ייעוץ תוכנית אימון לגיבוש ולצבא

[Dolittle]

שלום אני חדש פה בפורום 👏
אני מתגייס במרץ משמע יש לי ארבע חודשיים להתאמן לצבא (חשוב לציין שאני יחסית פעיל 2000 מתחת ל-8 דק' כוח בסיסי 15+ מתח וקצת יותר מקבילים)
וואני רוצה לצאת לגיבוש יחטיות ולהגיע עליו בכושר גבוהה.

טוב אז קראתי את המאמר מבוא לריצה והכנה לצבא והרכבתי לעצמי תוכנית לפי העקרונות שנכתבו אני עומד עכשיו על קילומטרז של 11 כלומר בתחילת פברואר יהיה לי קליומטרז של 25 קמ' (אני עובד בשיטה של 20-30-50).
הבנתי שמשם צריך להתחיל אימוני איכות - חודש וחצי לפני הגיבוש .
האם זה מספיק זמן ?

ועוד שאלה למבינים איך אתם ממליצים להתאמן מבחינת כוח ?
תוכניות כוח(5*5 למינהם )בחדר כושר או תרגילי משקל גוף בסיסים ולעבוד על הבר אור החדש (21 מתח 30 מקבילים)
חשוב לי שעליה במשקל גוף תיהיה מינימלית תוך מקסימום עליה בכוח.

beast and cheat אם תוכל לעזור אשמח מאוד
ובכללי כל מי שיכול לעזור מבורך 😃

בטעות פתחתי את זה בפורום הזה ,התבלבלתי אפשר לעביר למתחילים בתזונה ואימונים

 

[Beast and cheat]

הייתי חייב להגיב פה,
מסכים שיש חשיבות לאימוני כוח, אבל הרבה יותר למסלול מאשר לגיבושים. עד שאתה לא מתגבש אין לך באמת מושג מה יציק לך שם.
לגיבוש כדי שתבוא עם סיבולת, בעיקר עם סיבולת- גם שריר וגם לב ריאה. אין חלק יותר מאתגר בגיבוש מלשמור על המיקום שלך בסדרי ההגעה, אחרי עשרה ספרינטים בדיונה, כשהארבע ראשי שלך פשוט שורף מרוב כאב, והדופק שלך מתקרב למקסימום. לא, לא הכל בראש. הרבה מזה בסיבולת. נכון, סקוואט חזק יוציא אותך מהמקום יותר מהר, אבל בלי סיבולת לב ריאה ברמה גבוהה ובלי סיבולת שריר ברמה גבוהה, אתה תרגיש שהכוחות נגמרים לך מספרינט לספרינט, ופה בדיוק הקושי.
כן הייתי עובד חזק על הסקוואט ועל הדדליפט בדיעבד לפני הגיבוש, זה בעיקר היה נותן לי בונוס במיקום. זה לא מה שהיה עוזר לי לשמור עליו לאורך התרגיל, ולאורך הגיבוש כולו. לא דורגתי בגיבוש הכי גבוה, (מתנדנד בין 3-6 ל כל הזמן מתוך 15), אבל סיבולת גבוהה זה מה שעזר לי לא לדעוך.
כרגע אני ארבע חודשים לפני מסלול, זמן מצויין לתת בראש באימוני כוח ולהתחזק עד כמה שאפשר, ולהתחיל לחזור לכושר אירובי בסמוך לגיוס. מסכים שפה זה קריטי, כשסוחבים המון על הגב אין ספק שגוף חזק ימנע פציעות (או לפחות ימזער את הסיכויים להפצע).

בנוסף, סקוואט ודדליפט חזקים בגיבוש יתבטאו בנוסף ליציאה מהירה מהמקום, גם בהרמה נכונה של הג'ריקנים והאלונקות, משהו שמקבל לדעתי תשומת לב לא מבוטלת מהמגבשים. כנ"ל בהרמת שקי חול מהרצפה. בגיבוש שייטת המסעות יותר ארוכים מאשר בגיבוש מטכל, לכן גם שם כוח יהווה יתרון מובהק. אז כן, יש לכוח משקל לא מבוטל בגיבושים, אבל הרבה יותר חשוב למסלול. מנסיון אישי שלי, אם הייתי צריך לבחור אחד מהבאים לגיבוש- כוח\סיבולת, הייתי בוחר בסיבולת בלית ברירה.
למה? כי עם כוח חזק וסיבולת חלשה, הייתי יוצא מהר מהמקום בספרינטים, מרים מושלם אלונקה, שקים וג'ריקנים, אבל בסדרי ההגעה- השלב הכי מתיש בגיבוש, הייתי דועך במיקום מספרינט לספרינט.
לעומת זאת, אם הייתי צריך לבחור אלמנט אחד למסלול, הייתי בוחר בכוח פיזי בלי למצמץ.
מה שכן, יש לך מספיק זמן לשניהם, ואתה יכול לשלב בכיף. זהו הדבר הנכון לעשות. הריצות שלך ברמה יחסית נמוכה כרגע, ככה שתצליח להתקדם בסיבולת די בקלות לטעמי תוך כדי אימוני הכוח.


בהצלחה חבר

אתה עושה ערבוב ענק וזה בעיקר כי אתה לא מבין את הקשר בין כוח וסיבולת.
כשאתה עושה פעילות כלשהי אתה משתמש באחוז מסויים מהכוח המקסימלי שאתה יכול לייצר.
להיות חזק אומר שאותה פעילות היא אחוז קטן יותר מהמקסימום שלך.

בנוסף, צריך להבדיל בין סיבולת ובין קונדישנינג. רק בגיבוש שייטת במסעות יש אלמנט אמיתי של סיבולת, וגם שם יש משמעות ענקית לכוח שלך כי החול טובעני, האלונקה כבדה (כי קשה לסחוב אותה) וכי הקצב יחסית מהיר. כל השאר - הספרינטים והשיט שמסביב, זה קונדישנינג.

תמיד כל אחד כמתגבש ירגיש שחסרה לו סיבולת, כי מה שקשה שם זו העובדה שאתה מתנשף ועייף, אז אתה משייך את זה לסיבולת באופן אוטומטי. גם מי שיכול לרוץ מרתון הולך להרגיש בדיוק אותו דבר ויכול בקלות לפרוש בגלל זה. אבל זו לא הבעייה האמיתית שלו.

ככל שאתה פחות חזק, המשמעות של הסיבולת שלך הולכת ויורדת. משפר הביצועים מספר אחד כפרמטר בודד זה כוח. הוא משפר הכל - בניגוד לשאר הפרמטרים.

 

[supernova]

אתה עושה ערבוב ענק וזה בעיקר כי אתה לא מבין את הקשר בין כוח וסיבולת.
כשאתה עושה פעילות כלשהי אתה משתמש באחוז מסויים מהכוח המקסימלי שאתה יכול לייצר.
להיות חזק אומר שאותה פעילות היא אחוז קטן יותר מהמקסימום שלך.

בנוסף, צריך להבדיל בין סיבולת ובין קונדישנינג. רק בגיבוש שייטת במסעות יש אלמנט אמיתי של סיבולת, וגם שם יש משמעות ענקית לכוח שלך כי החול טובעני, האלונקה כבדה (כי קשה לסחוב אותה) וכי הקצב יחסית מהיר. כל השאר - הספרינטים והשיט שמסביב, זה קונדישנינג.

תמיד כל אחד כמתגבש ירגיש שחסרה לו סיבולת, כי מה שקשה שם זו העובדה שאתה מתנשף ועייף, אז אתה משייך את זה לסיבולת באופן אוטומטי. גם מי שיכול לרוץ מרתון הולך להרגיש בדיוק אותו דבר ויכול בקלות לפרוש בגלל זה. אבל זו לא הבעייה האמיתית שלו.

ככל שאתה פחות חזק, המשמעות של הסיבולת שלך הולכת ויורדת. משפר הביצועים מספר אחד כפרמטר בודד זה כוח. הוא משפר הכל - בניגוד לשאר הפרמטרים.

אפשר הסבר יותר מעמיק על המונח קונדישנינג?
בכל אופן, רק עכשיו התחלתי לחזק את הרגליים באמת. עוד ארבעה חודשים, כשאחזור ליכולת האירובית ולאחוז השומן הנמוך שהיה לי לפני הגיבוש, רק עם סקוואט יותר חזק, אני אשמח לשתף אותך בשינוי הדרסטי במהירות שאתה טוען שיבוא. מקווה שזה אכן יקרה.
אגב, לא רק העובדה שאתה מתנשף ועייף מקשה על התרגיל. קרא לזה איך שאתה רוצה, סיבולת או קונדישנינג, אבל בספרינטים בדיונות, אתה מתחיל להרגיש את החומצה הלקטית אוכלת לך תרגל...הרבה יותר מציק מהדופק לטעמי. כרגע אני עדיין חושב שזה האלמנט הכי חשוב מבחינה פיזית בגיבוש, כמה הרגליים יכולות לסבול בלי שהכאב ישתק אותן, ולא כמה מהר תרוץ את הספרינט. אתה טוען ששיפור הכוח ברגליים ישפר הכל, כולל את הסיבולת (או הקונדישנינג). אבל באיזו מידה לעומת עבודה ספציפית על הסיבולת, טווחי חזרות ארוכים יותר ואימונים ייעודיים כמו ספרינטים בעלייה- במטרה להעלות את סף הכאב? זה בדיוק מה שמעניין אותי.

 

[Beast and cheat]

אפשר הסבר יותר מעמיק על המונח קונדישנינג?

זו היכולת להמשיך לעבוד בהתנשפות, דופק גבוה, חומצת חלב

אגב, לא רק העובדה שאתה מתנשף ועייף מקשה על התרגיל. קרא לזה איך שאתה רוצה, סיבולת או קונדישנינג, אבל בספרינטים בדיונות, אתה מתחיל להרגיש את החומצה הלקטית אוכלת לך תרגל...הרבה יותר מציק מהדופק לטעמי.

קונדישנינג. וזה מושפע מאוד מכוח, כי קונדישנינג מושפע מאוד מכוח.

כרגע אני עדיין חושב שזה האלמנט הכי חשוב מבחינה פיזית בגיבוש, כמה הרגליים יכולות לסבול בלי שהכאב ישתק אותן, ולא כמה מהר תרוץ את הספרינט

לכל אחד נקודות החוזק והחולשה שלו... לא לכולם זה ככה.

באיזו מידה לעומת עבודה ספציפית על הסיבולת, טווחי חזרות ארוכים יותר ואימונים ייעודיים כמו ספרינטים בעלייה- במטרה להעלות את סף הכאב? זה בדיוק מה שמעניין אותי.

קודם כל טווחי חזרות גבוהים זו עבודה על קונדישנינג, בהנחה שאתה משתמש במשקל כלשהו.
דבר שני בשביל להשתפר במשהו ספציפי הכי טוב לעשות אותו, אבל ברמה כלשהי היכולת הכללית שלך (לא הספציפית) תהיה גם מאוד חשובה. אם אתה יכול לבחור רק "ענף" אחד שיכין אותך לספרינטים בעלייה - אז ספרינטים בעלייה. אבל זה לא המצב, ואתה יכול לעשות עוד דברים. לכל הדברים הכלליים אם אתה יכול לבחור רק "ענף" אחד, אז כוח. אבל בגיבוש זה לא ממש ככה. עדיין כוח הוא סופר חשוב ומשפיע על כל השאר וזה אלמנט שחייב להיות במגמת עלייה בתוכנית אימון ל... בערך כל דבר.

כדי להבהיר - אני לא אומר שצריך להתאמן רק כוח בשביל לשפר סיכויים בגיבוש. אין מנוס מלהתאמן במה שאתה הולך להבחן בו. אבל צריך גם לאמן את היכולות הגופניות הכלליות של הגוף שלך, וכוח הוא אלמנט מרכזי בהן.

 

[supernova]

זו היכולת להמשיך לעבוד בהתנשפות, דופק גבוה, חומצת חלב


קונדישנינג. וזה מושפע מאוד מכוח, כי קונדישנינג מושפע מאוד מכוח.


לכל אחד נקודות החוזק והחולשה שלו... לא לכולם זה ככה.


קודם כל טווחי חזרות גבוהים זו עבודה על קונדישנינג, בהנחה שאתה משתמש במשקל כלשהו.
דבר שני בשביל להשתפר במשהו ספציפי הכי טוב לעשות אותו, אבל ברמה כלשהי היכולת הכללית שלך (לא הספציפית) תהיה גם מאוד חשובה. אם אתה יכול לבחור רק "ענף" אחד שיכין אותך לספרינטים בעלייה - אז ספרינטים בעלייה. אבל זה לא המצב, ואתה יכול לעשות עוד דברים. לכל הדברים הכלליים אם אתה יכול לבחור רק "ענף" אחד, אז כוח. אבל בגיבוש זה לא ממש ככה. עדיין כוח הוא סופר חשוב ומשפיע על כל השאר וזה אלמנט שחייב להיות במגמת עלייה בתוכנית אימון ל... בערך כל דבר.

כדי להבהיר - אני לא אומר שצריך להתאמן רק כוח בשביל לשפר סיכויים בגיבוש. אין מנוס מלהתאמן במה שאתה הולך להבחן בו. אבל צריך גם לאמן את היכולות הגופניות הכלליות של הגוף שלך, וכוח הוא אלמנט מרכזי בהן.

או, מסכים לגמרי 😃 תודה

 

[דני]

אני כרגע פצוע מאוד מאוד קשה

אפשר לשאול מה קרה? החלמה מהירה!

 

[Beast and cheat]

אפשר לשאול מה קרה? החלמה מהירה!

השאלה היא מה לא קרה...
פריקת אגן, בלט דיסק שנוצר בצבא (כשהייתי טריאתלט חלש שלא יודע מה זה סקוואט ודדליפט) שמכה שנית ואולי גם הפך לפריצה, קרע מלא ברקטוס פמוריס (השריר הדו מפרקי של הארבע ראשי)
ובקרוב צילום MRI אולי יגלה דברים נוספים שכרגע הם בגדר ספק בלבד.

בפועל, אני מתפקד כמו בן 80

 

[דני]

השאלה היא מה לא קרה...
פריקת אגן, בלט דיסק שנוצר בצבא (כשהייתי טריאתלט חלש שלא יודע מה זה סקוואט ודדליפט) שמכה שנית ואולי גם הפך לפריצה, קרע מלא ברקטוס פמוריס (השריר הדו מפרקי של הארבע ראשי)
ובקרוב צילום MRI אולי יגלה דברים נוספים שכרגע הם בגדר ספק בלבד.
בפועל, אני מתפקד כמו בן 80

החלמה מהירה חבר! בטוח שתצא מזה 😵‍💫🥊

 

[supernova]

השאלה היא מה לא קרה...
פריקת אגן, בלט דיסק שנוצר בצבא (כשהייתי טריאתלט חלש שלא יודע מה זה סקוואט ודדליפט) שמכה שנית ואולי גם הפך לפריצה, קרע מלא ברקטוס פמוריס (השריר הדו מפרקי של הארבע ראשי)
ובקרוב צילום MRI אולי יגלה דברים נוספים שכרגע הם בגדר ספק בלבד.

בפועל, אני מתפקד כמו בן 80

איפה שירתת תגיד?

 

[Beast and cheat]

החלמה מהירה חבר! בטוח שתצא מזה 😵‍💫🥊

תודה רבה! אגב יוצא לי להיות בהרצליה הרבה אז אני מתכנן עם דוד מדי פעם אימונים (אני לצערי רק פלג גוף עליון)
אם אתה רוצה שאדבר איתך שתצטרף אלי(נו) מדי פעם אז בשמחה 😋🍴
זה קצת גיי להגיד את זה, אבל אני בדאון מכל הסיפור וממש עושה לי טוב להשאר במגע עם התחום והקהילה
זה ממש, אבל ממש קל לאבד מוטיבציה בגלל חרא כזה... 😭

איפה שירתת תגיד?

צנחנים, בגדס"ר

 

[יהושע64]

אני מתפקד כמו בן 80

ברוך בואך לקבוצה האקסקלוסיבית ביותר בחדרי הכושר!

 

[דני]

אחי אני יותר מאשמח! בפעמים הספורות עד כה שפגשתי את דויד יצא לי להתרשם שהוא אחלה גבר

 

[Bariah]

השאלה היא מה לא קרה...
פריקת אגן, בלט דיסק שנוצר בצבא (כשהייתי טריאתלט חלש שלא יודע מה זה סקוואט ודדליפט) שמכה שנית ואולי גם הפך לפריצה, קרע מלא ברקטוס פמוריס (השריר הדו מפרקי של הארבע ראשי)
ובקרוב צילום MRI אולי יגלה דברים נוספים שכרגע הם בגדר ספק בלבד.

בפועל, אני מתפקד כמו בן 80

?! 🥷

 

[Beast and cheat]

אחי אני יותר מאשמח! בפעמים הספורות עד כה שפגשתי את דויד יצא לי להתרשם שהוא אחלה גבר

סבבה זה בקרוב יקרה 😃
וכן דוד זה אח ;)

ברוך בואך לקבוצה האקסקלוסיבית ביותר בחדרי הכושר!

?! 🥷

😭

 

[כצמן]

אשמח לתרום את ה-two cents שלי.
אני יוצא יחידה מטכ"לית והשתחררתי די מזמן אבל אני יודע שפורמט הגיבושים (אם זה חד יומי של גיבוש סיירות או מספר ימים של יח"טיות/מטכ"ליות) נותר זהה גם היום.
עיקר המאמץ שלך צריך להתרכז בשיפור סיבולת. תגיע בכושר לב ריאה מקסימלי ותעבוד חזק על אינטרוולים.
יש גם חשיבות לכח אבל הוא בטל בשישים אל מול הסיבולת. אם אתה מסוגל מסוגל לבצע 15-20 עליות מתח, ואתה לא בתת משקל, זה די והותר.
בזמן שנותר לך עד הגיוס, נסה לאמץ את עצמך בריצות. אני ממליץ על ריצות בחול עמוק/שדות חרושים שכן בזה תיתקל בגיבוש.
נסה להתיש את עצמך גם בזחילות באותם תנאי שטח.
תעבוד בצורה כללית על חוזק בחדר כח, בטח לא תכנית אימונים שמיועדת לגידול מסה, אלא חיזוק כלל הגוף, ושוב הדגש העיקרי שלך חייב להיות סיבולת.

והעצה הכי חשובה היא הבאה - בכל הגיבושים וזה נכון לכל היחידות, מהר מאד יביאו אותך ושאר המלש"בים למצב של תשישות. ההפרש הלא גדול בדרך כלל בכושר הפיזי בין האנשים מתבטל (פשוט מבצעים תחרויות זחילה/סחיבה כך שכל אחד מהממוינים בסופו של דבר מתיש את עצמו). הכוונה היא לייצר תשישות מנטלית דרך תשישות פיזית, חסך בשינה ומצבי לחץ ואז לבחון את האישיות של כל ממויין.
בסופו של דבר הסיבולת המנטלית שלך היא מה שתקבע את ההצלחה או הכשלון בגיבוש.
מה שמחפשים שם זה את הדברים הבאים -
1. שמור על אופטימיות כל הזמן ותראה זאת - אוהבים טיפוסים שגם כאשר קשה מאד, שומרים על מצב רוח, חיוך וחברותיים לאחרים.
2. הישאר אקטיבי - תתנדב, תשתתף, תוביל, תעזור. לא בצורה כוחנית, אלא בצורה חברית - מחפשים כאלה שעובדים טוב כחלק מצוות.
3. שמור על ראש גדול וגישת "אפשר לעשות" ולא "אי אפשר לעשות". גם ובעיקר ברגעים הקשים באמת. בלילה, בקור, בלחץ.
4. פשוט לא להישבר. זה מה שינסו לעשות לך שם והדחף הטבעי של כל אדם במצב הזה הוא לפרוש, או לדדות מאחור או להעלם בקבוצה. במובן הזה או שיש לך את זה, או שלא. תגיע עם רצון מחושל כמו ברזל. לא ניתן לכיפוף או שבירה.

הנקודות מעל אולי נראות בנאליות, אך תאמין לי שאחרי 24 שעות של גיבוש, התגובה הכמעט אוטומטית של רוב האנשים היא התכנסות פנימה אל תוך עצמם.
חשוב לא רק לסיים את הגיבוש, אלא לסיים אותו עם ראש מורם. אלו האנשים שמחפשים.

 

[supernova]

אשמח לתרום את ה-two cents שלי.
אני יוצא יחידה מטכ"לית והשתחררתי די מזמן אבל אני יודע שפורמט הגיבושים (אם זה חד יומי של גיבוש סיירות או מספר ימים של יח"טיות/מטכ"ליות) נותר זהה גם היום.
עיקר המאמץ שלך צריך להתרכז בשיפור סיבולת. תגיע בכושר לב ריאה מקסימלי ותעבוד חזק על אינטרוולים.
יש גם חשיבות לכח אבל הוא בטל בשישים אל מול הסיבולת. אם אתה מסוגל מסוגל לבצע 15-20 עליות מתח, ואתה לא בתת משקל, זה די והותר.
בזמן שנותר לך עד הגיוס, נסה לאמץ את עצמך בריצות. אני ממליץ על ריצות בחול עמוק/שדות חרושים שכן בזה תיתקל בגיבוש.
נסה להתיש את עצמך גם בזחילות באותם תנאי שטח.
תעבוד בצורה כללית על חוזק בחדר כח, בטח לא תכנית אימונים שמיועדת לגידול מסה, אלא חיזוק כלל הגוף, ושוב הדגש העיקרי שלך חייב להיות סיבולת.

והעצה הכי חשובה היא הבאה - בכל הגיבושים וזה נכון לכל היחידות, מהר מאד יביאו אותך ושאר המלש"בים למצב של תשישות. ההפרשים הלא גדולים בדרך כלל בכושר הפיזי בין האנשים מתבטל (פשוט מבצעים תחרויות זחילה/סחיבה כך שכל אחד מהממוינים בסופו של דבר מתיש את עצמו). הכוונה היא לייצר תשישיות מנטלית דרך תשישות פיזית, חסך בשינה ומצבי לחץ ואז לבחון את האישיות של כל ממויין.
בסופו של דבר הסיבולת המנטלית שלך היא מה שתקבע את ההצלחה או הכשלון בגיבוש.
מה שמחפשים שם זה את הדברים הבאים -
1. שמור על אופטימיות כל הזמן ותראה זאת - אוהבים טיפוסים שגם שכשקשה מאד, שומרים על מצב רוח, חיוך וחברותיים לאחרים.
2. הישאר אקטיבי - תתנדב, תשתתף, תוביל, תעזור. לא בצורה כוחנית, אלא בצורה חברית - מחפשים כאלה שעובדים טוב כחלק מצוות.
3. תמיד תראה גישת "אפשר לעשות" ולא "אי אפשר לעשות".

הנקודות מעל אולי נראות בנאליות, אך תאמין לי שאחרי 24 שעות של גיבוש, התגובה הכמעט אוטומטית של רוב האנשים היא התכנסות פנימה אל תוך עצמם.
חשוב לא רק לסיים את הגיבוש, אלא לסיים אותו עם ראש מורם. אלו האנשים שמחפשים.

כמה שאתה צודק! אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, לא הייתי מוריד את החיוך מהפנים כל הגיבוש. היו הרבה רגעים שנהניתי בהם והרגשתי מצויין, אבל פשוט התביישתי לחייך ולהראות את זה, רציתי שיראו עליי פשוט שאני עובד מספיק קשה...אפילו סובל...בדיעבד החיוך הזה ושידור האופטימיות זה בונוס גדול בעיני המגבשים, חבל שהתביישתי להרים תראש ולהראות שאני תקין ועם מצברוח

 

[Dolittle]

אשמח לתרום את ה-two cents שלי.
אני יוצא יחידה מטכ"לית והשתחררתי די מזמן אבל אני יודע שפורמט הגיבושים (אם זה חד יומי של גיבוש סיירות או מספר ימים של יח"טיות/מטכ"ליות) נותר זהה גם היום.
עיקר המאמץ שלך צריך להתרכז בשיפור סיבולת. תגיע בכושר לב ריאה מקסימלי ותעבוד חזק על אינטרוולים.
יש גם חשיבות לכח אבל הוא בטל בשישים אל מול הסיבולת. אם אתה מסוגל מסוגל לבצע 15-20 עליות מתח, ואתה לא בתת משקל, זה די והותר.
בזמן שנותר לך עד הגיוס, נסה לאמץ את עצמך בריצות. אני ממליץ על ריצות בחול עמוק/שדות חרושים שכן בזה תיתקל בגיבוש.
נסה להתיש את עצמך גם בזחילות באותם תנאי שטח.
תעבוד בצורה כללית על חוזק בחדר כח, בטח לא תכנית אימונים שמיועדת לגידול מסה, אלא חיזוק כלל הגוף, ושוב הדגש העיקרי שלך חייב להיות סיבולת.

והעצה הכי חשובה היא הבאה - בכל הגיבושים וזה נכון לכל היחידות, מהר מאד יביאו אותך ושאר המלש"בים למצב של תשישות. ההפרש הלא גדול בדרך כלל בכושר הפיזי בין האנשים מתבטל (פשוט מבצעים תחרויות זחילה/סחיבה כך שכל אחד מהממוינים בסופו של דבר מתיש את עצמו). הכוונה היא לייצר תשישות מנטלית דרך תשישות פיזית, חסך בשינה ומצבי לחץ ואז לבחון את האישיות של כל ממויין.
בסופו של דבר הסיבולת המנטלית שלך היא מה שתקבע את ההצלחה או הכשלון בגיבוש.
מה שמחפשים שם זה את הדברים הבאים -
1. שמור על אופטימיות כל הזמן ותראה זאת - אוהבים טיפוסים שגם כאשר קשה מאד, שומרים על מצב רוח, חיוך וחברותיים לאחרים.
2. הישאר אקטיבי - תתנדב, תשתתף, תוביל, תעזור. לא בצורה כוחנית, אלא בצורה חברית - מחפשים כאלה שעובדים טוב כחלק מצוות.
3. שמור על ראש גדול וגישת "אפשר לעשות" ולא "אי אפשר לעשות". גם ובעיקר ברגעים הקשים באמת. בלילה, בקור, בלחץ.
4. פשוט לא להישבר. זה מה שינסו לעשות לך שם והדחף הטבעי של כל אדם במצב הזה הוא לפרוש, או לדדות מאחור או להעלם בקבוצה. במובן הזה או שיש לך את זה, או שלא. תגיע עם רצון מחושל כמו ברזל. לא ניתן לכיפוף או שבירה.

הנקודות מעל אולי נראות בנאליות, אך תאמין לי שאחרי 24 שעות של גיבוש, התגובה הכמעט אוטומטית של רוב האנשים היא התכנסות פנימה אל תוך עצמם.
חשוב לא רק לסיים את הגיבוש, אלא לסיים אותו עם ראש מורם. אלו האנשים שמחפשים.

תודה על העצות!

 

[Beast and cheat]

אשמח לתרום את ה-two cents שלי.
אני יוצא יחידה מטכ"לית והשתחררתי די מזמן אבל אני יודע שפורמט הגיבושים (אם זה חד יומי של גיבוש סיירות או מספר ימים של יח"טיות/מטכ"ליות) נותר זהה גם היום.
עיקר המאמץ שלך צריך להתרכז בשיפור סיבולת. תגיע בכושר לב ריאה מקסימלי ותעבוד חזק על אינטרוולים.
יש גם חשיבות לכח אבל הוא בטל בשישים אל מול הסיבולת. אם אתה מסוגל מסוגל לבצע 15-20 עליות מתח, ואתה לא בתת משקל, זה די והותר.
בזמן שנותר לך עד הגיוס, נסה לאמץ את עצמך בריצות. אני ממליץ על ריצות בחול עמוק/שדות חרושים שכן בזה תיתקל בגיבוש.
נסה להתיש את עצמך גם בזחילות באותם תנאי שטח.
תעבוד בצורה כללית על חוזק בחדר כח, בטח לא תכנית אימונים שמיועדת לגידול מסה, אלא חיזוק כלל הגוף, ושוב הדגש העיקרי שלך חייב להיות סיבולת.

והעצה הכי חשובה היא הבאה - בכל הגיבושים וזה נכון לכל היחידות, מהר מאד יביאו אותך ושאר המלש"בים למצב של תשישות. ההפרש הלא גדול בדרך כלל בכושר הפיזי בין האנשים מתבטל (פשוט מבצעים תחרויות זחילה/סחיבה כך שכל אחד מהממוינים בסופו של דבר מתיש את עצמו). הכוונה היא לייצר תשישות מנטלית דרך תשישות פיזית, חסך בשינה ומצבי לחץ ואז לבחון את האישיות של כל ממויין.
בסופו של דבר הסיבולת המנטלית שלך היא מה שתקבע את ההצלחה או הכשלון בגיבוש.
מה שמחפשים שם זה את הדברים הבאים -
1. שמור על אופטימיות כל הזמן ותראה זאת - אוהבים טיפוסים שגם כאשר קשה מאד, שומרים על מצב רוח, חיוך וחברותיים לאחרים.
2. הישאר אקטיבי - תתנדב, תשתתף, תוביל, תעזור. לא בצורה כוחנית, אלא בצורה חברית - מחפשים כאלה שעובדים טוב כחלק מצוות.
3. שמור על ראש גדול וגישת "אפשר לעשות" ולא "אי אפשר לעשות". גם ובעיקר ברגעים הקשים באמת. בלילה, בקור, בלחץ.
4. פשוט לא להישבר. זה מה שינסו לעשות לך שם והדחף הטבעי של כל אדם במצב הזה הוא לפרוש, או לדדות מאחור או להעלם בקבוצה. במובן הזה או שיש לך את זה, או שלא. תגיע עם רצון מחושל כמו ברזל. לא ניתן לכיפוף או שבירה.

הנקודות מעל אולי נראות בנאליות, אך תאמין לי שאחרי 24 שעות של גיבוש, התגובה הכמעט אוטומטית של רוב האנשים היא התכנסות פנימה אל תוך עצמם.
חשוב לא רק לסיים את הגיבוש, אלא לסיים אותו עם ראש מורם. אלו האנשים שמחפשים.

ממש כאילו לא התרחש כאן דיון על למה כוח כן חשוב ומשמש כיכולת בסיסית לכל שאר הביצועים, או שנכתב מאמר על כך.

 

[aloniman]

תקשיב, אתה חייב גב חזק לצבא בגלל הנשיאת משקלים.
יצא לי לעשות ניווט עם 17 קג עלי וסמוך עלי שחוזק הגב שלך מאוד קובע פה.
תעשה דדליפטים וסקוואטים ותכניות כוח וחודש לפני תתחיל להתאמן אירובי

 

[כצמן]

ממש כאילו לא התרחש כאן דיון על למה כוח כן חשוב ומשמש כיכולת בסיסית לכל שאר הביצועים, או שנכתב מאמר על כך.

אני ער לדיון שהתקיים כאן לגבי חשיבות כח, פשוט ממש לא מסכים איתו, והתחושה שלי היא שלא מדובר בדיון שנובע מנסיון אישי של הדוברים.
כמובן שיש רף מינימלי של כח שתחתיו לעבור גיבוש בלתי אפשרי (ואני בכוונה לא מתייחס למסלול צבאי, שכן ביחידות יש תהליך מוסדר של בניית כח תוך כדי השירות) אך אם הוא מבצע 15-20 מתח, מבחינת כח יש לו את כל מה שדרוש.
כדי לאפשר שרידות בגיבוש, סיבולת היא הנדבך היחיד כמעט שרלוונטי. וגם עם סיבולת עילאית, לאחר יממה בגיבוש אפשר לזרוק אותה לפח.
אני גויסתי ליחידה והייתי רחוק מאד מלהיות החזק ביותר בגיבוש (שקלתי בגיוס 74 ק"ג על 185 ס"מ גובה). חזקים וגדולים ממני לא החזיקו מעמד.
גיבוש זה הרבה יותר אירוע איירון-מן והרבה פחות תחרות "האיש החזק".
הבחורצ'יק חייב להשקיע מקסימום זמן בפיתוח סיבולת לב-ריאה-שריר במאמצים לאורך זמן בתנאי שטח קשים. כי ריצה על שביל או כביש הוא ממש לא יראה בגיבוש.
אוסיף עוד שארבעה חודשים הכנה זה מעט זמן ושאין לו רגע לבזבז בעניין זה. כך שמי שמייעץ לו להשקיע בפיתוח סיבולת חודש וחצי לפני הגיבוש, פשוט אינו יודע במה מדובר וכנראה מעולם לא התאמן לתחרויות סיבולת (ריצות-ניווט או טריאתלון).
סיבולת היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. כדי לסיים את הגיבוש, בטח שבהצלחה, יהיה חייב להתעלות מבחינה נפשית.
שם כל הקסם.

נ.ב
אגב, 17 ק"ג בניווט או מסע צבאי זה ממש peanuts. אתה יכול לצפות למשקלים של 30-40 ק"ג (במסלול לא בגיבוש).

 

[Beast and cheat]

אני ער לדיון שהתקיים כאן לגבי חשיבות כח, פשוט ממש לא מסכים איתו, והתחושה שלי היא שלא מדובר בדיון שנובע מנסיון אישי של הדוברים.
כמובן שיש רף מינימלי של כח שתחתיו לעבור גיבוש בלתי אפשרי (ואני בכוונה לא מתייחס למסלול צבאי, שכן ביחידות יש תהליך מוסדר של בניית כח תוך כדי השירות) אך אם הוא מבצע 15-20 מתח, מבחינת כח יש לו את כל מה שדרוש.
כדי לאפשר שרידות בגיבוש, סיבולת היא הנדבך היחיד כמעט שרלוונטי. וגם עם סיבולת עילאית, לאחר יממה בגיבוש אפשר לזרוק אותה לפח.
אני גויסתי ליחידה והייתי רחוק מאד מלהיות החזק ביותר בגיבוש (שקלתי בגיוס 74 ק"ג על 185 ס"מ גובה). חזקים וגדולים ממני לא החזיקו מעמד.
הבחורצ'יק חייב להשקיע מקסימום זמן בפיתוח סיבולת לב-ריאה-שריר במאמצים לאורך זמן בתנאי שטח קשים. כי ריצה על שביל או כביש הוא ממש לא יראה בגיבוש.
אוסיף עוד שארבעה חודשים הכנה זה מעט זמן ושאין לו רגע לבזבז בעניין זה. כך שמי שמייעץ לו להשקיע בפיתוח סיבולת חודש וחצי לפני הגיבוש, פשוט אינו יודע במה מדובר.
סיבולת היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. כדי לסיים את הגיבוש, בטח שבהצלחה, יהיה חייב להתעלות מבחינה נפשית.
שם כל הקסם.

נ.ב
אגב, 17 ק"ג בניווט או מסע צבאי זה ממש peanuts. אתה יכול לצפות למשקלים של 30-40 ק"ג (במסלול לא בגיבוש).

אחלה, למעשה פשוט נתת אותם טיעוני שווא רגילים תוך התעלמות ממה שכתבתי על חשיבות הכוח.
אגב, כמה חזרות אתה עושה במתח זה ממש אבל ממש (אבל ממש) לא מדד לכוח. יש לי תחושה שאתה צריך לבלות קצת מול הספרות בנושא בשביל לדעת מה זה כוח ולבלות איזו תקופה מתחת למוט בשביל להרגיש על מה מדובר.
ואתה לא מבין את הקשר בין סיבולת וכוח, צר לי לומר לך. וכבר הסברתי למה (לא לך, אבל זה אותו הסבר).

ואתה בטח ובטח שלא מבין את ההסתגלויות, ומתעלם לחלוטין מהעובדה שכוח לוקח lifetime לבנות והרבה זמן לאבד, בניגוד מוחלט לכל תחום הסיבולת והקונדישנינג. מי שמציע לו להשקיע הרבה זמן בסיבולת בשביל שבמשך החצי שנה האחרונה הוא ישפר אותה בעוד איזה 5% מעבר למה שהוא משיג תוך חודשיים זה מישהו שאין לו מושג איך הדברים עובדים.

זה שהיית בגיבוש לא אומר שאתה מבין איך הדברים עובדים. גם אני הייתי בגיבוש. האמת שלא באחד. ולא בשניים. אל תתנשא ב"אני הייתי שם ועשיתי את זה ואתם מדברים באוויר".

אגב הקשקוש הזה של "הכל בראש" כבר יצא מכל החורים, ומי שכל כך אוהב להגיד אותו, איך לא - הם כמעט אך ורק האנשים האתלטים והחזקים (בין אם מאימונים או מגנטיקה טובה). מפתיע. אבל אין באמת מה לדון, כתבתי מאמר על זה והנושא כבר נטחן בדיון הזה, אתה סתם טוען שאתה צודק ואחרים טועים מבלי לתת ביסוס כלשהו חוץ מ"הייתי בגיבוש, היה קשה, ויותר סיבולת הייתה עוזרת לי".