נק' מוניטין:
2
אני כלכך מאושר לראות שישנם עוד אנשים שעוברים את זה יחד איתי ובאותה סירה איתי.. אני הייתי כמעט שנתיים על 7-8 אחוז שומן עם ורידים בבטן והיום אני 17 אחוז שומן ועליתי את זה בטיל בגלל בולמוסי אכילה, בדיוק היום חזרתי לתפריט ולאימוני כוח ואירובי.. אבל אני עדיין בדיכאון עמוק מזה.. עם יש לכם סקייפ או דרך כולשהי לדבר קצת ולעבור את זה ביחד לתקופה.. זה יעשה לי ממש טוב
ובגדול מאחל לכולנו בהצלחה כי בולמוסי אכילה זו התמכרות, וזו מחלה, וזה מלווה אותי כבר כמה חודשים והורס לי את החיים
נק' מוניטין:
1
טיפול בטופמקס עוזר - אומנם מדובר בתרופה לפירכוסים אבל היום אחת ההתוויות שלה היא לבולמוסי אכילה ,אכילה כפייתית ובולימיה נרבוזה ,
אין הגבלה לBMI בשימוש בתרופה (כמו רזין שניתנת מעל BMI 30) , כל עוד מדובר באדם בריא עם BMI מעל 19 אין בעיה לבקש טופמקס מהפסיכיאטר.
בהצלחה!
אין הגבלה לBMI בשימוש בתרופה (כמו רזין שניתנת מעל BMI 30) , כל עוד מדובר באדם בריא עם BMI מעל 19 אין בעיה לבקש טופמקס מהפסיכיאטר.
בהצלחה!
נק' מוניטין:
4,269
איך נראה התפריט היומי שלך אם נשים בצד את הבולמוסים?
נק' מוניטין:
4,269
נשמע סביר, מצטער אבל אני חושב שאתה צריך שוב להעזר באיש מקצוע, אם אתה אוכל תפריט נורמלי ועדיין סובל מבולמוסים.
קטונתי.
נק' מוניטין:
4,274
- ספרטה 302
האמת להגיד לך?לסבול את זה ולהתמודד עם התחושה.
לא הייתי מתאר את מה שהיה לי כבולמוס כי זה פשוט לא הפסיק ואכלתי ככה קבוע אבל בהתחלה תתחיל עם תפריט נקי לחלוטין,אחרי זמן מה כבר מתרגלים ומשם תתחיל לקבל את החופש של להוסיף קצת מתוק פה ושם ובחיטוב כמובן יש ימי העמסה שעוזרים.
לא הייתי מתאר את מה שהיה לי כבולמוס כי זה פשוט לא הפסיק ואכלתי ככה קבוע אבל בהתחלה תתחיל עם תפריט נקי לחלוטין,אחרי זמן מה כבר מתרגלים ומשם תתחיל לקבל את החופש של להוסיף קצת מתוק פה ושם ובחיטוב כמובן יש ימי העמסה שעוזרים.
נק' מוניטין:
15,109
- הטכניון
לא יעבוד, פשוט לא.
כמו שבן אדם שמפסיק לעשן לא מוריד בפעם אחת את הכל אלה יורד בהדרגה.
נק' מוניטין:
4,274
- ספרטה 302
כתבתי שזה יהיה פשוט?וכן יעבוד אבל לא יהיה נעים. ככל שתתן לגוף את המתוק הוא ירצה יותר,כנ"ל על סיגריות.
וכן עבד,חתכתי מתוק לחלוטין בלי צ'יט אחד במשך חצי שנה בתחילת האימונים ואחרי זה התחלתי לשלב טיפה עד שאני שולט בזה יותר
נק' מוניטין:
3,319
לאו דווקא, הרבה מעשנים שחדלו מלעשן עשו זאת "במכה" וזה עבד להם יופי. יש המאמינים שזאת הדרך העדיפה.
נק' מוניטין:
15,109
- הטכניון
ויש כאלו שעשו את זה ולא הצליחו להחזיק מעמד עם המחסור הגדול.
הסרת ההרגל מעורר טריגרים לאו דווקא בעקבות מחסור הניקוטין עצמו אלה השינוי בסדר היום יום.
נכון, לי אישית זה עבד בכמה התמכרויות בעבר.
אבל כפי שאמרתי ישנם גם אנשים יותר "חלשים" אשר לא יכולים להתמודד עם השינוי, וצריכים הדרגתיות.
לך תברר עם פסיכולוג או משהו למה זה. חייבת להיות סיבה.
בכל מקרה, אני יודע כמה זה קשה לסבול בולמוס. אבל תעשה דבר חכם עם הרבה כוח רצון.
הרבה כוח רצון.
מתחיל בולמוס? קח בקבוק מים 1.5 ליטר ושתה אותו, עד שאתה מתפוצץ. ואז לא תוכל להכניס כלום לפה
זה יהיה קשה בדרך ותרצה למות, אבל 10 דקות אחרי שתעשה את זה אתה תבין איזה תותח יצאת.
.אגב, מומלץ לקחת טיפה מלח על האצבע ולשים בפה אחרי זה, שלא יהיה חוסר איזון במלחים בדם.
מניסיון ארוך וכואב, אי אפשר להעביר בולמוס כאילו לא היה. פשוט לא. הוא משתלט עלייך לגמרי.
בכל מקרה, אני יודע כמה זה קשה לסבול בולמוס. אבל תעשה דבר חכם עם הרבה כוח רצון.
הרבה כוח רצון.
מתחיל בולמוס? קח בקבוק מים 1.5 ליטר ושתה אותו, עד שאתה מתפוצץ. ואז לא תוכל להכניס כלום לפה
זה יהיה קשה בדרך ותרצה למות, אבל 10 דקות אחרי שתעשה את זה אתה תבין איזה תותח יצאת.
.אגב, מומלץ לקחת טיפה מלח על האצבע ולשים בפה אחרי זה, שלא יהיה חוסר איזון במלחים בדם.
מניסיון ארוך וכואב, אי אפשר להעביר בולמוס כאילו לא היה. פשוט לא. הוא משתלט עלייך לגמרי.
שמע אני אגיד לך מדברים ששמתי לב אצלי אצל חברים:
א. אתה לא עסוק במהלך היום-יש לך זמן להיכנס למטבח ולהתעסק עם אוכל רצוי למצוא עבודה לימודים מקטין את השהות במטבח
ב. אתה לא אוכל מסודר.מספיק- אתה רעב וכשכבר אתה אוכל אתה לא מספיק להרגיש את השובע ואתה רק מנסה להשקיט את הרעב אוכל כל מה שיש עד שפתאום אתה שבע->כועס על עצמך ומרעיב את עצמך למוות->נכנס לאכול והמעגל נמשך
היי... גם אני סובל מהפרעות אכילה וממצב נפשי לא משהו. מזדהה איתך מאד. אני יכול להמליץ לך על טיפים שהתזונאית הפרטית שלי ממליצה כדי להסתדר עם זה:
1. לפני שאתה מתחיל את הבולמוס, תגיד לעצמך: "רגע! רק רגע!", ותלך לשתות כמה כוסות מים. אחרי שסיימת, תספור עד 10.
2. כמו שאחרים אמרו פה בתגובות, להרשות מתוקים מדי פעם. אולי תגיד לעצמך שכל יומיים מותר לך משהו מתוק במקום שייק חלבון/יוגורט כלשהו. אני מאד לא מאמין בשיטת ההתנזרות הטוטאלית, כי מנסיון שלי זה קצת לא אפשרי בדורנו.
3. האם אתה אוכל מספיק ירקות? זה עוזר לשובע.
4. אם כלום לא עוזר, אז המלצה: קח צלחת ותשים לעצמך חתיכה (ממש תחתוך עם סכין) של העוגה/שוקולד/מזון בולמוסי. שים לך בצלחת, תכין לך כוס תה/כוס קפה בצד, ותשב כמו בן אדם ותאכל. תהנה מזה. רוב הסיכויים שאחרי שתסיים את הצלחת ותסיים את השתייה החמה אתה תרגיש שזה מספיק. וגם אם לא, תקח עוד חתיכה קטנה. הקטע בבולמוסים הוא שבאמת לפעמים יש חשק לקצת 'חטאים', ובמקום להרשות לעצמנו חתיכה קטנה - אנחנו אוכלים את העוגה בעמידה כזה, כי זה יעני "אסור" אז אני עומד ולא יושב. ברגע שתהפוך את כל העניין למעין טקס, ושאתה רואה בעיניים שלקחת מנה טעימה אך צנועה בצלחת, אתה מקבל קצת פרופורציות. מקסימום תאכל קצת עוגה של 200 קל'. זה עדיף על פני חיסול המקרר בעמידה, משהו שעולה לי 5000 קל'.
1. לפני שאתה מתחיל את הבולמוס, תגיד לעצמך: "רגע! רק רגע!", ותלך לשתות כמה כוסות מים. אחרי שסיימת, תספור עד 10.
2. כמו שאחרים אמרו פה בתגובות, להרשות מתוקים מדי פעם. אולי תגיד לעצמך שכל יומיים מותר לך משהו מתוק במקום שייק חלבון/יוגורט כלשהו. אני מאד לא מאמין בשיטת ההתנזרות הטוטאלית, כי מנסיון שלי זה קצת לא אפשרי בדורנו.
3. האם אתה אוכל מספיק ירקות? זה עוזר לשובע.
4. אם כלום לא עוזר, אז המלצה: קח צלחת ותשים לעצמך חתיכה (ממש תחתוך עם סכין) של העוגה/שוקולד/מזון בולמוסי. שים לך בצלחת, תכין לך כוס תה/כוס קפה בצד, ותשב כמו בן אדם ותאכל. תהנה מזה. רוב הסיכויים שאחרי שתסיים את הצלחת ותסיים את השתייה החמה אתה תרגיש שזה מספיק. וגם אם לא, תקח עוד חתיכה קטנה. הקטע בבולמוסים הוא שבאמת לפעמים יש חשק לקצת 'חטאים', ובמקום להרשות לעצמנו חתיכה קטנה - אנחנו אוכלים את העוגה בעמידה כזה, כי זה יעני "אסור" אז אני עומד ולא יושב. ברגע שתהפוך את כל העניין למעין טקס, ושאתה רואה בעיניים שלקחת מנה טעימה אך צנועה בצלחת, אתה מקבל קצת פרופורציות. מקסימום תאכל קצת עוגה של 200 קל'. זה עדיף על פני חיסול המקרר בעמידה, משהו שעולה לי 5000 קל'.
נערך לאחרונה:
- פותח/ת השרשור
- #36
תודה רבה רבה לכם !
אעשה את הדברים האלו ואנסה את השיט של הבקבוק מים והמלח.
נק' מוניטין:
104
אני עם עבר של הפרעות אכילה אז אני לגמרי מבינה אותך.
לדעתי, הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין ממה הבולמוסים האלה נגרמים; מתי זה קורה? כשאתה רעב/מבואס/מתוסכל?
ברגע שתבין ממה זה נגרם תוכל לטפל בבעיה נקודתית.
הבעיה האמיתית היא לא הבולמוס, אלא המצב נפשי שמביא אותך אליו...
אתה רעב? תעצור רגע ותחשוב מה אתה הולך לאכול- עדיף שתשב ותאכל ארוחה מזינה אפילו אם זה לא בתפריט שלך.
אתה מבואס? תעשה משהו שאתה אוהב לעשות ולא קשור באוכל.
מתוסכל? תבין מה גרם לתסכול ותחשוב איך אתה פותר את זה. אוכל הוא לא הפיתרון.
לדעתי, הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין ממה הבולמוסים האלה נגרמים; מתי זה קורה? כשאתה רעב/מבואס/מתוסכל?
ברגע שתבין ממה זה נגרם תוכל לטפל בבעיה נקודתית.
הבעיה האמיתית היא לא הבולמוס, אלא המצב נפשי שמביא אותך אליו...
אתה רעב? תעצור רגע ותחשוב מה אתה הולך לאכול- עדיף שתשב ותאכל ארוחה מזינה אפילו אם זה לא בתפריט שלך.
אתה מבואס? תעשה משהו שאתה אוהב לעשות ולא קשור באוכל.
מתוסכל? תבין מה גרם לתסכול ותחשוב איך אתה פותר את זה. אוכל הוא לא הפיתרון.
נק' מוניטין:
12,027
אין ספק שמאחורי הבולמוסים נמצא צורך נפשי אחר ואם יש לך אפשרות לבדוק את זה בטיפול, זה הדבר הראשון שהייתי עושה.
אתה יכול לנסות טכניקות שונות להתמודד עם הבולמוסים אבל רוב הסיכויים שזה יצוף כל פעם מחדש עם וריאציות.
לרוב, הפרעות אכילה קשורות לסוגיות של שליטה. זאת הסיבה שאנשים שמקפידים ומודעים מאוד לתזונה שלהם עלולים להיות מועדים יותר לפתח הפרעות סביב סוגיית השליטה. זה יכול להתבטא גם בהפרעות אכילה אבל לא רק. באופן פרדוקסלי ככל שאתה מנסה יותר להיות בשליטה כך אתה תסבול יותר מבולמוסים.
המטרה שלך תהיה להרפות מהשליטה ולחפש את האיזון. תהליך כזה יכול לקרות מעצמו אבל לרוב צריך ליווי כדי להגיע לזה.
תהליך של ליווי (פסיכולוגי או אחר) יעזור לך להבין את הרצף שמוביל לבולמוס. מתי זה בדרך כלל מתחיל? מה מעורר את זה? ומה מספק את זה?
והאסטרטגיות שמוצעות חייבות לקחת בחשבון את הנתונים שמפעילים את הרצף אצלך.
אם אין לך אפשרות ללכת לייעוץ אישי הייתי מציעה לך להתחיל לכתוב לעצמך בכל פעם שזה קורה, אם אפשר אפילו במהלך או לפני. פשוט לכתוב לעצמך אסוציאטיבית, להציף כל מה שעולה בראש. הרעיון הוא לנסות לגרום לך להיות מודע יותר למה שעובר עליך.
זה אתגר קשה אבל ממש לא בלתי אפשרי ועובדה שהצלחת בעבר.
אתה יכול לנסות טכניקות שונות להתמודד עם הבולמוסים אבל רוב הסיכויים שזה יצוף כל פעם מחדש עם וריאציות.
לרוב, הפרעות אכילה קשורות לסוגיות של שליטה. זאת הסיבה שאנשים שמקפידים ומודעים מאוד לתזונה שלהם עלולים להיות מועדים יותר לפתח הפרעות סביב סוגיית השליטה. זה יכול להתבטא גם בהפרעות אכילה אבל לא רק. באופן פרדוקסלי ככל שאתה מנסה יותר להיות בשליטה כך אתה תסבול יותר מבולמוסים.
המטרה שלך תהיה להרפות מהשליטה ולחפש את האיזון. תהליך כזה יכול לקרות מעצמו אבל לרוב צריך ליווי כדי להגיע לזה.
תהליך של ליווי (פסיכולוגי או אחר) יעזור לך להבין את הרצף שמוביל לבולמוס. מתי זה בדרך כלל מתחיל? מה מעורר את זה? ומה מספק את זה?
והאסטרטגיות שמוצעות חייבות לקחת בחשבון את הנתונים שמפעילים את הרצף אצלך.
אם אין לך אפשרות ללכת לייעוץ אישי הייתי מציעה לך להתחיל לכתוב לעצמך בכל פעם שזה קורה, אם אפשר אפילו במהלך או לפני. פשוט לכתוב לעצמך אסוציאטיבית, להציף כל מה שעולה בראש. הרעיון הוא לנסות לגרום לך להיות מודע יותר למה שעובר עליך.
זה אתגר קשה אבל ממש לא בלתי אפשרי ועובדה שהצלחת בעבר.
