ייעוץ אנדוקרינולוג רוצה לתת לי זריקת טסטוסטרון...

[nar-kis]

הי, אני לא בא מהכיוון של פיתוח גוף וכאלה, אבל הגעתי דרך חיפוש בגוגל וראיתי שיש כאן חבר'ה שמבינים טוב בכל הנושא הזה של הורמונים והדברים שקשורים לכך. אז אני מתייעץ ומבקש עזרה.
כבר זמן רב שאני ממש לא מרגיש טוב. גם פיזית וגם נפשית. ימים קשים.
האנדוקרינולוגית ראתה שחסר לי טסטוסטרון בצורה משמעותית ודיברה על זריקה בכל 3 חודשים. לכל החיים.
לפני כן, היא שלחה אותי לבדיקת MRI למוח כדי לבדוק האם ההיפופיזה היא זו שאחראית על החוסר. אמרה שבגלל שה-SHBG גבוה, זה יכול להעיד על כך שהבעיה נגרמת בהיפופיזה. אז עשיתי MRI ואני עדיין מחכה לתוצאות.
עכשיו השאלה היא, מה הפתרון הכי נכון וטוב עבורי, מבחינה בריאותית. קראתי שאם אני לוקח טסטוסטרון באופן קבוע, אז הייצור הטבעי שלו נפגע ואז אני בעצם 'שבוי' של הזריקות. נשמע כמו פתרון שהוא 'ראש קטן' מצד הרופאים.
אז עדיף לקחת פרו הורמונים? איזה? DHEA? פרגנולון? -אני לא אהפוך להיות 'שבוי' של פרו-ההורמונים האלה? מה ההבדל בעצם מהבחינה הזו?
את הכל אני יכול לקבל מהרופאים/קופ"ח או שאצטרך לקנות תוספים בעצמי?
חשוב לי לשמור על פוריות, אבל גם להרגיש טוב עכשיו ולהצליח לתפקד, כי אני ממש סובל וחלש.
שוב, לא מכוון לפיתוח גוף, רק להיות בריא עם אנרגיות לחיים. למרות שירדתי במשקל בצורה קיצונית ונראה שאיבדתי צפיפות בעצמות והרבה מסת שריר, אבל אני מניח שהטיפול יוכל לעזור באופן טבעי.
עד כמה הטיפולים האלו יעילים וכמה הם מורגשים בפועל? תוך כמה זמן ארגיש בשינוי משמעותי?
כמובן שהייתי מעדיף להבריא עם כמה שפחות התערבות מלאכותית בגוף. נניח תזונה כלשהי או/גם בדרך אחרת. אפשרי? כדאי לנסות? זה מרגיש לי שכל דבר מלאכותי שדוחפים ומערבים במנגנון של הגוף, דופק משהו אחר על הדרך. לכן חשוב לי להבין את התמונה הגדולה ואת כל ההשלכות וכמה שאפשר, להימנע מנזקים.
תוסף אבץ יכול לעזור כאן? או מינרלים אחרים...


צירפתי צילום של שתי בדיקות שעשיתי. עשיתי אותן בהפרש של שבועיים-שלושה ביניהן.

אם יש עוד בדיקות שכדאי לבצע, אשמח לדעת ואבקש מהרופאה.

אז תודה מראש לכל מי שיסייע. רוצה להכין ת'צמי לביקור הבא אצל הדוקטור. מת כבר למצוא פתרון.

 

[סאלח]

היי, מצטער על ההקפצה. אבל מאוד רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי, בתקווה שזה יעזור לכם ואולי גם לאנשים נוספים.
מקווה שלא יצא חופר מידי.

כשראיתי את ההודעות שלכם (לפני קצת יותר משנה) הייתי בן 19 (כיום 20, לא 47 כמו שנרשמתי בפורום).
מגיל 14 סבלתי מגניקומסטיה בולטת (לצורך העניין לא יכלתי ללכת לים או לבריכה מבלי שחצי מהאנשים בוהים בחזה שלי), נדודי שינה, השמנה ועייפות. לא היה לי גיל התבגרות נורמלי, וסבלתי המון מכל התסמינים שציינתם כאן (גם חשק מיני נמוך מאוד).
לא האמנתי לרגע שהסיבה לכך היא מחסור בטסטוסטרון. נראתי יחסית נורמלי -די skinny-fat (ידיים ורגליים דקות, כרס, מסת שריר נמוכה וגניקומסטיה), אבל בגדול עדיין בנורמה.

בגילאים 14 ושוב ב-16 הלכתי לאנדוקרינולוגיות (שונות) לברר מה קורה, הרגשתי על הפנים וידעתי שמשהו לא תקין. הפנו אותי לבדיקות של טסטוסטרון- ובשתי הפעמים התקבל ערך נמוך של 9ng/dl. ערכי ה-SHBG היו גבוהים, אבל גם הם בטווח (גם כל ה-LH, FSH היו נמוכים אבל בטווח).
האנדוקרינולוגיות פשוט הסתכלו על הערכים, ראו שהם בטווח הסרגל- והצהירו שאני בריא כמו שור, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב שלי; שבאותה נקודת זמן לא חוויתי זקפות בוקר כלל, החשק המיני שלי היה אפסי, גניקומסטיה והשמנה בטנית משמעותיות (למרות שאכלתי בריא ועשיתי ספורט), ועל מסת שריר אין בכלל מה לדבר.

השנים עברו והמשכתי לסבול, עד בסביבות סוף גיל 18 החלטתי שאני לא מוכן להשלים עם המצב הזה. שיתפתי את אמא שלי במצב (הייתי כל כך נואש שכבר מבוכה לא הוותה יותר שיקול), הבנתי שאת התהליך הזה יהיה בלתי אפשרי לעבור לבד. במשך כחצי שנה הלכתי לעוד אנדוקרינולוגים, עוד רופאים, עוד יועצים- וכולם מדקלמים את אותו המשפט "אתה בטווח, אתה בריא!". בכל אחת מהפגישות שפכתי להם את הסיפור שלי, את כל התסמינים המביכים שהרגשתי, את הסבל שעברתי ועדיין עובר. לראות פעם אחר פעם את האטימות של הרופאים, את הזלזול בי רק בגלל שאני צעיר (וזה כביכול לא ייתכן שצעיר ייסבול ממחסור בטסטוסטרון) היה לא פחות מגיהנום שאני לא מאכל לאף אחד.

הפעם הראשונה שקיבלתי הכרה מהמערכת והרגשתי שאני מתקדם לקראת טיפול, היא כשמומחה הפנה אותי לבדיקת free testosterone, שנחשבת מהימנה הרבה יותר מבדיקת ה-total (אבל מאוד קשה להשיג אותה.. אני משער שמשיקולים כספיים לקופה).
בבדיקה התגלה ערך של 144, כאשר הסף התחתון ממנו מתחילים טיפול הוא 225. שמח ומאושר חזרתי למומחה, שנדהם מהתוצאה וביקש בדיקה חוזרת (שגם תוצאתה הייתה גרועה).
אחרי עוד כחצי שנה של בירורים, התייעצויות עם מומחים, טרטורים, בדיקות ושמירות זרע (החלטתי שכדאי שאעשה זאת לפני הכניסה לטיפול), ביצעתי בדיקת MRI מוח, שם התגלתה בעיה בהיפופיזה, שגרמה להיפוגונדיזם שניוני.

הלכתי לאנדוקרינולוגית, והתחלתי סוף סוף טיפול בטסטוסטרון (חיצוני). האנדוקרינולוגית ציינה בפני שהטיפול עשוי לגרום לעקרות, אבל יש אפשרות "לתקן את זה" עם חומר שנקרא HCG. כששאלתי מדוע לא מטפלים פשוט עם HCG, הרופאה השיבה שלא עושים את זה, בלי לפרט יותר מידי.
בגלל ששמרתי זרע לפני תחילת הטיפול הרגשתי בטוח, והלכתי על זה.

בהתחלה קיבלתי משחות למריחה במינון נמוך, ולא הרגשתי שיפור משמעותי במצב. לאחר בערך חודשיים קיבלתי מינון גבוה יותר, שם כבר הרגשתי קצת יותר טוב. מבדיקה שעשיתי באותה התקופה, הטסטוסטרון טוטאל עלה ל-13ng/dl. הטיפול במשחות לא נוח, ועשוי לקחת הרבה זמן. בהמלצת הרופאה עברתי לנבידו, שזו זריקה שלוקחים פעם ב-3 חודשים. עם הנבידו הרגשתי ממש טוב, כמו שלא הרגשתי בחיים. הייתי מאושר, ואחרי כ-6 שבועות מקבלת הזריקה בדקתי שוב את הטסטוסטרון, שעלה ל-16ng/dl. אציין שלקראת סוף התקופה התחלתי להרגיש את התסמינים של טסטוסטרון נמוך (בערך אחרי החודש השני).

למרות השיפור המדהים בהרגשה, דאגתי מאוד מהעקרות שהבדיקות גורמות. הרגשתי שאני בידיים לא טובות, ואף אחד מהאנדוקרינולוגים איתם התייעצתי לא באמת מבין את התחום לעומק..
בחרתי לעבור לטיפול אצל מומחה אחר לאנדוקרינולוגיה, מאוד בכיר (ראש מחלקה). אותו רופא הזדעזע שקיבלתי טסטוסטרון חיצוני, והורה על טיפול ב-HCG, בו יש לבצע זריקה פעם בשבוע. נאמר לי שטיפול זה אינו פוגע בפוריות.

כיום, כבר 3 חודשים שאני מטופל ב-HCG, ומרגיש הכי טוב שהרגשתי אי פעם. בבדיקת דם שעשיתי, ערך הטסטוסטרון הכללי עלה ל-25 ng/dl.
אני מאושר, ורק עכשיו באמת מרגיש שאני חי.
אני כבר לא נשפך על הספה כל היום מחוסר אנרגיה, אני יכול לגדל זקן, אני מרגיש חזק (ונראה גם יותר חזק), ויש לי חשק מיני בפעם הראשונה בחיים שלי. אני עושה ספורט, והכרס נעלמה לחלוטין. מיותר לציין שמתחילת הטיפול אני חוגג שני ימי הולדת בשנה.


כואב לי על כל האנשים שסובלים מהמחלה ואפילו לא מודעים למצב שלהם. כואב לי להזכר בכל שנים המבוזבזות שסבלתי (למרות שבמקרה שלי עליתי על זה מהר מאוד יחסית), ובתהליך המזעזע שעברתי עד שקיבלתי טיפול נורמלי. הזלזול מצד הרופאים מחריד. חוסר הידע, המקצועיות והאמפתיה בתחום הם גיהנום שאני לא מאחל לאף מטופל לחוות. התהליך שעברתי נמשך כשנתיים עד שהתחלתי לקבל את הטיפול.

אני מאחל לכם שתרגישו טוב ותקבלו טיפול טוב.
אשמח לשמוע מה מצבכם היום אם אתם עדיין פעילים פה בפורום 😃

 

[סאלח]

היי , שמח מאוד להרגשה הטובה שחוויתה .
גם לי היה סיפור דומה לשלך שבסופו אחרי שנתיים בירורים לפני 4 חודשים התחלתי לקבל זריקות HCJ 5000ui בשבוע . בהתחלה הרגשתי הטבה משמעותית אשר התפוגגה עם הזמן ורמות האסטרוגן התחילו גם לעלות ולשבש את ההרגשה הטבה של העליה בטסטסטרון .
יש לי ייעוץ עם הרופא בעוד חודש .. אשמח לשמוע מהנסיון שלך ? מה המינון שאתה מקבל ? האם זה ממשיך להשפיע לטובה .. מרגיש שהמינון שאני מקבל גבוהה כך שגם האסטרוגן עולה

 

[Testhelp]

סליחה על ההקפצה, מקווה שזה חוקי
אני בן 21 עם רמות טסט של 11.2 או 320 ng/dl... כל הרופאים שהייתי אצלם מתעקשים כי הכל בסדר אצלי ושאני ברמה התקינה של הטסטוסטרון, למרות שע''פ מחקרים שראיתי וע''פ נייר עמדה של ארגון האורולוגים הישראלי אני מגרד את התחתית של הטווח(300 בכל הגילאים) כאשר אני בן 21

יש לי את כל התסמינים שמארים חסר בטסטוסטרון,
האם מישהו שנתקל במצב כמוני וקיבל עזרה יכול לקשר אותי לרופא משפחה / אנדוקרינולוג שמבין בנושא ומעוניין לעזור מעבר להסתכלות שטחית בטווחים הנורמלים?

אשמח מאוד לעזרה, תודה!

 

[frozen]

לא תקבל טיפול מאף אנדו. אתה בטווח התקין ואף אחד לא יתייחס לזה.
התסמינים שאתה חווה יכולים להיות מהמון דברים אחרים

 

[Testhelp]

לא תקבל טיפול מאף אנדו. אתה בטווח התקין ואף אחד לא יתייחס לזה.
התסמינים שאתה חווה יכולים להיות מהמון דברים אחרים

שוב, הסף התחתון הוא 300 ע''פ אגודת האורולוגים הישראלית
אני מרחק של שגיאת מדידה משם, ואני עוד בן 21 לא 40

כותב הנושא אמר שהפנו אותו לקבל זריקות בגיל 36 עם רמת טסטוסטרון גבוהה משלי

 

[frozen]

קופות החולים בארץ מודדות בטווח של 7-26. אתה על 11. אף אחד לא יטפל בך,ובצדק,ברמות האלה.
הכי קל להאשים את הטסטוסטרון,שיש עוד מליון תופעות וגורמים אחרים

כותב הנושא אמר שהפנו אותו לקבל זריקות בגיל 36 עם רמת טסטוסטרון גבוהה משלי

הבדיקות דם שלו תקינות לחלוטין(מבחינת תפקוד וייצור של טסט),ייתכן שהוא סובל מבעיה כלשהי בהיפופיזה או מייצור מוגבר של shbg,ולכן הטסט בגוף שלו לא מתורגם לטסט חופשי.
אתה לא צריך טיפול בטסטוסטרון וסיכוי גבוה מאוד שהבעיה שלך היא בכלל לא שם

 

[MasterSplitter]

גם באוסטרליה, זה הטווח התקין.

הייתי מהמר שככל הנראה הבעיות הן חיצוניות ולאו דווקא הטסט.

 

[teleblaze]

היי, מצטער על ההקפצה. אבל מאוד רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי, בתקווה שזה יעזור לכם ואולי גם לאנשים נוספים.
מקווה שלא יצא חופר מידי.

כשראיתי את ההודעות שלכם (לפני קצת יותר משנה) הייתי בן 19 (כיום 20, לא 47 כמו שנרשמתי בפורום).
מגיל 14 סבלתי מגניקומסטיה בולטת (לצורך העניין לא יכלתי ללכת לים או לבריכה מבלי שחצי מהאנשים בוהים בחזה שלי), נדודי שינה, השמנה ועייפות. לא היה לי גיל התבגרות נורמלי, וסבלתי המון מכל התסמינים שציינתם כאן (גם חשק מיני נמוך מאוד).
לא האמנתי לרגע שהסיבה לכך היא מחסור בטסטוסטרון. נראתי יחסית נורמלי -די skinny-fat (ידיים ורגליים דקות, כרס, מסת שריר נמוכה וגניקומסטיה), אבל בגדול עדיין בנורמה.

בגילאים 14 ושוב ב-16 הלכתי לאנדוקרינולוגיות (שונות) לברר מה קורה, הרגשתי על הפנים וידעתי שמשהו לא תקין. הפנו אותי לבדיקות של טסטוסטרון- ובשתי הפעמים התקבל ערך נמוך של 9ng/dl. ערכי ה-SHBG היו גבוהים, אבל גם הם בטווח (גם כל ה-LH, FSH היו נמוכים אבל בטווח).
האנדוקרינולוגיות פשוט הסתכלו על הערכים, ראו שהם בטווח הסרגל- והצהירו שאני בריא כמו שור, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב שלי; שבאותה נקודת זמן לא חוויתי זקפות בוקר כלל, החשק המיני שלי היה אפסי, גניקומסטיה והשמנה בטנית משמעותיות (למרות שאכלתי בריא ועשיתי ספורט), ועל מסת שריר אין בכלל מה לדבר.

השנים עברו והמשכתי לסבול, עד בסביבות סוף גיל 18 החלטתי שאני לא מוכן להשלים עם המצב הזה. שיתפתי את אמא שלי במצב (הייתי כל כך נואש שכבר מבוכה לא הוותה יותר שיקול), הבנתי שאת התהליך הזה יהיה בלתי אפשרי לעבור לבד. במשך כחצי שנה הלכתי לעוד אנדוקרינולוגים, עוד רופאים, עוד יועצים- וכולם מדקלמים את אותו המשפט "אתה בטווח, אתה בריא!". בכל אחת מהפגישות שפכתי להם את הסיפור שלי, את כל התסמינים המביכים שהרגשתי, את הסבל שעברתי ועדיין עובר. לראות פעם אחר פעם את האטימות של הרופאים, את הזלזול בי רק בגלל שאני צעיר (וזה כביכול לא ייתכן שצעיר ייסבול ממחסור בטסטוסטרון) היה לא פחות מגיהנום שאני לא מאכל לאף אחד.

הפעם הראשונה שקיבלתי הכרה מהמערכת והרגשתי שאני מתקדם לקראת טיפול, היא כשמומחה הפנה אותי לבדיקת free testosterone, שנחשבת מהימנה הרבה יותר מבדיקת ה-total (אבל מאוד קשה להשיג אותה.. אני משער שמשיקולים כספיים לקופה).
בבדיקה התגלה ערך של 144, כאשר הסף התחתון ממנו מתחילים טיפול הוא 225. שמח ומאושר חזרתי למומחה, שנדהם מהתוצאה וביקש בדיקה חוזרת (שגם תוצאתה הייתה גרועה).
אחרי עוד כחצי שנה של בירורים, התייעצויות עם מומחים, טרטורים, בדיקות ושמירות זרע (החלטתי שכדאי שאעשה זאת לפני הכניסה לטיפול), ביצעתי בדיקת MRI מוח, שם התגלתה בעיה בהיפופיזה, שגרמה להיפוגונדיזם שניוני.

הלכתי לאנדוקרינולוגית, והתחלתי סוף סוף טיפול בטסטוסטרון (חיצוני). האנדוקרינולוגית ציינה בפני שהטיפול עשוי לגרום לעקרות, אבל יש אפשרות "לתקן את זה" עם חומר שנקרא HCG. כששאלתי מדוע לא מטפלים פשוט עם HCG, הרופאה השיבה שלא עושים את זה, בלי לפרט יותר מידי.
בגלל ששמרתי זרע לפני תחילת הטיפול הרגשתי בטוח, והלכתי על זה.

בהתחלה קיבלתי משחות למריחה במינון נמוך, ולא הרגשתי שיפור משמעותי במצב. לאחר בערך חודשיים קיבלתי מינון גבוה יותר, שם כבר הרגשתי קצת יותר טוב. מבדיקה שעשיתי באותה התקופה, הטסטוסטרון טוטאל עלה ל-13ng/dl. הטיפול במשחות לא נוח, ועשוי לקחת הרבה זמן. בהמלצת הרופאה עברתי לנבידו, שזו זריקה שלוקחים פעם ב-3 חודשים. עם הנבידו הרגשתי ממש טוב, כמו שלא הרגשתי בחיים. הייתי מאושר, ואחרי כ-6 שבועות מקבלת הזריקה בדקתי שוב את הטסטוסטרון, שעלה ל-16ng/dl. אציין שלקראת סוף התקופה התחלתי להרגיש את התסמינים של טסטוסטרון נמוך (בערך אחרי החודש השני).

למרות השיפור המדהים בהרגשה, דאגתי מאוד מהעקרות שהבדיקות גורמות. הרגשתי שאני בידיים לא טובות, ואף אחד מהאנדוקרינולוגים איתם התייעצתי לא באמת מבין את התחום לעומק..
בחרתי לעבור לטיפול אצל מומחה אחר לאנדוקרינולוגיה, מאוד בכיר (ראש מחלקה). אותו רופא הזדעזע שקיבלתי טסטוסטרון חיצוני, והורה על טיפול ב-HCG, בו יש לבצע זריקה פעם בשבוע. נאמר לי שטיפול זה אינו פוגע בפוריות.

כיום, כבר 3 חודשים שאני מטופל ב-HCG, ומרגיש הכי טוב שהרגשתי אי פעם. בבדיקת דם שעשיתי, ערך הטסטוסטרון הכללי עלה ל-25 ng/dl.
אני מאושר, ורק עכשיו באמת מרגיש שאני חי.
אני כבר לא נשפך על הספה כל היום מחוסר אנרגיה, אני יכול לגדל זקן, אני מרגיש חזק (ונראה גם יותר חזק), ויש לי חשק מיני בפעם הראשונה בחיים שלי. אני עושה ספורט, והכרס נעלמה לחלוטין. מיותר לציין שמתחילת הטיפול אני חוגג שני ימי הולדת בשנה.


כואב לי על כל האנשים שסובלים מהמחלה ואפילו לא מודעים למצב שלהם. כואב לי להזכר בכל שנים המבוזבזות שסבלתי (למרות שבמקרה שלי עליתי על זה מהר מאוד יחסית), ובתהליך המזעזע שעברתי עד שקיבלתי טיפול נורמלי. הזלזול מצד הרופאים מחריד. חוסר הידע, המקצועיות והאמפתיה בתחום הם גיהנום שאני לא מאחל לאף מטופל לחוות. התהליך שעברתי נמשך כשנתיים עד שהתחלתי לקבל את הטיפול.

אני מאחל לכם שתרגישו טוב ותקבלו טיפול טוב.
אשמח לשמוע מה מצבכם היום אם אתם עדיין פעילים פה בפורום 😃

שלום.
לא הייתי פה המון זמן.
אני במצב קטסטרופה. אני בן 29, עם בעיות של גמישות יתר, כאבי פרקים, כאבים מפושטים וחוסר יציבות בכתפיים, ברכיים, ירכיים, כפות רגליים.
בבדיקה אחרונה היה לי טסטוסטרון (טווח מצחיק בקופה של5.7) 6 pmo/l (טווח נמוך של 1.5)LH 1.
אני כבר עם הרבה פחות מוטיבציה ממה שהיה לפני שנה+ בגלל ההתדרדרות הפיזית שלי. המערכת בריאות דפקה אותי וגרמה לי להגיע למצב הזה.
איני יכול להתאמן אבל אני חייב להתחזק בשביל לתמוך בכל המפרקים הלא יציבים שלי.
אני חייב לדעת לאיזה אנדוקרינולוג הלכת. אני חייב טיפול למרות שאני לא מבין מאיפה הבעיה מגיעה.
אשמח אם תעזרו לי.

 

[MasterSplitter]

ניחוש אישי שלי - הבעיה היא לאו דווקא הורמונלית.

 

[ishtov]

היי, מצטער על ההקפצה. אבל מאוד רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי, בתקווה שזה יעזור לכם ואולי גם לאנשים נוספים.
מקווה שלא יצא חופר מידי.

כשראיתי את ההודעות שלכם (לפני קצת יותר משנה) הייתי בן 19 (כיום 20, לא 47 כמו שנרשמתי בפורום).
מגיל 14 סבלתי מגניקומסטיה בולטת (לצורך העניין לא יכלתי ללכת לים או לבריכה מבלי שחצי מהאנשים בוהים בחזה שלי), נדודי שינה, השמנה ועייפות. לא היה לי גיל התבגרות נורמלי, וסבלתי המון מכל התסמינים שציינתם כאן (גם חשק מיני נמוך מאוד).
לא האמנתי לרגע שהסיבה לכך היא מחסור בטסטוסטרון. נראתי יחסית נורמלי -די skinny-fat (ידיים ורגליים דקות, כרס, מסת שריר נמוכה וגניקומסטיה), אבל בגדול עדיין בנורמה.

בגילאים 14 ושוב ב-16 הלכתי לאנדוקרינולוגיות (שונות) לברר מה קורה, הרגשתי על הפנים וידעתי שמשהו לא תקין. הפנו אותי לבדיקות של טסטוסטרון- ובשתי הפעמים התקבל ערך נמוך של 9ng/dl. ערכי ה-SHBG היו גבוהים, אבל גם הם בטווח (גם כל ה-LH, FSH היו נמוכים אבל בטווח).
האנדוקרינולוגיות פשוט הסתכלו על הערכים, ראו שהם בטווח הסרגל- והצהירו שאני בריא כמו שור, תוך התעלמות מוחלטת מהמצב שלי; שבאותה נקודת זמן לא חוויתי זקפות בוקר כלל, החשק המיני שלי היה אפסי, גניקומסטיה והשמנה בטנית משמעותיות (למרות שאכלתי בריא ועשיתי ספורט), ועל מסת שריר אין בכלל מה לדבר.

השנים עברו והמשכתי לסבול, עד בסביבות סוף גיל 18 החלטתי שאני לא מוכן להשלים עם המצב הזה. שיתפתי את אמא שלי במצב (הייתי כל כך נואש שכבר מבוכה לא הוותה יותר שיקול), הבנתי שאת התהליך הזה יהיה בלתי אפשרי לעבור לבד. במשך כחצי שנה הלכתי לעוד אנדוקרינולוגים, עוד רופאים, עוד יועצים- וכולם מדקלמים את אותו המשפט "אתה בטווח, אתה בריא!". בכל אחת מהפגישות שפכתי להם את הסיפור שלי, את כל התסמינים המביכים שהרגשתי, את הסבל שעברתי ועדיין עובר. לראות פעם אחר פעם את האטימות של הרופאים, את הזלזול בי רק בגלל שאני צעיר (וזה כביכול לא ייתכן שצעיר ייסבול ממחסור בטסטוסטרון) היה לא פחות מגיהנום שאני לא מאכל לאף אחד.

הפעם הראשונה שקיבלתי הכרה מהמערכת והרגשתי שאני מתקדם לקראת טיפול, היא כשמומחה הפנה אותי לבדיקת free testosterone, שנחשבת מהימנה הרבה יותר מבדיקת ה-total (אבל מאוד קשה להשיג אותה.. אני משער שמשיקולים כספיים לקופה).
בבדיקה התגלה ערך של 144, כאשר הסף התחתון ממנו מתחילים טיפול הוא 225. שמח ומאושר חזרתי למומחה, שנדהם מהתוצאה וביקש בדיקה חוזרת (שגם תוצאתה הייתה גרועה).
אחרי עוד כחצי שנה של בירורים, התייעצויות עם מומחים, טרטורים, בדיקות ושמירות זרע (החלטתי שכדאי שאעשה זאת לפני הכניסה לטיפול), ביצעתי בדיקת MRI מוח, שם התגלתה בעיה בהיפופיזה, שגרמה להיפוגונדיזם שניוני.

הלכתי לאנדוקרינולוגית, והתחלתי סוף סוף טיפול בטסטוסטרון (חיצוני). האנדוקרינולוגית ציינה בפני שהטיפול עשוי לגרום לעקרות, אבל יש אפשרות "לתקן את זה" עם חומר שנקרא HCG. כששאלתי מדוע לא מטפלים פשוט עם HCG, הרופאה השיבה שלא עושים את זה, בלי לפרט יותר מידי.
בגלל ששמרתי זרע לפני תחילת הטיפול הרגשתי בטוח, והלכתי על זה.

בהתחלה קיבלתי משחות למריחה במינון נמוך, ולא הרגשתי שיפור משמעותי במצב. לאחר בערך חודשיים קיבלתי מינון גבוה יותר, שם כבר הרגשתי קצת יותר טוב. מבדיקה שעשיתי באותה התקופה, הטסטוסטרון טוטאל עלה ל-13ng/dl. הטיפול במשחות לא נוח, ועשוי לקחת הרבה זמן. בהמלצת הרופאה עברתי לנבידו, שזו זריקה שלוקחים פעם ב-3 חודשים. עם הנבידו הרגשתי ממש טוב, כמו שלא הרגשתי בחיים. הייתי מאושר, ואחרי כ-6 שבועות מקבלת הזריקה בדקתי שוב את הטסטוסטרון, שעלה ל-16ng/dl. אציין שלקראת סוף התקופה התחלתי להרגיש את התסמינים של טסטוסטרון נמוך (בערך אחרי החודש השני).

למרות השיפור המדהים בהרגשה, דאגתי מאוד מהעקרות שהבדיקות גורמות. הרגשתי שאני בידיים לא טובות, ואף אחד מהאנדוקרינולוגים איתם התייעצתי לא באמת מבין את התחום לעומק..
בחרתי לעבור לטיפול אצל מומחה אחר לאנדוקרינולוגיה, מאוד בכיר (ראש מחלקה). אותו רופא הזדעזע שקיבלתי טסטוסטרון חיצוני, והורה על טיפול ב-HCG, בו יש לבצע זריקה פעם בשבוע. נאמר לי שטיפול זה אינו פוגע בפוריות.

כיום, כבר 3 חודשים שאני מטופל ב-HCG, ומרגיש הכי טוב שהרגשתי אי פעם. בבדיקת דם שעשיתי, ערך הטסטוסטרון הכללי עלה ל-25 ng/dl.
אני מאושר, ורק עכשיו באמת מרגיש שאני חי.
אני כבר לא נשפך על הספה כל היום מחוסר אנרגיה, אני יכול לגדל זקן, אני מרגיש חזק (ונראה גם יותר חזק), ויש לי חשק מיני בפעם הראשונה בחיים שלי. אני עושה ספורט, והכרס נעלמה לחלוטין. מיותר לציין שמתחילת הטיפול אני חוגג שני ימי הולדת בשנה.


כואב לי על כל האנשים שסובלים מהמחלה ואפילו לא מודעים למצב שלהם. כואב לי להזכר בכל שנים המבוזבזות שסבלתי (למרות שבמקרה שלי עליתי על זה מהר מאוד יחסית), ובתהליך המזעזע שעברתי עד שקיבלתי טיפול נורמלי. הזלזול מצד הרופאים מחריד. חוסר הידע, המקצועיות והאמפתיה בתחום הם גיהנום שאני לא מאחל לאף מטופל לחוות. התהליך שעברתי נמשך כשנתיים עד שהתחלתי לקבל את הטיפול.

אני מאחל לכם שתרגישו טוב ותקבלו טיפול טוב.
אשמח לשמוע מה מצבכם היום אם אתם עדיין פעילים פה בפורום 😃

היי, מצטער על ההקפצה - אבל אני ממש זקוק לשם הרופא, אני רואה שהמשתמש שהגיב כאן כבר לא פעיל מספר שנים - אולי מישהו קיבל ממנו פרטים בפרטי ויוכל לסייע לאח בצרה?

 

[Dark Soul Omega]

מה הבעיה אח?

 

[ishtov]

מה הבעיה אח?

אותה בעיה בדיוק, רק שלא מלידה - עברתי תאונת דרכים עם פגיעת ראש ולאורך השנים הטסטוסטרון הליבידו ואיכות הזקפה ירדו ברמה מבהילה ואובחנתי עם היפוגאנודיזם משני. בלתי אפשרי להשיג HCG בארץ דרך מרשם, ואז אני קורא את הסיפור הזה ומבין שיש רופא ויש דרך... הפוריות שלי דרגה אחת מעקרות מוחלטת ואי אפשר בשום אופן לתת לי TRT אם אני רוצה ילדים. המצב שאני נמצא בו הוא שאני מתאמן 4-5 פעמים בשבוע רק כדי לשמור על מסת השריר שלא תתפוגג באוויר

 

[Dark Soul Omega]

אין אפשרות להשיג פרגניל / כוריגון או אוביטרול?
בדקת מול אנדוקרינולוג?

–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: 7/5/24 ––

בדקתי ואוביטרול יש במלאים של קופות החולים...
גש לאנדו שיתן לך מרשם

 

[ishtov]

אין אפשרות להשיג פרגניל / כוריגון או אוביטרול?
בדקת מול אנדוקרינולוג?

–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: 7/5/24 ––

בדקתי ואוביטרול יש במלאים של קופות החולים...
גש לאנדו שיתן לך מרשם

הצרה היא למצוא אנדו שיסכים לרשום את זה - כולם רוצים לתת לי כלומיד בתור התחלה - העניין הוא שתופעות הלוואי של כלומיד מתנגשות חזק עם בעיות שגם ככה יש לי במערכת העיכול.

בנוסף - זה מזרק חד פעמי של 5000 יחידות, מיועד לנשים, להזרקה בבת אחת במסגרת של טיפולי פוריות. אני צריך להזריק 500-750 יחידות כל יומיים שלושה...

 

[Stark]

היי, מצטער על ההקפצה - אבל אני ממש זקוק לשם הרופא, אני רואה שהמשתמש שהגיב כאן כבר לא פעיל מספר שנים - אולי מישהו קיבל ממנו פרטים בפרטי ויוכל לסייע לאח בצרה?

אין לי את השם של הרופא אבל כשאתה מחפש אנדו, תוודא שהוא מתמחה בטיפול בעיות פוריות אצל גברים. רוב האנדו בארץ הם לסכרת ורמת ההבנה שלהם בטיפול בפוריות אצל הגבר היא מאוד בסיסית ומאוד שמרנית.

אין hcg, יש אוביטרל. בגדול זה אותו החומר.
בלי קשר, אנשים על trt מכניסים את הנשים שלהן להריון. פשוט מתספים באוביטרל.

 

[Dark Soul Omega]

בגלל שיש לך בעיה אורגנית הייתי נעזר במומחה לפוריות הגבר.
אחי אל תדאג בסוף גם הjizz שלך יהיה פיצוץ!

 

[Stark]

איזה שטויות אחי אני לוקח פרופסיה כבר שנה פלוס וזה לא פוגע ולא נעליים.
תופעות הלוואי עובדות רק על אחוז מסויים ממי שלוקח

הבן אדם הזה כבר לא נמצא בפורום

 

[Dark Soul Omega]

איזה שטויות אחי אני לוקח פרופסיה כבר שנה פלוס וזה לא פוגע ולא נעליים.
תופעות הלוואי עובדות רק על אחוז מסויים ממי שלוקח

להגיב למישהו ''מושעה'' על פוסט בן 7 שנים...
זה וואחד תופעת לוואי 😬

 

[לוטם98]

להגיב למישהו ''מושעה'' על פוסט בן 7 שנים...
זה וואחד תופעת לוואי 😬

וואלה צודק חחחחח

 

[Shogun]

איזה שטויות אחי אני לוקח פרופסיה כבר שנה פלוס וזה לא פוגע ולא נעליים.
תופעות הלוואי עובדות רק על אחוז מסויים ממי שלוקח

זה בטח לא המקום, אבל אם אנחנו כבר כאן, תרשה לי לשאול 😃

הפרופסיה עזר לך להצמיח שיער או רק משמר את הקיים?
איך השילוב של פרופסיה עם חומרים שמגבירים התקרחות (כמו ויני, מסטרון וכו׳)? מה גובר על מה?
האם הפרופסיה יעילה למישהו שעושה סייקלים באופן קבוע?