרגישה לגמרי עצמי, משהו השתנה לרעה.
אני לא יודעת אם זה אותו מצב, אבל לדעתי הקורטיזול הגבוה משחק אצלי תפקיד משמעותי. אני עדיין בבירור, אבל אני שותפה לגמרי לייאוש מהרופאים... גם מומחים שהייתי אצלם לא יודעים מה להגיד לי, והתורים לבדיקות שנותנים לי מכל עבר ארוכים למדי.
אם מישהו כאן קיבל אבחנה/טיפול שלא קשורים לזריקות טסט' אשמח ממש לשמוע.

 

[AQUANGEL]

אין לי שמץ אם אני יכולה לעזור במשהו, אבל אני חוויתי מצב דומה מהצד הנשי.. היפוגנודיזם, דיכאון (כנראה הורמונלי(, הפרעות שינה.... עליה במשקל והרבה שומן בתזונה (פליאו) עזרו לי להרגיש יותר טוב ולהתאזן יותר הורמונלית. אבל אני עדיין חלשה, עייפה וחסרת כוחות ולא מרגישה לגמרי עצמי, משהו השתנה לרעה.
אני לא יודעת אם זה אותו מצב, אבל לדעתי הקורטיזול הגבוה משחק אצלי תפקיד משמעותי. אני עדיין בבירור, אבל אני שותפה לגמרי לייאוש מהרופאים... גם מומחים שהייתי אצלם לא יודעים מה להגיד לי, והתורים לבדיקות שנותנים לי מכל עבר ארוכים למדי.
אם מישהו כאן קיבל אבחנה/טיפול שלא קשורים לזריקות טסט' אשמח ממש לשמוע.

מציע לך לפתוח נושא משלך בכדי לקבל תשובה מהירה יותר

 

[nofear1975]

עצוב לגלות שהתופעה הנ"ל לא מבדילה בין נשים וגברים .כולנו שותפי גורל כאן .
@Roto מספר שאלות ברשותך:
א. ניסית לקבוע תורים למומחה פרטי?
התורים בפרטי הרבה יותר גמישים .ככה זה בארצנו הקטנטונת כשמשלמים....
ב. ב.את נוטלת טסט' כיום?
ג. לא ציינת מהיכן את בארץ אבל אני יכול להציע לך בפרטי לגבי מומחה באזור המרכז שאתמול התחלתי טיפול אצלו .הוא עוסק ברפואה טבעית ומתמחה ספציפית בתחום ההורמונלי .(למיטב ידיעתי הוא מטפל בגברים בלבד אבל שווה לנסות)
ד. השינה שלך רצופה?כמה שעות את ישנה ?אני סובל מאינסומניה קשה והפרעות תיפקודיות .

בהצלחה לכולנו

 

[Daniel Barack]

אין לי שמץ אם אני יכולה לעזור במשהו, אבל אני חוויתי מצב דומה מהצד הנשי.. היפוגנודיזם, דיכאון (כנראה הורמונלי(, הפרעות שינה.... עליה במשקל והרבה שומן בתזונה (פליאו) עזרו לי להרגיש יותר טוב ולהתאזן יותר הורמונלית. אבל אני עדיין חלשה, עייפה וחסרת כוחות ולא מרגישה לגמרי עצמי, משהו השתנה לרעה.
אני לא יודעת אם זה אותו מצב, אבל לדעתי הקורטיזול הגבוה משחק אצלי תפקיד משמעותי. אני עדיין בבירור, אבל אני שותפה לגמרי לייאוש מהרופאים... גם מומחים שהייתי אצלם לא יודעים מה להגיד לי, והתורים לבדיקות שנותנים לי מכל עבר ארוכים למדי.
אם מישהו כאן קיבל אבחנה/טיפול שלא קשורים לזריקות טסט' אשמח ממש לשמוע.

נא פתחי נושא חדש בנפרד בפורום זה כדי שנוכל להתייחס

 

[Roto]

מתנצלת על האיחור בתגובה. אשקול לפתוח נושא חדש. בגלל שמצבי בכל זאת נמצא בבירור רפואי (ארוך להחריד ומייאש למדי), אני מתלבטת. מכל מקום, תודה רבה על ההצעות.
@
nofear1975
אני לא מצליחה לכתוב לך בפרטי. תוכל לכתוב אליי?

 

[AFBB]

עצוב לגלות שהתופעה הנ"ל לא מבדילה בין נשים וגברים .כולנו שותפי גורל כאן .
@Roto מספר שאלות ברשותך:
א. ניסית לקבוע תורים למומחה פרטי?
התורים בפרטי הרבה יותר גמישים .ככה זה בארצנו הקטנטונת כשמשלמים....
ב. ב.את נוטלת טסט' כיום?
ג. לא ציינת מהיכן את בארץ אבל אני יכול להציע לך בפרטי לגבי מומחה באזור המרכז שאתמול התחלתי טיפול אצלו .הוא עוסק ברפואה טבעית ומתמחה ספציפית בתחום ההורמונלי .(למיטב ידיעתי הוא מטפל בגברים בלבד אבל שווה לנסות)
ד. השינה שלך רצופה?כמה שעות את ישנה ?אני סובל מאינסומניה קשה והפרעות תיפקודיות .

בהצלחה לכולנו

הטיפול ההורמונלי במקרה עזר לך באינסומניה? לי גם יש פרופיל הורמונלי לא מחמיא ובעיות שינה קשות (מן הסתם לפי שעת הפרסום הפה)

 

[nofear1975]

@Roto
תשמעי, אני חוויתי את כל הסרט המתיש /סוחט הזה .
היום אני בשיפור מסוים ( חוץ ממבעיות השינה וגם זה בטיפול)
הייתי אצל מומחה בבעיות שינה והוא צירף אותי למחקר וטיפול חינמי .רק התחלתי אז קשה לדעת....
את יכולה לפנות אלי לאימייל כי שנינו משתמשים מתחילים ואי אפשר להתכתב אא"כ יש 30 הודעות שפירסמת.
[email protected]
@AFBB
לשאלתך,
ההורמונים לא ממש עזרו באינסומניה אך התחלתי טיפול שכן אמור לעזור.
מה עוזר לך להירדם? אשמח אם תוכל לתת לי כיוון או טיפ כלשהם.
תודה

 

[AFBB]

@Roto
תשמעי, אני חוויתי את כל הסרט המתיש /סוחט הזה .
היום אני בשיפור מסוים ( חוץ ממבעיות השינה וגם זה בטיפול)
הייתי אצל מומחה בבעיות שינה והוא צירף אותי למחקר וטיפול חינמי .רק התחלתי אז קשה לדעת....
את יכולה לפנות אלי לאימייל כי שנינו משתמשים מתחילים ואי אפשר להתכתב אא"כ יש 30 הודעות שפירסמת.
[email protected]
@AFBB
לשאלתך,
ההורמונים לא ממש עזרו באינסומניה אך התחלתי טיפול שכן אמור לעזור.
מה עוזר לך להירדם? אשמח אם תוכל לתת לי כיוון או טיפ כלשהם.
תודה

הייתי שמח לתת לך טיפ להתמודדות עם בעיות השינה אם בעצמי הייתי מוצא אחד כזה.. הטכניקה שלי זה פשוט לקחת כדור של שורש ולריאן עם מלטונין ולקוות לטוב. אוליי לא עוזר כל כך אבל אתה מרגיש טיפה רענן יותר שאתה "מתעורר". איזה טיפול אתה מתכנן להתחיל לבעיות שינה? אני מרגיש כאילו ניסיתי הכל.

 

[Roto]

@nofear1975 תודה רבה, אכתוב.

אוסיף את השנקל שלי לגבי שינה - אז כן, גם לי היו בעיות שינה קשות. עכשיו המצב יותר טוב. אני לא יכולה להגיד בדיוק מה עזר, אבל צריך הרבה קשב לגוף, ובהתחלה זה קשה, כי אחרי חוסר שינה אתה מרגיש כאילו הגוף שכח איך לישון, וקל לבלבל בין שינה לרעב בעיקר (קרה לי כמה פעמים שלא נרדמתי כי הייתי רעבה ולא קלטתי את זה). הדבר הכי חשוב זה לא לגרום חוסר שינה, לפחות עבורי. לא לנסות להעיר את עצמך בכוח כדי ללכת לאנשהו, לפחות לא יותר מפעמים ספורות.

לקחתי בעבר ואני עדיין לוקחת תוספים שונים - התוספים הכי חשובים לדעתי הם מגנזיום ואומגה 3. ניסיתי כל מיני דברים: כדורים בלי מרשם מבית המרקחת (שמכילים גם ולריאן), מלטונין, טאורין, גליצין ועוד... אלה היו לשינה, ניסיתי תוספים גם לדברים אחרים. כיום אני לוקחת משמעותית פחות תוספים.

אני קודם אגיד, דיסקליימר - אני לא רופאה ולא יועצת ולא אנא עארף, אבל גיליתי את העולם של התוספים רק בזכות הבעיות הבריאותיות שלי מהשנה האחרונה. צריך להיזהר, ולקחת דברים שיש להם מספיק ביקורות ושיש מספיק מידע עליהם, אבל לדעתי זה משנה חיים. עשיתי כמובן כמה שטויות כשקניתי לפעמים דברים מיותרים (בעיקר כשהייתי עייפה מחוסר שינה, אגב) - אבל מבחינתי ניסיתי על עצמי כל דבר שיכול לעזור לי. חשוב גם להזכיר שתוספים ותרופות משפיעים על כל אחד אחרת, אז לפעמים כדאי לנסות. לפעמים עדיף לא להתחיל, צריך, שוב, להיות מאוד זהירים. לקנות מחברות מוכרות, וכו'.סליחה על החזרה אבל זה חשוב. חשוב לקרוא הרבה סביב הקנייה, וכמובן לכוון למקורות מדעיים/שמבוססים על מחקרים/מהימנים במידה מספקת.

לסטרס:
אני מניחה שחלק מהדברים עזרו. כשהקורטיזול שלי היה בשחקים (ומרגישים את זה לצערי) עזר לי RELORA לפעמים, ואשווגנדה (בזה אני משתמשת עכשיו מדי פעם, בעיקר כשאני אוכלת משהו עם הרבה כולסטרול (שמומר לקורטיזול, בחלקו, ממה שקראתי)).
גם עוזרים - גליצין (ר' למטה), GABA (לא ניסיתי).
לשינה:
הכדורים מבית המרקחת - אולי עזרו לי פעמים ספורות, אבל לפעמים לא. לדעתי זה פלצבו.
מלטונין - עוזר, במיוחד אם לא לוקחים את זה של המרשם (סירקדין) ומזמינים תוסף של 5 מ"ג. גם זה לא תמיד עזר לי, כשהייתי בחוסר שינה קיצוני, או עזר לשעה וחצי/שלוש שעות. בכל מקרה, ממש לא מומלץ לקחת את זה לאורך זמן, כי הגוף מתרגל, ולמיטב הבנתי יש עוד סיבות, שאני יודעת שמפורטות בספר הנ"ל - RETHINKING FATIGUE: What Your Adrenals Are Really Telling You And What You Can Do About It אבל לא קראתי אותו עדיין. כתבו על זה בעבר בקבוצה של "תזונה קטוגנית" בפייסבוק, אם מעניין אתכם.
טאורין - פחות עזר לשינה, יותר עזר לגוף 'לישון' (להיות לאה ולהתקבע בתנוחה מסוימת, בלי שיתוק או משהו) אבל זו לא הבעיה שלי.
גליצין - ניסיתי פעם אחת, זה עוזר להירגע, אבל לא עזר לי לישון.

שוב, חשוב לי להרגיש - הדברים האלה עזרו/לא עזרו לי. יש אנשים שהדברים האלה ישפיעו עליהם אחרת לגמרי.

אוסיף ואומר - אל תקחו כדורים פסיכיאטריים. לא ניסיתי, אבל יש כל כך הרבה תופעות לוואי, וזה ממכר ומדרדר מערכות שונות בגוף, אז למי שחושב על זה ממש לא כדאי לנסות. זה קשה, אבל מה שצריך לעשות זה להרגיל את הגוף לישון, וזה תהליך הדרגתי כמו כל אימון, וגם לא קל.

לשינה מה שכן מומלץ, פרט למגנזיום (שלפעמים עוזר לשינה ולפעמים לא, אבל זה פשוט בריא לכל מערכות הגוף) אלה הצעדים הבאים:
א. לוודא שיש היגיינת שינה. זה דיי מוכר, ובכל זאת אפרט - חושך מוחלט, בלי רעשים, בלי טלפון או מסכים שעתיים-שלוש לפני השינה (לפחות בהתחלה, לפחות לא בלי מסנן אור כחול כמו FLUX). לא לאכול ארוחות כבדות מדי. לאנשים מסוימים גם בלי ספר. בקיצור, כל מה שצריך כדי להכין את הגוף לשינה.
ב. להיחשף לשמש. לשמש יש תפקיד חשוב בשעון הביולוגי ואם ניתן כדאי כל יום לבלות כמה דקות באור יום חשוף כדי שהגוף יתעורר, ובלילה להיות כמה דקות בחושך.
ג. יש כאלה שממליצים לנסות sleep restriction therapy, זה בעיקר רלוונטי לאנשים שישנים גם שנ"צ במהלך היום. המטרה היא לא לישון במהלך היום ולשמור את השינה ללילה. אני דווקא הרגשתי לרוב שאם הגוף מתעייף - אני אתן לעצמי לישון כמה שאני רק צריכה. זה הטיב עמי הרבה יותר.
ד. לעשות פעילות גופנית במהלך היום, לא צמוד מדי ללילה. טוב, אנחנו ב-LBS, אז אני מניחה שזה דיי מכוסה 😃

אני חייבת להגיד שאצלי התהליך היה הדרגתי. אחרי חוסר שינה ארוך שנבע גם מרעשים נוראים שהיו לי וגם מהבעיות ההורמונליות לאט לאט יותר התאזנתי, זה לקח חודשים ואני לא יכולה להגיד בדיוק מה עזר. לקחתי תוספים, היגיינת שינה, והרבה מרגוע. זה קשה וצריך עזרה מהסביבה, כי הקורטיזול גבוה כמצב נתון ולא בגלל לחץ רגעי. אבל מניסיוני אפשר קצת להשפיע לטובה.
אני כרגע ישנה יותר ממה שישנתי אי פעם, ויותר ממה שאני רוצה לישון בעתיד, אבל מרגישה יותר טוב.

יש לי עוד עצות, מניסיוני ומקריאה, אבל אולי עדיף שאחלוק בפרטי או משהו.

 

[וובי]

אהלן. אני לא כותב פה בכלל, אני נרשמתי לאתר בגלל שאין שום מידע בארצנו לגבי בעיית ההיפוגונדיזם וחיפשתי כל מקור של מידע לגבי המצב בארץ.
אני בן 26 ואני מניח שהייתה לי בעיה של טסטוסטרון נמוך עוד בגיל ההתבגרות. אני התפתחתי מאוד מאוחר, זקן התחיל לצמוח רק בגיל 20, כמו גם שיער גוף(היום אני קוף) והחל לי דיכאון קל בערך בגיל 17 שהיום אני מבין שנבע מבעיה הורמונלית.

בדומה למצב שלך, קיבלתי כדורים, אולי לא כדורים נגד הקרחה אבל כדורים נגד דיכאון. לפני זה היה לי חשק מיני ובמהלך השנים הוא פשוט נעלם בנוסף למגוון בעיות רחבות אחרות. לפני שנה וחצי או יותר הפסקתי עם הכדורים כי הבנתי שמשהו פה דפוק לגמרי.
אחרי שהספקתי הייתי זומבי, חלש, תשוש וללא כל אנרגיה. הבנתי שמשהו דפוק פה והתחלתי לחקור. עברתי בדיקות בהתחלה דרך הקופת חולים כללית ונמצא אצלי טסטוסטרון נמוך מאוד nmol 10, אך הרופא אמר שזה תקין. בכל זאת, ביקשתי הפניה לרופא אנדוקרינולוג של הקופה שאמר לי שאינו יכול לעזור לי. הלכתי לרופא משפחה ועשיתי עוד בדיקה שהפעם יצאה 9 וביקשתי הפניה לאיכילוב לאנדוקרינולוגיה כי הבנתי שאין לי מה לחפש דרך הקופה.

באיכילוב, עברתי בדיקות testosterone total ,bio-available, LH,FSH ובדיקת הפרשת קורטיזול לאורך 4 שעות. הטסטוסטרון הכללי יצא לי 5 nmol וה-bioavailable יצא אף הוא מתחת לנורמה באופן ניכר.. FSH ו-LH יצאו ממש בגבול התחתון. בנוסף,הבדיקת קורטיזול יצאה קפול מהגבול העליון.

כמובן, הרופאה המפגרת שלחה אותי לעוד בדיקות וטרטורים כי זה מה שעושים פה בארץ. בשביל לבדוק את בלוטת יותרת המוח עשו לי שתי בדיקות, המרכזית מביניהם היא הבדיקה שהזריקו לי HCG בשביל לבדוק עם אני מגיב והאם יש עלייה בטסטוסטרון. עכשיו תקשיב, אחרי הבדיקה הרגשתי הרגשה שלא הייתה לי בחיים. היה לי פשוט נעים, הייתי קל, אופטימי, הטונוס שרירים השתפר והייתי חד בהרבה. כעבור יומיים ההרגשה חלפה לגמרי והתחלפה בהרגשה רעה מאוד, נטייה לחילופי מצב רוח ודיכאון. בהמהלך הבדיקה הזאת הייתי צריך ללכת לבית חולים במשך 4 ימים כל בוקר בשביל לבדוק את רמת הטוסטוסטרון.
בביקורת ראו שגם בימים שהרגשתי רע הטסטוסטרון שלי היה גבוה ובנוסף התוצאות של הבייסליין הראו שהטסטוסטרון בטווח, אבל נמוך ובעקבות זה הרופאה אמרה שאין לי בעייה של טסטוסטרון.
אמרתי לה, אז למה הרגשתי כל כך טוב ביומיים הראשונים? והיא אמרה לי שזה פסיכוסומטי כנראה. תאמין לי אני קראתי הרבה ואני יכול להגיד לך שהיא רופאה גרועה שלא מבינה כלום. זה היה כנראה בגלל ההמרה של טסטוסטרון לאסטרוגן או ירידה בדופמין או גם וגם.

בעקבות זה, היא אמרה לי שלעזוב את הנתיב של הטוסטוסרון ולבדוק למה הקורטיזול שלי כל כך גבוה. שאלתי אותה מה היא חושבת והיא אמרה לי שזה בגלל הדיכאון אבל צריך לבדוק. כמובן שיש הרבה סיבות לקורטיזול גבוה, כמו מחלת הקושינג שאני לא מאמין שיש לי, בעיות שינה וכמובן טסטוסטרון נמוך ובעיות בבלוטת הטריס.
אני הבנתי שאיתה אני לא התקדם ואני פשוט לא עשיתי ואת הבדיקות שהיא שלחה אותי אליהן לפני חצי שנה כי אין טעם. אם אתה רוצה להיכנס לטיפול לכל החיים, אתה צריך לדעת שאתה בידיים טובות ושזה טיפול נכון, אבל לצערי הרופאים פה(ממה שאני נחשפתי) אינם יודעים לטפל בבעיות הורמונליות כמו שצריך לפי מקרים ספציפיים.
אין לי צל של ספק שיש לי בעיה של טסטוסטרון בין שאר בעיות הורמונליות.. ולא רק שלא קיבלתי טיפול עם תוצאות כה נמוכות, גם אם הייתי מקבל טיפול הוא היה טיפול שגוי שהיה גורם לי כנראה להרגיש עוד יותר רע בטווח הארוך.

אם מישהו מכם או פותח השרשור מכיר רופא מומלץ שמבין בזה כמו התותחים שבארה"ב אני הודה לו עד אינסוף. לגבי המרשם שקיבלת, פעם ב-3 חודשים גם עם זאת כמו גדולה כמו נבידו, לא יגרום לך להגיע לטווח העליון של הנורמה ובטח שבטח לבדו לא ישפר לך את מכלול ההורמונים כמו האסטרוגן שגבוה מאוד אצלך וימשיך לעלות וכמו הבעיות פוריות שיופיעו בגלל חוסר מתן HCG.

אי אפשר לנצח פה את המערכת.. אנשים צעירים עם בעיות כאלה נידונו לחיות חיים לא מלאים(או יותר נכון בלי חיים כלל).

תדבר איתי אם יש לך כל שאלה או שתעזור לי אם יש לך תשובה לבעיותינו.

הי teleblaze,
אני לא מצליח לכתוב לך הודעה אישית. אשמח להתכתב מעט באופן אישי. אולי נשלב כוחות.
אשמח אם תכתוב לי מייל אל [email protected] ונמשיך להתכתב שם.
תודה ומאחל לך הצלחה עם ההתמודדות הזו.

אני בול באותו מצב .נרקיס שלחתי לך דוא"ל

בוקר טוב
מאוד מסקרן אותי לדעת עדכון מצב והאם הצלחתם לקדם משהו בנושא.
אנא עדכונכם חברים.
אשמח לנסות לעזור בכל דרך שהיא

היי, מצטער על ההקפצה. אבל מאוד רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי, בתקווה שזה יעזור לכם ואולי גם לאנשים נוספים.
מקווה שלא יצא חופר מידי.

כשראיתי את ההודעות שלכם (לפני קצת יותר משנה) הייתי בן 19 (כיום 20, לא 47 כמו שנרשמתי בפורום).
מגיל 14 סבלתי מגניקומסטיה בולטת (לצורך העניין לא יכלתי ללכת לים או לבריכה מבלי שחצי מהאנשים בוהים בחזה שלי), נדודי שינה, השמנה ועייפות. לא היה לי גיל התבגרות נורמלי, וסבלתי המון מכל התסמינים שציינתם כאן (גם חשק מיני נמוך מאוד).
לא האמנתי לרגע שהסיבה לכך היא מחסור בטסטוסטרון. נראתי יחסית נורמלי -די skinny-fat (ידיים ורגליים דקות, כרס, מסת שריר נמוכה וגניקומסטיה), אבל בגדול עדיין בנורמה.

בגילאים 14 ושוב ב-16 הלכתי לאנדוקרינולוגיות (שונות) לברר מה קורה, הרגשתי על הפנים וידעתי שמשהו לא תקין. הפנו אותי לבדיקות של טסטוסטרון- ובשתי הפעמים התקבל ערך נמוך של 9ng/dl. ערכי ה-SHBG היו גבוהים, אבל גם הם בטווח (גם כל ה-LH, FSH היו נמוכים אבל בטווח).
האנדוקרינולוגיות פשוט הסתכלו על הערכים, ראו שהם בטווח הסרגל- והצהירו שאני בריא כמו שור, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב שלי; שבאותה נקודת זמן לא חוויתי זקפות בוקר כלל, החשק המיני שלי היה אפסי, גניקומסטיה והשמנה בטנית משמעותיות (למרות שאכלתי בריא ועשיתי ספורט), ועל מסת שריר אין בכלל מה לדבר.

השנים עברו והמשכתי לסבול, עד בסביבות סוף גיל 18 החלטתי שאני לא מוכן להשלים עם המצב הזה. שיתפתי את אמא שלי במצב (הייתי כל כך נואש שכבר מבוכה לא הוותה יותר שיקול), הבנתי שאת התהליך הזה יהיה בלתי אפשרי לעבור לבד. במשך כחצי שנה הלכתי לעוד אנדוקרינולוגים, עוד רופאים, עוד יועצים- וכולם מדקלמים את אותו המשפט "אתה בטווח, אתה בריא!". בכל אחת מהפגישות שפכתי להם את הסיפור שלי, את כל התסמינים המביכים שהרגשתי, את הסבל שעברתי ועדיין עובר. לראות פעם אחר פעם את האטימות של הרופאים, את הזלזול בי רק בגלל שאני צעיר (וזה כביכול לא ייתכן שצעיר ייסבול ממחסור בטסטוסטרון) היה לא פחות מגיהנום שאני לא מאכל לאף אחד.

הפעם הראשונה שקיבלתי הכרה מהמערכת והרגשתי שאני מתקדם לקראת טיפול, היא כשמומחה הפנה אותי לבדיקת free testosterone, שנחשבת מהימנה הרבה יותר מבדיקת ה-total (אבל מאוד קשה להשיג אותה.. אני משער שמשיקולים כספיים לקופה).
בבדיקה התגלה ערך של 144, כאשר הסף התחתון ממנו מתחילים טיפול הוא 225. שמח ומאושר חזרתי למומחה, שנדהם מהתוצאה וביקש בדיקה חוזרת (שגם תוצאתה הייתה גרועה).
אחרי עוד כחצי שנה של בירורים, התייעצויות עם מומחים, טרטורים, בדיקות ושמירות זרע (החלטתי שכדאי שאעשה זאת לפני הכניסה לטיפול), ביצעתי בדיקת MRI מוח, שם התגלתה בעיה בהיפופיזה, שגרמה להיפוגונדיזם שניוני.

הלכתי לאנדוקרינולוגית, והתחלתי סוף סוף טיפול בטסטוסטרון (חיצוני). האנדוקרינולוגית ציינה בפני שהטיפול עשוי לגרום לעקרות, אבל יש אפשרות "לתקן את זה" עם חומר שנקרא HCG. כששאלתי מדוע לא מטפלים פשוט עם HCG, הרופאה השיבה שלא עושים את זה, בלי לפרט יותר מידי.
בגלל ששמרתי זרע לפני תחילת הטיפול הרגשתי בטוח, והלכתי על זה.

בהתחלה קיבלתי משחות למריחה במינון נמוך, ולא הרגשתי שיפור משמעותי במצב. לאחר בערך חודשיים קיבלתי מינון גבוה יותר, שם כבר הרגשתי קצת יותר טוב. מבדיקה שעשיתי באותה התקופה, הטסטוסטרון טוטאל עלה ל-13ng/dl. הטיפול במשחות לא נוח, ועשוי לקחת הרבה זמן. בהמלצת הרופאה עברתי לנבידו, שזו זריקה שלוקחים פעם ב-3 חודשים. עם הנבידו הרגשתי ממש טוב, כמו שלא הרגשתי בחיים. הייתי מאושר, ואחרי כ-6 שבועות מקבלת הזריקה בדקתי שוב את הטסטוסטרון, שעלה ל-16ng/dl. אציין שלקראת סוף התקופה התחלתי להרגיש את התסמינים של טסטוסטרון נמוך (בערך אחרי החודש השני).

למרות השיפור המדהים בהרגשה, דאגתי מאוד מהעקרות שהבדיקות גורמות. הרגשתי שאני בידיים לא טובות, ואף אחד מהאנדוקרינולוגים איתם התייעצתי לא באמת מבין את התחום לעומק..
בחרתי לעבור לטיפול אצל מומחה אחר לאנדוקרינולוגיה, מאוד בכיר (ראש מחלקה). אותו רופא הזדעזע שקיבלתי טסטוסטרון חיצוני, והורה על טיפול ב-HCG, בו יש לבצע זריקה פעם בשבוע. נאמר לי שטיפול זה אינו פוגע בפוריות.

כיום, כבר 3 חודשים שאני מטופל ב-HCG, ומרגיש הכי טוב שהרגשתי אי פעם. בבדיקת דם שעשיתי, ערך הטסטוסטרון הכללי עלה ל-25 ng/dl.
אני מאושר, ורק עכשיו באמת מרגיש שאני חי.
אני כבר לא נשפך על הספה כל היום מחוסר אנרגיה, אני יכול לגדל זקן, אני מרגיש חזק (ונראה גם יותר חזק), ויש לי חשק מיני בפעם הראשונה בחיים שלי. אני עושה ספורט, והכרס נעלמה לחלוטין. מיותר לציין שמתחילת הטיפול אני חוגג שני ימי הולדת בשנה.


כואב לי על כל האנשים שסובלים מהמחלה ואפילו לא מודעים למצב שלהם. כואב לי להזכר בכל שנים המבוזבזות שסבלתי (למרות שבמקרה שלי עליתי על זה מהר מאוד יחסית), ובתהליך המזעזע שעברתי עד שקיבלתי טיפול נורמלי. הזלזול מצד הרופאים מחריד. חוסר הידע, המקצועיות והאמפתיה בתחום הם גיהנום שאני לא מאחל לאף מטופל לחוות. התהליך שעברתי נמשך כשנתיים עד שהתחלתי לקבל את הטיפול.

אני מאחל לכם שתרגישו טוב ותקבלו טיפול טוב.
אשמח לשמוע מה מצבכם היום אם אתם עדיין פעילים פה בפורום 😃

 

[SexyStyle]

שתף את שם הרופא שעשה עמך חסד ונתן לך HCG.
*אתה מזריק לבד או שקופץ לאחות בקופ"ח פעם בשבוע?

ומה בהמשך? ממשיך את הטיפול כרגיל עם מעקב תקופתי?

 

[שים]

HCG לא אמור כבר להחזיר לו את שיחרור ההורמונים הטבעיים שלו ?

 

[MasterSplitter]

עד כמה שידוע לי HCG מאותת למוח לייצר טסטוסטרון באופן טבעי. אם אם זה נחשב ״תרופה חיצונית״ הטסטוסטרון עצמו הוא לא חיצוני.

שמח לשמוע על ההצלחה שלך במקרה. טסטוסטרון אחראי ללא מעט אושר בחיים שלנו...

 

[boos]

היי, מצטער על ההקפצה. אבל מאוד רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי, בתקווה שזה יעזור לכם ואולי גם לאנשים נוספים.
מקווה שלא יצא חופר מידי.

כשראיתי את ההודעות שלכם (לפני קצת יותר משנה) הייתי בן 19 (כיום 20, לא 47 כמו שנרשמתי בפורום).
מגיל 14 סבלתי מגניקומסטיה בולטת (לצורך העניין לא יכלתי ללכת לים או לבריכה מבלי שחצי מהאנשים בוהים בחזה שלי), נדודי שינה, השמנה ועייפות. לא היה לי גיל התבגרות נורמלי, וסבלתי המון מכל התסמינים שציינתם כאן (גם חשק מיני נמוך מאוד).
לא האמנתי לרגע שהסיבה לכך היא מחסור בטסטוסטרון. נראתי יחסית נורמלי -די skinny-fat (ידיים ורגליים דקות, כרס, מסת שריר נמוכה וגניקומסטיה), אבל בגדול עדיין בנורמה.

בגילאים 14 ושוב ב-16 הלכתי לאנדוקרינולוגיות (שונות) לברר מה קורה, הרגשתי על הפנים וידעתי שמשהו לא תקין. הפנו אותי לבדיקות של טסטוסטרון- ובשתי הפעמים התקבל ערך נמוך של 9ng/dl. ערכי ה-SHBG היו גבוהים, אבל גם הם בטווח (גם כל ה-LH, FSH היו נמוכים אבל בטווח).
האנדוקרינולוגיות פשוט הסתכלו על הערכים, ראו שהם בטווח הסרגל- והצהירו שאני בריא כמו שור, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב שלי; שבאותה נקודת זמן לא חוויתי זקפות בוקר כלל, החשק המיני שלי היה אפסי, גניקומסטיה והשמנה בטנית משמעותיות (למרות שאכלתי בריא ועשיתי ספורט), ועל מסת שריר אין בכלל מה לדבר.

השנים עברו והמשכתי לסבול, עד בסביבות סוף גיל 18 החלטתי שאני לא מוכן להשלים עם המצב הזה. שיתפתי את אמא שלי במצב (הייתי כל כך נואש שכבר מבוכה לא הוותה יותר שיקול), הבנתי שאת התהליך הזה יהיה בלתי אפשרי לעבור לבד. במשך כחצי שנה הלכתי לעוד אנדוקרינולוגים, עוד רופאים, עוד יועצים- וכולם מדקלמים את אותו המשפט "אתה בטווח, אתה בריא!". בכל אחת מהפגישות שפכתי להם את הסיפור שלי, את כל התסמינים המביכים שהרגשתי, את הסבל שעברתי ועדיין עובר. לראות פעם אחר פעם את האטימות של הרופאים, את הזלזול בי רק בגלל שאני צעיר (וזה כביכול לא ייתכן שצעיר ייסבול ממחסור בטסטוסטרון) היה לא פחות מגיהנום שאני לא מאכל לאף אחד.

הפעם הראשונה שקיבלתי הכרה מהמערכת והרגשתי שאני מתקדם לקראת טיפול, היא כשמומחה הפנה אותי לבדיקת free testosterone, שנחשבת מהימנה הרבה יותר מבדיקת ה-total (אבל מאוד קשה להשיג אותה.. אני משער שמשיקולים כספיים לקופה).
בבדיקה התגלה ערך של 144, כאשר הסף התחתון ממנו מתחילים טיפול הוא 225. שמח ומאושר חזרתי למומחה, שנדהם מהתוצאה וביקש בדיקה חוזרת (שגם תוצאתה הייתה גרועה).
אחרי עוד כחצי שנה של בירורים, התייעצויות עם מומחים, טרטורים, בדיקות ושמירות זרע (החלטתי שכדאי שאעשה זאת לפני הכניסה לטיפול), ביצעתי בדיקת MRI מוח, שם התגלתה בעיה בהיפופיזה, שגרמה להיפוגונדיזם שניוני.

הלכתי לאנדוקרינולוגית, והתחלתי סוף סוף טיפול בטסטוסטרון (חיצוני). האנדוקרינולוגית ציינה בפני שהטיפול עשוי לגרום לעקרות, אבל יש אפשרות "לתקן את זה" עם חומר שנקרא HCG. כששאלתי מדוע לא מטפלים פשוט עם HCG, הרופאה השיבה שלא עושים את זה, בלי לפרט יותר מידי.
בגלל ששמרתי זרע לפני תחילת הטיפול הרגשתי בטוח, והלכתי על זה.

בהתחלה קיבלתי משחות למריחה במינון נמוך, ולא הרגשתי שיפור משמעותי במצב. לאחר בערך חודשיים קיבלתי מינון גבוה יותר, שם כבר הרגשתי קצת יותר טוב. מבדיקה שעשיתי באותה התקופה, הטסטוסטרון טוטאל עלה ל-13ng/dl. הטיפול במשחות לא נוח, ועשוי לקחת הרבה זמן. בהמלצת הרופאה עברתי לנבידו, שזו זריקה שלוקחים פעם ב-3 חודשים. עם הנבידו הרגשתי ממש טוב, כמו שלא הרגשתי בחיים. הייתי מאושר, ואחרי כ-6 שבועות מקבלת הזריקה בדקתי שוב את הטסטוסטרון, שעלה ל-16ng/dl. אציין שלקראת סוף התקופה התחלתי להרגיש את התסמינים של טסטוסטרון נמוך (בערך אחרי החודש השני).

למרות השיפור המדהים בהרגשה, דאגתי מאוד מהעקרות שהבדיקות גורמות. הרגשתי שאני בידיים לא טובות, ואף אחד מהאנדוקרינולוגים איתם התייעצתי לא באמת מבין את התחום לעומק..
בחרתי לעבור לטיפול אצל מומחה אחר לאנדוקרינולוגיה, מאוד בכיר (ראש מחלקה). אותו רופא הזדעזע שקיבלתי טסטוסטרון חיצוני, והורה על טיפול ב-HCG, בו יש לבצע זריקה פעם בשבוע. נאמר לי שטיפול זה אינו פוגע בפוריות.

כיום, כבר 3 חודשים שאני מטופל ב-HCG, ומרגיש הכי טוב שהרגשתי אי פעם. בבדיקת דם שעשיתי, ערך הטסטוסטרון הכללי עלה ל-25 ng/dl.
אני מאושר, ורק עכשיו באמת מרגיש שאני חי.
אני כבר לא נשפך על הספה כל היום מחוסר אנרגיה, אני יכול לגדל זקן, אני מרגיש חזק (ונראה גם יותר חזק), ויש לי חשק מיני בפעם הראשונה בחיים שלי. אני עושה ספורט, והכרס נעלמה לחלוטין. מיותר לציין שמתחילת הטיפול אני חוגג שני ימי הולדת בשנה.


כואב לי על כל האנשים שסובלים מהמחלה ואפילו לא מודעים למצב שלהם. כואב לי להזכר בכל שנים המבוזבזות שסבלתי (למרות שבמקרה שלי עליתי על זה מהר מאוד יחסית), ובתהליך המזעזע שעברתי עד שקיבלתי טיפול נורמלי. הזלזול מצד הרופאים מחריד. חוסר הידע, המקצועיות והאמפתיה בתחום הם גיהנום שאני לא מאחל לאף מטופל לחוות. התהליך שעברתי נמשך כשנתיים עד שהתחלתי לקבל את הטיפול.

אני מאחל לכם שתרגישו טוב ותקבלו טיפול טוב.
אשמח לשמוע מה מצבכם היום אם אתם עדיין פעילים פה בפורום 😃

ריגשת אותי מאוד. מאוד אהבתי שתייגת בפוסט שלך את כל האנשים הרלוונטים כדי לנסות לעזור.
אני מאחל לך, לכל חברי הפורום ולכל עם ישראל המון בריאות עם אושר ושנה מתוקה יותר מדבש!!!