נק' מוניטין:
58,705
- 103,265
- 12,428
הבעיה במחקר על דל פחמימה/קטוגני כנגד עתיר פחמימה נובע בעיקר בשיטות ומערך המחקר. מחקרים רבים שמראים יתרון דווקא לדל פחמימה אינם מבוקרים מספיק וזה נובע בעיקר מדיווח עצמי (ולקוי) של התזונה של המשתתפים - הראתי בעבר שאנשים נוטים לדווח עד 2,000 קל’ פחות מה שהם אוכלים ביום. ז”א שטבע האדם הוא לא לחשב נכון את הקלוריות שהוא אוכל, אם במכוון או לא.
דבר נוסף שצריך לזכור הוא ששיטות המדידה במחקרים לעיתים לוקות בחסר. מדידה עם קאליפר או משקל שמעביר פולס חשמלי ומראה אחוז שומן דמיוני (מה שיש היום ברוב חדרי הכושר) הם אינם כלים אמינים ויכולים רק להראות מגמה לאורך זמן. מאחר ומחקרים בתחום יחסית מאוד קצרים, קל מאוד לבצע מניפולציות (בזדון או לא) במיכשור זה ולקבל אחוזי שומן מנותקים קצת מהמציאות. מיכשור מעבדה יעיל יותר הם מכשירי הדמייה (MRI/DEXA) שלרוב בדיקות במיכשור זה הוא יקר ולא נגיש.
ולסיום, המחקרים לא רק שהם לעיתים לא משווים באופן יעיל את הקלוריות בין קבוצת הדל פחמימה לעתיר פחמימה, הם גם לא משווים את כמויות החלבון שכל קבוצה צורכת. אנו יודעים כבר שצריכת חלבון במינון מוגבר תורמת יותר לשמירה על מסת השריר (ובכך לירידה טובה יותר באחוז השומן) ולאפקט שובע מוגבר ביחס לשומן או פחמימה (ולקטגונים קטוזיס בפני עצמו כנראה תורם גם כן לאפקט השובע מעבר לצריכת חלבון גבוהה). ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
בתזונה דלה בפחמימה/קטגונית נצפה גם לעלייה טבעית בצריכת החלבון היומי ולכן כל מחקר שלא השווה את צריכת החלבון בין שתי הקבוצות הוא בעייתי ואף מטעה. אז ניסינו לסכם לכם מחקרים מבוקרים בלבד, שבוצעו בתנאים מחמירים עם בקרה קלורית ואותו סך חלבון. את המסקנה תראו באינפוגרפיק המצורף או בקיצור - אין הבדל - רוצים תאכלו פחמימה, לא רוצים אל תאכלו פחמימה. אם כבר נכנסים לדקויות, אז לקבוצת העתיר פחמימה היה יתרון קל של איבוד שומן על פני קבוצת הדל פחמימה/קטוגני אך לאורך זמן לא נראה שזה משמעותי כלל.
דבר נוסף שצריך לזכור הוא ששיטות המדידה במחקרים לעיתים לוקות בחסר. מדידה עם קאליפר או משקל שמעביר פולס חשמלי ומראה אחוז שומן דמיוני (מה שיש היום ברוב חדרי הכושר) הם אינם כלים אמינים ויכולים רק להראות מגמה לאורך זמן. מאחר ומחקרים בתחום יחסית מאוד קצרים, קל מאוד לבצע מניפולציות (בזדון או לא) במיכשור זה ולקבל אחוזי שומן מנותקים קצת מהמציאות. מיכשור מעבדה יעיל יותר הם מכשירי הדמייה (MRI/DEXA) שלרוב בדיקות במיכשור זה הוא יקר ולא נגיש.
ולסיום, המחקרים לא רק שהם לעיתים לא משווים באופן יעיל את הקלוריות בין קבוצת הדל פחמימה לעתיר פחמימה, הם גם לא משווים את כמויות החלבון שכל קבוצה צורכת. אנו יודעים כבר שצריכת חלבון במינון מוגבר תורמת יותר לשמירה על מסת השריר (ובכך לירידה טובה יותר באחוז השומן) ולאפקט שובע מוגבר ביחס לשומן או פחמימה (ולקטגונים קטוזיס בפני עצמו כנראה תורם גם כן לאפקט השובע מעבר לצריכת חלבון גבוהה). ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
בתזונה דלה בפחמימה/קטגונית נצפה גם לעלייה טבעית בצריכת החלבון היומי ולכן כל מחקר שלא השווה את צריכת החלבון בין שתי הקבוצות הוא בעייתי ואף מטעה. אז ניסינו לסכם לכם מחקרים מבוקרים בלבד, שבוצעו בתנאים מחמירים עם בקרה קלורית ואותו סך חלבון. את המסקנה תראו באינפוגרפיק המצורף או בקיצור - אין הבדל - רוצים תאכלו פחמימה, לא רוצים אל תאכלו פחמימה. אם כבר נכנסים לדקויות, אז לקבוצת העתיר פחמימה היה יתרון קל של איבוד שומן על פני קבוצת הדל פחמימה/קטוגני אך לאורך זמן לא נראה שזה משמעותי כלל.