הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

שינוי הרגלים טבעיים באכילה למניעת גרעון

nyeoNi

משתמש קבוע
1,262
519
נק' מוניטין:
884
1,262
519
ביתי
מעניין אותי לשמוע את דעתכם.
עברתי המון חודשים של מאזן קלורי חיובי בתקופות המסה, אם זה נקיה במאזן קלורי חיובי מינימלי, או תקופות של עליה גדולה יותר לצורך התקדמות בתכניות כוח, כמה תקופות של חיטוב בנוסף ובגדול המון שינויים בהרגלי האכילה, המון המצאים להגיע לפלוס הקלורי שאני צריך בכל הדרכים המוכרות לרובנו, ולתקופות לא קצרות.

אבל מאז ומתמיד בסופו של דבר כשאני מוריד את הרגל מהתהליך, ורק סופר קלוריות על מנת להבין מה המצב הטבעי, אני מגיע לאותה הנקודה, שהיא באופן קבוע - ממוצע קלורי יומי נמוך בלא כל כך קצת מהנייטרלי.
מבחינת רמות התיאבון - ויכולת אכילה/שתיה של מזון דחוס קלורית, באופן טבעי מבלי להרגיש במעט מאבק.

אני בעל הרבה ניסיון, ויודע את רוב הדרכים להגיע לפלוס הקלורי בכוח מן הסתם, אבל בא לי לשנות משהו מהבסיס.
שהתיאבון והיכולת שלי באופן טבעי לאכול יביאו אותי קרוב מאוד לנייטרלי לפחות.
בסופו של דבר יש תקופות קלות יותר ותקופות קשות יותר להתחייב לתהליך, האובדן של כל העבודה הקשה בימים הקשים, תיהיה קטנה יותר אם היכולות באופן טבעי יביאו אותי קרוב יותר לנייטרלי בכל יום נתון
אשמח לשמוע את דעתכם, מקווה שהנקודה עברה באופן ברור 😃 רגעים קשים עוברים קצת והתהליך פעם ראשונה בחיים נראה לי כמו מלחמה שחוזרת על עצמה ומביאה אותי לאותה התוצאה בסוף כל מערכה.

@frozen
@elchonon
@kotzer
@MasterSplitter
@SweetBamba
@Hamster
@yujinius
@hanan
 
נערך לאחרונה:
מעניין אותי לשמוע את דעתכם.
עברתי המון חודשים של מאזן קלורי חיובי בתקופות המסה, אם זה נקיה במאזן קלורי חיובי מינימלי, או תקופות של עליה גדולה יותר לצורך התקדמות בתכניות כוח, כמה תקופות של חיטוב בנוסף ובגדול המון שינויים בהרגלי האכילה, המון המצאים להגיע לפלוס הקלורי שאני צריך בכל הדרכים המוכרות לרובנו, ולתקופות לא קצרות.

אבל מאז ומתמיד בסופו של דבר כשאני מוריד את הרגל מהתהליך, ורק סופר קלוריות על מנת להבין מה המצב הטבעי, אני מגיע לאותה הנקודה, שהיא באופן קבוע - ממוצע קלורי יומי נמוך בלא כל כך קצת מהנייטרלי.
מבחינת רמות התיאבון - ויכולת אכילה/שתיה של מזון דחוס קלורית, באופן טבעי מבלי להרגיש במעט מאבק.

אני בעל הרבה ניסיון, ויודע את רוב הדרכים להגיע לפלוס הקלורי בכוח מן הסתם, אבל בא לי לשנות משהו מהבסיס.
שהתיאבון והיכולת שלי באופן טבעי לאכול יביאו אותי קרוב מאוד לנייטרלי לפחות.
בסופו של דבר יש תקופות קלות יותר ותקופות קשות יותר להתחייב לתהליך, האובדן של כל העבודה הקשה בימים הקשים, תיהיה קטנה יותר אם היכולות באופן טבעי יביאו אותי קרוב יותר לנייטרלי בכל יום נתון
אשמח לשמוע את דעתכם, מקווה שהנקודה עברה באופן ברור 😃 רגעים קשים עוברים קצת והתהליך פעם ראשונה בחיים נראה לי כמו מלחמה שחוזרת על עצמה ומביאה אותי לאותה התוצאה בסוף כל מערכה.

@frozen
@elchonon
@kotzer
@MasterSplitter
@SweetBamba
@Hamster
@yujinius
@hanan

אני כרגע במצב דומה, במסה הקודמת שלי נעזרתי הרבה בגיינר והפעם אני מנסה בלי וזה באמת קשה.
כשאני התחלתי את כל תהליך פיתוח הגוף והייתי צריך לאכול יותר פשוט הייתי דוחף אוכל בכמויות ו"מרחיב את הקיבה", החברים שלי והמשפחה עדיין צוחקים עליי שאני יכול לאכול סיר אורז שלם:lol:, אל תגיע למצב שאתה צריך להקיא כי אז זה לא שווה את זה:sick:
והעצה הכי טובה שיש לי בשבילך היא:​
*אל תשתה מים בזמן הארוחה* - לפעמים כשאני שותה זה ממלא לי את הבטן ואני מצליח לאכול רק חצי ממה שצריך.
בשיא שלי הצלחתי לאכול 200 גרם שיבולת שועל לפני בישול:food-and-drink005-88: (והדבר הזה ממש משביע!!) ועכשיו אחרי עבודה קשה אני מצליח 150 גרם וזה עוד עולה...🤯
בקיצור מאחל לך הצלחה רבה אחי ושתחזור למוטב מלא באנרגיות חדשות.
מקווה שעזרתי:P:
 
כתבתי את דעתי על הנושא בדיוק כאן ספירת קלוריות זה לא מספיק לגדילה.
אחרי שכתבתי את זה ראיתי בספר של בוריס שייקו שהוא כותב דברים דומים.

הוא מדגיש את החשיבות של פירות וירקות, גם כדי להפעיל את המעיים (להגביר פרוסטלטיקה) וגם בשביל הוויטמינים ומינרלים.
ומימילא זה יגביר תיאבון.
הוא כותב לאכול דגנים מלאים בלבד, וכמה שפחות מתועשים.
ולהוריד שומן למינימום, ושיבוא מהצומח בקבישה קרה.

אישית אני גילית שלהתעורר מוקדם עושה לי יותר תיאבון.
אם אני אוכל ארוחת בוקר מוקדמת, אני שוב רעב בצהריים, ויש לי יותר הזדמנויות לאכול ביום.
 
אני לא יודעת אם משהו בי לא בסדר. אבל באמת לא יודעת איך אפשר לא לאכול ״מספיק״ גם אם זה כמויות אדירות...
 
אני לא יודעת אם משהו בי לא בסדר. אבל באמת לא יודעת איך אפשר לא לאכול ״מספיק״ גם אם זה כמויות אדירות...
תעלי במשקל, ונראה אם תצליחי בקלות לאכול 4000 קלוריות כל יום.
 
אני לא יודעת אם משהו בי לא בסדר. אבל באמת לא יודעת איך אפשר לא לאכול ״מספיק״ גם אם זה כמויות אדירות...

נראלי את צריכה לעשות משהו סטייל ALL IN כמו סטפאני :0
 
תעלי במשקל, ונראה אם תצליחי בקלות לאכול 4000 קלוריות כל יום.
נשבעת שאין לי בעיה, חוץ מזה שאוכלת מזונות דחוסים יותר....וואו חלום שלי לאכול 4000 קלוריות ולא להשמין. זה כמו זכייה בלוטו מבחינתי....

איך היה המק רויאל?
חחחחחחח איזה טעים המק רויאל? אתה אוכל את הרגיל?

נראלי את צריכה לעשות משהו סטייל ALL IN כמו סטפאני :0
את יודעת? נראה לי שכן. אולי זה יסדר לי איזה משהו ברמות תיאבון. אני מרגישה משוגעת ששום דבר לא משביע אותי.....
 
  • פותח/ת השרשור
  • #13
אני לא יודעת אם משהו בי לא בסדר. אבל באמת לא יודעת איך אפשר לא לאכול ״מספיק״ גם אם זה כמויות אדירות...

באופן פיזי המאבק הוא דומה למצב שלך פשוט מהכיוון השני 😃 אם בחיטוב קשה לא לאכול, אז במסה אצלי אני כבר דוחף דברים בכוח כמעט ובחצי מכמות הארוחות ואם לא יותר, הרגשה שבאופן טבעי אתה תמיד מלא, ונפוח, והקיבה לא מרגישה בנוח גם כן, לא נקודה שארצה להיות בה ברוב החיים שלי, בעיקר כמבוגר יותר, ובגלל זה פתחתי את הפוסט

חברים זה קצת לא לעניין, הבן אדם פתח אשכול בנושא מסוים וקצת סטיתם לו מהנושא.

אני אוהב את האנשים האלו אז אני מוכן לסלוח 😉


בכל מקרה מעריך את התגובות הרציניות
אלחנן @elchonon לקחתי כמה נקודות קטנות מרוב הדברים שאמרת אז מעריך - כמו לנסות לייצר לעצמי שגרה מוקדמת למרות שקשה עם העבודה, כי באמת ארוחה מוקדמת פותחת תאבון בצורה מדהימה גם אצלי באופן טבעי..


הכוונה בפוסט הוא שבסופו של דבר באופן טבעי התיאבון והיכולת לאכול מביאים אותי לאותה הנקודה לאחר סיומת של התקופות (תקופות של פלוס קלורי לצורך כל מטרה שהיא)
וברגעים האלו שאני בין התקופות (לחצים מוגברים מאוד בעבודה 24/7 וכדומה)
אני תמיד נופל לאותה הנקודה שהיא שהייה במתחת לנייטרלי.

- למדתי לבשל בצורה אפילו מקצועית לצורך העניין שזה שיפר את התיאבון וכמובן את היכולת לשמור על גיוון ועניין באופן קבוע.

- אני תמיד דואג שיש תוספים דחוסים מכל סוגי אבות המזון לימים קשים ולמנוע נפילות.

- יש בלנדר וכל סוגי מכשירי בישול בשביל להצליח
אלו דברים שבאופן כללי עזרו לעלות את כמות הקלוריות שאני צורך באופן קבוע וטבעי..

אבל הכוונה היא שבאופן כללי אין מספיק תיאבון אף פעם בשביל להגיע לנייטרלי, ותמיד אני נמצא 450-500 קלוריות לפני הנייטרלי אם אני לא נכנס לforce feeding ואוכל על פי התיאבון, ולזה אני רוצה למצוא פתרון.

בסוף שהלחץ בעבודה יעלה, והיו ילדים בתמונה, והרבה בלאגנים בראש, אם באופן טבעי אני אצליח עם פחות מאמץ לייצר דרך להגיע לנייטרלי, משם הנקודת זינוק לכל תקופה שאבחר בה תיהיה קלה טבעית ונוחה יותר..
מה גם שהתחושה הכללית של force feeding היא לא נעימה לאורך זמן, והמחשבה להיות שם לאורך כל החיים כי ארצה להמשיך בתחום, לא נשמעת כפתרון חכם ואני מניח שגם לא בריא
 
נערך לאחרונה:
לאחרונה אני מזמין את המגה ביג ניו יורק
אין על מקדונלס
האמת לא ניסיתי...מבחינת ערכים הדאבל מק רויאל הכי משתלם....

באופן פיזי המאבק הוא דומה למצב שלך פשוט מהכיוון השני 😃 אם בחיטוב קשה לא לאכול, אז במסה אצלי אני כבר דוחף דברים בכוח כמעט ובחצי מכמות הארוחות ואם לא יותר,

האמת. בהתחלה לא לקחתי ברצינות את מה שרשמת. אפילו קצת זילזלתי כי אני לא מכירה את ההרגשה או התחושה. אני אומרת לעצמי איך אפשר לא לאכול? איך אפשר לסרב לאוכל? ואם קשה לוקחים מאכלים דחוסי קלוריות. מה הבעיה לדחוף חופן שקדים? חבילת שוקולד?
אבל נזכרתי בצ׳יטים מוגזים שלי שהבטן מרגישה נפוחה וכבדה ואתה לא יכול להכניס דבר לפה(זא אני כן,תמיד כן אבל מונעת מעצמי נזקים של קלוריות) או נזכרתי ביומיים שאיבדתי את התיאבון. התחושה הזו שעולה בחילה שאתה חושב על אוכל. בהתחלה התלהבתי כי אני לא מכירה את התחושה. עכשיו במחשבה שניה זה היה נוראי. אתה מאבד כל חשק באוכל. זה עצוב להגיד אבל אני כל כך נהנית מאוכל. זה מספק אותי. על כך אני מבקשת סליחה. הייתי קצת אגואיסטית לרגע. מצד שני יש לך המון ידע. גם להחליף למזונות עתירי קלוריות מונע ממך אפילו להתקרב לניטרלי? לשתות את הקלוריות? חופן שקדים זרוק בתיק ולהגניב פה ושם? אם התזונה שלך מבוססת על דברים איכותיים אז להכניס פה שוקולד שם מזון מעובד כזה או אחר לא יגרום נזק...
 
  • פותח/ת השרשור
  • #16
האמת לא ניסיתי...מבחינת ערכים הדאבל מק רויאל הכי משתלם....



האמת. בהתחלה לא לקחתי ברצינות את מה שרשמת. אפילו קצת זילזלתי כי אני לא מכירה את ההרגשה או התחושה. אני אומרת לעצמי איך אפשר לא לאכול? איך אפשר לסרב לאוכל? ואם קשה לוקחים מאכלים דחוסי קלוריות. מה הבעיה לדחוף חופן שקדים? חבילת שוקולד?
אבל נזכרתי בצ׳יטים מוגזים שלי שהבטן מרגישה נפוחה וכבדה ואתה לא יכול להכניס דבר לפה(זא אני כן,תמיד כן אבל מונעת מעצמי נזקים של קלוריות) או נזכרתי ביומיים שאיבדתי את התיאבון. התחושה הזו שעולה בחילה שאתה חושב על אוכל. בהתחלה התלהבתי כי אני לא מכירה את התחושה. עכשיו במחשבה שניה זה היה נוראי. אתה מאבד כל חשק באוכל. זה עצוב להגיד אבל אני כל כך נהנית מאוכל. זה מספק אותי. על כך אני מבקשת סליחה. הייתי קצת אגואיסטית לרגע. מצד שני יש לך המון ידע. גם להחליף למזונות עתירי קלוריות מונע ממך אפילו להתקרב לניטרלי? לשתות את הקלוריות? חופן שקדים זרוק בתיק ולהגניב פה ושם? אם התזונה שלך מבוססת על דברים איכותיים אז להכניס פה שוקולד שם מזון מעובד כזה או אחר לא יגרום נזק...

לא אשקר אבל בימים שקשה יותר להיות קרוב למטבח, אני נעזר המון במאכלים דחוסים, אבל גם שם אני נעצר בשלב מסוים מבחינת היכולת.
מבחינת מתוקים ושייקים שהיו אבן יסוד שלי ברוב התהליכים, לצערי בתקופות כאלו רק המחשבה על המתיקות הזאת שאני צריך לדחוס גורמת לי כבר לרצות להקיא (חח עם כמה שזה הנקודה החלשה של הרבה אנשים וגם שחשבתי ששלי, מסתבר שכנראה שלא)

להיכנס לפורס פידינג ולהגיע לכל כמות קלוריות שאני רוצה זה די פשוט, זה סך הכל משמעת, אבל מאז ומתמיד באופן כללי אני מבין שאני תמיד מרגיש נפוח, מלא, שבע עד רמה מזעזעת, וכבר כמעט ולא אוכל ונהנה, הרגשה לא נעימה בקיבה באופן קבוע (ברוך השם בריא עם אחרי בדיקות כמובן)
זה בסוף משהו שקשה לי לחשוב עליו לאורך כל החיים, וזה נקודה מבאסת כי אני מאוהב בתחום 😘
אני חושב באמת שהשורש של הבעיה זה חוסר תיאבון באופן כללי, כי בניגוד לזה כשאני רעב אני פשוט בור ללא תחתית (תיאבון של מתאמן 😃)
 
נערך לאחרונה:
אני אוהב את האנשים האלו אז אני מוכן לסלוח 😉

מה גם שהתחושה הכללית של force feeding היא לא נעימה לאורך זמן, והמחשבה להיות שם לאורך כל החיים כי ארצה להמשיך בתחום, לא נשמעת כפתרון חכם ואני מניח שגם לא בריא

הווו 😍

וכן, זה נוראי להיות שבע ולהתגלגל מארוחה לארוחה. קורה לי כל חג בערך. זה נוראי.

ובכתיין עליך שלמדת לבשל, זה נכס לכל החיים חח
הייתי ממליצה אולי לשלב קצת אירובי? אני יודעת שבמצבת זה נשמע אבסורד אבל אולי דווקא זה יעזור.... אני יודעת ששחייה גורמת לי להיות מורעבתתתת
 
  • פותח/ת השרשור
  • #18
הווו 😍

וכן, זה נוראי להיות שבע ולהתגלגל מארוחה לארוחה. קורה לי כל חג בערך. זה נוראי.

ובכתיין עליך שלמדת לבשל, זה נכס לכל החיים חח
הייתי ממליצה אולי לשלב קצת אירובי? אני יודעת שבמצבת זה נשמע אבסורד אבל אולי דווקא זה יעזור.... אני יודעת ששחייה גורמת לי להיות מורעבתתתת

מסכים ממש
האמת שהתחלתי להוסיף קצת אירובי ויש השפעה יחסית קטנה אבל זה גם משהו..
אבל זרקת לי פה עצם ממש, שחיה ממש גורם לי לתיאבון בצורה קיצונית, כרגע זו לא אופציה אבל רשמתי לעצמי לעתיד ✌️
 
לא אשקר אבל בימים שקשה יותר להיות קרוב למטבח, אני נעזר המון במאכלים דחוסים, אבל גם שם אני נעצר בשלב מסוים מבחינת היכולת.
מבחינת מתוקים ושייקים שהיו אבן יסוד שלי ברוב התהליכים, לצערי בתקופות כאלו רק המחשבה על המתיקות הזאת שאני צריך לדחוס גורמת לי כבר לרצות להקיא (חח עם כמה שזה הנקודה החלשה של הרבה אנשים וגם שחשבתי ששלי, מסתבר שכנראה שלא)

להיכנס לפורס פידינג ולהגיע לכל כמות קלוריות שאני רוצה זה די פשוט, זה סך הכל משמעת, אבל מאז ומתמיד באופן כללי אני מבין שאני תמיד מרגיש נפוח, מלא, שבע עד רמה מזעזעת, וכבר כמעט ולא אוכל ונהנה, הרגשה לא נעימה בקיבה באופן קבוע (ברוך השם בריא עם אחרי בדיקות כמובן)
זה בסוף משהו שקשה לי לחשוב עליו לאורך כל החיים, וזה נקודה מבאסת כי אני מאוהב בתחום 😘
אני חושב באמת שהשורש של הבעיה זה חוסר תיאבון באופן כללי, כי בניגוד לזה כשאני רעב אני פשוט בור ללא תחתית (תיאבון של מתאמן 😃)

תראה. מצד שני באסה להיות רעבה כל היום ולחשוב מה אני הולכת לאכול אחרכך. זה מאין תחושת רעב תמידית וחוסר שובע, לא קרה לי שהרגשתי מפוצצת מאוכל.(אולי אחרי צ׳יט מוגזם וגם אז לא זוכרת...) אז לא יודעת אם להגיד לך שאולי עדיף להיות שבע מאשר רעב:🤦‍♂️:
 
בסוף שהלחץ בעבודה יעלה, והיו ילדים בתמונה, והרבה בלאגנים בראש, אם באופן טבעי אני אצליח עם פחות מאמץ לייצר דרך להגיע לנייטרלי, משם הנקודת זינוק לכל תקופה שאבחר בה תיהיה קלה טבעית ונוחה יותר..
בזמני לחץ המוח לוקח 70% מהסוכר בדם. זה אומר שגם דרוש יותר קלוריות.
אני מצטט הרבה לאחרונה את בוריס שייקו, כי הוא אגדה.
אבל הוא מדבר על הירידה במשקל של ספורטאים רבים לפני תחרות בגלל לחץ. אני ירדתי כמעט 2 ק"ג לפני התחרות.
לכן הוא ממליץ בזמני לחץ להוסיף 10%-15% יותר קלוריות ובעיקר מפחמימה.

אבל זה לא המצב שלך, כי אתה לא מצליח לאכול.
גם עוזר להכין את האוכל בתחילת שבוע לכמה ימים או לכל השבוע.
אני מכין 9 ארוחות ל3 ימים במוצ"ש. ארוחת בוקר וערב אני מכין כל יום. אבל שלוש ארוחות צהריים הם מוכנים מתחילת השבוע.
וכמובן שקשה לאכול בזמני לחץ, אדרנלין בין היתר מוריד תיאבון.
אני נמנע ממדכאי תיאבון כמו עישון וקפאין לגמרי, הם הרי מעודדי אדרנלין.

וגם חשוב לפנות זמן רגוע ביום, לפחות לחמש דק' שאתה לא עושה כלום. קצת להירגע, אפשר לעשות מדטציה בזמן הזה או סתם נשימות.
ולקחת את אותו רעיון לארוחות, לפנות כמה דקות לארוחה שתוכל לאכול בשקט וברוגע, וללעוס את האוכל לאט.
ארוחת בוקר שלי הוא לפחות חצי שעה, אני אוכל רגוע וקורא ספר או סתם מפטפט עם אישתי.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית