שאלה| למה לא כולם מסתובבים עם סטופר ובודקים כמה זמן עבר בין הסטים?
- פותח/ת השרשור Qubit
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
8,167
- חדרי כושר מזדמנים
חיכיתי לדעתו של לואי סימונס להיכתב על ידי מישהו. לקח יותר מידי זמן לתגובה שלו לבוא, שכושר אירובי משפרת התאוששות ולכן לא לנוח יותר מידי.
אין לי סיבה להאמין שזה נכון, ואם תוכיח שכן, אני אגיד לך להוסיף ריצה בסוף האימון.
נק' מוניטין:
3,728
אני אחזור לזה עם תשובה יותר מעמיקה ממה שכתבתי, וטיפה יותר מגובת, ואולי אכתוב על זה פוסט יפה
( אין פה קשר ללואי אגב, סתם דברים שלדמדתי ממאמנים ופודקאסטים כאלו ואחרים)
נק' מוניטין:
2,107
קודם כל: טווח החזרות שמרגיש לי טוב הוא 1-3.
זה כבר מלכתחילה שם אותי במקום שבו האימונים שלי הם לא יעילים כפונקציה של זמן. (כי זה אומר - הרבה סטים).
ובסתירה לגישה של @elchonon - שבה הוא מציע להשוות זמנים כדי להשוות "תפוח בתפוח": אין אצלי "תפוח ותפוח". אני בן אדם עם בעיות שינה חמורות, וחוץ מזה שכמות שעות השינה שאני זוכה להשיג משתנה מיום ליום... גם ה"שעון הביולוגי" שלי כל הזמן "זז". פעם אחת שמונה בבוקר זו "שעה טובה שלי", פעם אחרת, הורמונלית, אני ב"ג'ט לאג", וזו שעה לישון.
לכן זמני מנוחה, אצלי, הם דווקא וסת - מקום לאוטו-רגולציה:
ביום חזק אני אתקתק את התכנית מהר, וביום חלש - אני משלים עם זה שאני "זומבי", ומבין שנדרש ממני לבהות בתקרה יותר זמן בין הסטים.
לשמחתי, כאשר מדובר בסטים קצרים, אז גם ב"מוד זומבי" אני יכול לתת סט, ועוד סט, ועוד סט, ועוד סט... ולעמוד בתכנית שלי (זה פשוט ייקח יותר זמן), אבל אם היית רושם לי סטים של יותר חזרות: רמת ה"זומביות" שלי הייתה עושה הבדלים של שמים וארץ בין מה שאני מסוגל לעשות, ומה שאני לא...
אז דווקא המשחק עם הזמנים שומר על אחידות בפרמטרים בתכנית שלי, ומונע שינויים דרמתיים וכאוטיים (כמו: הבדלים אדירים בין כמות החזרות שאני יכול לבצע ביום טוב, לעומת יום רע).
-----
-לשאלתך: מכיוון שאני עושה הרבה סטים - יש לי גם הרבה מושג איפה אני עומד. אפשר להשוות רמות קושי בין הסטים, ואפשר להשוות רמות של "כמה אני גזור" אחרי הסט הזה ביחס לקודם.
להגיד לך שזה מדע מדוייק? - לא.
האמת היא שאני פשוט נח כמה ש"נראה לי", ונכנס לסט הבא כשאני פנוי אליו מנטלית.
ואם לומר את האמת -
לדעתי המוכנות שלי להכנס לעוד סט ולעוד סט (בייחוד ב"מצב זומבי") בעיקר סובבת סביב מנטליות. כלומר: אני אולי נח כדי להסדיר את הנשימה, וכדי לפנות מטבוליטים מהשרירים... אבל מה שקובע אם אני נכנס לסט הבא זה שעברתי מ"אין לי זין לסט הבא, אז אני בינתיים דוחה אותו" ל-“יאללה. (נחנו) מספיק".
נערך לאחרונה:
נק' מוניטין:
661
לדעתי זה בא ביחד. אני חושב שכשהגוף מתאושש מהסט הקודם הוא מסכים למוטיבציה לחזור, וכשהוא צריך עוד זמן הוא מייאש אותך בכוונה. לדעתי לפחות.
אם כן אשמח שתתייג אותי.
נק' מוניטין:
2,107
זה לא שהם לא קשורים,
אבל אני משוכנע שאני נח על "מנטליות" מעבר למה שנחוץ לי פיזית.
כלומר: לא בא לי על הסט הבא.
אבל אחרי זמן מסויים רמת ה"לא" בלא-בא-לי יורדת מתחת לרף שמכתיב אם אני עוד דוחה את הקץ, או ש"יאללה, סחטת (מנוחה) מספיק" - ואני נכנס.
נק' מוניטין:
8,167
- חדרי כושר מזדמנים
אשמח לקרוא.
לא הצעתי להשוות זמנים.
כשהאימונים שלי קלים, המנוחה שלי 2 דקות בערך, וכשהם קשים ואני עייף, זה מגיע ל15 דקות אפילו (אם יש לי זמן). זה לא משהו שאני סופר, זה פשוט מה שהכי נוח לי כדי לסיים את כל הסטים בהצלחה.
אני לא מנסה בכוונה לנוח הרבה, ואני גם לא מנסה להיכנס מיד כשאני יכול, אני פשוט זורם, לפעמים אעצור לאכול בין הסטים, ואז אנוח יותר. ומכיוון שאני מתאמן בבית, לפעמים אני שוטף כלים או מבשל בין הסטים, אז אני פשוט מתאמן תוך כדי שגרת החיים, אז לפעמים המנוחות ארוכות יותר ולפעמים פחות.
מעניין, תודה. ממה שאני מבין, בכל אופן תשלים את מס׳ הסטים שהתכנית קבעה. גם בימים חלשים (זומבי)
שמת לב אם ריבוי ימים כאלה מאטים לך את ההתקדמות? או: האם זמני מנוחה ארוכים יותר בין הסטים משפיעים לך על ההתקדמות בתכנית? (בסדר גודל מדיד - נגיד שבועות)
ותפוח בתפוח היה @StrongEnough
נק' מוניטין:
2,107
כן. אני אשלים את כמות הסטים.
יוחר מזה: אני זה נחוץ: אני אפרוס את אותה כמות החזרות על יותר סטים. (ואפילו "אפצה" עם אקסטרה משקל).
אין לי בעיה לאכול המון סטים.
אני מתאושש ביניהם בתוך האימון יפה,
ואני גם לא מרגיש שאני "צובר תשישות מקומית" בין האימונים.
-אם אני נופל על איזה שבוע שבו במקרה אני "זומבי" בכל האימונים, הסיבה היא חיצונית לאימונים שלי, ובלי שום דילואוד, זה יכול להפרץ פתאום באימון הבא...
בכ"א, אני כן "משחק" עם התכנית שלי.
הכלל הוא שהמשקלים "בתיאוריה" מתעדכנים לפי מה שקבעתי בתכנית מראש, ולי באימונים מותר לפרוס את אותה כמות החזרות על יותר סטים, ומותר גם להרים כבד יותר. (אסור לי לוותר על חזרות, או להרים פחות כבד).
כשזה כבר נהיה יותר מדי "בית זונות", ודברים שלפני חודשיים היו 6x3 הופכים בקרוב להיות 18x1... (זו דוגמה קיצונית, אבל זה קרה לי עם סנאטץ' פול) - אז גם אני כבר מתחיל להתפס, גם זה תופס מלא זמן מהאימון, וזה כבר רמז ברור לכך שזה הזמן לעשות לתרגיל דילואוד, או להחליף אותו.
להגיד לך שמה שאני עושה חכם? - אנא עארף.
אבל אין מצב שאני מצליח להחזיק תכנית פשוטה נוסח טקסס. הביצועים שלי מאימון לאימון משתנים כל הזמן בגלל הרבה פרמטרים שלא קשורים לאימונים שלי, ואלו החיים.
נערך לאחרונה:
נק' מוניטין:
15,122
אז קח 2.5 דקות מסט כזה. זאת לא הפואנטה והרוב המוחלט של האימון שלך הוא לא כזה. לרוב האנשים לרוב הסטים שהם מבצעים מבודדים אין צורך ביותר מ90-120 שניות בין סטים.
אני למשל יכול להגיע ל8-10 דקות מנוחה בבנץ ול12-15 דקות בסקוואט ודדליפט. אבל ידיים אני עושה בסופר סט קדמית ואחורית עם דקה-דקה וחצי בין סטים. כשאני עושה כפיפות ברכיים עם פשיטת ברכיים אני לרוב לא נח בכלל כי אני לא מרגיש שאני צריך את זה ואני פשוט עושה את הסופר סט שלהם ברצף.
לא … מאיפה הבנת את זה?
הרוג המוחלט של האימון שלי יותר מתיש מזה. ואני לא לוקח יותר מדקה בין הסטים בבייספס אף פעם.
דווקא בתרגילים מבודדים להישאר רחוק מכשל בעיני זה ממש מיותר
לא התכוונתי לצאת לנקודת הנחה כזאת. כמו שאמרתי אם זה מגביל אותך כמתאמן בפיתוח גוף למה להתעקש לעבוד ככה כשזה חד משמעית יכול לגזול לך יותר זמן. אני פשוט לא חושב שזה מצדיק את הזמן שזה גוזל. ואני מדבר על מנוחה סבירה כן? לא כזאת שאתה לא משלים חצי מהסט הראשון באחרון.
נק' מוניטין:
15,122
אם זה מגביל אותך זה אומר שיש לך הגבלת זמן ואז אתה חוזר לטענה שטענתי מלכתחילה. אני מנסה להבין איפה פה אתה לא מסכים איתי בעצם
שרשורים דומים
