שלום חברים. רציתי להתייעץ איתכם בנושא קצת אחר. אני בן 22. החלטתי להתחיל להתאמן לפני כמה חודשים בעצת חברה שלי, בלי הרבה רצון ובלי מטרה ברורה. אחרי כמה שבועות של קריאה ברשת, החלטתי להתחזק, הלכתי על SS, עשיתי כמה אימונים אישיים ונרשמתי לחדר כושר.
ביום הראשון הייתי לחוץ, ביום השני קצת פחות ובזה שאחריו עוד פחות, אבל מאז רמת הלחץ והחרדה שלי לפני אימונים לא יורדת. אני מתאמן מיד אחרי העבודה לרוב, וב פעמים הבודדות שיש לי זמן פנוי לפני אימון אני משתגע מלחץ. גם בהליכה למכון הדופק שלי עולה ואני מרגיש קצת לא טוב. כשאני נכנס כבר לאימון אני מעט נרגע ומוצא גם רגעים של הנאה מהברזל, וגם התרגלתי לאנשים אבל עדיין אם אני אעבוד עם מישהו במכשיר מסוים, אני בוודאות אתפקד בצורה גרועה מבדרך כלל.
בנוסף, בזמן הפנוי שלי מחוץ לחדר הכושר אני מרגיש שאני במירוץ בלתי נשלט ללמוד הכל ולדעת הכל. כל רגע פנוי אני חייב לבדוק את הפורום הזה ואחרים, בלוגים, סרטונים, סרטוני טכניקה שלי וכו'.
כאמור, התחלתי את ה'מסע' הזה באמת בקטע קז'ואלי. 3 פעמים בשבוע , לתת את מה שצריך וללכת. איני יודע אם זו הגישה של רוב האנשים כאן אבל בהיכרותי עם עצמי הנחתי שזה מה שימנע את כל החרדות והלחצים. מסתבר שזה לא כך.
בסופו של דבר, זה מטריד אותי יום-יום, שעה-שעה וזה לא נראה לי תקין.
אשמח לשמוע ממישהו/מישהי שחווה משהו דומה ו/או הצליח להתמודד עם זה. תודה.
ביום הראשון הייתי לחוץ, ביום השני קצת פחות ובזה שאחריו עוד פחות, אבל מאז רמת הלחץ והחרדה שלי לפני אימונים לא יורדת. אני מתאמן מיד אחרי העבודה לרוב, וב פעמים הבודדות שיש לי זמן פנוי לפני אימון אני משתגע מלחץ. גם בהליכה למכון הדופק שלי עולה ואני מרגיש קצת לא טוב. כשאני נכנס כבר לאימון אני מעט נרגע ומוצא גם רגעים של הנאה מהברזל, וגם התרגלתי לאנשים אבל עדיין אם אני אעבוד עם מישהו במכשיר מסוים, אני בוודאות אתפקד בצורה גרועה מבדרך כלל.
בנוסף, בזמן הפנוי שלי מחוץ לחדר הכושר אני מרגיש שאני במירוץ בלתי נשלט ללמוד הכל ולדעת הכל. כל רגע פנוי אני חייב לבדוק את הפורום הזה ואחרים, בלוגים, סרטונים, סרטוני טכניקה שלי וכו'.
כאמור, התחלתי את ה'מסע' הזה באמת בקטע קז'ואלי. 3 פעמים בשבוע , לתת את מה שצריך וללכת. איני יודע אם זו הגישה של רוב האנשים כאן אבל בהיכרותי עם עצמי הנחתי שזה מה שימנע את כל החרדות והלחצים. מסתבר שזה לא כך.
בסופו של דבר, זה מטריד אותי יום-יום, שעה-שעה וזה לא נראה לי תקין.
אשמח לשמוע ממישהו/מישהי שחווה משהו דומה ו/או הצליח להתמודד עם זה. תודה.