שימוש בסמים ממריצים בספורט החל להיות נפוץ בשנות ה-20, וההתאחדות האתלטיקה הבינלאומית - אסרה כבר בשנת 1928 על שימוש בסמים ממריצים, וכך הייתה לגוף הראשון שהתייחס לנושא. אולם באותה תקופה לא היו קיימות עדיין בדיקות סמים, ולא הייתה דרך מעשית לאכוף הוראה זו.
סטרואידים אנאבוליים סינתטיים פותחו החל משנות ה-30 של המאה ה-20 על בסיס הורמון המין הגברי טסטוסטרון, והחל משנות ה-50, נעשה שימוש בסטרואידים ע"י ספורטאים בברית המועצות ובגוש המזרחי. אליפות העולם בהרמת משקולות בשנת 1954, שבה זכו ספורטאי ברית המועצות במרבית מדליות הזהב, ואף שברו מספר שיאי עולם, היא קרוב לוודאי אירוע הספורט הראשון שבו התחרו וזכו ספורטאים שהשתמשו בסטרואידים אנאבוליים.
השימוש בסמים ממריצים ובסטרואידים אנאבוליים הלך והתרחב עם השנים, רק בשנת 1974 פותחה שיטת בדיקת שתן אמינה לגילוי המשתמשים בהם.
מדינה שבלטה במיוחד בתחום הייתה גרמניה המזרחית, שהנהיגה תוכנית מיוחדת לקידום הספורט הייצוגי וניתנו סטרואידים אנאבוליים באופן שיטתי כבר בגילאי ילדים לספורטאים רבים החל משנות ה-60. מה שאפשר לה להוביל במשך שני עשורים בענפי ספורט רבים, תוך זכייה בתחרויות רבות ובשיאים רבים, הרבה מעבר לגודלה היחסי אך היה לזה גם מחיר, דור שלם של ספורטאים וספורטאיות נפגע בגלל סימום שיטתי מילדות, עם תופעות לוואי קשות לאורך שנים.
אחד המקרים הידועים ביותר בשימוש על ידי מתחרים בעולם הוא של האתלט הקנדי בן ג'ונסון, שהגיע למקום הראשון בריצת מאה מטר באולימפיאדת סיאול (1988), ונפסל לאחר שבדיקת שתן גילתה שימוש בוינסטרול. מאוחר יותר הודה ג'ונסון בשימוש בסוגים נוספים של סטרואידים אנאבוליים וכן בהורמון גדילה, מקרה נוסף שזכה לתהודה רבה הוא השעייתו של קפטן נבחרת ארגנטינה בכדורגל, דייגו מראדונה, ממונדיאל 1994 עקב שימוש באפדרין - סם ממריץ מקבוצת האמפטמינים, וגם של ארנולד שוורצנגר שלטענתו לא השתמש בסטרואידים מאז 1990 - השנה שבה הם הפכו לבלתי חוקיים בארצות הברית . 😉
סטרואידים אנאבוליים סינתטיים פותחו החל משנות ה-30 של המאה ה-20 על בסיס הורמון המין הגברי טסטוסטרון, והחל משנות ה-50, נעשה שימוש בסטרואידים ע"י ספורטאים בברית המועצות ובגוש המזרחי. אליפות העולם בהרמת משקולות בשנת 1954, שבה זכו ספורטאי ברית המועצות במרבית מדליות הזהב, ואף שברו מספר שיאי עולם, היא קרוב לוודאי אירוע הספורט הראשון שבו התחרו וזכו ספורטאים שהשתמשו בסטרואידים אנאבוליים.
השימוש בסמים ממריצים ובסטרואידים אנאבוליים הלך והתרחב עם השנים, רק בשנת 1974 פותחה שיטת בדיקת שתן אמינה לגילוי המשתמשים בהם.
מדינה שבלטה במיוחד בתחום הייתה גרמניה המזרחית, שהנהיגה תוכנית מיוחדת לקידום הספורט הייצוגי וניתנו סטרואידים אנאבוליים באופן שיטתי כבר בגילאי ילדים לספורטאים רבים החל משנות ה-60. מה שאפשר לה להוביל במשך שני עשורים בענפי ספורט רבים, תוך זכייה בתחרויות רבות ובשיאים רבים, הרבה מעבר לגודלה היחסי אך היה לזה גם מחיר, דור שלם של ספורטאים וספורטאיות נפגע בגלל סימום שיטתי מילדות, עם תופעות לוואי קשות לאורך שנים.
אחד המקרים הידועים ביותר בשימוש על ידי מתחרים בעולם הוא של האתלט הקנדי בן ג'ונסון, שהגיע למקום הראשון בריצת מאה מטר באולימפיאדת סיאול (1988), ונפסל לאחר שבדיקת שתן גילתה שימוש בוינסטרול. מאוחר יותר הודה ג'ונסון בשימוש בסוגים נוספים של סטרואידים אנאבוליים וכן בהורמון גדילה, מקרה נוסף שזכה לתהודה רבה הוא השעייתו של קפטן נבחרת ארגנטינה בכדורגל, דייגו מראדונה, ממונדיאל 1994 עקב שימוש באפדרין - סם ממריץ מקבוצת האמפטמינים, וגם של ארנולד שוורצנגר שלטענתו לא השתמש בסטרואידים מאז 1990 - השנה שבה הם הפכו לבלתי חוקיים בארצות הברית . 😉
- פותח/ת השרשור
- #10
לפי מה שהבנתי ממה שכתבת משנות ה50 שממש התחילו להשתמש אבל בשנות ה20 התחילו להיות נפוצים ו28 ביטלו ואז שנות חמישים התחיל להיות נפוץ?
אני לא טרול אם לזה אתה מתכוון
מצטער ההבנה שלי לא משו אז אני צריך תשובה ממש ברורה
- מצב
שרשורים דומים
