נק' מוניטין:
58,702
- 103,264
- 12,425
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
דיון מרתק =]
אישית, אני חושב שעדיף ליטול תרופות להורדת הכולסטרול מהרגע שבו מגלים בעיות של כולסטרול או מגיל 40+.
אירוע לבבי הוא לא מקרה צפוי ותאמינו לי שהייתם מעדיפים למנוע את המקרה מאשר לחוות אותו או שמישהו קרוב אליכם יחווה אותו.
גם עם תזונה נכונה אירוע לבבי הוא לא צפוי בגילאים האלה וכולים להיות המון גורמים משפיעים חוץ מתזונה.
אכן התועלת עדיפה על הסיכונים ועל תופעות הלוואי לפי דעתי, למרות שתופעות הלוואי דיי מפריעות לתפקוד היומי ולא נוחות לטווח הארוך, זה עדיין עדיף מהתקף לב.
אני אישית חושב שיש ליטול ציאניד מגיל 40+.
סליחה תיקון טעות, זו לא רק דעתי האישית אלא גם דעתם של המומחים בישראל, ואם יש לך ספק ישראל נמנית עם המדינות המובילות בעולם ברפואת הלב.
, כן, ואחד מ 130 איש לא יחטוף ארוע לבבי או מוחי. זה אומר שבמשך עשר שנים הצלת אחד מחמישים אנשים ממות, ואחד מ 13 אנשים מארוע קשה. מתוך מליון אנשים בגיל המתאים בישראל (פחות או יותר) חסכת 20,000 מיתות ו 75,000 מחלות רציניות.
ולכמה מהאנשים הרסת את איכות החיים, עשית כאבי שרירים, הרסת את הכבד או הכליות או שגרמת לסרטן? אתה תגיד שהאחוז נמוך, אבל כך גם האחוז של האנשים שאתה "מציל". עדיין לא משכנע במיוחד בהתחשב בזה שאתה יכול להשיג אותו אפקט אפילו ע"י שינוי קטן כמו הוספת אומגה 3 לתפריט.
אירוע לבבי לא נובע רק בגלל תזונה
אני בהחלט בעד להוסיף אומגה 3 לתפריט (הייתי עוד יותר בעד אם הוא היה זול יותר, אבל מאחר והוא לא מוגדר כתרופה הוא לא בסל), אבל השאלה אם יכול להוות תחליף לסטטינים היא, במקרה הטוב, שאלה פתוחה (אגב, אשמח לקבל לינקים). בניגוד לך ולעוד כמה מגיבים אני לא נוטה לבטל את ההמלצות של המומחים כמו American Heart Association וכד'. אני מודע לכך שגם שם מעורבים אינטרסים, אני יודע שההמלצות מבוססות על מחקרים שחלקם ממומנים ע"י חברות התרופות, אני מבין שהם לא פטורים משמרנות וקבעון מחשבתי - אבל בסיכום כולל אני חושב שיש להמלצות שלהם יותר משקל מאשר לכל מיני מומחים מטעם עצמם שאין לי דרך להעריך. אבל זה רק אני; כל אחד יכול לעשות את ההערכות שלו בעצמו, ולכן טוב שכשאר מתפרסם מאמר מהסוג שפתח את האשכול הזה הוא מובא לידיעת הציבור. זאת פשוט עוד חתיכה בפאזל....אתה יכול להשיג אותו אפקט אפילו ע"י שינוי קטן כמו הוספת אומגה 3 לתפריט.
יש לך HDL בתזונה? ;maeq
תמשיך תמשיך, ההודעות האלה מרתקות בטירוף, במיוחד בלי נתונים לגבות אותן.
אני לא אומר את זה על דעת עצמי, זה מה שהרופאים והמומחים הסבירו לי אחרי מקרה שקרה למישהו קרוב וגם אחרי הרצאות שקיבלנו בשיבא המרכז לשיקום הלב.
http://heart.sheba.co.il/
http://www.sheba.co.il/
גורמים נוספים להתקפי לב יכולים להיות עישון, גנטיקה (תורשה), לחץ והתרגשויות, חרדות למיניהן..
http://www.medicalnewstoday.com/articles/151444.php
http://www.infomed.co.il/disease-23/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A3+%D7%9C%D7%91/
לא יודע אם הלנקים יעזרו לך להבין את העניין לעומק אבל אשמח לדעת אם הגורמים הנוספים שרשמתי לא באמת עלולים להגביר את הסיכויים להתקף לב ואשמח להסבר מפורט עם נתונים לגבות את מה שאתה אומר.
ד"א גם ההודעות שלך לא מי יודע מה מנומקות אם אתה יש לך טענה כלשהי שאני לא מודע אליה אשמח אם תעשיר את הידע שלי כי אני באמת רוצה לדעת עוד בעניין.
זה לא מידע. איפה המידע שעליו נשענים האתרים שהבאת? הוא חסוי?
ואני לא צריך לנמק שום דבר. אתה זה שטען שכולם מגיל 40+ צריכים לקחת סטטינים.
-אתה זילזלת בזה שאמרתי שתזונה לקויה היא לא הגורם היחיד להתקפי לב, ומכך משתמע שאתה חושב שרק תזונה לקויה גורמת לכך אז בוא ותסביר לי למה..
-התכוונתי לזה שאם יש סיכויים קלושים ע"פ בדיקות או ע"פ תורשה, להתקפי לב, תזונה היא לא הגורם היחיד לאירוע לבבי, ואף אחד לא מושלם שהוא יכול להתמיד בתזונה מוקפדת יומיומית למשך שנים תמיד יהיו מעידות ואפילו גדולות, כך שאם יש עקבות גנטיות כלשהן לבעיות מסוג זה עדיף ליטול סטטינים ולמנוע את הספק, (אם יש ספק אין ספק, את זה אני בטוח שלמדת בצבא). למה מגיל 40? מכיוון שרוב האוכלוסיה שלקו בהתקפי לב היו בני 40+
לגבי המידע אין לי כח להתחיל לחפש לך באינטרנט, אתה יכול לפתוח גוגל לבד ולעשות מחקר עם עצמך. אתה יכול להתקשר למרכז לשיקום הלב שיבא שבתל השומר ולאמת את כל המידע שהבאתי.
יום טוב 😃
סתם מתוך התעניינות גרידא במחשבה המדעית שלך, אני אשמח אם תוכל להסביר לי את המתודולוגיה שמאפשרת לך לעבור מהמשפט המסומן באדום למשפט המסומן בכחול. איזו הערכה המתודולוגיה שלך מאפשרת למומחים של AHA אם אתה מכיר בכך שיש אפשרות גבוהה מאוד שהמחקר מוטה? אתה מעריך את הקביעה כי היא פשוט נשענת על bulk opinion?אני בהחלט בעד להוסיף אומגה 3 לתפריט (הייתי עוד יותר בעד אם הוא היה זול יותר, אבל מאחר והוא לא מוגדר כתרופה הוא לא בסל), אבל השאלה אם יכול להוות תחליף לסטטינים היא, במקרה הטוב, שאלה פתוחה (אגב, אשמח לקבל לינקים). בניגוד לך ולעוד כמה מגיבים אני לא נוטה לבטל את ההמלצות של המומחים כמו American Heart Association וכד'. אני מודע לכך שגם שם מעורבים אינטרסים, אני יודע שההמלצות מבוססות על מחקרים שחלקם ממומנים ע"י חברות התרופות, אני מבין שהם לא פטורים משמרנות וקבעון מחשבתי - אבל בסיכום כולל אני חושב שיש להמלצות שלהם יותר משקל מאשר לכל מיני מומחים מטעם עצמם שאין לי דרך להעריך. אבל זה רק אני; כל אחד יכול לעשות את ההערכות שלו בעצמו, ולכן טוב שכשאר מתפרסם מאמר מהסוג שפתח את האשכול הזה הוא מובא לידיעת הציבור. זאת פשוט עוד חתיכה בפאזל.
זאת לא "המחשבה המדעית" שלי אלא כלל אצבע להתמצאות בעולם מסובך ומורכב. אני לא יכול להיות מומחה לכל דבר ועניין, ובאותם שטחים נרחבים בהם אני הדיוט אני מקבל את דעתו של הממסד המדעי כברירת מחדל (ובנושאים החשובים לי משתדל לעקוב גם אחרי דעות אחרות, אבל רק לעתים נדירות אני מרגיש בטוח מספיק כדי להצטרף רעיונית לאופוזיציה). הציטוט שציטטת ממני באדום הוא רק צד אחד של המטבע, שהצד השני שלו, שלא טרחתי להגיד במפורש כי הוא נראה לי מובן מאליו, הוא: הממסד הרפואי נסמך על דעותיהם של הרבה אנשים חכמים שהקדישו לנושא את הקריירה המדעית שלהם, עמדו בביקורת עמיתים, דנו ושקלו וטרו והתווכחו והתדיינו עד שהגיעה קריאת שמע של שחרית והושג סוג של הסכמה. הקונצנסוס של אלה אינו זהה למשאל עם שתעשה בשוק מחנה יהודה, למרות שכמובן גם הוא אינו חסין מטעויות (מהסיבות שפירטתי ומסיבות אחרות), כפי שאנחנו רואים שוב ושוב. אפילו אם נניח "שיש אפשרות גבוהה מאוד שהמחקר מוטה?" (מה שלא אמרתי, אבל נניח לרגע) זאת עדיין יכולה להיות האינפורמציה הכי טובה שאני יכול להשיג. פשוט אין לי את הזמן, וחוששני שגם לא את היכולת, לחקור את הנושאים האלה בעצמי לעומק. אבל כמו שאמרתי כבר, זה רק אני.סתם מתוך התעניינות גרידא במחשבה המדעית שלך, אני אשמח אם תוכל להסביר לי את המתודולוגיה שמאפשרת לך לעבור מהמשפט המסומן באדום למשפט המסומן בכחול.
כן אני מכיר את המתודולוגיה הזאת, והיא נלמדת בכל בית ספר לרפואה ומקביליו. אבל אם אתה חושב שהמחקרים המפורסמים הם תוצאה של תהליך, ואני מצטט, שבו החוקרים "עמדו בביקורת עמיתים, דנו ושקלו וטרו והתווכחו והתדיינו עד שהגיעה קריאת שמע של שחרית והושג סוג של הסכמה", חוששני שאין לך הרבה ניסיון בעולם המחקרי-אקדמי. וגם זה בסדר, לא כולם רוצים או צריכים להיות מדענים. אבל גם אם זו האינפורמציה הכי טובה שאתה יכול להשיג כרגע (ועם זה אני מסכים), קורטוב של השהיית שיפוט (במובן של לקיחת הממצאים באופן מחייב) הוא נחוץ לדעתי ולצערי מאוד חסר בפרקטיקה הרפואית (שנשענת בחלק גדול מאוד על שיקולים חוץ מדעיים כמו מימון חברות תרופות).