הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

אחר מה למדתי

Grizzly Bear

משתמש קבוע
1,837
648
נק' מוניטין:
1,554
1,837
648
טוב אז לפני שנתיים הגעתי לפורום ונכנסתי לכל העניין של אימוני הכוח.
אחרי שנה סבירה נפצעתי ואז עוד פציעה ודיכאון והרבה חרא שאני לא אפרט.
דברים שלמדתי ושכדאי להפנים למי שעוד לא הפנים:
1. אתה לא יודע כלום-לא משנה מה אתה חושב שאתה יודע, אתה לא יודע עוד יותר הרבה דברים. כשהתחלתי לבדוק בעקבות הפציעה את הטכניקות שלי ולראות שוב סרטונים שראיתי כבר על הביצוע, הבנתי שעשיתי הכל לא נכון למרות שהייתי בטוח שאני עושה טוב.
זה היה אחרי שהייתי אצל מספר מאמנים ושילמתי להם ועדיין חקרתי ולמדתי הכל מחדש ורק אז הבנתי שהכאבים לא עוברים בגלל ביצוע חוזר של תרגילים בצורה לא נכונה. פתאום שמעתי משפט או דגש שלא שמתי לב אליו בסרטונים שאני ראיתי מספר פעמים ואז התבהר לי.
אה וגם בנץ׳ ומתח היו לי טעויות ולא עשיתי נכון, כן גם אחרי שלחצתי 140 לחזרה מסתבר שלא עשיתי את הלחיצה נכון.
2. אף אחד לא יפתור לך את הבעיות- אני שילמתי לפיזיותרפיסטים שלא עזרו לי מספר פעמים, שילמתי למאמן שלא לימד אותי טכניקה טובה בתרגילים ובזבזתי מלא כסף ועדיין זה לא עזר לי בכלום אולי חוץ מלהבין את
העובדה שרק אני יכול לעזור לעצמי.
התחלתי לחפש מידע, לבצע תרגילים והחלפתי מאמן למישהו הרבה יותר טוב.
שילוב של כל אלה וזה שבדקתי את הטכניקות בכל התרגילים הביא אותי למסלול שאני באמת מרגיש שאני חוזר להרים. גם אם יש מאמן אתה צריך להמשיך לקרוא מידע וללמוד כי גם הוא לא יודע הכל וגם הוא יכול לטעות.
3. הכל נראה פשוט ממה שהוא-אתה לא יכול פשוט לבוא ולעשות רשימת תרגילים ולצפות להצלחה.
יש הרבה מעבר לזה. הרבה השקעה, הרבה טעויות שגורמות לך להבין מה עשית לא נכון והרבה אכזבות בדרך.
וכמו שאמרתי כבר, הרבה מאוד למידה. אתה לא מפסיק ללמוד ולהשתפר, אף פעם.
4. לא לוותר-כל יום קמתי עם תחושה שאני לא יודע למה אני מתעורר ולא הבנתי למה זה מגיע לי. לא האמנתי ובתוך תוכי השלמתי כמה פעמים שלא אחזור להרים ואעשה כפיפות מרפקים למשך כל חיי. אבל המשכתי לחפש מידע, המשכתי לבצע תרגילים כל יום והמשכתי קצת להאמין, ממש קצת.
הרגעים הקשים ביותר היו כשהרגשתי שיפור לכמה ימים ואז הכל חזר.

מצחיק אותי לראות את כל האלה שמימשו את הפוטנציאל הגנטי שלהם ורוצים להתחיל סייקל כשהם אפילו על אימונים ותזונה לא באמת יודעים משהו.
מי שיתחיל לקחת חומרים זה יהיה רק חלק מאוד קטן מכל התמונה שגם בו צריך להשקיע וללמוד הרבה מאוד.
אם לא למדת להשקיע וללמוד ובאמת לעבוד קשה גם מבחינת למידה באימונים ותזונה אז אתה לא תגיע לכלום, גם עם חומרים.
מה שגם הבנתי זה שרוב האנשים שלא חוזרים מפציעות זה כי הם לא באמת רוצים את זה. סה לא קל להתחיל לחפש מה אתה עושה לא בסדר כשאתה בכלל לא יודע איפה לחפש. זה לא קל כשאתה חושב שאתה יודע מה אתה עושה לקבל את העובדה שטעית ולהתחיל לחפש במה טעית ולתקן. זה לא לבוא לעשות רשימת תרגילים ולהתקדם מאימון לאימון ולהנות. זה החלק החרא, הקשה והחלק שבאמת בונה אותך.
זה החלק שבאמת יבדוק כמה אתה רוצה את זה וכמה אתה מוכן להשקיע ואם לא תוותר ותעיף את האגו אז תוכל לחזור מכל פציעה.

אני סוף סוף חוזר וזה הדבר המשמח ביותר.
 
נערך לאחרונה:
טוב אז לפני שנתיים הגעתי לפורום ונכנסתי לכל העניין של אימוני הכוח.
אחרי שנה סבירה נפצעתי ואז עוד פציעה ודיכאון והרבה חרא שאני לא אפרט.
דברים שלמדתי ושכדאי להפנים למי שעוד לא הפנים:
1. אתה לא יודע כלום-לא משנה מה אתה חושב שאתה יודע, אתה לא יודע עוד יותר הרבה דברים. כשהתחלתי לבדוק בעקבות הפציעה את הטכניקות שלי ולראות שוב סרטונים שראיתי כבר על הביצוע, הבנתי שעשיתי הכל לא נכון למרות שהייתי בטוח שאני עושה טוב.
זה היה אחרי שהייתי אצל מספר מאמנים ושילמתי להם ועדיין חקרתי ולמדתי הכל מחדש ורק אז הבנתי שהכאבים לא עוברים בגלל ביצוע חוזר של תרגילים בצורה לא נכונה. פתאום שמעתי משפט או דגש שלא שמתי לב אליו בסרטונים שאני ראיתי מספר פעמים ואז התבהר לי.
אה וגם בנץ׳ ומתח היו לי טעויות ולא עשיתי נכון, כן גם אחרי שלחצתי 140 לחזרה מסתבר שלא עשיתי את הלחיצה נכון.
2. אף אחד לא יפתור לך את הבעיות- אני שילמתי לפיזיותרפיסטים שלא עזרו לי מספר פעמים, שילמתי למאמן שלא לימד אותי טכניקה טובה בתרגילים ובזבזתי מלא כסף ועדיין זה לא עזר לי בכלום אולי חוץ מלהבין את
העובדה שרק אני יכול לעזור לעצמי.
התחלתי לחפש מידע, לבצע תרגילים והחלפתי מאמן למישהו הרבה יותר טוב.
שילוב של כל אלה וזה שבדקתי את הטכניקות בכל התרגילים הביא אותי למסלול שאני באמת מרגיש שאני חוזר להרים. גם אם יש מאמן אתה צריך להמשיך לקרוא מידע וללמוד כי גם הוא לא יודע הכל וגם הוא יכול לטעות.
3. הכל נראה פשוט ממה שהוא-אתה לא יכול פשוט לבוא ולעשות רשימת תרגילים ולצפות להצלחה.
יש הרבה מעבר לזה. הרבה השקעה, הרבה טעויות שגורמות לך להבין מה עשית לא נכון והרבה אכזבות בדרך.
וכמו שאמרתי כבר, הרבה מאוד למידה. אתה לא מפסיק ללמוד ולהשתפר, אף פעם.
4. לא לוותר-כל יום קמתי עם תחושה שאני לא יודע למה אני מתעורר ולא הבנתי למה זה מגיע לי. לא האמנתי ובתוך תוכי השלמתי כמה פעמים שלא אחזור להרים ואעשה כפיפות מרפקים למשך כל חיי. אבל המשכתי לחפש מידע, המשכתי לבצע תרגילים כל יום והמשכתי קצת להאמין, ממש קצת.
הרגעים נקשים ביותר היו כשהרגשתי שיפור לכמה ימים ואז הכל חזר.

מצחיק אותי לראות את כל האלה שמימשו את הפוטנציאל הגנטי שלהם ורוצים להתחיל סייקל כשהם אפילו על אימונים ותזונה לא באמת יודעים משהו.
מי שיתחיל לקחת חומרים זה יהיה רק חלק מאוד קטן מכל התמונה שגם בו צריך להשקיע וללמוד הרבה מאוד.
אם לא למדת להשקיע וללמוד ובאמת לעבוד קשה גם מבחינת למידה באימונים ותזונה אז אתה לא מגיע לכלום, גם עם חומרים.

ואני סוף סוף חוזר וזה הדבר המשמח ביותר.
אגב גם בתרגילים פשוטים כמו תרגילי ידיים מסתבר שהיו לי טעויות וגם אותם למדתי מחדש בעזרת סרטונים למרות שנדמה שזאת תנועה פשוטה מאוד.
להוסיף לנעצים כחובה לקריא לכל משתמש מתחיל בפורום אימונים ופורום סטרואידים.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
להוסיף לנעצים כחובה לקריא לכל משתמש מתחיל בפורום אימונים ופורום סטרואידים.
הלוואי. אבל רוב האנשים עצלנים מדי בשביל להתחיל באמת לחפש מידע וללמוד או עם אגו גבוה מדי כדי לקבל את העובדה שהם לא יודעים כלום. גם אני הייתי כזה ומשלם על זה.
 
הלוואי. אבל רוב האנשים עצלנים מדי בשביל להתחיל באמת לחפש מידע וללמוד או עם אגו גבוה מדי כדי לקבל את העובדה שהם לא יודעים כלום. גם אני הייתי כזה ומשלם על זה.
בטח, למה להשקיע וללמוד אם אפשר לשאל בפעם באלף איך להפתיע את השריר של חזה תחתון להיפרטרופיה מקסימלית תוך גרעון קלורי
 
בטח, למה להשקיע וללמוד אם אפשר לשאל בפעם באלף איך להפתיע את השריר של חזה תחתון להיפרטרופיה מקסימלית תוך גרעון קלורי
וואי חייבים לפתוח אשכול מרוכז על דרכים להפתיע ולבלבל את החזה התחתון ושרירים נוספים

למר גריזלי, שמח לשמוע שהמצב משתפר, בהחלט לקחים חשובים, עלה והצלח.
 
מוסיף דברים לרשימה:
5. תקופת מסה ותקופת חיטוב לא אומרת שבמסה אתה אוכל מה שבא לך העיקר "לעלות". בן אדם מתאמן צריך לעבור שינוי באורח החיים. זה לא יעזור לך אם תחטב 12 שבועות ותראה טוב ואז תחזור לקדמותך, משהו שקרה לי הרבה יותר מדי פעמים.
6. פציעות זה דבר שקורה ולפעמים קורה הרבה ובהפתעה. תמיד צריך לחיות עם מעקב אחרי הגוף ולדאוג לבריאות שלכם. בין אם זה לאכול נכון, להכניס ויטמינים ומינרלים ולא רק להתייחס לערכים קלוריים, ובין אם לחשוב עם עצמך אחרי כל אימון "האם הכאבים שלי במרפק היום היו סבירים או שזה כבר משהו שיכול להוביל לפציעה רצינית?"

אני שמח שעשית את הרשימה הזאת. כל מה שעשית מאוד נכון ומאוד מועיל. הייתי מאוד טיפש ונאיבי בעברי ולמדתי להסתכל לכל הכיוונים וללמוד מכולם ומהכל. למידה זה לא תהליך של "קראתי 40 מאמרים בקילוגרם אז אני מבין הכל". למידה זה משהו שאמור להמשך כל יום בחייך ואנשים צריכים להפנים את זה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #8
מוסיף דברים לרשימה:
5. תקופת מסה ותקופת חיטוב לא אומרת שבמסה אתה אוכל מה שבא לך העיקר "לעלות". בן אדם מתאמן צריך לעבור שינוי באורח החיים. זה לא יעזור לך אם תחטב 12 שבועות ותראה טוב ואז תחזור לקדמותך, משהו שקרה לי הרבה יותר מדי פעמים.
6. פציעות זה דבר שקורה ולפעמים קורה הרבה ובהפתעה. תמיד צריך לחיות עם מעקב אחרי הגוף ולדאוג לבריאות שלכם. בין אם זה לאכול נכון, להכניס ויטמינים ומינרלים ולא רק להתייחס לערכים קלוריים, ובין אם לחשוב עם עצמך אחרי כל אימון "האם הכאבים שלי במרפק היום היו סבירים או שזה כבר משהו שיכול להוביל לפציעה רצינית?"

אני שמח שעשית את הרשימה הזאת. כל מה שעשית מאוד נכון ומאוד מועיל. הייתי מאוד טיפש ונאיבי בעברי ולמדתי להסתכל לכל הכיוונים וללמוד מכולם ומהכל. למידה זה לא תהליך של "קראתי 40 מאמרים בקילוגרם אז אני מבין הכל". למידה זה משהו שאמור להמשך כל יום בחייך ואנשים צריכים להפנים את זה.
5 ו6 גם טעויות שעשיתי וטוב שהזכרת את הדברים האלה. מבחינת הלמידה זה בדיוק כמו שאמרת, אף פעם לא מפסיקים. צריך להעיף את האגו הזה שאומר לך שאתה יודע הכל ופשוט להמשיך ללמוד תמיד.
 
טוב אז לפני שנתיים הגעתי לפורום ונכנסתי לכל העניין של אימוני הכוח.
אחרי שנה סבירה נפצעתי ואז עוד פציעה ודיכאון והרבה חרא שאני לא אפרט.
דברים שלמדתי ושכדאי להפנים למי שעוד לא הפנים:
1. אתה לא יודע כלום-לא משנה מה אתה חושב שאתה יודע, אתה לא יודע עוד יותר הרבה דברים. כשהתחלתי לבדוק בעקבות הפציעה את הטכניקות שלי ולראות שוב סרטונים שראיתי כבר על הביצוע, הבנתי שעשיתי הכל לא נכון למרות שהייתי בטוח שאני עושה טוב.
זה היה אחרי שהייתי אצל מספר מאמנים ושילמתי להם ועדיין חקרתי ולמדתי הכל מחדש ורק אז הבנתי שהכאבים לא עוברים בגלל ביצוע חוזר של תרגילים בצורה לא נכונה. פתאום שמעתי משפט או דגש שלא שמתי לב אליו בסרטונים שאני ראיתי מספר פעמים ואז התבהר לי.
אה וגם בנץ׳ ומתח היו לי טעויות ולא עשיתי נכון, כן גם אחרי שלחצתי 140 לחזרה מסתבר שלא עשיתי את הלחיצה נכון.
2. אף אחד לא יפתור לך את הבעיות- אני שילמתי לפיזיותרפיסטים שלא עזרו לי מספר פעמים, שילמתי למאמן שלא לימד אותי טכניקה טובה בתרגילים ובזבזתי מלא כסף ועדיין זה לא עזר לי בכלום אולי חוץ מלהבין את
העובדה שרק אני יכול לעזור לעצמי.
התחלתי לחפש מידע, לבצע תרגילים והחלפתי מאמן למישהו הרבה יותר טוב.
שילוב של כל אלה וזה שבדקתי את הטכניקות בכל התרגילים הביא אותי למסלול שאני באמת מרגיש שאני חוזר להרים. גם אם יש מאמן אתה צריך להמשיך לקרוא מידע וללמוד כי גם הוא לא יודע הכל וגם הוא יכול לטעות.
3. הכל נראה פשוט ממה שהוא-אתה לא יכול פשוט לבוא ולעשות רשימת תרגילים ולצפות להצלחה.
יש הרבה מעבר לזה. הרבה השקעה, הרבה טעויות שגורמות לך להבין מה עשית לא נכון והרבה אכזבות בדרך.
וכמו שאמרתי כבר, הרבה מאוד למידה. אתה לא מפסיק ללמוד ולהשתפר, אף פעם.
4. לא לוותר-כל יום קמתי עם תחושה שאני לא יודע למה אני מתעורר ולא הבנתי למה זה מגיע לי. לא האמנתי ובתוך תוכי השלמתי כמה פעמים שלא אחזור להרים ואעשה כפיפות מרפקים למשך כל חיי. אבל המשכתי לחפש מידע, המשכתי לבצע תרגילים כל יום והמשכתי קצת להאמין, ממש קצת.
הרגעים הקשים ביותר היו כשהרגשתי שיפור לכמה ימים ואז הכל חזר.

מצחיק אותי לראות את כל האלה שמימשו את הפוטנציאל הגנטי שלהם ורוצים להתחיל סייקל כשהם אפילו על אימונים ותזונה לא באמת יודעים משהו.
מי שיתחיל לקחת חומרים זה יהיה רק חלק מאוד קטן מכל התמונה שגם בו צריך להשקיע וללמוד הרבה מאוד.
אם לא למדת להשקיע וללמוד ובאמת לעבוד קשה גם מבחינת למידה באימונים ותזונה אז אתה לא תגיע לכלום, גם עם חומרים.
מה שגם הבנתי זה שרוב האנשים שלא חוזרים מפציעות זה כי הם לא באמת רוצים את זה. סה לא קל להתחיל לחפש מה אתה עושה לא בסדר כשאתה בכלל לא יודע איפה לחפש. זה לא קל כשאתה חושב שאתה יודע מה אתה עושה לקבל את העובדה שטעית ולהתחיל לחפש במה טעית ולתקן. זה לא לבוא לעשות רשימת תרגילים ולהתקדם מאימון לאימון ולהנות. זה החלק החרא, הקשה והחלק שבאמת בונה אותך.
זה החלק שבאמת יבדוק כמה אתה רוצה את זה וכמה אתה מוכן להשקיע ואם לא תוותר ותעיף את האגו אז תוכל לחזור מכל פציעה.

אני סוף סוף חוזר וזה הדבר המשמח ביותר.

ואוו שמע אני מזדהה איתך בטירוף. עברתי 2 בילטי דיסק בגלל טכניקה לקויה. הייתי משותק חצי שנה וירדתי המון במשקל גוף ובעקבות זה הגיע גם הדיכאון, התסכול והייאוש. הייתי בטוח שאני לעולם לא יחזור להתאמן אבל אחרי שהכאבים נרגעו הייתי חייב לקום ולהתחיל מחדש. ירדתי מ 120 קילו ל 100 על כמעט 2 מטר ונהייתי פשוט סמרטוט. אבל עם כל הקושי המטורף לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי פשוט מ 0 עגול פשוטו כמשמעו. מוט ריק בדדליפט ובסקוואט והתקדמתי לאט ובזהירות. הכי מצחיק זה שהייתי בטוח שהטכניקה שלי בלואו בר סקוואט טובה יחסית ואז גיליתי שבשיא טיפשותי לא שמתי את המוט במקום הנכון (יותר מידי למטה) ובגלל זה נגרם לי נזק גם בכתף (כנראה בגלל מתיחת יתר או משהו). זה הזוי כמה אנחנו חושבים לפעמים שאנחנו יודעים הרבה ובסופו של דבר לא יודעים כלום. תמיד יש מה ללמוד ולהשתפר. הגבורה זה לקום מהקשיים ולהמשיך הלאה ולא לתת לקושי לפרק אותך. הרבה כבוד שקמת והמשכת הלאה, זה לא מובן מאליו.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #10
ואוו שמע אני מזדהה איתך בטירוף. עברתי 2 בילטי דיסק בגלל טכניקה לקויה. הייתי משותק חצי שנה וירדתי המון במשקל גוף ובעקבות זה הגיע גם הדיכאון, התסכול והייאוש. הייתי בטוח שאני לעולם לא יחזור להתאמן אבל אחרי שהכאבים נרגעו הייתי חייב לקום ולהתחיל מחדש. ירדתי מ 120 קילו ל 100 על כמעט 2 מטר ונהייתי פשוט סמרטוט. אבל עם כל הקושי המטורף לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי פשוט מ 0 עגול פשוטו כמשמעו. מוט ריק בדדליפט ובסקוואט והתקדמתי לאט ובזהירות. הכי מצחיק זה שהייתי בטוח שהטכניקה שלי בלואו בר סקוואט טובה יחסית ואז גיליתי שבשיא טיפשותי לא שמתי את המוט במקום הנכון (יותר מידי למטה) ובגלל זה נגרם לי נזק גם בכתף (כנראה בגלל מתיחת יתר או משהו). זה הזוי כמה אנחנו חושבים לפעמים שאנחנו יודעים הרבה ובסופו של דבר לא יודעים כלום. תמיד יש מה ללמוד ולהשתפר. הגבורה זה לקום מהקשיים ולהמשיך הלאה ולא לתת לקושי לפרק אותך. הרבה כבוד שקמת והמשכת הלאה, זה לא מובן מאליו.
יקח לי כמה זמנן לעכל את כל הסיפור הזה שהיה הרבה יותר ארוך ממה שפירטתי פה.
תמיד יש פחד ששוב תגרום נזק, שזה שוב יחזור. אבל זה הקטע בלהצליח, הרוב ימשיכו לחשוב שהם יודעים הכל ואו שיפצעו כל פעם או שלא יגיעו רחוק מדי גם אם לא יפצעו. הדבר הכי רע שאתה יכול לעשות לעצמך זה לחשוב שאתה כבר יודע הכל. אני לא עושה בנץ׳ נכון אחרי שלחצתי משקלים לא רעים ולא הייתה לי שום סיבה לחשוב שאני לא עושה אותו נכון אם לא הייתי נפצע. גם מתח לא הייתי עושה נכון למרות שכבר 10 שנים אני עושה את התרגיל הזה. יותר מזה, 90 אחוז מהאנשים לא עושים אותו נכון. הדבר שהייתי ממליץ לכל אחד זה להתחיל לראות סרטונים של כל תרגיל שהוא עושה. גם פשיטות גו היה לי מה לתקן, אפילו התרגיל שנראה פשוט ביותר.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית