צריכה גבוהה במיוחד של קזאין\סידן

[Metatron]

אני מאוד נהנה מדייסות קזאין עם אבקת בוטנים טחונים.
האם יש בעיה לצרוך כמות גדולה במיוחד (100-150 גרם) של החלבון הזה ביום, בהתחשב בזה שהחלבון מאוד עשיר בסידן?
אני גם אוכל כל יום פחית של סרדינים בשביל האומגה 3 ולפעמים מוסיף לדייסה חלב מועשר\רגיל, מה שיכול להגיע ביום ל2500-3000 מ''ג סידן.

 

[sand22]

אני מאוד נהנה מדייסות קזאין עם אבקת בוטנים טחונים.
האם יש בעיה לצרוך כמות גדולה במיוחד (100-150 גרם) של החלבון הזה ביום, בהתחשב בזה שהחלבון מאוד עשיר בסידן?
אני גם אוכל כל יום פחית של סרדינים בשביל האומגה 3 ולפעמים מוסיף לדייסה חלב מועשר\רגיל, מה שיכול להגיע ביום ל2500-3000 מ''ג סידן.

עודף סידן שמגיע מתוספים מקושרים למחלות קרדיווסקולריות. (לא מתזונה)
יש בעיקרון טבלאות DRI שמראות גבול צריכה עליון של ויטמינים ומינרלים,לפי גיל ומין אך לא לוקחות בחשבון נתונים כמו משקל.
אני לא יודעת בן כמה אתה אבל בגילאי 19-30 הUL עומד על 2500 מ"ג ליום.
Dietary Reference Intakes (DRIs): Tolerable Upper Intake Levels, Elements, Food and Nutrition Board, National Academies - Dietary Reference Intakes for Sodium and Potassium - NCBI Bookshelf
לגבי כמות גדולה של חלבון ליום- גם במחקרים שבוצעו על אנשים בריאים כאשר אנשים נטלו 3-4 גרם לק"ג משקל גוף לא נצפו עדויות שנגרם נזק מסוים. אך יש לקחת ב חשבון שהמחקרים היו מוגבלים בזמן , ז"א לא ארוכים מדי. (יש רפרנס בISSN אם תרצה לקרוא תגיד לי אני אשלח לינק)
האם אתה מדבר על צריכה גדולה בבת אחת של חלבון או יומית? כי מה שאני עניתי מדובר על יומית

 

[Ben2648]

אך לא לוקחות בחשבון נתונים כמו משקל

מזכיר לי משהו

 

[LironR]

עודף סידן שמגיע מתוספים מקושרים למחלות קרדיווסקולריות. (לא מתזונה)
יש בעיקרון טבלאות DRI שמראות גבול צריכה עליון של ויטמינים ומינרלים,לפי גיל ומין אך לא לוקחות בחשבון נתונים כמו משקל.
אני לא יודעת בן כמה אתה אבל בגילאי 19-30 הUL עומד על 2500 מ"ג ליום.
Dietary Reference Intakes (DRIs): Tolerable Upper Intake Levels, Elements, Food and Nutrition Board, National Academies - Dietary Reference Intakes for Sodium and Potassium - NCBI Bookshelf
לגבי כמות גדולה של חלבון ליום- גם במחקרים שבוצעו על אנשים בריאים כאשר אנשים נטלו 3-4 גרם לק"ג משקל גוף לא נצפו עדויות שנגרם נזק מסוים. אך יש לקחת ב חשבון שהמחקרים היו מוגבלים בזמן , ז"א לא ארוכים מדי. (יש רפרנס בISSN אם תרצה לקרוא תגיד לי אני אשלח לינק)
האם אתה מדבר על צריכה גדולה בבת אחת של חלבון או יומית? כי מה שאני עניתי מדובר על יומית

זאת אומרת שאפשר לצרוך עד 2500 בלי נזק? גם אם זה מתוספים?
סליחה אם זו שאלה קצת טיפשית, אבל הסידן לא יכול פשוט "להיאגר" בעצם?

 

[sand22]

זאת אומרת שאפשר לצרוך עד 2500 בלי נזק? גם אם זה מתוספים?
סליחה אם זו שאלה קצת טיפשית, אבל הסידן לא יכול פשוט "להיאגר" בעצם?

אני אענה לך ממה שאני יודעת, אולי יש פה אנשים שיודעים עוד ויכולים להוסיף לשאלה שלך. זה ממש מענין בעייני ולא טיפשי.

בעיקרון כמות גדולה של סידן בתוך התא היא רעילה, ויש מנגנונים בגוף שברגע שיש יותר מדי בתא זה יוצא למאגרים חוץ תאים או לציטוזול. הסידן יכול להאגר גם בעצם אבל יש בקרה מאוד גדולה הורמנלית בגוף- אם יש יותר מדי יהיה עידוד של הפרשה(קלצטונין) וגם בעצם (אוסטאוקלצסטים- מקווה שרשמתי נכון חח)
, או יש מעט מדי סידן יהיה עידוד של ספיגה חוזרת מהכליות. (PTH)

בעיקרון בDRI יש המלצות כלליות ליום, ויש המלצות לגבול צריכה עליון שמעליו במחקרים מצאו שזה יכול להזיק\או לא נחשב בטוח אם ההייתי ממליצה לך לאכול כל יום 2500 מ"ג? כנראה שלא. אבל מתחת לזה\או עד המספר הזה נחשב בטוח לפי המין והגיל.
תמיד יש עניני ספיגה\הפרשה\איבודים אנדוגנים בגוף . הצריכה היא לא אבסלוטית. הכוונה שלי שאם צרכת 2500 אי אפשר לומר שספגת 2500- אני לא יודעת אם בDRI הם מתחשבים בזה בכלל.

אם צורכים מתחת לUL מתוספים ? ההמלצה הרציונלית היא לצרוך מהתזונה יש מחקרים שהראו בעצם החרפה של מחלות קרדיו וסקולריות. (מתוספים)

יש מחקר גדול שלמדתי עליו בלימודים מ2016 (אין לי קישור )שהם בעצם עקבו 10 שנים אחרי אנשים וראו שאם לוקחים כמות גבוה של סידן ביום יש הטבה עם המערכת הקרדיו וסקולרית,ופיצלו עם תוסף ובלי- וראו שעם דיאטה יש שיפור במע' הקרדיו וסקולרית לעומת התוסף שהיה סיכון בקלספיקציה בעורקים וסיכון מוגבר יותר למחלות קרדיו וסקולריות. (מחקר לא התערבותי) מצבים שבהם צריך תוספים זה אם לא מצליחים להגיע לצריכה היומית\צריכת סטראוידים\אוסטאפרוזיס.

מקווה שעזרתי 😃

'

 

[kotzer]

בדרך כלל הרף העליון לכל דבר הוא לא באמת הרף ממנו רואים נזקים, גם משם לוקחים מקדם בטיחות גדול מאוד (למשל בממתיקים מלאכותיים הרף העליון הוא מאית מהכמות הכי גבוהה שידועה כבטוחה, גם אם לא ידוע אם מעבר יש נזקים).
גם כשמדברים על תוספים מדברים על תיסוף ישיר שכנראה יספג ברובו, לא מזונות שמכילים הרבה סידן, גם אם אותם מזונות הם בעצמם תוספים

 

[Ben2648]

אני גם אוכל כל יום פחית של סרדינים בשביל האומגה 3 ולפעמים מוסיף לדייסה חלב מועשר\רגיל, מה שיכול להגיע ביום ל2500-3000 מ''ג סידן.

1. לא מומלץ לאכול סרדינים בכל יום בשל החשש להגיע לרמות כספית גבוהות בגוף.
2. כמויות הסידן שאתה מדבר עליהן אמנם לא נמוכות, אבל די רחוקות מלהיות מדאיגות.
3. בכל מקרה, כל עוד הכליות תקינות הן אמורות לפנות עודפים, גם של סידן, מצד שני עודף של סידן בשתן עלול להביא לאבנים בכליות.
* יש גם את העניין של סידן בדם, עליו לא אפרט כרגע כי זה לא החשש אצלך.
4. אם אתה לא צורך מספיק ויטמין D, הסידן שאתה צורך לא שווה כלום.

סידן לא יכול פשוט "להיאגר" בעצם?

בד"כ סידן לא נאגר בעצם מעבר לרמה מסוימת

 

[kotzer]

לא מומלץ לאכול סרדינים בכל יום בשל החשש להגיע לרמות כספית גבוהות בגוף

אין את החשש הזה בסרדינים, ובמיוחד לא בארץ

 

[Ben2648]

אין את החשש הזה בסרדינים, ובמיוחד לא בארץ

לך תדע, גם הכמות הקטנה ביותר עלולה להיות מסוכנת כשמדובר בצריכה כזו גבוהה של בסיס יומי

 

[kotzer]

לך תדע, גם הכמות הקטנה ביותר עלולה להיות מסוכנת כשמדובר בצריכה כזו גבוהה של בסיס יומי

אין כמעט בכלל כספית בסרדינים, זה דג קטן. גם בכמויות גדולות של סרדינים אתה לא תגיע לכמות כספית משמעותית

 

[elchonon]

אני אענה לך ממה שאני יודעת, אולי יש פה אנשים שיודעים עוד ויכולים להוסיף לשאלה שלך. זה ממש מענין בעייני ולא טיפשי.

בעיקרון כמות גדולה של סידן בתוך התא היא רעילה, ויש מנגנונים בגוף שברגע שיש יותר מדי בתא זה יוצא למאגרים חוץ תאים או לציטוזול. הסידן יכול להאגר גם בעצם אבל יש בקרה מאוד גדולה הורמנלית בגוף- אם יש יותר מדי יהיה עידוד של הפרשה(קלצטונין) וגם בעצם (אוסטאוקלצסטים- מקווה שרשמתי נכון חח)
, או יש מעט מדי סידן יהיה עידוד של ספיגה חוזרת מהכליות. (PTH)

בעיקרון בDRI יש המלצות כלליות ליום, ויש המלצות לגבול צריכה עליון שמעליו במחקרים מצאו שזה יכול להזיק\או לא נחשב בטוח אם ההייתי ממליצה לך לאכול כל יום 2500 מ"ג? כנראה שלא. אבל מתחת לזה\או עד המספר הזה נחשב בטוח לפי המין והגיל.
תמיד יש עניני ספיגה\הפרשה\איבודים אנדוגנים בגוף . הצריכה היא לא אבסלוטית. הכוונה שלי שאם צרכת 2500 אי אפשר לומר שספגת 2500- אני לא יודעת אם בDRI הם מתחשבים בזה בכלל.

אם צורכים מתחת לUL מתוספים ? ההמלצה הרציונלית היא לצרוך מהתזונה יש מחקרים שהראו בעצם החרפה של מחלות קרדיו וסקולריות. (מתוספים)

יש מחקר גדול שלמדתי עליו בלימודים מ2016 (אין לי קישור )שהם בעצם עקבו 10 שנים אחרי אנשים וראו שאם לוקחים כמות גבוה של סידן ביום יש הטבה עם המערכת הקרדיו וסקולרית,ופיצלו עם תוסף ובלי- וראו שעם דיאטה יש שיפור במע' הקרדיו וסקולרית לעומת התוסף שהיה סיכון בקלספיקציה בעורקים וסיכון מוגבר יותר למחלות קרדיו וסקולריות. (מחקר לא התערבותי) מצבים שבהם צריך תוספים זה אם לא מצליחים להגיע לצריכה היומית\צריכת סטראוידים\אוסטאפרוזיס.

מקווה שעזרתי 😃

'

מה עם אבנים בכליות? יכול להיות קשר?

1. לא מומלץ לאכול סרדינים בכל יום בשל החשש להגיע לרמות כספית גבוהות בגוף.

כספית זה לא בסרדינים, זה בטונה.

 

[Ben2648]

כספית זה לא בסרדינים, זה בטונה.

בהמון דגים, טונה רק אחד מהם

מה עם אבנים בכליות? יכול להיות קשר?

כתבתי על זה - עודף של סידן בשתן עלול להביא לאבנים בכליות, אבל זה חלק מהשלכות פוטנציאליות של עודף בסידן. (בשתן במקרה הזה)
שאלת האשכול היא האם כמות הסידן שהוא צורך בעייתית

 

[elchonon]

בהמון דגים, טונה רק אחד מהם

למיטב ידיעתי זה מאוד תלוי איפה הדגים שוחים, יש אזורים בים יותר מזוהמים מאחרים, וככל שהדג גדול יותר ואוכל יותר דגים קטנים הכספית אצלו גבוה יותר.

לכן דג הטונה שגדולה ובמעמקי הים נחשב עשירה בכספית לעומת הסלמון וסרדינים ומושט שלא.

כתבתי על זה - עודף של סידן בשתן עלול להביא לאבנים בכליות, אבל זה חלק מהשלכות פוטנציאליות של עודף בסידן.
שאלת האשכול היא האם כמות הסידן שהוא צורך בעייתית

השאלה הייתה מופנית ל @sand22
בלי להעליב, אני מאוד מעריך את דעתה.

 

[kotzer]

בהמון דגים, טונה רק אחד מהם

לכל הדגים יש כמויות מיקרוסקופיות של כספית, אבל לא כמות שהגוף לא יודע להתמודד איתו, אבל דג טונה צורך המון דגים לאורך החיים שלו ולכן כמות ניכרת יחסית של כספית נאגרת בבשר שלו.
וגם אז, לא בהכרח בכמות שהגוף שלנו לא יודע להתמודד איתה, פשוט שם יש יותר מגבלה. אבל בדגים קטנים אין את הבעיה הזאת

 

[Ben2648]

השאלה הייתה מופנית ל @sand22
בלי להעליב, אני מאוד מעריך את דעתה.

חלילה, למה להעליב?
גם אני מעריך. הוספתי ממה שאני יודע.

למרות שקצת שיניתי פה את הנושא... 😅

לכל הדגים יש כמויות מיקרוסקופיות של כספית, אבל לא כמות שהגוף לא יודע להתמודד איתו, אבל דג טונה צורך המון דגים לאורך החיים שלו ולכן כמות ניכרת יחסית של כספית נאגרת בבשר שלו.
וגם אז, לא בהכרח בכמות שהגוף שלנו לא יודע להתמודד איתה, פשוט שם יש יותר מגבלה. אבל בדגים קטנים אין את הבעיה הזאת

הטונה דוגמה טובה כי הרבה אוכלים טונה. גם לברק לא חסר לו, ואם אני לא טועה גם לוקוס

 

[elchonon]

חלילה, למה להעליב?
גם אני מעריך. הוספתי ממה שאני יודע.

למרות שקצת שיניתי פה את הנושא... 😅

אם אנחנו חוזרים כבר לנושא.
יש את הספר של ד"ר קולין קמפל "מחקר סין" שזכה לשימצה כאן בפורום.
הוא דוגמה בעני רבים למחקר שנעשה בצורה גרועה.

אך הרבה אנשים ממש שאבו ממנו השראה וחיים על פי הספר.

בגדול, הוא טוען שקזאין זה אחד הדברים שמשחקים תפקיד עצום בהתפתחות מחלת הסרטן.

הוא אומר להימנע ממוצרי חלב ואפילו חלבון מן החי.
אבל משום מה כשאני שומע קזאין, זה מזכיר לי את הספר הזה והאמת, שלא אסכים לצרוך קזאין בגלל זה.

 

[kotzer]

הטונה דוגמה טובה כי הרבה אוכלים טונה. גם לברק לא חסר לו, ואם אני לא טועה גם לוקוס

בעיקרון ככל שהדג גדול יותר ככה הוא מכיל יותר כספית

אם אנחנו חוזרים כבר לנושא.
יש את הספר של ד"ר קולין קמפל "מחקר סין" שזכה לשימצה כאן בפורום.
הוא דוגמה בעני רבים למחקר שנעשה בצורה גרועה.

אך הרבה אנשים ממש שאבו ממנו השראה וחיים על פי הספר.

בגדול, הוא טוען שקזאין זה אחד הדברים שמשחקים תפקיד עצום בהתפתחות מחלת הסרטן.

הוא אומר להימנע ממוצרי חלב ואפילו חלבון מן החי.
אבל משום מה כשאני שומע קזאין, זה מזכיר לי את הספר הזה והאמת, שלא אסכים לצרוך קזאין בגלל זה.

תעשה עם המידע הזה מה שבא לך, אבל הוא נחשב מחקר גרוע מאוד בעיקר בגלל שהוא הסיק מסקנות שלא נובעות מהמידע שהוא השיג, המחקר שלו הוא מחקר סטטיסטי אבל הוא התעלם מהטיות סטטיסטיות (למשל באיזורים שצרכו יותר בשר ולכן היה בהם יותר סרטן הוא התעלם מהעובדה שמדובר באיזורים עשירים ומתועשים יותר, עם אורח חיים יושבני יותר, תזונה כללית גרועה יותר, ועישון וזיהום אוויר), הוא התעלם מראיות מדעיות שלא מסתדרות עם האג'נדה שלו, הוא סינן נתונים שלא עלו בקנה אחד עם התוצאות שהוא רצה, המחקר מעולם לא עבר ביקורת עמיתים (כלומר שאף אחד לא בדק את אמינות המחקר לפני שהוא פרסם אותו), ואף מחקר אחר לא הצליח לשחזר את התוצאות (מה שמצביע על זה שהמחקר היה מאוד מוטה ולא משקף את המציאות)

 

[sand22]

מה עם אבנים בכליות? יכול להיות קשר?

כספית זה לא בסרדינים, זה בטונה.

כן,זה יכול להיות קשור אבל זה מורכב.
תופעות של היפרקלצמיה- בכליה זה יכול להשפיע על מצב של השתנה מרובה (שתייה מרובה) סיכון מוגבר לאבנים בכליות והסתיידות הכליה.

אבל יש אנשים שרגישים יותר או פחות ליצרה של אבני כליה. כשיש רגישות יתר רואים הפרשה מוגברת של סידן בשתן. יש מצב נפוץ בכליה שבו הסידן יכול לתפוס אוקסלאט - ונוצרים אבני אוקסלט. אבל בעצם לא צריך להפחית את הצריכה של הסידן מאחר וסידן כאשר נצרך עם האוכל תופס במערכת העיכול גם אוקסלט ומוציא אותו החוצה.. ( עם תוספים זה יותר מורכב)

זה נשמע שיש סתירה במה שכתבתי וזה נכון כי אחת המחשבות הייתה שאם נפחית צריכה של סידן אז יוצרו פחות אבנים בכליות אבל אז ראו עליה בייצור אבנים בכליות. מאחר ויותר אוקסלט נספג.
בעצם צריכה של סידן מהמזון מפחיתה את הסיכון לאבנים בכליות.


ולנושא החם של השיחה:
בארץ יש רגולציה לכספית ומה שנמכר בקופסאות כמו טונה הוא דל בכספית (טונה בהירה) (בלבנה יש כמות גבוה יותר של כספית)
אני לא יודעת לגבי סרדינים אבל ככל שהדג הוא קטן יותר הוא מכיל פחות כספית לעומת דגים גדולים או טורפים דגים אחרים עם מלא כספית (כמו כן גם מין הדג והגיל שלו,טונה אלבקור חיים הרבה יותר שנים למשל)
גם יש רגולציה בארץ כמו שרשמתי כבר אם קונים ממישהו שדג בעצמו את הדגים שם מתחילה הבעיה בעצם - כי אי אפשר לדעת כמה כספית יש אם קונים במקום לא מפוקח יש חשש לזיהום (נמלי עכו חיפה)

משהו נחמד של ארהב: (אל תתיחסו להמלצות הם מתיחסים לנשים בהריון וילדים קטנים) אבל מה שנחמד פה זה החלוקה לבחירות טובות ופחות טובות ביחס לכספית שנמדדה בדגים:
פה הסרדינים נמצאים בבחירות הטובות יותר.

 

[elchonon]

בעיקרון ככל שהדג גדול יותר ככה הוא מכיל יותר כספית


תעשה עם המידע הזה מה שבא לך, אבל הוא נחשב מחקר גרוע מאוד בעיקר בגלל שהוא הסיק מסקנות שלא נובעות מהמידע שהוא השיג, המחקר שלו הוא מחקר סטטיסטי אבל הוא התעלם מהטיות סטטיסטיות (למשל באיזורים שצרכו יותר בשר ולכן היה בהם יותר סרטן הוא התעלם מהעובדה שמדובר באיזורים עשירים ומתועשים יותר, עם אורח חיים יושבני יותר, תזונה כללית גרועה יותר, ועישון וזיהום אוויר), הוא התעלם מראיות מדעיות שלא מסתדרות עם האג'נדה שלו, הוא סינן נתונים שלא עלו בקנה אחד עם התוצאות שהוא רצה, המחקר מעולם לא עבר ביקורת עמיתים (כלומר שאף אחד לא בדק את אמינות המחקר לפני שהוא פרסם אותו), ואף מחקר אחר לא הצליח לשחזר את התוצאות (מה שמצביע על זה שהמחקר היה מאוד מוטה ולא משקף את המציאות)

לא אכנס איתך לויכוח, מה גם שעברו כבר 8 שנים מאז שקראתי את הספר.
אבל אני זוכר שהוא ביסס את המחקר שלו על אזורים עניים שהיה שם אחוזי סרטן גבוהים, וכשניסה לשפר את התפריט שלהם עם יותר חלבון מן החי, הסרטן רק עלה שם.
הוא גם בדק עכברים.

ארה"ב סמכה עליו להוביל את המחקר הכי ארוך ויקר באותו זמן לסרטן, אני מאוד סקפטי שהכל שם דפוק. מה גם, שהוא רק הפסיד מהתוצאות שלו.

המדע יודע להשמיץ הרבה מאוד אנשים שהוכיחו הצלחה בטיפול בסרטן ללא טיפולים קונבנציונלים. כולם אמרו שזה מחלבון מן החי. למרות ההצלחות שלהם, עדיין דוחים אותם, אולי באמת מדובר באג'נדות.

שיתפתי את השמות, אני יכול לשתף שוב של מטפלים טבעיים שהצליחו לטפל בסרטן בצורה טבעית בהצלחה שלא זוכים להוקרה.

ד"רק מקס גרשון, וויליאם דונאלד קלי, נורמן וואקר, דוד שדה (כאן בארץ נפטר לא מזמן), ויש גם עוד.

כן,זה יכול להיות קשור אבל זה מורכב.
תופעות של היפרקלצמיה- בכליה זה יכול להשפיע על מצב של השתנה מרובה (שתייה מרובה) סיכון מוגבר לאבנים בכליות והסתיידות הכליה.

אבל יש אנשים שרגישים יותר או פחות ליצרה של אבני כליה. כשיש רגישות יתר רואים הפרשה מוגברת של סידן בשתן. יש מצב נפוץ בכליה שבו הסידן יכול לתפוס אוקסלאט - ונוצרים אבני אוקסלט. אבל בעצם לא צריך להפחית את הצריכה של הסידן מאחר וסידן כאשר נצרך עם האוכל תופס במערכת העיכול גם אוקסלט ומוציא אותו החוצה.. ( עם תוספים זה יותר מורכב)

זה נשמע שיש סתירה במה שכתבתי וזה נכון כי אחת המחשבות הייתה שאם נפחית צריכה של סידן אז יוצרו פחות אבנים בכליות אבל אז ראו עליה בייצור אבנים בכליות. מאחר ויותר אוקסלט נספג.
בעצם צריכה של סידן מהמזון מפחיתה את הסיכון לאבנים בכליות.


ולנושא החם של השיחה:
בארץ יש רגולציה לכספית ומה שנמכר בקופסאות כמו טונה הוא דל בכספית (טונה בהירה) (בלבנה יש כמות גבוה יותר של כספית)
אני לא יודעת לגבי סרדינים אבל ככל שהדג הוא קטן יותר הוא מכיל פחות כספית לעומת דגים גדולים או טורפים דגים אחרים עם מלא כספית (כמו כן גם מין הדג והגיל שלו,טונה אלבקור חיים הרבה יותר שנים למשל)
גם יש רגולציה בארץ כמו שרשמתי כבר אם קונים ממישהו שדג בעצמו את הדגים שם מתחילה הבעיה בעצם - כי אי אפשר לדעת כמה כספית יש אם קונים במקום לא מפוקח יש חשש לזיהום (נמלי עכו חיפה)

משהו נחמד של ארהב: (אל תתיחסו להמלצות הם מתיחסים לנשים בהריון וילדים קטנים) אבל מה שנחמד פה זה החלוקה לבחירות טובות ופחות טובות ביחס לכספית שנמדדה בדגים:
פה הסרדינים נמצאים בבחירות הטובות יותר.

צפה בקובץ המצורף 58008

אז ממזון - לא מגביר אבנים.
מתוסף - כן.

 

[kotzer]

לא אכנס איתך לויכוח, מה גם שעברו כבר 8 שנים מאז שקראתי את הספר.
אבל אני זוכר שהוא ביסס את המחקר שלו על אזורים עניים שהיה שם אחוזי סרטן גבוהים, וכשניסה לשפר את התפריט שלהם עם יותר חלבון מן החי, הסרטן רק עלה שם.
הוא גם בדק עכברים.

ארה"ב סמכה עליו להוביל את המחקר הכי ארוך ויקר באותו זמן לסרטן, אני מאוד סקפטי שהכל שם דפוק. מה גם, שהוא רק הפסיד מהתוצאות שלו.

המדע יודע להשמיץ הרבה מאוד אנשים שהוכיחו הצלחה בטיפול בסרטן ללא טיפולים קונבנציונלים. כולם אמרו שזה מחלבון מן החי. למרות ההצלחות שלהם, עדיין דוחים אותם, אולי באמת מדובר באג'נדות.

שיתפתי את השמות, אני יכול לשתף שוב של מטפלים טבעיים שהצליחו לטפל בסרטן בצורה טבעית בהצלחה שלא זוכים להוקרה.

ד"רק מקס גרשון, וויליאם דונאלד קלי, נורמן וואקר, דוד שדה (כאן בארץ נפטר לא מזמן), ויש גם עוד.

אז ממזון - לא מגביר אבנים.
מתוסף - כן.

אני לא אתייחס לנושאים ומטפלים אחרים, אלא רק למחקר סין.
דבר ראשן זה לא היה מחקר התערבות, כלומר הוא לא ניסה לשנות את התפריט שלהם, והוא בדק הרבה מחוזות בסין, לא רק עניים.
ועכברים זה לא משמעותי מאוד לבני אדם, במיוחד אם יש לך מחקרים בבני אדם. לדוגמא הוא טוען שחלבון מן החי מעלה סרטן, אבל יש לך חלבונות מן החי שמורידים סרטן, הוא התעלם מזה