האם צריך לספור ירקות בקלוריות?

[elchonon]

שאלה שנשמעת קצת מגוכחת ונשאלה הרבה פעמים כבר בפורום הזה.

בכל פעם הגבנו במהירות ש"כמובן" "למה לא?" הם הרי גם מכילים קלוריות.
ובמידה ואתם אוכלים את חבילת החסה עם 3 גזרים 2 גמבות, כרוב סגול וסלרי שאני אוכל בארוחה בודדת, זה יכול להגיע להרבה מאוד קלוריות בישיבה אחת.

אך כשטיילתי לי בפורום כאן, וקראתי את המאמרים ש @Mike ציין שנכתבו על ידי צוות האתר כאן מאמרים באתר MAKO ו-YNET מצוות האתר.
ראיתי שהמאמר הראשון מדבר על כך שבלעיסה ועיכול של מזון, אנחנו שורפים 10% מהמזון שלנו.
למה כל-כך חשוב להפסיק את הדיאטה פעם בשבוע

מדובר במזון חם ורך שאין בו הרבה לעיסה, ועיכולו די מהיר יחסית.

אבל ירקות חיים, קרים וגסים, שמלבד הלעיסה המפרכת, גם העיכול של המזון הזה קשה בהרבה, רובו אפילו לא חודר לנו למחזור הדם, זה סיבים תזונתיים.
לכאורה מדוע שנספור אותם?

אדרבה, על כל חבילת סלרי, אולי תינתן לנו זכות לאכול עוד עוגיה 😋🍴.

ד"א, באופן אישי איני סופר קלוריות, אני פשוט מנסה להבין את הנושא.

 

[TvrSp12]

תלוי איזה ירקות, אין דין קילו חסה כקילו עגבנייה, לאו דוקא ברמה הקלורית אלא בדחיסות שלה .
ירקות עליים לא הייתי סופר.

 

[elchonon]

תלוי איזה ירקות, אין דין קילו חסה כקילו עגבנייה

אז אתה גם סבור שאין הגבלה לכמות חסה, כרוב, גזר, סלרי ופלפלים?
כי אני מסוגל לאכול כמויות אסטרונומיות של הדברים האלו.

כשאני מתארח בבית מלון, לא נשאר לאף אחד ירקות אחריי 😋🍴

 

[TvrSp12]

אז אתה גם סבור שאין הגבלה לכמות חסה, כרוב, גזר, סלרי ופלפלים?
כי אני מסוגל לאכול כמויות אסטרונומיות של הדברים האלו.

כשאני מתארח בבית מלון, לא נשאר לאף אחד ירקות אחריי 😋🍴

ירקות לא עליים יחסית נוח לאכול, לכן לקבל מהם יחסית הרבה קלוריות,אז צריךהגביל, אבל ירקות עליים קשה לאכול בכמויות.
סתם בשביל הספורט, כשאתה אומר כמות אסטרונומית של חסה, תשקול פעם ותראה כמה זה יוצא.

 

[elchonon]

ירקות לא עליים יחסית נוח לאכול, לכן לקבל מהם יחסית הרבה קלוריות,אז צריךהגביל, אבל ירקות עליים קשה לאכול בכמויות.
סתם בשביל הספורט, כשאתה אומר כמות אסטרונומית של חסה, תשקול פעם ותראה כמה זה יוצא.

הכנתי היום סלט מחבילת חסה, 2 פלפלים, חבילת סלרי, כרוב סגול בינוני וגזר אחד גדול.
זה די בקטנה, אבל אני מאמין שזה יכול להביא חלק מהנשים שצורכות 1400 קלוריות ביום להיחשב בחריגה קטנה.

 

[TvrSp12]

הכנתי היום סלט מחבילת חסה, 2 פלפלים, חבילת סלרי, כרוב סגול בינוני וגזר אחד גדול.
זה די בקטנה, אבל אני מאמין שזה יכול להביא חלק מהנשים שצורכות 1400 קלוריות ביום להיחשב בחריגה קטנה.

חיסלת את זה בארוחה אחת?

 

[elchonon]

חיסלת את זה בארוחה אחת?

😋🍴
עם 250 גרם הודו טחון, ומלא אורז מלא.

 

[Daniel2]

לדעתי זה עניין של מינון. בחיטוב אני אוכל 1-1.5 קילו ירקות ביום, אז אני סופר אותם.

 

[elchonon]

לדעתי זה עניין של מינון. בחיטוב אני אוכל 1-1.5 קילו ירקות ביום, אז אני סופר אותם.

אני לא יודע איזה סוג ירקות אתה אוכל. אבל אני חושב שכמות כזאת יכולה להגיע ל 150 קלוריות.
לא נראה לך שבטעות אתה במינוס קלורי בזמן חיטוב יותר ממה שאתה חשבת?
אם אכן ה 150 קלוריות האלה לא נחשבות, המינוס שלך גדול.

 

[Sergio_Katz]

למרבה הצער אין באמת דבר כזה מזון בעל ערך קלורי שלילי, כך ששום 10 קילו חסה לא ייתן לנו זכות לאכול עוד עוגיה 😭.

כן, ירקות המכילים הרבה סיבים דורשים אנרגיה רבה לעיכול שלהם, וכן, הערך הקלורי האמיתי הוא בפירוש קטן יותר מהמצוין על האריזה. אבל לא ערך קלורי שלילי או אפסי, זה לא.
אישית אני דוגל בכלל "5 ירקות ביום".
אם אתה אוכל פחות מחמש ירקות שלמים ביום (הכוונה היא לא לגזר, סלק או פלפל למשל המכילים כמות סוכר גבוהה יותר משאר הירקות), אין צורך רב לטרוח לספור את הקלוריות שלהם. מעבר לכך כנראה יכולה להיות חריגה משמעותית יותר בקלוריות ולכן נדרש להכניס אותם לחישוב היומי במידת הצורך.

 

[elchonon]

למרבה הצער אין באמת דבר כזה מזון בעל ערך קלורי שלילי, כך ששום 10 קילו חסה לא ייתן לנו זכות לאכול עוד עוגיה 😭.

כן, ירקות המכילים הרבה סיבים דורשים אנרגיה רבה לעיכול שלהם, וכן, הערך הקלורי האמיתי הוא בפירוש קטן יותר מהמצוין על האריזה. אבל לא ערך קלורי שלילי או אפסי, זה לא.
אישית אני דוגל בכלל "5 ירקות ביום".
אם אתה אוכל פחות מחמש ירקות שלמים ביום (הכוונה היא לא לגזר, סלק או פלפל למשל המכילים כמות סוכר גבוהה יותר משאר הירקות), אין צורך רב לטרוח לספור את הקלוריות שלהם. מעבר לכך כנראה יכולה להיות חריגה משמעותית יותר בקלוריות ולכן נדרש להכניס אותם לחישוב היומי במידת הצורך.

תמיד סיפרו לנו בתור ילדים שסלרי שורף יותר קלוריות ממה שהוא מכיל.
אז למרות שאני לא חושב שכל הירקות ככה, אבל אולי לפחות יהיו כמה "מאכלים חינם".

מזל שאני לא סופר קלוריות, כי אם אתה חושב שהסלט שלי גדול, לא שמעת על ארוחת הבוקר שלי 😆

באופן אישי אני ממש דוגל באכילה של הרבה יותר ירקות מחמש, אני חושב שחמש ירקות זה לפי הRDA המשובש ביותר.
מדובר בהשערה לא מדויקת לערך של הירקות שלנו שהערך התזונתי שלהם נמוך בהרבה, תודות לתעשיות היום. ולחישובים עלובים שמנסים לשכנע אותנו שהבריאות שלנו בידיים טובות, כשמחלות כרוניות נפוצות אצל כל אחד כמעט, ולפעמים כמה לכל אדם.

מלבד זאת, אני בדעה של בוריס שייקו, ביל סטאר ומייק ישראטל, שהדרישה של וויטמינים ומינרלים, ודברים שעוד לא הבנו מספיק במזון אצל מתאמן, גבוה בהרבה מאדם שיושב מול מסך כל היום.
ביל סטאר הגזים לצרוך פי 10 מאדם ממוצע.

הבעיה, והשאלה שלי בפתיחת הנושא הזה, היא כזאת.
אנחנו מיחסים לירקות אותו רמת קלוריות של כוס קולה, 4 קלוריות לגרם.
אין הגיון בזה.
כוס קולה הוא נוזל שמתעכל בשניות, מדובר בסוכר מזוקק.
לעומת ירקות שמלבד הלעיסה הקשוחה שרק לועס סלרי וגזר מקצוען יכולים להבין, גם עוברים פירוק איטי מאוד לשחרר את הסוכר מסיבים הקשוחים שלהם.

לא נראה לך שכדאי ליחס להם 2 קלוריות לגרם או משהו כזה?

 

[AviAmo]

הבעיה, והשאלה שלי בפתיחת הנושא הזה, היא כזאת.
אנחנו מיחסים לירקות אותו רמת קלוריות של כוס קולה, 4 קלוריות לגרם.
אין הגיון בזה.
כוס קולה הוא נוזל שמתעכל בשניות, מדובר בסוכר מזוקק.
לעומת ירקות שמלבד הלעיסה הקשוחה שרק לועס סלרי וגזר מקצוען יכולים להבין, גם עוברים פירוק איטי מאוד לשחרר את הסוכר מסיבים הקשוחים שלהם.

לא נראה לך שכדאי ליחס להם 2 קלוריות לגרם או משהו כזה?

אני לא חושב שמהירות עיכול היא הפקטור הקובע כאן אלא הערך האנרגטי, כלומר אפשר להפיק משניהם אותה כמות אנרגיה.
ההבדל הוא בכמות, קולה היא מאוד דחוסה ביחס למלפפון לדוגמה אז כדי להפיק אותה אנרגיה תצטרך לאכול קצת יותר מלפפונים.
כמובן שיש הבדל בהוצאת אנרגיה על עיכול אבל לדעתי זה די זניח.
מייק רשם פעם שיש הבדל גם בערך הקלורי של מוצרים שונים אפילו ששניהם תחת פחמימה לדוגמה אבל גם שם ההבדל הוא לא כזה משמעותי.

מדובר בהשערה לא מדויקת לערך של הירקות שלנו שהערך התזונתי שלהם נמוך בהרבה, תודות לתעשיות היום. ולחישובים עלובים שמנסים לשכנע אותנו שהבריאות שלנו בידיים טובות, כשמחלות כרוניות נפוצות אצל כל אחד כמעט, ולפעמים כמה לכל אדם.

אשמח למקור של ההבדל בין ירקות של היום לשל "פעם".
בנוגע למחלות כרוניות, מסקנה די הגיונית תהיה שמחלות כאלו אצל טבעונים יהיו בממוצע פחות נפוצות, אני לא בטוח שזה המציאות.

 

[Sergio_Katz]

תמיד סיפרו לנו בתור ילדים שסלרי שורף יותר קלוריות ממה שהוא מכיל.
אז למרות שאני לא חושב שכל הירקות ככה, אבל אולי לפחות יהיו כמה "מאכלים חינם".

מזל שאני לא סופר קלוריות, כי אם אתה חושב שהסלט שלי גדול, לא שמעת על ארוחת הבוקר שלי 😆

באופן אישי אני ממש דוגל באכילה של הרבה יותר ירקות מחמש, אני חושב שחמש ירקות זה לפי הRDA המשובש ביותר.
מדובר בהשערה לא מדויקת לערך של הירקות שלנו שהערך התזונתי שלהם נמוך בהרבה, תודות לתעשיות היום. ולחישובים עלובים שמנסים לשכנע אותנו שהבריאות שלנו בידיים טובות, כשמחלות כרוניות נפוצות אצל כל אחד כמעט, ולפעמים כמה לכל אדם.

מלבד זאת, אני בדעה של בוריס שייקו, ביל סטאר ומייק ישראטל, שהדרישה של וויטמינים ומינרלים, ודברים שעוד לא הבנו מספיק במזון אצל מתאמן, גבוה בהרבה מאדם שיושב מול מסך כל היום.
ביל סטאר הגזים לצרוך פי 10 מאדם ממוצע.

הבעיה, והשאלה שלי בפתיחת הנושא הזה, היא כזאת.
אנחנו מיחסים לירקות אותו רמת קלוריות של כוס קולה, 4 קלוריות לגרם.
אין הגיון בזה.
כוס קולה הוא נוזל שמתעכל בשניות, מדובר בסוכר מזוקק.
לעומת ירקות שמלבד הלעיסה הקשוחה שרק לועס סלרי וגזר מקצוען יכולים להבין, גם עוברים פירוק איטי מאוד לשחרר את הסוכר מסיבים הקשוחים שלהם.

לא נראה לך שכדאי ליחס להם 2 קלוריות לגרם או משהו כזה?

תראה, בעיקרון אם הערך הקלורי של מזונות מסוימים נמוך יותר מהכתוב על האריזה זה לא אסון גדול לאדם ששוקל את עצמו באופן יומי/שבועי שממילא אם יראה ירידה מהירה מדי במשקל יעלה את הקלוריות בהתאם בהנחה שהתפריט שלו קבוע, כך שאולי הוא יאכל פחות קלוריות ממה שהוא חושב, אבל עדיין יוכל להיות בגירעון/העודף הקלורי הרצוי.

לירקות אין הערכה של 4 קלוריות לגרם, משום שהרכב הפחמימה (סוכר/סיבים) משתנה מירק לירק, כך שאם יש ירק בעל כמות סיבים גבוהה יותר, יהיה בעל ערך קלורי נמוך יותר פר גרם מזון מוצק (בלי לחשב את המים) מאשר ירק עם כמות סוכר גבוהה על חשבון הסיבים, משום שכאמור, סיבים תזונתיים מוערכים כ-2 קלוריות לגרם.

בכל מקרה, בבירור יש הבדל בספיגת הקלוריות בין כוס קולה שכל הקלוריות שהיא מכילה ייספגו באופן מלא כבר בחלל הפה, לבין הספיגה האנרגטית של מזונות טבעיים כגון אגוזים או ירקות שהקלוריות מהם ייספגו רק באופן חלקי, בשל כל הסיבות שציינת לעיל ונוספות.

בלי קשר תמיד אמליץ להימנע מקולה ודומיו שלא תורמים אף ערך תזונתי לגוף.

ההמלצות של ארגוני הבריאות לצריכה יומית של ויטמינים ומינרלים תמיד תהיה לאנשים הממוצעים שיושבים רוב היום ולא מתאמנים.
למתאמנים אין מניעה להוסיף עוד ירקות לתפריט היומי על מנת להשלים חוסרים שיכולים להיווצר כתוצאה מהאימונים משום שבשביל לקבל הרעלת ויטמינים ממזון צריך כמויות מאוד, אבל מאוד, גדולות של ירקות, שבדרך כלל בלתי אפשרי להגיע אליהן אם לא עסוקים כל היום בלעיסה בלתי פוסקת של גזר.
במולטי ויטמין וכדומה סף הרעילות הוא הרבה יותר נמוך אם אני לא טועה, כך שכדאי להיזהר יותר בצריכה של ויטמינים כתוסף תזונה.

 

[elchonon]

מייק רשם פעם שיש הבדל גם בערך הקלורי של מוצרים שונים אפילו ששניהם תחת פחמימה לדוגמה אבל גם שם ההבדל הוא לא כזה משמעותי.

הנה תזונה ותוספים - האם קלוריה שווה לקלוריה?.

בנוגע למחלות כרוניות, מסקנה די הגיונית תהיה שמחלות כאלו אצל טבעונים יהיו בממוצע פחות נפוצות, אני לא בטוח שזה המציאות.

חחח... אם טבעונים באמת היו אוכלים יותר ירקות מאוכלי כל. לצערי גם טבעונים בקושי אוכלים ירקות.

אשמח למקור של ההבדל בין ירקות של היום לשל "פעם".

אחפש לך, יש לי כמה ספרים בבית.

כמובן שיש הבדל בהוצאת אנרגיה על עיכול אבל לדעתי זה די זניח.

ראיתי שהמאמר הראשון מדבר על כך שבלעיסה ועיכול של מזון, אנחנו שורפים 10% מהמזון שלנו.
למה כל-כך חשוב להפסיק את הדיאטה פעם בשבוע

תראה, בעיקרון אם הערך הקלורי של מזונות מסוימים נמוך יותר מהכתוב על האריזה זה לא אסון גדול לאדם ששוקל את עצמו באופן יומי/שבועי שממילא אם יראה ירידה מהירה מדי במשקל יעלה את הקלוריות בהתאם בהנחה שהתפריט שלו קבוע, כך שאולי הוא יאכל פחות קלוריות ממה שהוא חושב, אבל עדיין יוכל להיות בגירעון/העודף הקלורי הרצוי.

לירקות אין הערכה של 4 קלוריות לגרם, משום שהרכב הפחמימה (סוכר/סיבים) משתנה מירק לירק, כך שאם יש ירק בעל כמות סיבים גבוהה יותר, יהיה בעל ערך קלורי נמוך יותר פר גרם מזון מוצק (בלי לחשב את המים) מאשר ירק עם כמות סוכר גבוהה על חשבון הסיבים, משום שכאמור, סיבים תזונתיים מוערכים כ-2 קלוריות לגרם.

בכל מקרה, בבירור יש הבדל בספיגת הקלוריות בין כוס קולה שכל הקלוריות שהיא מכילה ייספגו באופן מלא כבר בחלל הפה, לבין הספיגה האנרגטית של מזונות טבעיים כגון אגוזים או ירקות שהקלוריות מהם ייספגו רק באופן חלקי, בשל כל הסיבות שציינת לעיל ונוספות.

בלי קשר תמיד אמליץ להימנע מקולה ודומיו שלא רק שלא תורמים אף ערך תזונתי לגוף אלא גם מזיקים בצריכה קבועה.

מסכים עם כל מילה.
ממוצע שבועי אכן יקבע לנו כמה קלוריות מכילות הירקות שאנחנו אוכלים, והאם להוסיף או להוריד כשהם בתפריט.

ההמלצות של ארגוני הבריאות לצריכה יומית של ויטמינים ומינרלים תמיד תהיה לאנשים הממוצעים שיושבים רוב היום ולא מתאמנים.
למתאמנים אין מניעה להוסיף עוד ירקות לתפריט היומי על מנת להשלים חוסרים שיכולים להיווצר כתוצאה מהאימונים משום שבשביל לקבל הרעלת ויטמינים ממזון צריך כמויות מאוד, אבל מאוד, גדולות של ירקות, שבדרך כלל בלתי אפשרי להגיע אליהן אם לא עסוקים כל היום בלעיסה בלתי פוסקת של גזר.
במולטי ויטמין וכדומה סף הרעילות הוא הרבה יותר נמוך אם אני לא טועה, כך שכדאי להיזהר יותר בצריכה של ויטמינים כתוסף תזונה.

זה מאוד נכון. אני לא יכול לתאר לך את הקפיצות באימונים שלי כשהתחלתי להעדיף ירקות על פני חלבון.
התאמנתי שנים בלי שום ירק בכלל.
וכשהבריאות שלי סבל בהתאם, התחלתי לאכול ירקות בכמויות, וזה הגיע על חשבון החלבון, ופשוט התחזקתי מאוד.

לא לחינם אני אומר שזה הסוד שלי.

אשמח למקור של ההבדל בין ירקות של היום לשל "פעם".

תודה שביקשת, זה גרם לי לחפש ומצוא ממצאים מאוד מעניינים.
יש לנו היום פחות מ30% מהערך התזונתי שהיה לפני 50 שנה בערך. שזה פחות מ 30% מהחלבון, וויטמינים ומינרלים.
Dirt Poor: Have Fruits and Vegetables Become Less Nutritious?
A Decline in the Nutritional Value of Crops
הכל נופל למחקר שעשה Donald R. Davis, אין לי את כל המאמר שלו, אבל אתה יכול לחפש באינטרנט יותר.

 

[CycleTelephohe]

😋🍴
עם 250 גרם הודו טחון, ומלא אורז מלא.

שאתה מרים 200 ק"ג סקוואט עם כובע של שטייסל צריך לאכול ככה, וגם זה לא מספיק...

אשמח למקור של ההבדל בין ירקות של היום לשל "פעם"..

----
ואלחנן, לגבי ירקות וחוזק אתה צודק
יש מחקרים שנתקלתי בהם לגבי שורש סלק והתחזקות באימונים והיה לי ימים שלפני האימון עשיתי לעצמי מיצוי של רימונים ובאימון איכשהו נתתי כמה pr, זה באמת נותן כוחות 'על', ובוא נודה בזה, ההרגשה הזאת של החמוץ הזה היא דווקא די כיפית... ומשער שזה נכון גם לירקות אחרים.. אבל כמו בכל דבר צריך למצוא את דרך האמצע, את האיזון, ושזה לא יבוא על חשבון חלבון לגמרי כי גם ממנו צריך לצרוך בכמות מספקת, אלא אם כן אתה עושה 'ניקוי רעלים' ואז הכל מבוקר עד לפרק זמן מוגדר

 

[SkubiDi]

שאתה מרים 200 ק"ג סקוואט עם כובע של שטייסל צריך לאכול ככה, וגם זה לא מספיק...

פעם הירקות והפירות היו פחות מהונדסים ועם הרבה הרבה הרבה פחות ריסוס ושעווה מאשר היום, משער שיש לזה חלק בתחלואה העולמית הגוברת ועם זאת עדיף לאכול כמה ירקות מרוסים ע"פ אוכל מעובד עם e300, סוכר מזוקק ועוד כמה חברים בכל יום על אף הצער שבדבר
ואלחנן, לגבי ירקות וחוזק אתה צודק
יש מחקרים שנתקלתי בהם לגבי שורש סלק והתחזקות באימונים והיה לי ימים שלפני האימון עשיתי לעצמי מיצוי של רימונים ובאימון איכשהו נתתי כמה pr, זה באמת נותן כוחות 'על', ובוא נודה בזה, ההרגשה הזאת של החמוץ הזה היא דווקא די כיפית... ומשער שזה נכון גם לירקות אחרים.. אבל כמו בכל דבר צריך למצוא את דרך האמצע, את האיזון, ושזה לא יבוא על חשבון חלבון לגמרי כי גם ממנו צריך לצרוך בכמות מספקת, אלא אם כן אתה עושה 'ניקוי רעלים' ואז הכל מבוקר עד לפרק זמן מוגדר

כאחד שקשור לגידול ירקות (למשפחה שלי יש משק כבר 3 דורות),
הקטע עם הריסוס הכי לא רלוונטי להיום, ולהפך, יותר רלוונטי לפעם.
תראה ירקות לרוב לא מרססים כאמצעי מניעה, רובם הגדול (מלבד עגבניות) לא נוטה להיות מותקף באופן רציני שמשמיד ייבול במהירות.
אז מרססים רק מתי שצריך וכשיש התקפה ספציפית.

פעם, לא היה לך את כל ה"הדברה ביולוגית" שיש היום. פעם ישר היו מרססים חומרים כימיים (שאגב, חלקם היום כבר מחוץ לחוק ונעלמו מן העולם). ולא היה שום פיקוח ואכיפה על חומרי הדברה בתוצרים. לא היה ידע ולא היה מידע על התחום הזה.

הדברה ביולוגית = ברוב המקרים, סוגים מסוימים של חרקים שהם האויב הטבעי של המזיק. לפעמים מדובר גם בתרסיסים מבוססי חיידקים\שמנים אתריים (עץ התה, ואזדרכת)

היום אתה תעדיף בפער להשתמש בהדברה ביולוגית מאשר חומרי ריסוס כימיים כאלה ואחרים.
1. הערך של "אורגני" הרבה יותר גבוה היום מאשר בעבר. אתה תמיד תחתור לשם כחקלאי.

2. העלות של טיפול ביולוגי בצמחים שלך יוצאת כבר יותר זולה מאשר ריסוס. ממש ככה. ריסוס\הטמעה של חומרים כימיים זה חתיכת פרוצדורה.

3. ריסוס תוצרת חקלאית היום זה לא כמו פעם בחפיף. יש פיקוח ויש בדיקת מעבדה מדגמית לשאריות, ככה שזה מדע מאוד מדויק. גם אם ריססת בחומר כימי כזה או אחר, סטייה של 0.01 ברף של שאריות חומרי ההדברה תפסול לך ייבול שלם למכירה. מניסיון אגב, הבדיקות האלה כל כך מחמירות, שאם המשק הסמוך אלייך השתמש בכמויות של חומרי הדברה - יש סיכוי לא רע שאתה תפסל בבדיקות הללו.
ומעבר לזה, כל עוד אתה עברת את הבדיקות המדגמיות. התוצרת הזאת כשירה לחלוטין לשימוש. הבדיקות בישראל הם אולי בין המחמירות בעולם מבחינת שאריות חומרי הדברה. אני מזכיר שוב שלפני 50 שנה לא היה את כל הסיפור הזה. וחמור מכך, חומרי ההדברה היו הרבה יותר מסוכנים ורובם המוחלט כבר לא קיים.
אז את עניין ה"הרבה פחות ריסוס" אפשר לפסול רשמית. היום יש חד משמעית הרבה פחות רשמית מאשר פעם, אין ויכוח


לגבי עניין ה-"מהונדסים", האם אתה מדבר על GMO? כי זה נושא שחקרו בצורה רחבה.
שעווה = הסבר יפה למה זה לא מזיק, ואפילו מאוד מועיל.

 

[elchonon]

ואלחנן, לגבי ירקות וחוזק אתה צודק
יש מחקרים שנתקלתי בהם לגבי שורש סלק והתחזקות באימונים והיה לי ימים שלפני האימון עשיתי לעצמי מיצוי של רימונים ובאימון איכשהו נתתי כמה pr, זה באמת נותן כוחות 'על', ובוא נודה בזה, ההרגשה הזאת של החמוץ הזה היא דווקא די כיפית... ומשער שזה נכון גם לירקות אחרים.. אבל כמו בכל דבר צריך למצוא את דרך האמצע, את האיזון, ושזה לא יבוא על חשבון חלבון לגמרי כי גם ממנו צריך לצרוך בכמות מספקת, אלא אם כן אתה עושה 'ניקוי רעלים' ואז הכל מבוקר עד לפרק זמן מוגדר

אין על סלק בעולם.

כאחד שקשור לגידול ירקות (למשפחה שלי יש משק כבר 3 דורות),
הקטע עם הריסוס הכי לא רלוונטי להיום, ולהפך, יותר רלוונטי לפעם.
תראה ירקות לרוב לא מרססים כאמצעי מניעה, רובם הגדול (מלבד עגבניות) לא נוטה להיות מותקף באופן רציני שמשמיד ייבול במהירות.
אז מרססים רק מתי שצריך וכשיש התקפה ספציפית.

פעם, לא היה לך את כל ה"הדברה ביולוגית" שיש היום. פעם ישר היו מרססים חומרים כימיים (שאגב, חלקם היום כבר מחוץ לחוק ונעלמו מן העולם). ולא היה שום פיקוח ואכיפה על חומרי הדברה בתוצרים. לא היה ידע ולא היה מידע על התחום הזה.

הדברה ביולוגית = ברוב המקרים, סוגים מסוימים של חרקים שהם האויב הטבעי של המזיק. לפעמים מדובר גם בתרסיסים מבוססי חיידקים\שמנים אתריים (עץ התה, ואזדרכת)

היום אתה תעדיף בפער להשתמש בהדברה ביולוגית מאשר חומרי ריסוס כימיים כאלה ואחרים.
1. הערך של "אורגני" הרבה יותר גבוה היום מאשר בעבר. אתה תמיד תחתור לשם כחקלאי.

2. העלות של טיפול ביולוגי בצמחים שלך יוצאת כבר יותר זולה מאשר ריסוס. ממש ככה. ריסוס\הטמעה של חומרים כימיים זה חתיכת פרוצדורה.

3. ריסוס תוצרת חקלאית היום זה לא כמו פעם בחפיף. יש פיקוח ויש בדיקת מעבדה מדגמית לשאריות, ככה שזה מדע מאוד מדויק. גם אם ריססת בחומר כימי כזה או אחר, סטייה של 0.01 ברף של שאריות חומרי ההדברה תפסול לך ייבול שלם למכירה. מניסיון אגב, הבדיקות האלה כל כך מחמירות, שאם המשק הסמוך אלייך השתמש בכמויות של חומרי הדברה - יש סיכוי לא רע שאתה תפסל בבדיקות הללו.
ומעבר לזה, כל עוד אתה עברת את הבדיקות המדגמיות. התוצרת הזאת כשירה לחלוטין לשימוש. הבדיקות בישראל הם אולי בין המחמירות בעולם מבחינת שאריות חומרי הדברה. אני מזכיר שוב שלפני 50 שנה לא היה את כל הסיפור הזה. וחמור מכך, חומרי ההדברה היו הרבה יותר מסוכנים ורובם המוחלט כבר לא קיים.
אז את עניין ה"הרבה פחות ריסוס" אפשר לפסול רשמית. היום יש חד משמעית הרבה פחות רשמית מאשר פעם, אין ויכוח


לגבי עניין ה-"מהונדסים", האם אתה מדבר על GMO? כי זה נושא שחקרו בצורה רחבה.
שעווה = הסבר יפה למה זה לא מזיק, ואפילו מאוד מועיל.

אני מעריך את הידע שלך בנושא.
וזה בהחלט מעניין וטוב לדעת שהגידול בארץ היום יותר בטוח ובריא.

קראתי ספר של אחת שעבדה בFDA לפני 50 שנים, וסיפרה על כל המחלות שקיבלו עובדים בשדות מהריסוס הלא חוקי שהם הוכרחו על ידי המעבידים להשתמש.

ואיך שבזמנו לא היה מספיק אנשים כמוה בFDA, והרוב המוחלט היה עושה מה שמתחשק להם.

זה נחמד לדעת שהרבה השתפר מאז.

מה שמעניין אותי סתם מסקרנות, כמה מהיבול שמוכרים מארץ בעצם גודל בארץ? והאם מה שמגיע מחו"ל עובר את אותו ביקורת?

אבל לנושא שממנו התחיל הדיון על בריאות הירקות היום. הירקות היום סובלים מפחות חלבון, וויטמינים ומינרלים בגלל העומס על האדמה.
ריבוי האוכלוסיה וצמצום מקומות גידול גורמים לחקלאים לנסות להפיק כמה שיותר יבול שנה אחרי שנה.

אז במחקר שעשה Donald R. Davis הוא הראה שיש לנו פחות משליש מהערך התזונתי שהיה לפני 50 שנים.
ולפי ההגיון הזה, יש לנו הרבה פחות ממה שהיה לפני מאה שנה ויותר.
הנה הקישורים

Dirt Poor: Have Fruits and Vegetables Become Less Nutritious?
A Decline in the Nutritional Value of Crops

 

[AviAmo]

אבל לנושא שממנו התחיל הדיון על בריאות הירקות היום. הירקות היום סובלים מפחות חלבון, וויטמינים ומינרלים בגלל העומס על האדמה.
ריבוי האוכלוסיה וצמצום מקומות גידול גורמים לחקלאים לנסות להפיק כמה שיותר יבול שנה אחרי שנה.

מצויין שם שזה רק בויטמנים ומינרלים מסוימים בעוד שבשאר לא נותר שינוי, מה גם שהנתונים הם מ1999, כל הזמן יש שיפורים בתחום ואני מאמין שיש דגש גם על זה, במיוחד בשנים האחרונות שעניין הבריאות תופס תאוצה בציבור הרחב.
גם אחרי כל זה, בעיניי, הנגשה של פירות וירקות להרבה יותר אנשים עולה על החיסרון של פחות ויטמינים ומינרלים, אחרי הכול אפשר תמיד לקחת מולטי ויטמין.
הרבה אנשים מאוהבים ברעיון שפעם האוכל היה "טבעי" והכי בריא מה שלא בהכרח נכון, אני בטוח שהעטלף מווהן היה טבעי לחלוטין ולא גודל במכלאת עטלפים ועדיין גרם מה שגרם.
היום יש יותר פיקוח על מחלות בחיות שאנחנו אוכלים, חרקים וחיידקים בפירות וירקות והכי חשוב לדעתי יש מספיק לכולם.

 

[elchonon]

מצויין שם שזה רק בויטמנים ומינרלים מסוימים בעוד שבשאר לא נותר שינוי, מה גם שהנתונים הם מ1999, כל הזמן יש שיפורים בתחום ואני מאמין שיש דגש גם על זה, במיוחד בשנים האחרונות שעניין הבריאות תופס תאוצה בציבור הרחב.

תתפלא, המצב לדעתי רק מחמיר.

גם אחרי כל זה, בעיניי, הנגשה של פירות וירקות להרבה יותר אנשים עולה על החיסרון של פחות ויטמינים ומינרלים, אחרי הכול אפשר תמיד לקחת מולטי ויטמין.

אני ממש בעד מולטי, אבל צריך להבין שעד לא מזמן לא ידענו על קיומם של וויטמינים. ועכשיו אנחנו מבינים שבאוכל יש הרבה יותר מוויטמינים. והדבר הכי מעניין ולא ידוע היום זה האנזימים באוכל.
פקטין שבתפוחים ידוע בחשיבותו לעיכול, וברומולין באננס מעולה לפירוק חלבון.
אני חושב שהחשיבות של פירות וירקות גדולה בהרבה ממה שאנשים חושבים או יודעים.

בהחלט יש הנגשה גדולה יותר, אבל הם מכילים יותר סוכר מבעבר ביחס לערך התזונתי שלהם. תחשוב על כך שכמה שיותר פחמימה שאנחנו צורכים ואבות מזון בכללי, אנחנו גם צריכים יותר וויטמינים ומינרלים.

כך שאני מאמין ש5 ירקות לא מספקות היום.

הרבה אנשים מאוהבים ברעיון שפעם האוכל היה "טבעי" והכי בריא מה שלא בהכרח נכון, אני בטוח שהעטלף מווהן היה טבעי לחלוטין ולא גודל במכלאת עטלפים ועדיין גרם מה שגרם.
היום יש יותר פיקוח על מחלות בחיות שאנחנו אוכלים, חרקים וחיידקים בפירות וירקות והכי חשוב לדעתי יש מספיק לכולם.

זה נכון. ברוך ה' הנקיון במזון וברחובות ושירותיים מודרניים תרמו לבריאות שלנו אולי יותר מהמזון של פעם עם כל הערך התזונתי הגבוה.

אנשים מתו בעבר מדברים אקטיים שלא מזיזים בכלל היום. מתו מטפילים, ווירוסים פשוטים, חיידקים. אבל לעומת זאת סוכרת ומחלות מודרניים היו נדירים מאוד.
הרמב"ם התפאר שהוא הכיר במצריים 10 אנשים סכרתיים, שזה יותר ממה שהמורים שלו הכירו.

אני חושב שעם הנקיון אנטיביוטיקה כשצריך, והחסינות. אנחנו יכולים להיות הרבה יותר בריאים, אם נאכל מזון בצורה הישנה שלו.
כמה שפחות מעובד וטבעי.

 

[SkubiDi]

אין על סלק בעולם.

אני מעריך את הידע שלך בנושא.
וזה בהחלט מעניין וטוב לדעת שהגידול בארץ היום יותר בטוח ובריא.

קראתי ספר של אחת שעבדה בFDA לפני 50 שנים, וסיפרה על כל המחלות שקיבלו עובדים בשדות מהריסוס הלא חוקי שהם הוכרחו על ידי המעבידים להשתמש.

ואיך שבזמנו לא היה מספיק אנשים כמוה בFDA, והרוב המוחלט היה עושה מה שמתחשק להם.

זה נחמד לדעת שהרבה השתפר מאז.

מה שמעניין אותי סתם מסקרנות, כמה מהיבול שמוכרים מארץ בעצם גודל בארץ? והאם מה שמגיע מחו"ל עובר את אותו ביקורת?

אבל לנושא שממנו התחיל הדיון על בריאות הירקות היום. הירקות היום סובלים מפחות חלבון, וויטמינים ומינרלים בגלל העומס על האדמה.
ריבוי האוכלוסיה וצמצום מקומות גידול גורמים לחקלאים לנסות להפיק כמה שיותר יבול שנה אחרי שנה.

אז במחקר שעשה Donald R. Davis הוא הראה שיש לנו פחות משליש מהערך התזונתי שהיה לפני 50 שנים.
ולפי ההגיון הזה, יש לנו הרבה פחות ממה שהיה לפני מאה שנה ויותר.
הנה הקישורים

לא יודע להגיד לך כמה מהיבול שמוכרים בארץ בעצם גודל בארץ. יש כל כך הרבה חקלאים.
אני יודע רק דבר אחד להגיד בוודאות
את התוצרת הטובה באמת לפחות אצלנו מייצאים לחו"ל.

מאוד קשה להיות חקלאי בישראל מבחינה כלכלית, ושוק הירקות\פירות בישראל מאוד זול. ההפרש בין המחיר שחקלאי מוכר למחיר שאתם קונים בסופר הוא עצום. ככה נוצר מצב שכל ייבול שבאמת קשה לגדל באיכות גבוהה (ענבים, תות שדה, ופירות יער למשל) יימכר לחו"ל. כי בישראל אתה תקבל עליו גרושים. בחו"ל זה שווה הרבה. הסיטואציה פה הזויה. מונפול ענק מהרבה כיוונים.
בוא ניקח ענבים למשל, במשק שלנו מגדלים גם ענבים שחורים איכותיים מזן פטנט אירופאי.ללא הדברה בכלל. הכל ביולוגי ומבוסס חרקים.
אתה בחיים לא תמצא את הענבים האלה בסופר.
קודם כל, כי יש לחברות מסוימות שלא אנקוב בשמם מונפול על השוק. אם אתה לא שייך לחברה X, הסופר פשוט לא יקנה ממך את הענבים שלך. בודדים יקנו (רק שווקים וירקנים, במחירי גרושים)
וזה הדיבור הבא: אתה יכול לקנות בשיא העונה קילו ענבים ב-25 שח. ממני כחקלאי הם מצפים למכור בסיטונאות לפי פחות מ-8 שח לקילו. יוצא לי לא משתלם. אם אני מייצא את הענבים האלה ליוון אני מקבל מינימום 20 לקילו בסיטונאות וזה כולל בירוקרטיה ושילוח. זה ככה, כי ההפרש בין מחירי הייבוא למחירים שהאנשים משלמים בחו"ל נמוך יותר. סופר ביוון שקונה ממני ענבים לפי 20 לקילו. מוכר את זה ללקוחות שלו ב-25-28. (במטבע שלהם, כמובן)
רק בישראל ההפרשים כאלה מוגזמים בין מחירי הסיטונאות למחיר שהצרכן משלם בסופר


לגבי מה בפועל לא מישראל:
מלפפונים ועגבניות, רובם המוחלט שייך לעזה\טורקיה.עגבניות בעיקר מעזה.בו זמנית, חקלאים ישראלים שבחרו לגדל עגבניות\מלפפונים לא פעם משמידים תוצרת כי אין למי למכור

פירות יער (פטל, אוכמניות) לרוב יגיעו מדרום אפריקה\דרום אמריקה. וכל מי שמגדל אותם בישראל מייצא את רוב הסחורה ליוון וקפריסין. לא משתלם לו למכור פה.

פירות וירקות שמגיעים מחו"ל לא עוברים את אותה ביקורת הדברה. הביקורת היחידה שהם עוברים זה ריסוס נוסף בחומר מחטא (מתיל ברומיד) שנועד למנוע הכנסת חרקים כדי שלא יווצר מצב של מינים פולשים. מוזמן לכתוב "ייבוא פירות" בגוגל ולהבין איך זה עובד. קצת הזוי שאת חקלאי ישראל בודקים טוב טוב, אבל מי שמייבא - הסחורה שלו לא נבדקת לשאריות חומרי הדברה.