נק' מוניטין:
34,643
תופעה נורמלית לחלוטין לרוב המקרים, הגוף עסוק בהתאוששות וזה אמור לעבור לאחר יום יומיים בד"כ.
אם אתה במצב שאתה לא יכול בכלל להזיז את השריר אז לא כדאי לאמץ אותו עד שיעבור..אבל בד"כ אפשר לחזור להתאמן
ולי באופן אישי זה עוזר להעביר את הכאב יותר טוב.
אם אתה במצב שאתה לא יכול בכלל להזיז את השריר אז לא כדאי לאמץ אותו עד שיעבור..אבל בד"כ אפשר לחזור להתאמן
ולי באופן אישי זה עוזר להעביר את הכאב יותר טוב.
שרירים תפוסים, נקראים גם DOMS - Delayed onset muscle soreness, הם תוצאה של עומס על השריר יותר ממה שהוא היה רגיל.
זה לא אומר שהאימון עצמו היה טוב או לא, זה פשוט מצב שהגוף נכנס אליו בגלל העומס.
זה קורה בדרך כלל שאתה משנה חזרות (עובר מחזרות נמוכות לגבוהות או להפך), מוסיף תרגיל, סטים וכו'.
מבחינה אנטומית, אין תשובה חד משמעית ממה זה קורה בדיוק (תקנו אותי אם אני טועה), היה על זה מחקר שזה נותן אינדיקציה לכך שהשריר צריך להתרגל לתוכנית אימונים החדשה.
זה לא אומר שהאימון עצמו היה טוב או לא, זה פשוט מצב שהגוף נכנס אליו בגלל העומס.
זה קורה בדרך כלל שאתה משנה חזרות (עובר מחזרות נמוכות לגבוהות או להפך), מוסיף תרגיל, סטים וכו'.
מבחינה אנטומית, אין תשובה חד משמעית ממה זה קורה בדיוק (תקנו אותי אם אני טועה), היה על זה מחקר שזה נותן אינדיקציה לכך שהשריר צריך להתרגל לתוכנית אימונים החדשה.
נק' מוניטין:
1,078
זה קשור גם לחומצת חלב לא?
אין אזכור אם זה טוב או לא.
"
חומצת החלב נוצרת בשרירים של גוף האדם בעת ביצוע פעילות גופנית מאומצת וממושכת. במצב זה כמות החמצן שמגיעה לתאי השריר אינה מספיקה לחמצון מלא של הגלוקוז ובתהליך החמצון החלקי נוצרת חומצת החלב.
חומצת החלב שמצטברת בשריר גורמת לכאב אופייני בשריר (״שריר תפוס״), שחולף עם הזמן כאשר לשריר מגיע דם טרי נושא חמצן וחומצת החלב מתחמצנת ומנוקזת מהשריר."
נלקח מוויקפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/חומצה_לקטיתחומצת החלב נוצרת בשרירים של גוף האדם בעת ביצוע פעילות גופנית מאומצת וממושכת. במצב זה כמות החמצן שמגיעה לתאי השריר אינה מספיקה לחמצון מלא של הגלוקוז ובתהליך החמצון החלקי נוצרת חומצת החלב.
חומצת החלב שמצטברת בשריר גורמת לכאב אופייני בשריר (״שריר תפוס״), שחולף עם הזמן כאשר לשריר מגיע דם טרי נושא חמצן וחומצת החלב מתחמצנת ומנוקזת מהשריר."
אין אזכור אם זה טוב או לא.
אין שום קשר בין ל "חומצות חלב" לשריר תפוס (אחרי כמה שעות עד ימים) לאחר אימון.
אני מתסכל על הרבה מחקרים והיו על הנושא הזה כמה מחקרים, אך אף מחקר לא הצליח לקשר בניהם (אם מישהו מצא מחקר, אשמח לראות).
"חומצות חלב" שמצטברות בשריר נגרמות בגלל חוסר היכולת של הגוף לספק חמצן במאמץ אנ-אירובי עצים.
קצת פיזיולוגיה:
במאמץ אנ-אירובי, הגוף צורך הרבה אנרגיה, האנרגיה הזאת מגיעה מתהליך שנקרא 'גליקוליזה' (פירוק של גלוקוז לאנרגיה), במהלך פירוק של מולקולת גלוקוז (סוכר / פחמימות) נוצרת חומצה הנקראת 'חומצה פירובית'. אם לגוף יש מספיק חמצן לספק, בסופו של דבר החומצה הזאת הופכת לאנגריה. אך, אם לגוף אין מספיק חמצן, הגוף ממיר את החומצה הפירובית הזאת ל- 'חומצת חלב' (בתהליך של תסיסה) שמאפשרת עוד פירוק של גלוקוז (אנרגיה), כלומר מעניקה לשריר יכולת להמשיך לעבוד.
הבעיה היא שלחומצה הזאת יש תופעות לוואי, היא מעלה את החומציות בשריר ופוגעת במטבוליזם. זהו בעצם ההרגשה של ה- "פאמפ" / "שריר שורף במהלך עבודה". כאשר הפעילות מפסיקה, הגוף יכול לספק מספיק חמצן לשרירים ולכן 'חומצות החלב' מומרות בחזרה ל- 'חומצה פירובית'. זהו תהליך שקורה במעגל (מחזוריות). [נקרא גם 'מעגל קורי' ]
אני מתסכל על הרבה מחקרים והיו על הנושא הזה כמה מחקרים, אך אף מחקר לא הצליח לקשר בניהם (אם מישהו מצא מחקר, אשמח לראות).
"חומצות חלב" שמצטברות בשריר נגרמות בגלל חוסר היכולת של הגוף לספק חמצן במאמץ אנ-אירובי עצים.
קצת פיזיולוגיה:
במאמץ אנ-אירובי, הגוף צורך הרבה אנרגיה, האנרגיה הזאת מגיעה מתהליך שנקרא 'גליקוליזה' (פירוק של גלוקוז לאנרגיה), במהלך פירוק של מולקולת גלוקוז (סוכר / פחמימות) נוצרת חומצה הנקראת 'חומצה פירובית'. אם לגוף יש מספיק חמצן לספק, בסופו של דבר החומצה הזאת הופכת לאנגריה. אך, אם לגוף אין מספיק חמצן, הגוף ממיר את החומצה הפירובית הזאת ל- 'חומצת חלב' (בתהליך של תסיסה) שמאפשרת עוד פירוק של גלוקוז (אנרגיה), כלומר מעניקה לשריר יכולת להמשיך לעבוד.
הבעיה היא שלחומצה הזאת יש תופעות לוואי, היא מעלה את החומציות בשריר ופוגעת במטבוליזם. זהו בעצם ההרגשה של ה- "פאמפ" / "שריר שורף במהלך עבודה". כאשר הפעילות מפסיקה, הגוף יכול לספק מספיק חמצן לשרירים ולכן 'חומצות החלב' מומרות בחזרה ל- 'חומצה פירובית'. זהו תהליך שקורה במעגל (מחזוריות). [נקרא גם 'מעגל קורי' ]
