תזונה ותוספים מחקר לגבי חלבון לאחר אימון

[SweetBamba]

לאחרונה אני מטייל מידי פעם בפבמד כדי להתמודד עם טקסטים
אז חיפשתי מחקר שתומך בזה שלא צריך לרוץ אחרי אימון כדי לשתות חלבון
אבל מצאתי את זה
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18059587

הקבוצה שלקחה את ה10 גרם חלבון בנוסף אחרי האימון, הMPS עלה (אגב,ניסיתי לחפש מה הפירוש,אם תוכלו לעזור לי) ולבסוף זה גרם ליותר היפרטרופיה בקרב מתאמנים צעירים..
אז מה נובע מכאן? שיש צורך בלקחת חלבון אחרי האימון?

נ.ב
מצטער אם הטרלתי..מנסה ללמוד בכל זאת 😃



אגב אשמח לדעת..כיצד הליצנים מכנים באנגלית "חלון הזדמנויות"?

 

[Mike Bikov]

כתוב לך במחקר. MPS זה muscle protein synthesis.
בשביל לקחת מסקנות מהמסך הזה צריך לקרוא את המלא. הם כותבים שהקבוצה שאכלה חלבון+פחמימה, השיגה יותר MPS מהקבוצה שאכלה רק פחמימה, אבל בכמה?
יש כמה בעיות במחקר הזה:
1. אין קבוצת בקרה שלא שתתה כלום
2. לא מוזכר באבסטרקט מה הייתה התזונה שלהם לפני האימון
3. המדגם קטן מידי, רק 8 אנשים אבל לזכותם יאמר שזה double-blind randomized crossover trial שזה אומר שהקבוצות התחלפו לאחר מכן ונראו תוצאות דומות
4. כמו שציינתי לפני כן, צריך לראות מה היה ההפרש ב MPS בין 2 הקבוצות.
5. MPS זה לא הכל, צריך לראות עוד משתנים כדי לקבוע לגבי התאוששות ועלייה במסת השריר, לדוגמה הורמונים (GH, טסט וכן הלאה).
6. לא מוזכר למשך כמה זמן עלה ה MPS ואני מניח שהם לא בדקו מעבר לשעה. צריך לבדוק MPS על טווח של 24 שעות אחרת הוא לא שווה שום דבר.

 

[SweetBamba]

כתוב לך במחקר. MPS זה muscle protein synthesis.
בשביל לקחת מסקנות מהמסך הזה צריך לקרוא את המלא. הם כותבים שהקבוצה שאכלה חלבון+פחמימה, השיגה יותר MPS מהקבוצה שאכלה רק פחמימה, אבל בכמה?
יש כמה בעיות במחקר הזה:
1. אין קבוצת בקרה שלא שתתה כלום
2. לא מוזכר באבסטרקט מה הייתה התזונה שלהם לפני האימון
3. המדגם קטן מידי, רק 8 אנשים אבל לזכותם יאמר שזה double-blind randomized crossover trial שזה אומר שהקבוצות התחלפו לאחר מכן ונראו תוצאות דומות
4. כמו שציינתי לפני כן, צריך לראות מה היה ההפרש ב MPS בין 2 הקבוצות.
5. MPS זה לא הכל, צריך לראות עוד משתנים כדי לקבוע לגבי התאוששות ועלייה במסת השריר, לדוגמה הורמונים (GH, טסט וכן הלאה).
6. לא מוזכר למשך כמה זמן עלה ה MPS ואני מניח שהם לא בדקו מעבר לשעה. צריך לבדוק MPS על טווח של 24 שעות אחרת הוא לא שווה שום דבר.

הבנתי אותך
תודה רבה משה .השכלתי המון
ואגב..יש לך מושג איך מכנים את "חלון ההזדמנויות" באנגלית?

 

[Mike Bikov]

הבנתי אותך
תודה רבה משה .השכלתי המון
ואגב..יש לך מושג איך מכנים את "חלון ההזדמנויות" באנגלית?

Anabolic Window

 

[ITZIKB]

יש כאן עוד מחקר על אבקת חלבון- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23134885

 

[Pamidor]

http://healthuncut.com/2012/07/the-anabolic-window-is-it-a-myth/
http://thebodyevolutionreport.blogspot.co.il/2011/09/post-workout-anabolic-window-real-or.html

 

[ברק]

כתוב לך במחקר. MPS זה muscle protein synthesis.
בשביל לקחת מסקנות מהמסך הזה צריך לקרוא את המלא. הם כותבים שהקבוצה שאכלה חלבון+פחמימה, השיגה יותר MPS מהקבוצה שאכלה רק פחמימה, אבל בכמה?
יש כמה בעיות במחקר הזה:
1. אין קבוצת בקרה שלא שתתה כלום
2. לא מוזכר באבסטרקט מה הייתה התזונה שלהם לפני האימון
3. המדגם קטן מידי, רק 8 אנשים אבל לזכותם יאמר שזה double-blind randomized crossover trial שזה אומר שהקבוצות התחלפו לאחר מכן ונראו תוצאות דומות
4. כמו שציינתי לפני כן, צריך לראות מה היה ההפרש ב MPS בין 2 הקבוצות.
5. MPS זה לא הכל, צריך לראות עוד משתנים כדי לקבוע לגבי התאוששות ועלייה במסת השריר, לדוגמה הורמונים (GH, טסט וכן הלאה).
6. לא מוזכר למשך כמה זמן עלה ה MPS ואני מניח שהם לא בדקו מעבר לשעה. צריך לבדוק MPS על טווח של 24 שעות אחרת הוא לא שווה שום דבר.

לשם שינוי יש לי קצת זמן ורק כי אני חושב שהמחקר הזה נערך לא רע ושהיה להם ציוד יקר ומדוייק...

נשים לב שכל המשתתפים התאמנו לפחות שנה בחדר כושר.

1. לא היה צריך כי רק רצו להשוות בין הקבוצות ולא למדוד אותן יחסית לכלום. זה לא היה משנה בסוג הזה של המחקר כי אפקט הפלסיבו היה צריך להתבטל (המשקאות היו זהים בטעם ובמראה לחלוטין).

2. יום לפני האימון התפריט שלהם נורמל לפי משקל הגוף כדי שיהיה כמה שיותר קרוב והשתדלו שהוא יהיה כמה שיותר זהה בכלל מבחינת התזמון ,למרות שהתזמון של הארוחות לא היה מושלם בסופו של דבר. (הם שקלו בערך אותו הדבר אז היה הבדל של 3 גרם חלבון בתזונת היום שלפני בין הקבוצות ולא נראה לי שזה שינה הרבה)

3.אין למעבדות בתחום הזה תקציב למחקרים של 400 איש ,אבל עדיף להסתמך על משהו מאשר על אוויר.

4.זה חישוב יחסי בסופו של דבר אבל הFSR היה כפול בקבוצה שצרכה חלבון ברגל שעבדה (במבחן בדקו רגל אחת שהתאמנה ואחת נשארה כביקורת) ,מה שיותר יפה כאן זו המסקנה שלהם שמתאימה לדעות שלי בנושא:
The results of the current study, when taken together
with our previous report of dairy protein stimulating MPS
(Phillips et al. 2002; Wilkinson et al. 2006b), extend these
findings (Elliot et al. 2006; Tipton et al. 2004, 2006) by
showing a direct stimulation of MPS and not simply a
greater net uptake of amino acids.
כלומר שכן לחומצות אמינו כנראה יש עוד השפעה על מנגנוני הבנייה בשריר והן לא מהוות רק סובסטראט לבנייה.
בנוסף ברגל שלא התאמנה לא הצליחו למדוד הבדלים בFSR בין הקבוצות (לטענתם בגלל טעות סטיטיסטית) ,אבל היא הגיבה הרבה פחות לחלבון מהרגל המאומנת ,מה שאומר שאולי כן יש משמעות לחלון ההזדמנויות .

החוקרים גם התייחסו לחסרונות העקריים של המחקר בצורה מאוד יפה:
Whether the results of acute investigations such as ours
can be predictive for long-term outcomes is a valid question.
Several longitudinal studies have used whey protein, in various
formulations including the addition of casein protein,
carbohydrate, creatine, and crystalline amino acids, in combination
with resistance training (Burke et al. 2001;
Chromiak et al. 2004; Cribb et al. 2006, 2007; Demling and
DeSanti 2000; Kerksick et al. 2006). As reported here and
by others (Elliot et al. 2006; Tipton et al. 2004, 2006;
Wilkinson et al. 2006b), evidence exists as proof-of-principle
to suggest that acute data based on consumption of intact
dairy source proteins, including whey, can indeed support
long-term gains in muscle mass (Burke et al. 2001;
Chromiak et al. 2004; Cribb et al. 2006, 2007; Demling
and DeSanti 2000; Kerksick et al. 2006).

הם גם התייחסו לכך שהם לא מדדו פירוק שריר , אבל הזכירו שבדרך כלל הפירוק קטן יותר בכמה סדרי גודל מהבנייה ,אחרי האימון ,אז הם לא טרחו לבדוק אותו ,כנהוג בכל המחקרים בשנים האחרונות(וזה דבר שהשתנה מאז המחקרים הראשונים של טיפטון שקיבלו ביקורת על טכניקות המדידה העקיפות שלהם) .

5. אין שום קשר בין הקפיצות בהורמונים בסביבת האימון לתוצאות במסה ,בעיקר לא לGH . זה ידוע עוד משנות ה90, ויליאם קריימר עשה על השטות הזאת קריירה בשנות ה80 ובגללו בוינגייט עדיין מלמדים על תוכניות ארנולד עם מלא אותיות(כי הרבה נפח משחרר הרבה GH). קפיצות קצרות טווח בהורמונים הן דבר זניח ,מה שמשנה הם שינויים ארוכי טווח ברמות ההורמונים בדם וגם הם בסופו של דבר לא תמיד משקפים בצורה טובה את העלייה בסינטזת החלבון. הפעלת המסלולים שמערבים את הmtor היא בדרך כלל אינדיקציה יותר מדויקת לסינטזה בטווח הקצר ובכלל. אבל זה די חסר תועלת לרוב האנשים כי מה שמעניין זה כמה גדלת לא כמה טסט יש לך בדם או כמה חלבוני MTOR הPKB בשריר הפעיל.

6. אתה טועה כאן ,ההשפעה לשלוש שעות מספיקה כדי להראות עד כמה השייק נספג בשריר והאיץ את הבנייה במנגנונים עקיפים עד שהרמה של חומצות האמינו בדם ירדה לרמה הבאזלית .אם האדם במאזן חיובי אז ריכוז של יותר חלבון בסביבת האימון יאיץ יותר את הבנייה. הם התיחסו לכך בציטוט שהבאתי וצריך לבדוק את הרפרנסים של המחקר הזה...