הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

השפעה של קנאביס על השרירים

Shahar Voltinski

משתמש קבוע
1,143
256
נק' מוניטין:
430
1,143
256
כן. בבית.
האם יש מחקרים שמדברים על ההשפעה של עישון מריחואנה על חולשת שרירים? אני מדבר על שימוש long term ולא עישון חד פעמי.

חיפשתי בגוגל אבל לא מצאתי יותר מדיי פרט לכמה מחקרים על עכברים שקיבלו חומר סינטתי שמחקה את הפעולה של החומר הפעיל בקנאביס והשפיע על רמת האקטיבציה של הלשון שלהם אבל בין זה לבין השפעה של מריחואנה על חוזקת שרירים/חולשת שרירים בבני אדם בשימוש לטווח ארוך יש פער עצום...

אשמח לדעת אם יש כאן אנשים שיכולים לתרום מהידע והניסיון האישי שלהם ואם יש רפרנס למחקרים רלוונטיים אז בכלל אשמח לקרוא אותם
 
מניסיון ,יש אנשים שמגיבים לזה בדיוק כמו שתיארת ויש אנשים שזה דווקא פותח להם את היצירתיות ,אני למשל מוצא את עצמי הרבה פעמים חושב על רעיונות חדשים במלא תחומים בעקבות ההשפעה של הוויד (לפעמים גם מיישם אם זה באמת משהו מטורף ) , אבל האנשים שאתה מתאר פשוט מגיבים לזה קצת שונה ,אני מכיר מלא אנשים שפשוט נהיו עצלנים ברמות ,לא מזיזים את התחת ומעשנים כל היום .. תלוי בן אדם
יכול להיות, לדעתי אבל זה קשור לכמות ותדירות. אני ממש לא סאחי ונראה לי סופר לגיטימי ואפילו מועיל לעשן פעם ב כשזורם, ביציאות, סופשים, אבל ברגע שזה יומיומי כמעט כל מי שאני מכיר ככה הוא מהאנשים מהסוג הראשון
 
אני רחוק ממומחה בתחום, אבל שאלה - יש פה מישהו שאין לו חבר שמאז שהתחיל לעשן ירוק כבד השתנה לגמרי והפך לאדם משועמם וחסר שאיפות?
הייתה לי תקופה שאני בעצמי הייתי ה"חבר" הזה.
בדיעבד אני מבין שזה פחות איך וויד משפיע עלייך או כמה עישנת, אלא יותר מיינדסט וחוסר בכוח רצון עכשווי. כי יום אחד ישבתי לעצמי, וחשבתי, רגע, מה נהיה ממני? אני כבר שנה עובד מהבית ומתפרנס בקושי וכל היום עושה רק באנגים, אוכל פיצות, ורואה נטפליקס. כשחברים היו קוראים לי לבוא לאיזה בר לא היה לי כוח. ברמה הזאת. אם חברים רוצים להפגש שיבואו אלי כי אני לא יוצא מהבית סתם. גם נהייתי יחסית שמן וזה הפיל לי את האסימון. בהתחלה פשוט התחלתי להתאמן, חזרתי להרים לאט לאט. עשיתי הרבה אירובי ממושך והשתמשתי בוויד כסוג של מוטיבציה. (את הפייסל - רק כשאחזור מהריצת 10...חח)

ומאז המשכתי לעשן כרגיל ופשוט הפכתי להיות אדם פעיל יותר והתקדמתי מבחינה תעסוקתית (מצאתי עבודה חדשה והתמדתי בה, מעשן את אותה כמות בדיוק, אגב עד היום אני בעבודה הזאת ועברו כבר 5 שנים. אגב מאז גם לא הפסקתי עם אימונים)
זה כמו סוויץ' כזה בראש.

זה כאילו, כשאתה נכנס לוויד עמוק ומעשן כל היום, חשוב לשים לב שאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך ועדיין מזיע כשצריך ולא מתעצל. כי כשאתה באיזור הנוחות שלך ומעשן וויד, זה ממש קל לדחות דברים לאחר כך ולהתמקד בהווה (שהוא הווה מדהים, כי אתה עושה כל 10 דק ראש). ואתה בלי לשים לב יכול לשרוף ככה שנה.

הכלל הכי טוב שאני יכול לשים למעשנים כבדים - תעשו ספורט.
זה שובר את המעגל של העצלנות. גם אם אתם מעשנים לפני הספורט ואחרי הספורט. עצם זה שעשיתם ספורט יזכיר לכם כמה כיף זה להיות פעיל, הרבה יותר כיף מלהמרח כל היום על נטפליקס, מגשי פיצה, ובאנגים. לאט לאט אתם תתרגלו להיות גם פעילים בזמן שאתם מעשנים ותצאו לעבדוה מרצונכם כי בא לכם להיות פעילים ולא רק כי צריך. (בהנחה שאתם אוהבים את העבודה שלכם, כמובן)
 
נערך לאחרונה:
הייתה לי תקופה שאני בעצמי הייתי ה"חבר" הזה.
בדיעבד אני מבין שזה פחות איך וויד משפיע עלייך או כמה עישנת, אלא יותר מיינדסט וחוסר בכוח רצון עכשווי. כי יום אחד ישבתי לעצמי, וחשבתי, רגע, מה נהיה ממני? אני כבר שנה עובד מהבית ומתפרנס בקושי וכל היום עושה רק באנגים, אוכל פיצות, ורואה נטפליקס. כשחברים היו קוראים לי לבוא לאיזה בר לא היה לי כוח. ברמה הזאת. אם חברים רוצים להפגש שיבואו אלי כי אני לא יוצא מהבית סתם. גם נהייתי יחסית שמן וזה הפיל לי את האסימון. בהתחלה פשוט התחלתי להתאמן, חזרתי להרים לאט לאט. עשיתי הרבה אירובי ממושך והשתמשתי בוויד כסוג של מוטיבציה. (את הפייסל - רק כשאחזור מהריצת 10...חח)

ומאז המשכתי לעשן כרגיל ופשוט הפכתי להיות אדם פעיל יותר והתקדמתי מבחינה תעסוקתית (מצאתי עבודה חדשה והתמדתי בה, מעשן את אותה כמות בדיוק, אגב עד היום אני בעבודה הזאת ועברו כבר 5 שנים. אגב מאז גם לא הפסקתי עם אימונים)
זה כמו סוויץ' כזה בראש.

זה כאילו, כשאתה נכנס לוויד עמוק ומעשן כל היום, חשוב לשים לב שאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך ועדיין מזיע כשצריך ולא מתעצל. כי כשאתה באיזור הנוחות שלך ומעשן וויד, זה ממש קל לדחות דברים לאחר כך ולהתמקד בהווה (שהוא הווה מדהים, כי אתה עושה כל 10 דק ראש). ואתה בלי לשים לב יכול לשרוף ככה שנה.

הכלל הכי טוב שאני יכול לשים למעשנים כבדים - תעשו ספורט.
זה שובר את המעגל של העצלנות. גם אם אתם מעשנים לפני הספורט ואחרי הספורט. עצם זה שעשיתם ספורט יזכיר לכם כמה כיף זה להיות פעיל, הרבה יותר כיף מלהמרח כל היום על נטפליקס, מגשי פיצה, ובאנגים. לאט לאט אתם תתרגלו להיות גם פעילים בזמן שאתם מעשנים ותצאו לעבדוה מרצונכם כי בא לכם להיות פעילים ולא רק כי צריך. (בהנחה שאתם אוהבים את העבודה שלכם, כמובן)
סיפור יפה, כיף לשמוע גבר. סתם מענייו, מה התחום עבודה שאתה אוהב?
 
אני רחוק ממומחה בתחום, אבל שאלה - יש פה מישהו שאין לו חבר שמאז שהתחיל לעשן ירוק כבד השתנה לגמרי והפך לאדם משועמם וחסר שאיפות?
אני מסכים שיש קורולציה בין השניים, אבל לא חושב שיש קשר של סיבה ותוצאה. אני חושב שזה יותר אנשים משועמים חסרי שאיפות נוטים יותר לצרוך קנאביס.
אני יכול לספר שעד לפני שנה בערך הייתי מעשן כל יום, והרבה ימים הייתי גם מעשן באמצע היום. בסופ"שים יכולתי להיות לפעמים מסטול מהבוקר עד הערב. הייתי יורד על 30-40 גרם בחודש בבאנגים. עם זאת, לא פספסתי אימון אחד, אני לומד מדעי המחשב בטכניון עם ממוצע גבוה, מתחזק מערכת יחסים והתחלתי בסוף התקופה גם לעבוד במשרת סטודנט.
השנה האחרונה שלי בלימודים הייתה הרבה יותר עמוסה ופתאום היה לי פחות זמן לעשן והכמות שאני מעשן הצטמצמה משמעותית למצב שסתם לפעמים יוצא לי שבוע לא לעשן כי אין לי זמן, וזה אחרי שבמשך 3 שנים ברצף לא היה לי יום אחד שלא עישנתי בו. לפעמים מעשנים כמויות כי זה כיף ויש את הפנאי לזה אבל זה לא בהכרח יהפוך אותך לבן אדם לא פרודוקטיבי ועצלן, וזה יכול פשוט להשתנות ברגע כשהמצב בחיים משתנה.

ובנימה זאת, שאכטה ולישון.
 
הייתה לי תקופה שאני בעצמי הייתי ה"חבר" הזה.
בדיעבד אני מבין שזה פחות איך וויד משפיע עלייך או כמה עישנת, אלא יותר מיינדסט וחוסר בכוח רצון עכשווי. כי יום אחד ישבתי לעצמי, וחשבתי, רגע, מה נהיה ממני? אני כבר שנה עובד מהבית ומתפרנס בקושי וכל היום עושה רק באנגים, אוכל פיצות, ורואה נטפליקס. כשחברים היו קוראים לי לבוא לאיזה בר לא היה לי כוח. ברמה הזאת. אם חברים רוצים להפגש שיבואו אלי כי אני לא יוצא מהבית סתם. גם נהייתי יחסית שמן וזה הפיל לי את האסימון. בהתחלה פשוט התחלתי להתאמן, חזרתי להרים לאט לאט. עשיתי הרבה אירובי ממושך והשתמשתי בוויד כסוג של מוטיבציה. (את הפייסל - רק כשאחזור מהריצת 10...חח)

ומאז המשכתי לעשן כרגיל ופשוט הפכתי להיות אדם פעיל יותר והתקדמתי מבחינה תעסוקתית (מצאתי עבודה חדשה והתמדתי בה, מעשן את אותה כמות בדיוק, אגב עד היום אני בעבודה הזאת ועברו כבר 5 שנים. אגב מאז גם לא הפסקתי עם אימונים)
זה כמו סוויץ' כזה בראש.

זה כאילו, כשאתה נכנס לוויד עמוק ומעשן כל היום, חשוב לשים לב שאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך ועדיין מזיע כשצריך ולא מתעצל. כי כשאתה באיזור הנוחות שלך ומעשן וויד, זה ממש קל לדחות דברים לאחר כך ולהתמקד בהווה (שהוא הווה מדהים, כי אתה עושה כל 10 דק ראש). ואתה בלי לשים לב יכול לשרוף ככה שנה.

הכלל הכי טוב שאני יכול לשים למעשנים כבדים - תעשו ספורט.
זה שובר את המעגל של העצלנות. גם אם אתם מעשנים לפני הספורט ואחרי הספורט. עצם זה שעשיתם ספורט יזכיר לכם כמה כיף זה להיות פעיל, הרבה יותר כיף מלהמרח כל היום על נטפליקס, מגשי פיצה, ובאנגים. לאט לאט אתם תתרגלו להיות גם פעילים בזמן שאתם מעשנים ותצאו לעבדוה מרצונכם כי בא לכם להיות פעילים ולא רק כי צריך. (בהנחה שאתם אוהבים את העבודה שלכם, כמובן)
לא יכלתי לתאר את זה יותר טוב מהבחור
יפה
 
לא משנה מה אתה לא יכול להשוות את זה לאסיד במיוחד שלא התנסת באסיד, וcbd לא עושה לך סטלה, ואם אתה לא רוצה לפול בוויד בלהתכנס בעצמך תעשן סאטיבה
ואיך אתה יודע שלא התנסתי?

סאטיבה עושה לי את זה.
 
ואיך אתה יודע שלא התנסתי?

סאטיבה עושה לי את זה.
לסיכום, אם קנאביס, מזן כזה או אחר, גורם לך להשפעות שדומות לאסיד. כדאי מאוד שלא תגע בזה.

כי זה לא תקין, וזה מעיד על תגובה מאוד מאוד חריגה. קנאביס לא אמור בשום צורה לגרום לזה.

יש אחוז מסויים (בערך 1%) של האוכלוסיה שהם מבחינה גנטית בסיכון גבוה יותר לפגיעות נפשיות מקנאביס. החל מדה-ריאלזציה עד לפסיכוזות ועוד. אז אם אתה מרגיש שקנאביס גורם לך להזיות. עדיף לא לשחק בזה ופשוט לא לעשן.
 
מעשן לפני אימון באופן קבוע כבר חצי שנה. ההבדל הוא שמיים וארץ. חייב לציין שאני מכיר עוד הרבה כמוני וגם עוד יותר כמות של אנשים שלהבדיל ממני זה עושה להם רע זה תלוי באיזה סוג בן אדם אתה.
כשאני מסטול אני הרבה יותר "יבש" כשאני מעשן אני מאבד כמות הזויה של נוזלים. (יותר מחצי קילו- נשקלתי לפני שעישנתי ואחרי.). הלחץ דם והדופק עולים ברמה מפגרת בזמן האימון ויותר דם מגיע לשרירים. גורם לורידים להיות יותר בולטים ולשרירים להתרחב ולהתבלט כי הגוף גם איבד נוזלים. בגלל שזורם יותר דם לשריר אני מצליח להרים יותר משקל ליותר חזרות, והפאמפ יותר איכותי. יתרון נוסף של להתאמן מסטול מבחינתי, זה שבזמן התרגיל אני מצליח להיות הרבה יותר מרוכז בתנועה, וכן גם באימון עצמו בכללי.
כרגע לא מצאתי חיסרון בלעשן לפני אימון אלא רק יתרונות ששום pre workout לא נתן לי בחיים.
 
לסיכום, אם קנאביס, מזן כזה או אחר, גורם לך להשפעות שדומות לאסיד. כדאי מאוד שלא תגע בזה.

כי זה לא תקין, וזה מעיד על תגובה מאוד מאוד חריגה. קנאביס לא אמור בשום צורה לגרום לזה.

יש אחוז מסויים (בערך 1%) של האוכלוסיה שהם מבחינה גנטית בסיכון גבוה יותר לפגיעות נפשיות מקנאביס. החל מדה-ריאלזציה עד לפסיכוזות ועוד. אז אם אתה מרגיש שקנאביס גורם לך להזיות. עדיף לא לשחק בזה ופשוט לא לעשן.

יש לך בעיה בהבנת הנקרא.

התכוונתי רק שבשבילי זה יותר מיינד פאק מאסיד, זהו, לא שההשפעות דומות.
אבל גם זאת תופעה ידוע שאחרי התנסות בסמים הזייתיים מריחואנה מקבלת גוון אחר רציני יותר, אני לא היחיד.
פעם הייתי יכול לעשן ולעשות הכל, עכשיו יש לי הרבה יותר יראת כבוד לוויד.
 
מעשן לפני אימון באופן קבוע כבר חצי שנה. ההבדל הוא שמיים וארץ. חייב לציין שאני מכיר עוד הרבה כמוני וגם עוד יותר כמות של אנשים שלהבדיל ממני זה עושה להם רע זה תלוי באיזה סוג בן אדם אתה.
כשאני מסטול אני הרבה יותר "יבש" כשאני מעשן אני מאבד כמות הזויה של נוזלים. (יותר מחצי קילו- נשקלתי לפני שעישנתי ואחרי.). הלחץ דם והדופק עולים ברמה מפגרת בזמן האימון ויותר דם מגיע לשרירים. גורם לורידים להיות יותר בולטים ולשרירים להתרחב ולהתבלט כי הגוף גם איבד נוזלים. בגלל שזורם יותר דם לשריר אני מצליח להרים יותר משקל ליותר חזרות, והפאמפ יותר איכותי. יתרון נוסף של להתאמן מסטול מבחינתי, זה שבזמן התרגיל אני מצליח להיות הרבה יותר מרוכז בתנועה, וכן גם באימון עצמו בכללי.
כרגע לא מצאתי חיסרון בלעשן לפני אימון אלא רק יתרונות ששום pre workout לא נתן לי בחיים.

אתה באמת חושב שזה שאתה מעושן תורם לך פיזית להרים יותר משקל ליותר חזרות?
יש לך איזשהי הוכחה לטענה הזו?
בלי לזלזל, נשמע מגוחך.
 
יש לך בעיה בהבנת הנקרא.

התכוונתי רק שבשבילי זה יותר מיינד פאק מאסיד, זהו, לא שההשפעות דומות.
אבל גם זאת תופעה ידוע שאחרי התנסות בסמים הזייתיים מריחואנה מקבלת גוון אחר רציני יותר, אני לא היחיד.
פעם הייתי יכול לעשן ולעשות הכל, עכשיו יש לי הרבה יותר יראת כבוד לוויד.
עוד יותר גרוע. אם בשבילך וויד יותר מיינדפאק מאסיד אז בכלל.

התופעה הידועה שאחרי שעושים אסיד או פטריות וויד לא אותו דבר היא ממש לא נכונה לכולם.
עשיתי הרבה אסיד, פטריות, DMT, והזייתיים בחיי. וויד תמיד נשאר אותו דבר.

בקיצור אל תעשן. זה לא תקין מה שאתה מרגיש ולעשן בשבילך זה משחק באש.
 
עוד יותר גרוע. אם בשבילך וויד יותר מיינדפאק מאסיד אז בכלל.

התופעה הידועה שאחרי שעושים אסיד או פטריות וויד לא אותו דבר היא ממש לא נכונה לכולם.
עשיתי הרבה אסיד, פטריות, DMT, והזייתיים בחיי. וויד תמיד נשאר אותו דבר.

בקיצור אל תעשן. זה לא תקין מה שאתה מרגיש ולעשן בשבילך זה משחק באש.
השביל מישהו שעשה פסיכדליים אתה מאד רציני
 
השביל מישהו שעשה פסיכדליים אתה מאד רציני
כי מי שעשה פסיכדלים בעבר הוא לא רציני?
😣😵
זה חד משמעית לא נכון, במקסימום פלצבו.
זהו.. אתה לא יכול להגיד את מה שאתה אומר.
בטח שלא בצורה חד משמעית.

קנאביס פועל בצורה שונה מאוד על כל אחד.

ובין אם היתרון שהוא מקבל באימונים הוא פסיכולוגי או פיזי (ואגב, יש פוטנציאל ליתרון פיזי כזה או אחר כמו שכתבתי בפסקה פה מקודם. כתוצאה מאנטגוניזם של CB1 אצל מעשנים כבדים). אז.........נכון שזה מוזר לשמוע דברים כמו שהוא אומר, אבל כן. זה מה שהוא מרגיש. ולא חסר מכניזם בתיאוריה כדי להסביר את זה.
 
הייתה לי תקופה שאני בעצמי הייתי ה"חבר" הזה.
בדיעבד אני מבין שזה פחות איך וויד משפיע עלייך או כמה עישנת, אלא יותר מיינדסט וחוסר בכוח רצון עכשווי. כי יום אחד ישבתי לעצמי, וחשבתי, רגע, מה נהיה ממני? אני כבר שנה עובד מהבית ומתפרנס בקושי וכל היום עושה רק באנגים, אוכל פיצות, ורואה נטפליקס. כשחברים היו קוראים לי לבוא לאיזה בר לא היה לי כוח. ברמה הזאת. אם חברים רוצים להפגש שיבואו אלי כי אני לא יוצא מהבית סתם. גם נהייתי יחסית שמן וזה הפיל לי את האסימון. בהתחלה פשוט התחלתי להתאמן, חזרתי להרים לאט לאט. עשיתי הרבה אירובי ממושך והשתמשתי בוויד כסוג של מוטיבציה. (את הפייסל - רק כשאחזור מהריצת 10...חח)

ומאז המשכתי לעשן כרגיל ופשוט הפכתי להיות אדם פעיל יותר והתקדמתי מבחינה תעסוקתית (מצאתי עבודה חדשה והתמדתי בה, מעשן את אותה כמות בדיוק, אגב עד היום אני בעבודה הזאת ועברו כבר 5 שנים. אגב מאז גם לא הפסקתי עם אימונים)
זה כמו סוויץ' כזה בראש.

זה כאילו, כשאתה נכנס לוויד עמוק ומעשן כל היום, חשוב לשים לב שאתה יוצא מאיזור הנוחות שלך ועדיין מזיע כשצריך ולא מתעצל. כי כשאתה באיזור הנוחות שלך ומעשן וויד, זה ממש קל לדחות דברים לאחר כך ולהתמקד בהווה (שהוא הווה מדהים, כי אתה עושה כל 10 דק ראש). ואתה בלי לשים לב יכול לשרוף ככה שנה.

הכלל הכי טוב שאני יכול לשים למעשנים כבדים - תעשו ספורט.
זה שובר את המעגל של העצלנות. גם אם אתם מעשנים לפני הספורט ואחרי הספורט. עצם זה שעשיתם ספורט יזכיר לכם כמה כיף זה להיות פעיל, הרבה יותר כיף מלהמרח כל היום על נטפליקס, מגשי פיצה, ובאנגים. לאט לאט אתם תתרגלו להיות גם פעילים בזמן שאתם מעשנים ותצאו לעבדוה מרצונכם כי בא לכם להיות פעילים ולא רק כי צריך. (בהנחה שאתם אוהבים את העבודה שלכם, כמובן)

ממש ככה אחי אחד לאחד הוצאת לי את המילים מהפה. אני גם בדיוק כמוך הייתי יושב בבית מעשן, אוכל רואה נטפליקס כל היום, וגם לי לא היה כח לצאת לשום מקום אלא הייתי מעדיף את הישיבות הביתיות. וכן משהתחלתי להתאמן (אני לא איזה מתאמן ותיק אבל עדיין) ולשים דגש יותר על כושר ותזונה אני מעשן הרבה פחות. עדיין אני מעשן כמעט באופן יום יומי, אבל אם פעם זה היה 2-3 גוינטים ביום היום ירדתי לחצי-אחד במקס' לא יותר, ולאט לאט מאמין שארד עוד. זה הכל כמו שאתה אומר הבטחון האישי של הבנאדם, יכול להיות שיהיו כאלה שיעשו כל היום ויהיו פעילים אבל לרוב האנשים וויד גורם לרצות לאכול ולהיות בבית כל היום, 2 הדברים שמובילים בסוף להשמנה, ועל ידי זה גם לחוסר ביטחון, ובגלל זה לא רוצים לצאת מהבית וזה רק נהיה גרוע יותר. הכל עניין של איפה אתה שם את סדר העדיפויות שלך, עשיתי לי הרגל לא מעשן לפני ובזמן העבודה רק אחרי, ובתכלס הכושר עכשיו יותר חשוב לי, אני מכיר חברים שלי שתולים כמעט את כל עולמם בוויד וזה רק מוריד אותם מוליך אותם אחורה בחיים.. לסיכום וויד לבן אדם בוגר זה ממש נחמד, אפילו כיף וסבבה, אבל יחד עם זאת בן אדם חייב לדעת את הגבול, וחייב לחיות חיים רגילים ולמצוא דרך לשלב בהם את הוויד אם הוא רוצה, אבל לא להפך, לא להפוך את הוויד למרכז חייך ששום דבר אחר לא משנה לך כבר..
 
נערך לאחרונה:
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית