דיון שאלה תאורתית

[oranoran16]

תזרמו איתי פה כי נראה לי שזה די הגיוני -
אסמטי שרץ ללא השפעת משאף יישרוף יותר קלוריות מאסמטי שרץ בהשפעת משאף כאשר הם רצים באותה המהירות לבמשך אותו זמן?

כי אני אסמטי ואני יודע שכשאני רץ ללא השפעת משאף אז אני מתאמץ הרבה יותר. או שלפחות ככה אני מרגיש

 

[m0sh3]

לא, אתה לא תשרוף יותר קלוריות ללא משאף. אין קורלציה בין קשיי הנשימה שלך לכמות הקלוריות שתשרוף. דווקא להיפך, תחת השפעת המשאף תוכל לנשום טוב יותר וכנראה לבצע פעילות יותר אינטנסיבית.

 

[edenby]

המאמץ הגדול יותר שאתה מרגיש כשאתה מתאמן נובע מקשיי נשימה, לא מהסיבה שהגוף שלך שורף יותר אנרגיה וצורך יותר חמצן.
אם אתה רוצה שהאימונים שלך יהיו כמה שיותר איכותיים וההתקפים לא יפריעו לך- רבע שעה לפני האימון תגרום להתקף אסטמה יזום, מיד תשתמש במשאף- ולאחר ההתקף הזה אתה יכול להיות בטוח שלפחות לפרק זמן של 120 דקות לא תוכל לקבל התקף נוסף.
(אפשר לקבל התקף אסטמתי פעם בשעתיים לכל יותר)

 

[m0sh3]

המטרה בטיפול באסתמה היא שלא יהיו התקפים. אין סיבה לגרום להתקף באופן יזום כדי להמנע מכך במהלך האימון.
ריבוי של התקפים משמעו מידת חומרה רבה יותר של המחלה, החמרה של ההתקפים וצורך בטיפול אינטנסיבי יותר.
אם ההתקפים במקרה הספציפי כאן מושרים ע"י אימון - אז אפשר פשוט להשתמש במשאף לפני האימון באופן מניעתי (בתלות בסוג המשאף כמובן).

 

[Beast and cheat]

אין קשר בין מידת המאמץ לשריפת הקלוריות.
קלוריות הן יחידת מדידה לאנרגייה, ומה שקובע כמה ישרפו זה כמה עבודה בוצעה.
5 ק"מ בריצה של 10 קמ"ש או בריצה של 15 קמ"ש, בדופק 150 או בדופק 180, ישרפו אותו מספר קלוריות (בהנחה שטכניקת הריצה זהה + שמדובר על אותו אדם באותו משקל גוף)

 

[edenby]

המטרה בטיפול באסתמה היא שלא יהיו התקפים. אין סיבה לגרום להתקף באופן יזום כדי להמנע מכך במהלך האימון.
ריבוי של התקפים משמעו מידת חומרה רבה יותר של המחלה, החמרה של ההתקפים וצורך בטיפול אינטנסיבי יותר.
אם ההתקפים במקרה הספציפי כאן מושרים ע"י אימון - אז אפשר פשוט להשתמש במשאף לפני האימון באופן מניעתי (בתלות בסוג המשאף כמובן).

שיטת ההתקפים היזומים היא שיטה שאפילו ספורטאי עילית משתמשים בה על מנת להמנע מהתקפים בזמני אימון. זה הוכח מחקרית שיצירת התקף יזום מחמירה את המחלה ואת תדירות ההתקפים?

 

[m0sh3]

אתחיל בזה שהעובדה שספורטאי עילית עושים כך או אחרת אינה סיבה לתת המלצה דומה למתאמן חובב. בין היתר, אי אפשר להשוות את המעקב הרפואי שהם נמצאים בו למקרה המדובר כאן.

בנוגע להוכחה המחקרית. הבסיס הפתופיזיולוגי של המחלה הוא תהליך דלקתי בדרכי האויר שגורם לתגובתיות יתר שלהן. חומרת המחלה מוגדרת על פי מספר ההתקפים, אז קשה להדגים שההתקפים גורמים לחומרה ולא להיפך (תמיד אפשר לטעון שהסיבה שיש הרבה התקפים היא שהמחלה הבסיסית היא חמורה יותר). כמובן שלא נעשה נסיון לגרום להתקפים רבים (עד כמה שידוע לי) כדי לבדוק את ההשפעה של זה, גם משיקולים אתיים וגם כי יכול להתפתח התקף קשה במיוחד, כמו במקרה של status asthmaticus, שהוא מסכן חיים. בכל זאת, מבחינת הפתופיזיולוגיה (1):
Superimposed on this chronic inflammatory state are acute inflammatory episodes, which correspond to exacerbations of asthma.
כך שהתקפים חוזרים משמעותם החמרה של התגובה הדלקתית ובאופן פוטנציאלי, החמרה של המחלה הבסיסית לאורך זמן. נציין שהתהליך הדלקתי לאורך זמן גורם גם נזק בלתי הפיך לריאות, כך שאסתמה שאינה מטופלת כראוי יכולה לקבל מרכיב קבוע ולא רק מרכיב התקפי.

בכל מקרה ההמלצה לגבי אימונים לפי הספר היא כפי שהצעתי (1):
Exercise
Exercise is a common trigger of asthma, particularly in children. The mechanism is linked to hyperventilation, which results in increased osmolality in airway lining fluid and triggers mast cell mediator release, resulting in bronchoconstriction. Exercise-induced asthma (EIA) typically begins after exercise has ended, and recovers spontaneously within about 30 minutes. EIA is worse in cold, dry climates than in hot, humid conditions. It is, therefore, more common in sports such as cross-country running in cold weather, overland skiing, and ice hockey than in swimming. It may be prevented by prior administration of β2-agonists and antileukotrienes, but is best prevented by regular treatment with ICS, which reduce the population of surface mast cells required for this response.

(1) Barnes PJ. Chapter 254. Asthma. In: Longo DL, Fauci AS, Kasper DL, Hauser SL, Jameson J, Loscalzo J. eds. Harrison's Principles of of Internal Medicine, 18th ed.

 

[stitch]

אין קשר בין מידת המאמץ לשריפת הקלוריות.
קלוריות הן יחידת מדידה לאנרגייה, ומה שקובע כמה ישרפו זה כמה עבודה בוצעה.
5 ק"מ בריצה של 10 קמ"ש או בריצה של 15 קמ"ש, בדופק 150 או בדופק 180, ישרפו אותו מספר קלוריות (בהנחה שטכניקת הריצה זהה + שמדובר על אותו אדם באותו משקל גוף)

בדיוק. בהנחה שטכניקת הריצה היא זהה.
הליכה של 6 קמ"ש לא יוצרת שום תנועה אנכית כמעט, בעוד ריצה של 12 קמ"ש יוצרת הרבה תנועה אנכית בכל צעד. לכן ריצה שורפת יותר קלוריות מהליכה, גם אם המרחק זהה.
לגבי השאלה של פותח השרשור - אני לא יודע מה קורה בגוף של אמסטי בזמן ריצה, אף פעם לא התעניינתי, אבל אם הריאות מתאמצות הרבה יותר להשיג אוויר, זה הגיוני שהן גורמות למאמץ גדול יותר ממתאמן רגיל. כמובן שזה יגביל אותו מאד וימנע ממנו לרוץ לאורך זמן כמו מתאמן רגיל (או מתאמן שהשתמש במשאף) וכך יצא שכרו בהפסדו.