אחר בולמוסים, קלוריות, חזרה לשגרה.

[amiri1231]

שלום לכולם,
יש לי בעיה, אני מקבל בולמוסים פעמיים בשבוע, אך מצד שני אני גם סופר קלוריות בקפדנות רבה, הבעיה העיקרית היא, שאני לא נוגע באוכל של אמא, זה מאוד מציק לה ולי, כי מצד אחד היא אומרת לי שאני חוזר מהצבא אין לי אוכל שאני מתגעגע אליו וקוטג' זה דבר שיש בכל סופר ולא מיוחד כמו אוכל של אמא, כמו כן, עם חברים, למשל אתמול ישבנו והכינו ציפ'ס וקבבים, כולם אכלו עם פיתות והכל ואני פשוט לא .. אכלתי גזר ועגבניה .. וזה מבאס אותם ...

הבעיה העיקרית היא שאני פוחד מאוד להשמין .. זה הבעיה הכי גדולה שלי, פוחד מזה כמו מאש ... והייתי שמן פעם בגלל זה אני פוחד ... לא יודע מה לעשות ...

גם נמאס לי לספור קל' כל הזמן, איך אנשים חיים בלי לספור כל קלוריה וקלוריה ?

אשמח את עזרתכם, נ.ב, אני לא מתאמן או משהו, סתם בן אדם.

 

[Bolvaris]

מה זה מקבל בולמוס פעמיים בשבוע? אתה לא יכול לשלוט על עצמך?

וכל מה שאתה רושם פה זה כאילו מישהו כופה עליך לעשות את כל הדברים האלה,
או שיש לך מטרה ואתה עושה אותה בלב שלם או שאתה הולך לבכות כל כמה דקות על זה שאתה לא דופק פיתות בעל האש עם המשפחה שלך /שאתה לא אוכל את האוכל של אמא שלך...
עכשיו שבועות , אני בטוח שכהרגלם של משפחות בישראל עושים ארוחות שמגיעות לאלפי קלוריות , אבל אנחנו כאנשים שאכפת להם מהגוף שלהם ושלוקחים את הספורט הזה ברצינות נסתכל על זה בצורה כזאת שוואלה נכון היה ממש כיף לזלול מכל הבא ליד אבל לשלם את התוצאה אחרי זה.

ומן הסתם שלא נעשה את זה, זה הכול עניין של רצון וכוח הרצון, אם אתה רוצה להיות רזה/חטוב אז אתה תעשה מה שצריך , אם אתה בקושי רוצה אז אתה בסופו של דבר תישבר ותיהיה שמן או אדם בעל צורה רגילה כמו כל שאר האנשים, אחד הדברים שמושכים אותי בכל התחום הוא שאני לא נראה כמו כל אחד וזה מה שנותן הרגשה של ייחודיות ומעלה לי גם את המוטיבציה להמשיך ולדחוף את עצמי עוד ועוד.

כמובן שיש לציין שלכל דבר יש גבול, אתה לא צריך להרעיב את עצמך או למנוע מעצמך דברים אבל אתה חייב לקבל את העובדה שבשביל להיות יותר טוב מאחרים עליך "להקריב" דברים שאחרים לא מקריבים , בשביל זה יש שיטות בדיאטה ששומרות עליך שפוי כמו צ'יט דיי, העמסת פחמימות וכו...
רק ההבדל הוא שכשאתה עושה את זה , אתה עושה את זה פעם בשבוע או שבועיים והאדם הנורמטיבי עושה את זה כל יום .

בסופו של דבר יש המון רגעים שזה שווה את המאמץ , ובמיוחד עכשיו ! BRACE YOURSELF SUMMER IS COMING.

מקווה שתקבל את התגובה כביקורת בונה או לפחות חיובית, בהצלחה.

 

[amiri1231]

תראה, זה ברור שיש מטרה, הבעיה שהייתי אנורקס בעברי ...

תסכים איתי שזה לא הגיוני שמישהו בגילי לא יאוכל אף פעם מהאוכל של אמא שלו ?

הבעיה העיקרית היא, אני רוצה להישאר רזה, לא מחפש עכשיו שרירים בכל הגוף או משהו כזה, סתם להיות רזה רגיל כמו כל החברים שלי ... הם רזים ואוכלים הכל מהכל ואין מצב שיש להם גנים אל טבעיים כי זה כמה אנשים ..

 

[Matty]

פוחד מזה כמו מהא"ש ...

🤣

סתם אל תיקח אותי רציני זה בצחוק זה סתם דרש את זה P:

 

[Fuck]

נשמע שאתה אוכל בעיקר ירקות ולא אוכל אמתי. אולי בגלל זה יש לך התקפי רעב?
איך נראה יום ממוצע שלך מבחינת אכילה?

 

[yogevnn]

זה נשמע כמו בעיה עמוקה יותר, מה היית רוצה שיקרה?

 

[SweetBamba]

שלום לכולם,
יש לי בעיה, אני מקבל בולמוסים פעמיים בשבוע, אך מצד שני אני גם סופר קלוריות בקפדנות רבה, הבעיה העיקרית היא, שאני לא נוגע באוכל של אמא, זה מאוד מציק לה ולי, כי מצד אחד היא אומרת לי שאני חוזר מהצבא אין לי אוכל שאני מתגעגע אליו וקוטג' זה דבר שיש בכל סופר ולא מיוחד כמו אוכל של אמא, כמו כן, עם חברים, למשל אתמול ישבנו והכינו ציפ'ס וקבבים, כולם אכלו עם פיתות והכל ואני פשוט לא .. אכלתי גזר ועגבניה .. וזה מבאס אותם ...

הבעיה העיקרית היא שאני פוחד מאוד להשמין .. זה הבעיה הכי גדולה שלי, פוחד מזה כמו מאש ... והייתי שמן פעם בגלל זה אני פוחד ... לא יודע מה לעשות ...

גם נמאס לי לספור קל' כל הזמן, איך אנשים חיים בלי לספור כל קלוריה וקלוריה ?

אשמח את עזרתכם, נ.ב, אני לא מתאמן או משהו, סתם בן אדם.

יש פה בעיה גדולה מאוד של דימוי עצמי לדעתי ואף אחד מפה לא יוכל לתת לך תשובה מספקת בלי לקחת סיכון שאתה תגרר כמה צעדים אחורה.
לכן ,ממליץ לך לפחות לפסיכולוג (לא צוחק),תבין מאיפה זה בא ומה אפשר לעשות נגד זה.עם עזרה של תזונאי ספורט לדעתי כשתתחיל לעשות כושר ולשמור על האוכל כל השבוע,אתה תרגיש הרבה יותר טוב עם עצמך כי ככה אתה גם "מרוויח" יום אחת ל...,של צ'יט,שבו תוכל לאכול את האוכל של אמא.

 

[amiri1231]

תודה לכם.
הבעיה קשה לי כי אני רוצה לאכול כרגיל בלי לחשב, פשוט לאכול רגיל מהאוכל של אמא וכו' אבל לא להשמין.
פעם הייתי אוכל רגיל ופשוט הפסקתי לאכול ממתקים ולשתות מתוק, אבל כנראה שהייתי אוכל יחסית קצת, איך שהוא התחלתי לחשב קלוריות ואז הכל ישתנה ולא ממש נגעתי באכול של אמא, לפעמים רק.

 

[SweetBamba]

תודה לכם.
הבעיה קשה לי כי אני רוצה לאכול כרגיל בלי לחשב, פשוט לאכול רגיל מהאוכל של אמא וכו' אבל לא להשמין.
פעם הייתי אוכל רגיל ופשוט הפסקתי לאכול ממתקים ולשתות מתוק, אבל כנראה שהייתי אוכל יחסית קצת, איך שהוא התחלתי לחשב קלוריות ואז הכל ישתנה ולא ממש נגעתי באכול של אמא, לפעמים רק.

זה רק מחזק את ההודעה שרשמתי מעל,ברצינות,תנסה לשקול את הצעדים שלך ותראה לאן אתה רוצה להגיד עוד כמה שנים..הרי בסופו של דבר אתה רוצה להתסכל על זה כחוויה ולא כסבל.

 

[עדי.מ]

תודה לכם.
הבעיה קשה לי כי אני רוצה לאכול כרגיל בלי לחשב, פשוט לאכול רגיל מהאוכל של אמא וכו' אבל לא להשמין.
פעם הייתי אוכל רגיל ופשוט הפסקתי לאכול ממתקים ולשתות מתוק, אבל כנראה שהייתי אוכל יחסית קצת, איך שהוא התחלתי לחשב קלוריות ואז הכל ישתנה ולא ממש נגעתי באכול של אמא, לפעמים רק.

מכיון שכתבת שיש לך עבר גם של השמנה וגם של אנורקסיה, גם אני הייתי ממליצה לפנות לייעוץ, כי הבעיה היא כנראה קצת מעבר..

במקומך הייתי מתחילה בהגדרת יעדים. זה ייצור לך קצת סדר. ברגע שהכל מבולבל ואין מטרה מוגדרת, קצת יוצאים משליטה.
תתחיל מבנייה נכונה של תפריט. גם בתפריט הקלוריות מחושבות אך התפריט יכניס אותך לסוג של מסגרת. וכמו שבמבה כתב, בעזרת תפריט שבנוי נכון, תוכל לעשות לך יום של צ'יט, בו תוכל לאכול את האוכל של אמא, לצאת לאכול עם חברים וכדומה..וללא רגשות אשם

השינוי בחשיבה הוא החשוב ביותר-
תסתכל על זה כדרך חיים. 😃