הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

ייעוץ עזרה חיטוב קצר בזמן מסה

  • פותח/ת השרשור Ronhhh
  • פורסם בתאריך

Ronhhh

משתמש מתחיל
36
1
נק' מוניטין:
1
36
1
התחלתי תקופת מסה לפני שלושה חודשים חשוב לציין מסה נקייה שמתבססת על שיבולת שועל ואורז חמאת בוטנים בשביל מקור שומן ושום מתוקים ובזמן האחרון אני מרגיש שאני צובר יותר מדי שומן לעומת מסה שלא כמו בהתחלה שהייתה התקדמות מהירה וגדולה ורציתי לדעת איך אני ממשיך עם המסה ומוריד אחוז שומן או שניים האם צריך להיכנס לתקופת חיטוב או פשוט לקצץ בפחמימות קצת בתודה מראש ושבוע טוב לכולם !
 
מאסה נקיה זה מונח סובייקטיבי
הכל תלוי בפלוס הקלורי ולא רק במקורות המזון
כמו שנשאלת - פרט את התפריט
 
  • פותח/ת השרשור
  • #6
אני לוחם ורוב החודש בצבא אז לפעמים משתנה קצת 1.75 שוקל 75 76 ערכים 150-170 חלבון 300 פחמימה 40 שומן בערך
תפריט:בוקר 100 גרם שיבולת שועל 50 גרם חמאת בוטנים b&d חצי כוס חלב
ביניים קופסת טונה
צהריים שניצל אפוי 150 גרם 300 גרם אורז מבושל
אימון-שייק חלבון ולאחר מכן 300 גרם אורז מבושל
וארוחה אחרונה ליום לרוב גבינה 250 גרם וביצה קשה פלוס 300 גרם אורז מבושל
אני מבין שהכל תלוי בפלוס הקלורי וגם המאסה עלתה כמו שצריך פשוט לאחרונה אנמ צרגיש האטה במאסה וגדילה בשומן
 
נערך לאחרונה:
אני לוחם ורוב החודש בצבא אז לפעמים משתנה קצת 1.75 שוקל 75 76 ערכים 150-170 חלבון 300 פחמימה 40 שומן בערך
תפריט:בוקר 100 גרם שיבולת שועל 50 גרם חמאת בוטנים b&d חצי כוס חלב
ביניים קופסת טונה
צהריים שניצל אפוי 150 גרם 300 גרם אורז מבושל
אימון-שייק חלבון ולאחר מכן 300 גרם אורז מבושל
וארוחה אחרונה ליום לרוב גבינה 250 גרם וביצה קשה פלוס 300 גרם אורז מבושל
אני מבין שהכל תלוי בפלוס הקלורי וגם המאסה עלתה כמו שצריך פשוט לאחרונה אנמ צרגיש האטה במאסה וגדילה בשומן
כמות מכובדת של חלבון לשמור בצבא. יפה.
תוריד פחמימה ותעלה שומן ל-75 גרם לפחות.
 
אתה אוכל 900 גרם אורז ביום? הערכים של התפריט שלך לא נכונים
רוב הסיכויים שאתה מלא נוזלים בגלל הפחמימות
 
אתה אוכל 900 גרם אורז ביום? הערכים של התפריט שלך לא נכונים
רוב הסיכויים שאתה מלא נוזלים בגלל הפחמימות
אני מניח שהוא התכוון אחרי בישול.
זאת אומרת שזה משהו כמו 300 גרם לפני בישול.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #10
בדיוק לערך 300 350 לפני בישול הרוב אורז אולי מתוכם 100 גרם לפעמים פתיתים השאלה שלי היא מאיפה באה העלייה בשונן פתאום שלא הייתה סהתחלה ואיך אני יכול.לחטב אחוז או שניים
 
בדיוק לערך 300 350 לפני בישול הרוב אורז אולי מתוכם 100 גרם לפעמים פתיתים השאלה שלי היא מאיפה באה העלייה בשונן פתאום שלא הייתה סהתחלה ואיך אני יכול.לחטב אחוז או שניים
זה כנראה עליה בנוזלים ולא בשומן.
כמו שאמרתי תקצץ בפחמימה ותעלה כמות שומן ל-75 גרם (גרם אחד לכל ק"ג משקל גוף)
העלייה תיהיה יותר "יבשה"
ותדבוק באורז, ולא בפתיתים.
אורז זה פחמימה מורכבת. פתיתים זה חיטה, לא פחמימה מורכבת.
 
זה כנראה עליה בנוזלים ולא בשומן.
כמו שאמרתי תקצץ בפחמימה ותעלה כמות שומן ל-75 גרם (גרם אחד לכל ק"ג משקל גוף)
העלייה תיהיה יותר "יבשה"
ותדבוק באורז, ולא בפתיתים.
אורז זה פחמימה מורכבת. פתיתים זה חיטה, לא פחמימה מורכבת.
פתיתים זו פחמימה מורכבת בדיוק כמו אורז.
 
מולקולת עמילופקטין שונה קיימת בחיטה, מאשר בקטניות כדוגמת אורז.

פתיתים עשויים מקמח לבן, והם לא שווי משקל ללחם לבן?
אל תנסה להמציא דברים שלא קיימים
לא נשאלת למקור הפחמימה, אלא למבנה המולקולרי שלה.
פתיתים ואורז שתיהן פחמימות מורכבות. זה שיש (לא בהכרח) העדפה לאורז מבחינות כאלו או אחרות, זה משהו אחר. זה לא הופך פתיתים לפחמימה לא מורכבת. גם לחם זו פחמימה מורכבת, ויש עוד הרבה דוגמאות.
 
אל תנסה להמציא דברים שלא קיימים
לא נשאלת למקור הפחמימה, אלא למבנה המולקולרי שלה.
פתיתים ואורז שתיהן פחמימות מורכבות. זה שיש (לא בהכרח) העדפה לאורז מבחינות כאלו או אחרות, זה משהו אחר. זה לא הופך פתיתים לפחמימה לא מורכבת. גם לחם זו פחמימה מורכבת, ויש עוד הרבה דוגמאות.
העמילן בחיטה מכיל פחמימות מורכבות, שחביבות מאוד על תזונאים. "מורכב" משמעותו שהפחמימות בחיטה מכילות פולימרים (שרשרות חוזרות) של סוכרים פשוטים וגלוקוז, בניגוד לפחמימות פשוטות, כגון סוכרוז, שהן מבנים חד-סוכריים (סוכר שאינו מתפרק לסוכרים קטנים יותר) ודו-סוכריים (מורכבים משתי מולקולות של חד-סוכר. סוכרוז הוא מולקולה דו-סוכרית שמורכבת משני חד-סוכריים, גלוקוז + פרוקטוז).

הדעה המקובלת, כמו זו של התזונאי או של משרד הבריאות, טוענת שכולנו צריכים להפחית את צריכת הפחמימות הפשוטות בצורת ממתקים או משקאות קלים, ולהגדיל את צריכת הפחמימות המורכבות.

מבין הפחמימות המורכבות שנמצאות בחיטה, 75% מהן הן יחידות גלוקוז מסועפות, עמילופקטין (Amylopectin), ו-25% הן השרשרת הלינארית של יחידות גלוקוז, עמילוז (Amylose). מערכת העיכול של האדם מעכלת את העמילופקטין והעמילוז באמצעות רוק ואנזים הקיבה עמילאז (Amylase). העמילאז מעכל את העמילופקטין ביעילות והופך אותו לגלוקוז.
הפחמימה המורכבת עמילופקטין משתנה במהירות לגלוקוז ונספגת בזרם הדם, ומשום שהיא מתעכלת ביעילות רבה יותר, היא האחראית העיקרית לעלייה ברמת הסוכר בדם, שנגרמת על-ידי חיטה.

מזונות פחמימתיים אחרים מכילים גם הם עמילופקטין, אבל הוא אינו דומה לעמילופקטין של החיטה. המבנה המסועף של פחמימה זה משתנה בהתאם למקור שלו. עמילופקטין C, שמקורו בקטניות, מתעכל בקושי וגורם לתחושות לא נעימות בבטן. העמילופקטין הלא-מעוכל מגיע אל המעי הגס, והחיידקים הסימביוטיים שחיים שם זוללים את העמילן הלא-מעוכל ומייצרים גזים כגון חנקן ומימן; כך נמנעת מכם האפשרות לעכל את הסוכרים.

עמילופקטין B נמצא בבננות ותפוחי אדמה; אף שהוא מתעכל ביתר קלות מעמילופקטין C, בכל זאת, הוא עמיד במידה מסוימת לעיכול. העמילופקטין שמתעכל בצורה הטובה ביותר, עמילופקטין A, נמצא בחיטה. בגלל העיכול הקל שלו הוא הפחמימה שמעלה בצורה המהירה ביותר את רמת הסוכר בדם, ולכן החיטה גורמת לעלייה זו במידה רבה יותר מאשר שעועית או צ'יפס. ניתן להתייחס לעמילופקטין A של מוצרי החיטה, מורכבים או לא, כסופר-פחמימה; כזו שמתעכלת בקלות ובמהירות, ושמשתנה לסוכר בדם בצורה יעילה יותר מכל המזונות הפחמימתיים כמעט, פשוטים או מורכבים.

משמעות הדבר היא שלא כל הפחמימות המורכבות שוות זו לזו, והחיטה שמכילה עמילופקטין A מעלה את רמת הסוכר בדם יותר מפחמימות מורכבות אחרות. אבל המשמעות הנוספת של התכונות שמאפיינות את פחמימה זו של החיטה, שמתעכלת בצורה ייחודית כל כך, היא, שהפחמימות המורכבות של מוצרי החיטה אינן טובות יותר, ולעיתים קרובות גרועות יותר אפילו מפחמימות פשוטות כגון סוכרוז.
 
העמילן בחיטה מכיל פחמימות מורכבות, שחביבות מאוד על תזונאים. "מורכב" משמעותו שהפחמימות בחיטה מכילות פולימרים (שרשרות חוזרות) של סוכרים פשוטים וגלוקוז, בניגוד לפחמימות פשוטות, כגון סוכרוז, שהן מבנים חד-סוכריים (סוכר שאינו מתפרק לסוכרים קטנים יותר) ודו-סוכריים (מורכבים משתי מולקולות של חד-סוכר. סוכרוז הוא מולקולה דו-סוכרית שמורכבת משני חד-סוכריים, גלוקוז + פרוקטוז).

הדעה המקובלת, כמו זו של התזונאי או של משרד הבריאות, טוענת שכולנו צריכים להפחית את צריכת הפחמימות הפשוטות בצורת ממתקים או משקאות קלים, ולהגדיל את צריכת הפחמימות המורכבות.

מבין הפחמימות המורכבות שנמצאות בחיטה, 75% מהן הן יחידות גלוקוז מסועפות, עמילופקטין (Amylopectin), ו-25% הן השרשרת הלינארית של יחידות גלוקוז, עמילוז (Amylose). מערכת העיכול של האדם מעכלת את העמילופקטין והעמילוז באמצעות רוק ואנזים הקיבה עמילאז (Amylase). העמילאז מעכל את העמילופקטין ביעילות והופך אותו לגלוקוז.
הפחמימה המורכבת עמילופקטין משתנה במהירות לגלוקוז ונספגת בזרם הדם, ומשום שהיא מתעכלת ביעילות רבה יותר, היא האחראית העיקרית לעלייה ברמת הסוכר בדם, שנגרמת על-ידי חיטה.

מזונות פחמימתיים אחרים מכילים גם הם עמילופקטין, אבל הוא אינו דומה לעמילופקטין של החיטה. המבנה המסועף של פחמימה זה משתנה בהתאם למקור שלו. עמילופקטין C, שמקורו בקטניות, מתעכל בקושי וגורם לתחושות לא נעימות בבטן. העמילופקטין הלא-מעוכל מגיע אל המעי הגס, והחיידקים הסימביוטיים שחיים שם זוללים את העמילן הלא-מעוכל ומייצרים גזים כגון חנקן ומימן; כך נמנעת מכם האפשרות לעכל את הסוכרים.

עמילופקטין B נמצא בבננות ותפוחי אדמה; אף שהוא מתעכל ביתר קלות מעמילופקטין C, בכל זאת, הוא עמיד במידה מסוימת לעיכול. העמילופקטין שמתעכל בצורה הטובה ביותר, עמילופקטין A, נמצא בחיטה. בגלל העיכול הקל שלו הוא הפחמימה שמעלה בצורה המהירה ביותר את רמת הסוכר בדם, ולכן החיטה גורמת לעלייה זו במידה רבה יותר מאשר שעועית או צ'יפס. ניתן להתייחס לעמילופקטין A של מוצרי החיטה, מורכבים או לא, כסופר-פחמימה; כזו שמתעכלת בקלות ובמהירות, ושמשתנה לסוכר בדם בצורה יעילה יותר מכל המזונות הפחמימתיים כמעט, פשוטים או מורכבים.

משמעות הדבר היא שלא כל הפחמימות המורכבות שוות זו לזו, והחיטה שמכילה עמילופקטין A מעלה את רמת הסוכר בדם יותר מפחמימות מורכבות אחרות. אבל המשמעות הנוספת של התכונות שמאפיינות את פחמימה זו של החיטה, שמתעכלת בצורה ייחודית כל כך, היא, שהפחמימות המורכבות של מוצרי החיטה אינן טובות יותר, ולעיתים קרובות גרועות יותר אפילו מפחמימות פשוטות כגון סוכרוז.
לא טענתי שכל הפחמימות המורכבות שוות זו לזו, וזה הרי ברור לי שלא.
טענתי שמבחינת ההגדרה המתבססת על מבנה אטומי, גם פתיתים וגם אורז נחשבות ל"מורכבות".
זה שיש מסלולים מטאבוליים שונים בפירוק הפחמימות האלו, זה משהו אחר.
אני גם דוגל בהתבססות על מקור פחמימתי איכותי יותר, דוגמת אורז וירקות שורש (בטטה, גזר, תפו"א).
אך בהגדרה ה"יבשה", פתיתים הם לא פחמימה פשוטה!
 
  • פותח/ת השרשור
  • #18
אנחנו קצת סוטים מהשאלה ..אז ההסכמה כאן זה לקצץ בפחמימה ועלייה בשומן כדי לקצץ בנוזלים אין צורך בירידה לניטרלי לחידוד המראה של השרירים בכל זאת אני כבר 3 חודש במצב של מסה אולי הגוף התרגל ?
 
אנחנו קצת סוטים מהשאלה ..אז ההסכמה כאן זה לקצץ בפחמימה ועלייה בשומן כדי לקצץ בנוזלים אין צורך בירידה לניטרלי לחידוד המראה של השרירים בכל זאת אני כבר 3 חודש במצב של מסה אולי הגוף התרגל ?
3 חודשים זה לא הרבה זמן.
 
מולקולת עמילופקטין שונה קיימת בחיטה, מאשר בקטניות כדוגמת אורז.

פתיתים עשויים מקמח לבן, והם לא שווי משקל ללחם לבן?
גבר תגיד , ראיתי שכוסמת זה גם נורא טוב זה טוב כמו אורז?
מה אתה אומר?.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית