הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

סרטון המסלול שלא נגמר: אליהו הנקין (פרומו)

THEDJSKAY1

מושעה
96
338
נק' מוניטין:
1,154
96
338
כמעט לפני שנתיים, נפגשנו אני ואליהו אצלי בבית, ליום שלם של ראיון בנוגע לתפיסת העולם הפילוסופית שלו.

זה לא סוד שאת אליהו אני מכיר כבר זמן רב; כמעט שנתיים תמימות זכיתי להתאמן איתו יחד, 3 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם במערה שנמצאת בירושלים.

רבותינו אמרו, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אך מקצת שבחו - כן. ועל כן, על אף שאליהו נמצא בעמדה של ניהול אני לוקח על עצמי לומר מעט משבחו, ומעט מם המוטיבציות שהניעו אותי להוציא את הסרטון רק שנתיים לאחר שצילמתי אותו.

מחשבות עמוקות, ותפיסות עולם מורכבות מאתגרות בדרך כלל את השכל; שמיעת דבר-מה בעלמא, אינה דומה כלל וכלל להבנתו.
את הסרט הזה צילמנו בתחילת החורף של 2015. זה היה יום סגרירי, ואליהו ללא ספק היה מותש מהראיון הארוך ומהשאלות הקשות שהפלתי עליו. לאחר שהוא עזב, ניסיתי כמה וכמה פעמים להתחיל לעסוק בחומר בצורה רצינית ולהכניס אותו לתוך קובץ אחד, שיכיל למעשה את הפילוסופיה הפרטית שלו, את מסלול חייו, את אמונותיו ואת היצר האומנותי הגדול בו הוא ניחן. לאחר כמה חודשים, הצלחתי להתקדם רק 20 דק' בעריכת הסרט. בכל פעם שרציתי להמשיך, משהו עצר אותי ולא הצלחתי להבין מה.

היום, התגבשה בי ההבנה ועל כן הצלחתי סוף סוף לגשת חזרה אל החומר המצולם: לשמוע דבר מה אינו דומה להבנתו. ובתור עורך, אני צריך לשמוע לעיתים, עשרות ואולי מאות פעמים, את אותם משפטים. לדמיין אותם בקונטקסים שונים, ולחשוב כיצד הם משרתים את המטרה הסופית - המסר.
ככל ששמעתי שוב ושוב את המשפטים היוצאים מפיו, בהם האמנתי בכל כוחי ומרצי, התחילה להתחוור לי ההבנה כי המרחק בין אמונתי במשפטים אלו לבין הדרך בה אליהו מיישם אותם הלכה למעשה בחיי היום-יום שלו - גדולה היא כמטחווי קשת.

החלטתי לא להתמודד עם התפיסת עולם בפעם אחת, בקובץ אחד, אלא לחלק אותה לכמה חתיכות קטנות יותר, קלות יותר לעיכול. הווה אומר: את הסרט הארוך שצילמתי על אליהו בחרתי להוציא בסדרה של פרקים, אשר אחת לכמה זמן יצא פרק שיעסוק בנושא מרכזי בהגותו הפילוסופית.

הסרטון שמונח לפניכם אינו אלא פרומו לבאות, אותן באות שאני מתרגש לקראתן לא פחות מכם.

ולאליהו ידידי, שהיום אינו רק ידידי אלא "כבוד רום מעלת המנהל", מקדיש לך את זה באהבת אין קץ.

 
כמה טוב להיות מנוי לערוץ ולראות סרטונים מהתנור. האמת התעצבנתי כשנגמר. חתכת במקום הנכון.

בחור חביב אליהו 😍
 
בתור במאי = אתה צריך לדעת לקבל ביקורת... אז לדעתי כבמאי, צלם ועורך - נכשלת.
אני אשכרה מחכה שמתישהו תגידו "סתאאאאאם, בצחוק נו בדקנו אם תשארו לראות או לא"

אני בטוח שיש פוטנציאל להוציא מהרעיון משהו טוב יותר, אבל כרגע זה נשמע כמו בלה בלה בלה עם מוזיקה מטרילה וצילומים של חצר אחורית, כאילו ממש צילמו סרט של מגמת קולנוע בתיכון.

לא מתכוון לפגוע באף אחד, אבל הייתי חייב לפרוק
 
בתור במאי = אתה צריך לדעת לקבל ביקורת... אז לדעתי כבמאי, צלם ועורך - נכשלת.
אני אשכרה מחכה שמתישהו תגידו "סתאאאאאם, בצחוק נו בדקנו אם תשארו לראות או לא"

אני בטוח שיש פוטנציאל להוציא מהרעיון משהו טוב יותר, אבל כרגע זה נשמע כמו בלה בלה בלה עם מוזיקה מטרילה וצילומים של חצר אחורית, כאילו ממש צילמו סרט של מגמת קולנוע בתיכון.

לא מתכוון לפגוע באף אחד, אבל הייתי חייב לפרוק

לא רציתי לרשום כלום כדי שלא יחשבו שאני מטריל
אבל אתה צודק, עריכה צילום ובימוי ברמה מביכה.
אני פשוט הקשבתי עם אוזניות למה שאליהו אומר בלי לראות את הסרטון, זה הופך את זה לקצת יותר רציני...
 
לא רציתי לרשום כלום כדי שלא יחשבו שאני מטריל
אבל אתה צודק, עריכה צילום ובימוי ברמה מביכה.
אני פשוט הקשבתי עם אוזניות למה שאליהו אומר בלי לראות את הסרטון, זה הופך את זה לקצת יותר רציני...
אני דווקא נהנה מאוד ומתחבר והסרטון עשוי מצויין לטעמי, זה לא סרט פעולה הוליוודי אלו קטעים דוקומנטריים וקטעי המעבר יחד עם המוזיקה ברקע משרתים אותם יפה.
אני לא חושב שאתה מביע ביקורת אלא יותר זלזול ולעג ממניעים קודמים...
 
אני דווקא נהנה מאוד ומתחבר והסרטון עשוי מצויין לטעמי, זה לא סרט פעולה הוליוודי אלו קטעים דוקומנטריים וקטעי המעבר יחד עם המוזיקה ברקע משרתים אותם יפה.
אני לא חושב שאתה מביע ביקורת אלא יותר זלזול ולעג ממניעים קודמים...

אתה צודק שזה נראה ככה ואני מבין.

אני לא מביע זלזול, כל הכבוד לדי׳גי על המאמץ.
אגב, יש אמנים שאני לא מסכים עם דעותיהם ועדיין מפרגן להם לדוגמא אני הולך לראות הופעה של רוג׳ר ווטרס חודש הבא.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #26
הכל בסדר ומותר להעביר ביקורת.
זה נעשה בצורה חובבנית לחלוטין עם הציוד המועט שהיה לי (ועדיין יש לי) באותו הזמן.

המטרה היא הסיפור של אליהו ולא הצורה בה זה מונגש, אם מישהו מוצא לנכון להקשיב לסיפור עם אזניות זה מבורך ואם מישהו מוצא לנכון לא לצפות בכלל בגלל העריכה: זה גם מבורך. המטרה פה היא לא אני אלא הוא.

הסיפור הולך ומתפתח מפרק לפרק:
הפרקים הבאים יעסקו במגורים בבניין נטוש לפני גיל 20, גילוי אמנויות הלחימה, הצ'י-גונג והמעברים הקסומים לדון חואן, החזרה בתשובה ומציאת הפילוסופיה של ר' נחמן מברסלב, ההתגלגלות לחדר הכושר, קריאת הספר SS, והשילוב של כל העבר הזה עם פאוורליפטינג תחרותי.

זה סיפור כבד, מורכב וסבוך מבחינה פילוסופית, וגם אם היה לי את הכלים לצלם ולערוך אותו: מבחינת השקעה זה היה גוזל ממני זמן כאילו זה היה המקצוע שלי. וזה לא, על כן אני עושה כל שביכולתי על מנת להנגיש אותו ולא משנה באיזו צורה.
התקווה שלי היא שזה יפתח פתח ליוצרים אחרים וביום מן הימים מישהו ירים את הכפפה ויצלם את זה בצורה מקצועית.
 
אם כבר עלתה ביקורת...
היה חסר (לי) מאוד בפרק הראשון תמונות העבר שישתלבו בסצנות במיוחד בזמני הראיון שמדברים על עברו של אליהו זה ממש היה חסר (מנסה לדמיין את אליהו בתור ילד ולא הולך...).

חוץ מחסרון התמונות, השאר היה עשוי טוב.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #28
תמונה מהפרק הבא, סתם כי אני אוהב להתעלל 😃
 

קבצים מצורפים

  • 131.png
    131.png
    KB 241 · צפיות: 212
בעזהי"ת


אם כבר עלתה ביקורת...
היה חסר (לי) מאוד בפרק הראשון תמונות העבר שישתלבו בסצנות במיוחד בזמני הראיון שמדברים על עברו של אליהו זה ממש היה חסר (מנסה לדמיין את אליהו בתור ילד ולא הולך...).

חוץ מחסרון התמונות, השאר היה עשוי טוב.


אתה יוצא מנקודת הנחה שההסכמה להכניס מצלמה לתוך נתיב החיים שלי, היא הסכמה גורפת. וההפך הוא הנכון.
 
בעזהי"ת





אתה יוצא מנקודת הנחה שההסכמה להכניס מצלמה לתוך נתיב החיים שלי, היא הסכמה גורפת. וההפך הוא הנכון.
האמת יצאתי מנקודת הנחה אחרת והסכמה שהמוטו שלך שאם עושים משהו עושים אותו עד הסוף ונכון. לכן ציפיתי ליותר.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #31
הפרק שלפניכם יעסוק בתקופה של המגורים בבניין הנטוש. החל מאזור גיל 16 וחצי עד 18 וקצת (אם אינני טועה).
את רוב רובו של הפרק צילמנו ב Squat שהיה קיים בירושלים. את המשמעות השניה של המילה 'סקוואט' הכרתי רק תוך שיטוט עם אליהו בבניין הזה. מתברר, שאין זו רק תנועה מוכרת מתחרויות הפאוורליפטינג אלא כינוי למבנה המשמש כקורת גג לחסרי-בית.

הראציונאל מאחורי הבניה של הפרק הזה הוא פשוט: פחות דיבורים, יותר תמונות. יש נושאים, שגם כצופים, לעולם לא נוכל להבין או להתחבר אליהם ברובד הנפשי העמוק. לגור ברחוב או בבניין נטוש, מי מאיתנו באמת התנסה אי פעם בדבר הזה? הרוב המוחלט מעולם לא התנסה בחוויה מטלטלת זו, ואלו שכן התנסו, קרוב לוודאי אינם עשויים לצפות בסדרה הזו.

הפרק הזה מספק הצצה נדירה ועדות ממקור ראשון לשאלה: מה זה באמת לגור בבניין נטוש בגיל כל כך צעיר. קשה מאוד לתאר את החוויה במילים, על כן החלטתי להכנס עם אליהו יחד לאותו מקום שהיה ביתו במשך שנים לא מעטות. הקירות מספרים את הסיפור הרבה יותר טוב מלשון אדם.

יש לציין, שביקרנו בבניין נטוש אחר. לא היה זה אותו הבניין שאליהו גר בו לפני כמעט 20 שנה. הרבה פעמים במהלך הסט אליהו הדגיש ואמר שהבניין שלו היה שונה לחלוטין וכי הוא דאג לטפח אותו בצורה ניכרת על מנת שיוכל להתפס באמת כבית. נקודה זו המשיכה להעסיק אותי לאורך השנים כאשר חשבתי עליה: מדוע שחסר בית ידאג לחורבה בה הוא ישן, חורבה שהיום היא פה ומחר היא שם?

את התשובה אינני יודע עדיין, אך ככל שהסדרה תתקדם, אני מקווה שנוכל לדלות מהסך הכולל של הדברים את התשובה לשאלה זו. את התשובה לשאלה: כיצד אדם ממשיך לשמור על כבודו העצמי, גם כאשר הגיע לשאול תחתיות חברתי?
מהם מאפייניה של אותה מחשבה שלא רק שאינה נשברת בשאול תחתיות זה, אלא צומחת ממנה לגבהים חדשים?

הקירות מספרים את הסיפור של חסרי-הבית ובעקיפין-ישירין את סיפורו של מושא הסדרה, בפרק זה שווה יותר לתת את תשומת הלב לסיפור שאינו מדובר, אך נוכח בכל פינה.

 
נערך לאחרונה:
  • פותח/ת השרשור
  • #34
פרק שלישי: מבירא עמיקתא אל איגרא רמא. משנתו של דון חואן והפילוסופיה של הרצון.

אני גאה להציג בפניכם את החלק השלישי בסדרה כפי הכותרת המופיעה מעלה. בפרק האחרון סיימנו את הדיון במגורים בבניין הנטוש ובתהליך הנפשי שהביא את אליהו לעשות צעד זה. אם חשבתם שהרחקנו לכת עד כדי כך, אז אני בהחלט שמח לבשר שעוד לא ראיתם כלום.
הפרק הזה יעסוק במעבדה בה אדם חושב רוקח את יסודות חייו. ועל אף שדימוי של 'מעבדה' תמיד נשמע סטרלי משהו, אין זה כך במקרה דנן. כפי שראיתם כבר בפרק הקודם, המעבדה המדוברת אינה אלא בניין נטוש שסטריליות היא המאפיין האחרון שניתן לקשור בו. למרות זאת, דווקא משאול תחתיות זה אנו עדים לתהליכים הנפשיים ולחומרי הקריאה עלומים שגורמים לשינוי תפיסתי של מושא הסדרה ב-180 מעלות. צורת מחשבה שנחשפת, אולי בפעם הראשונה בצורה רצינית, לפילוסופיה מסויימת מן המזרח, לנפתולים שלה, לצורה בה היא אמורה להיות מוחלת ביום-יום ולקשיים המהותיים שלה במפגש עם המציאות.

הנושא העיקרי הוא המושג הפילוסופי "רצון". אני מדגיש את העובדה הזו מאחר והדיון בפרק זה אינו עוסק ברצון גרידא כפי שאנו מכירים אותו משפת היום-יום, אלא במהותו של הרצון כמכונן את העולם ואת ההוויה הפרטית של האדם. לא רק זו, אלא על פי משנתו של קרלוס קסטנדה (שהושפעה רבות מתרבויות מזרחיות שונות) הרצון הוא דבר מוחשי וניתן אף לתרגל אותו עד לרמה של שליטה מוחלטת בו ובהחלות המעשיות שלו במציאות.

מעניין לראות שקרלוס קסטנדה עוסק גם הוא בליבת המושג שהעסיק פילוסופים והיסטוריונים במשך מאות שנים: תפקידה ואופיה של הרציה בממשק הנפשי, המקום המוקצה לה מתוך סך היכולות, והבעיות העשויות להתעורר כאשר אדם אינו מודע לכוחות הנפשיים שלו והולך שולל אחרי רצייה המקיימת בתוכה סתירה מהותית.


 
  • פותח/ת השרשור
  • #35
פרק רביעי: רבי נחמן מברסלב והמעברים הקסומים.

"מרידה בסופו של דבר, היא גם שקר עצמי. מאחר ועל מנת למרוד, עליך למרוד במישהו. מה שאומר שיש שם מישהו. באותו רגע שאדם מגיע לעומק מסויים בתוך עצמו כבר אין אף שהוא אמור למרוד בו. כל שהוא אמור לעשות זה את הדבר בו הוא מאמין ".

הפרק שלפניכם יעסוק בתקופה החזרה בתשובה, ההחשפות למשנתו של רבי נחמן מברסלב והדרך הצנועה שאליהו עבר מאותו רגע שידו נחה על ספריו של דון חואן; אייקידו, אגרוף תאילנדי, המעברים הקסומים ותרגול יום יומי של 10 שעות.

אין צורך להכביר במילים. אך היה זאת בעיני לפלא שעניין המרד הועלה על נס בתפיסת עולמו של אליהו. אותו הרעיון עצמו מופיע בצורה מפורטת בהגותו של הפילוסוף הגרמני גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל, מחשובי הוגי תנועת הנאורות; "דיאלקטיקת האדון והעבד".
נקודה שגרמה לי לחשוב לעומק: כל הנהרות הולכים אל הים, ואין הפילוסופיה או המחשבה המטאפיזית נחלתו הבלעדית של אף אחד, אלא כאשר אנו מחפשים את האמת בצורה נטולת אינטרסים - אנו מגיעים לאותם מקומות בדיוק.

 
נערך לאחרונה:
  • פותח/ת השרשור
  • #36
פרק חמישי: אדם צריך להיות לוחם.

רציתי לכתוב הקדמה אך אסתפק בציטוט מתוך הפרק:
"אדם צריך להיות לוחם, זה מתבטא בעובדה הכי בסיסית של להיות חי. למת אין יותר רצון משל עצמו".

 
@TheTzadik
שאלה,
אתה מדבר על תנועתיות בעולם הכוח.
איך זה שדווקא התחברת לפווארליפטינג יותר מוויטליפטינג?
זה לא מסתדר לי מהבחינה התנועתית, המאמץ וכל מה שדיברת בסרטון.
הרי ברור לכולם שוויטליפטינג דורש יותר מכל פרמטר שדיברת עליו בסרטון.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית