תזונה ותוספים ארוחה 1? 3? 6? 18? התשובה כאן.

[Mike Bikov]

מטה אנליזה המסכמת שהיה רק מחקר אחד שבוצע קודם על כלבים ולאחר מכן על בני אדם שהראה תוצאות חיוביות עם 5 ארוחות כנגד 3 או 1, אך שיחזור של המחקר ע"י חוקרים שונים לא הראה את אותו הדבר ולכן, נכון לעכשיו, זה עדיין לא משנה אם תאכלו ארוחה אחת, 3, 5 או 20. יוצאין מין הכלל יהיו כנראה ספורטאים מקצועיים/אנשים שלוקחים חומרים אנאבולים (לא נדרש לאכול כל 3 שעות אבל בהחלט כדאי לפרק את המזון לאורך כל היום).

Nutrition ReviewsVR Vol. 73(2):69–82
Effects of meal frequency on weight loss and body composition: a meta-analysis
Brad Jon Schoenfeld, Alan Albert Aragon, and James W. Krieger

It has been hypothesized that eating small, frequent meals enhances fat loss and helps to achieve better weight maintenance. Several observational studies lend support to this hypothesis, with an inverse relationship noted between the frequency of eating and adiposity. The purpose of this narrative review is to present and discuss a meta-analysis with regression that evaluated experimental research on meal frequency with respect to changes in fat mass and lean mass. A total of 15 studies were identified that investigated meal frequency in accordance with the criteria outlined. Feeding frequency was positively associated with reductions in fat mass and body fat percentage as well as an increase in fat-free mass. However, sensitivity analysis of the data showed that the positive findings were the product of a single study, casting doubt as to whether more frequent meals confer beneficial effects on body composition. In conclusion, although the initial results of this meta-analysis suggest a potential benefit of increased feeding frequencies for enhancing body composition, these findings need to be interpreted with circumspection.

http://www.alanaragonblog.com/wp-co...agon-Krieger-meal-frequency-meta-analysis.pdf​

 

[ברק]

כמו במאמר באתר אתה לא מבדיל בין אנשים מהשורה למתאמנים בכלל. זו לא חוכמה לצטט מחקרים על אנשים שלא מתאמנים או על זקנים שאצלהם המערכת מגיבה אחרת ולהגיד שזה לא משנה לאדם שמתאמן.

אפילו במטה אנליזה הזאת הם כותבים שהתוצאה רלוונטית רק לאכלוסיה שלא מבצעת פעילות גופנית בכלל ושזה כנראה לא נכון לאנשים שמתאמנים בצורה קבועה (הם הזכירו שם את המחקר על המתאגרפים מ96) . זה גם הגיוני שיהיה הבדל ארוך טווח כי יש הבדלים קצרי טווח בתגובה לארוחה בין השרירים של אדם שהתאמן לאדם שלא.

אחד מההבדלים האלה אגב הוא היכולת לנצל חלבון לפרק זמן ארוך יותר. השרירים של אדם שלא מתאמן מפסיקים לנצל את החלבון מהארוחה אחרי שעה וחצי\שעתיים ולא משנה כמה הוא אכל, יכול שזה כל מה שצריך בשביל לשמור על מסת השריר קבועה לאורך זמן. אצל מפתח גוף\מרים משקולות שרוצה להתקדם הסיפור אחר לגמרי .

אין גם שום סיבה לחשוב שזה רלוונטי רק לאתלטים מקצועיים, גם האדם הממוצע שרוצה לפתח גוף בחדר כושר מגיב אחרת לארוחה מאדם שלא מתאמן בכלל . גם אם אראגון חושב כך אין לו תימוכין לכך והוא יודע את זה.

This meta-analysis had several limitations. First,
the vast majority of studies analyzed were conducted in
a sedentary population, so the findings may not apply
to athletes or those involved in structured physical ac-
tivity programs. Indeed, the one RCT that investigated
the effects of meal frequency in an athletic population
showed a favorable effect on body composition from
more frequent feedings.
28
Moreover, a published ab-
stract by Benardot et al.
65
showed a significant increase
in FFM and a decrease in fat mass following provision
of a 250-calorie snack versus placebo over a 2-week pe-
riod in college athletes. This has led to speculation that
increased meal frequency may be beneficial for enhanc-
ing body composition in those who participate in vigor-
ous physical exercise.
57
Unfortunately, the paucity of
research on the topic precludes the formation of
evidence-based conclusions. Further investigation is
needed to better determine whether altering meal fre-
quency has a positive effect on body composition in
well-trained individuals.