מכון פסיכומטרי מומלץ

[Spasm32]

יתרה מכך, מכיוון שהמבחן הוא יחסי לכל שאר הנבחנים - הניקוד שמוקנה לשאלות משתנה בין שאלה לשאלה על פי דרגת הקושי היחסי - כלומר לפי אחוז הנבחנים שעונים עליה נכונה.
טעות בשאלה שרוב הנבחנים צודקים בה תפגע לך בניקוד הרבה יותר מטעות בשאלה שרוב הנבחנים טעו בה, כפי שלפתור נכונה שאלה שרוב הנבחנים טועים בה מקנה לך יותר ניקוד ממענה נכונה על שאלה שרוב הנבחנים צדקו בה.

מכיוון ששינון מלים זו משימה שגם אדיוטים טובים בה, לוותר על המאמץ הזה עולה לך יותר בכל טעות.

עד כמה שזכור לי, זה לא נכון ואפילו אחד הטיפים הידועים הוא שעדיף לדלג/לנחש כל שאלה שנתקעים בה כי לכל השאלות משקל זהה. אם אני זוכר נכון אז זה ניכר גם במפתחות הניקוד שבמבחנים לדוגמה של המרכז הארצי (שלעניות דעתי הם די מדויקים).

מסכים איתך, אבל אתה מפספס את הקטע של אנלוגיות. בטקסטים והשלמות משפטים באמת אפשר להסתדר בלי להבין מילה מסוימת שממילא אין הרבה קשות, אבל באנלוגיות מספיק מילה אחת שלא תדע וזה יהרוס את השאלה

כבר נתנו לך תשובה טובה, אז רק אחזק. למידת מילים היא תהליך ארוך ומייגע. הוא מוציא את החשק ללמוד וגוזל זמן שאפשר לנצל לחיזוק הנושאים האחרים (מה זה אנלוגיה אחת לעומת להיות חזק יותר בפרק שלם?). אני התחלתי ללמוד מילים (וממש לא הכרתי את רוב המילים), ואחרי שיצא לי לעיין במבחנים הרשמיים הגעתי למסקנה שזה מיותר (זה היה אחרי שעברתי על 2 אותיות בערך). אם מישהו לא סומך על העצה שלי, הוא מוזמן לבדוק את עצמו. וגם אז, הייתי ממליץ לקרוא ספר מאשר לעבור על המאגר מילים חסרות קונטקסט העצום הזה.

 

[כצמן]

עד כמה שזכור לי, זה לא נכון ואפילו אחד הטיפים הידועים הוא שעדיף לדלג/לנחש כל שאלה שנתקעים בה כי לכל השאלות משקל זהה. אם אני זוכר נכון אז זה ניכר גם במפתחות הניקוד שבמבחנים לדוגמה של המרכז הארצי (שלעניות דעתי הם די מדויקים).

אתה טועה.
לכל שאלה ניקוד שונה בהתאם למספר השאלות שכבר פתרת נכונה - לכן ככל שתפתור שאלות בדרגת קושי גדולה יותר, שפחות אנשים ענו עליהן נכונה, הניקוד שתקבל עליהן גדול יותר. זו הדרך היחידה לייצר פלטפורמה שבה ניתן לבנות מספר רב של וראיציות של בחינות - וריאציות שונות באותו המועד ובין מועדים שונים - ועדיין לוודא שהציונים יהיו יחסיים לכל הנבחנים באותו המועד וגם לכל הנבחנים בשאר המועדים בעבר ובעתיד.
בקצוות של ההתפלגות, ההבדל לדוגמה בין ציון 750 וציון 790 יכול להיות הפרש של מענה נכון על שאלה אחת בלבד.
כלומר שאלה אחת בודדת עלולה להיות שווה 40-50 נקודות בציון.
כל שאלה טרם היא נכנסת לבחינה נבחנת קודם בפילוט - זאת כדי לבחון את יעילותה בייצור מידע סטטיסטי מפלח מובהק. אם וכאשר היא מגיעה לבסוף לבחינה, יודעים בדיוק איזה אחוזון של נבחנים אמור לענות עליה נכונה, ואיזה אחוזונים אמורים לטעות בה.
גם מבחן הGMAT - מבחן יחסי נוסף - עובד בשיטה דומה. ככל שבמהלך הבחינה אתה עונה על יותר שאלות נכונה, המחשב יזרוק עליך שאלות בדרגת קושי עולה עד שימצא את האחוזון בה אתה יושב.
את זאת ניתן לעשות רק כי יש למרכז הארצי מידע סטטיסטי מדויק על כל שאלה שמפלח את האוכלוסייה לאחוזונים השונים שצודקים או טועים בה.

אחד הטיפים הידועים הוא שעדיף לדלג/לנחש כל שאלה שנתקעים בה כי לכל השאלות משקל זהה. .

גם לא נכון.
הטיפ של לנחש אם אתה לא יודע זה לא כיוון שמשקל כל השאלות זהה - אלא כי עדיף לנחש במקום להשאיר את התשובה ריקה.
לא מורידים נקודות על תשובה מוטעית - אז אין סכנה בניחוש.
כן מקבלים נקודות על תשובה נכונה - אז יש סיכוי להרוויח מכך אם במקרה מנחשים נכונה.

 

[Spasm32]

אתה טועה.
לכל שאלה ניקוד שונה בהתאם למספר השאלות שכבר פתרת נכונה - לכן ככל שתפתור שאלות בדרגת קושי גדולה יותר, שפחות אנשים ענו עליהן נכונה, הניקוד שתקבל עליהן גדול יותר. זו הדרך היחידה לייצר פלטפורמה שבה ניתן לבנות מספר רב של וראיציות של בחינות - וריאציות שונות באותו המועד ובין מועדים שונים - ועדיין לוודא שהציונים יהיו יחסיים לכל הנבחנים באותו המועד וגם לכל הנבחנים בשאר המועדים בעבר ובעתיד.
בקצוות של ההתפלגות, ההבדל לדוגמה בין ציון 750 וציון 790 יכול להיות הפרש של מענה נכון על שאלה אחת בלבד.
כלומר שאלה אחת בודדת עלולה להיות שווה 40-50 נקודות בציון.
כל שאלה טרם היא נכנסת לבחינה נבחנת קודם בפילוט - זאת כדי לבחון את יעילותה בייצור מידע סטטיסטי מפלח מובהק. אם וכאשר היא מגיעה לבסוף לבחינה, יודעים בדיוק איזה אחוזון של נבחנים אמור לענות עליה נכונה, ואיזה אחוזונים אמורים לטעות בה.
גם מבחן הGMAT - מבחן יחסי נוסף - עובד בשיטה דומה. ככל שבמהלך הבחינה אתה עונה על יותר שאלות נכונה, המחשב יזרוק עליך שאלות בדרגת קושי עולה עד שימצא את האחוזון בה אתה יושב.
את זאת ניתן לעשות רק כי יש למרכז הארצי מידע סטטיסטי מדויק על כל שאלה שמפלח את האוכלוסייה לאחוזונים השונים שצודקים או טועים בה.


גם לא נכון.
הטיפ של לנחש אם אתה לא יודע זה לא כיוון שמשקל כל השאלות זהה - אלא כי עדיף לנחש במקום להשאיר את התשובה ריקה.
לא מורידים נקודות על תשובה מוטעית - אז אין סכנה בניחוש.
כן מקבלים נקודות על תשובה נכונה - אז יש סיכוי להרוויח מכך אם במקרה מנחשים נכונה.

אני טועה אתה אומר...
פסיכומטרי - בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות - המרכז הארצי לבחינות ולהערכה - ציוני הבחינה
אקל עליך - "כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת".

 

[כצמן]

אני טועה אתה אומר...
פסיכומטרי - בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות - המרכז הארצי לבחינות ולהערכה - ציוני הבחינה
אקל עליך - "כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת".

לא הבנת איך מחושב ציון פסיכומטרי.
הפונקצייה שבה המרכז הארצי משתמש כדי להגיע מהציון המשקולל (או מספר התשובות הנכונות - להל"ן מספר הנקודות) אל הציון הסופי שנע בין 200 ל-800, היא כזו שמייחסת משקל הולך וגובר לתשובה נכונה ככל שיש יותר מאלה.

ראה כאן - בסוף החוברת הסבר לאיך מחשבים את הציון הסופי ממספר התשובות הנכונות (או נקודות).
שים לב שציון משוקלל של 55-51 נקודות - יספק ציון סופי שיהיה 248-221
לעומת זאת ציון משוקלל של 149-146 נקודות - יספק ציון סופי שיהיה 795-762

כלומר בטווח הנמוך, 5 שאלות מתפלגות על טווח של 27 נקודות.
ואילו בטווח הגבוה, 4 שאלות בלבד מתפלגות על טווח של 33 נקודות.

הנה עוד הסבר לעניין אם מעניין אותך.

 

[Spasm32]

@כצמן דווקא נראה לי שאתה לא הבנת. אתה אמרת שלשאלה קשה יש יותר משקל מלשאלה קלה:

יתרה מכך, מכיוון שהמבחן הוא יחסי לכל שאר הנבחנים - הניקוד שמוקנה לשאלות משתנה בין שאלה לשאלה על פי דרגת הקושי היחסי - כלומר לפי אחוז הנבחנים שעונים עליה נכונה.
טעות בשאלה שרוב הנבחנים צודקים בה תפגע לך בניקוד הרבה יותר מטעות בשאלה שרוב הנבחנים טעו בה, כפי שלפתור נכונה שאלה שרוב הנבחנים טועים בה מקנה לך יותר ניקוד ממענה נכונה על שאלה שרוב הנבחנים צדקו בה.

גם 2 הקישורים שהבאת עכשיו בפירוש מראים אחרת. באתר של ניב רווח אומרים זאת במפורש - דין ציון מי שצדק ב-1-10 כדין ציון זה שצדק ב-11-20 ואף אומרים כי הרעיון הוא לא לפתור את השאלות הקשות וגם בנוסחת החישוב של המרכז הארצי אין שום התייחסות לשאלה קשה או קלה, נטו למס' תשובות נכונות. בשום שלב לא נטען ששאלה קשה שווה יותר.

 

[the Raccoon]

מתקשה למצוא באינטרנט המלצות אובייקטיביות לגבי מכוני פסיכומטרי, ממה שהבנתי עד עכשיו יואל גבע הכי יקר אבל גם הכי טוב אז כנראה שווה את זה.
עוד המלצות כלשהן?

יואל גבע לא רואים אף אחד ביסודיות והדייקנות שלהם, אבל זה לא אומר שאתה צריך לשלם על קורס.
אני ממליץ לך למצוא דרך לרכוש את הספרים של יואל גבע, ולרכוש קורס מקוון של מכון אחר.

יש את "פסיכו" שעובדים דרך וואלה סקול, ואת ניב רווח.

ניב רווח מאוד רחוקים מהרמה של המבחן (כל החומר שלהם פשוט הרבה יותר קשה), ובנוסף הגישה שלהם מאוד אלגברית ומסורבלת - מה שנקרא "לא פסיכומטרית", ו"פסיכו" מאוד יעילים בגישה שהם מציעים.

מכוני הפסיכומטרי עושים כל מיני טריקים בשביל שלא יהיה לך די אך ורק בספרים, ולכן אני מציע לך לרכוש גם קורס מקוון.
אבל מבחינת חומרי תרגול + 95% מההסברים שאתה צריך - נמצאים בספרי יואל גבע עצמם.

לסיכום - אל תוציא עשירייה על קורס פסיכומטרי, אם יש לך משמעת עצמית טובה, אלא תבנה לעצמך מערך כזה או אחר ברבע מחיר.

מה שכן, לאן שלא תלך, 2 טיפים שקצת מפספסים בכל המכונים האלה (ומובן גם למה) - להעדיף לפתור את המבחנים של המרכז הארצי על פני סימולציות של מכונים, ולא להתאבד על שינון מילים בעברית, שזה בערך בזבוז זמן מוחלט מאז שהוחלף נוסח הבחינה, אלא אם אתה עולה חדש או משהו.

מחזק את הקטע של הסימולציות - אך ורק סימולציות של המרכז הארצי

יתרה מכך, מכיוון שהמבחן הוא יחסי לכל שאר הנבחנים - הניקוד שמוקנה לשאלות משתנה בין שאלה לשאלה על פי דרגת הקושי היחסי - כלומר לפי אחוז הנבחנים שעונים עליה נכונה.

זה לא נכון.

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה - הבחינה הפסיכומטרית - הנחיות והמלצות