נק' מוניטין:
59,267
סרטון שיא עולם חדש בסקוואט 480 ק"ג - אנדרי מלניצ'ב
- פותח/ת השרשור PowerLifting
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
43,460
אם חובבן יעשה את ההקרבות הנדרשות הוא כבר לא יהיה חובבן.
נק' מוניטין:
16,104
לצערי ההקרבות בתחום הזה יותר ממה שמצפים , פשוט אין כסף בתחום ואתה רואה ספורטאים כמו לילבריג' מתחננים לחברות חלבון שיתנו להם ספונסר למרות שהוא בא ממשפחה עמידה ...
ובלי קשר מקווה שמתישהו יפסק כבר הבית זונות של ריבוי האיגודים
נק' מוניטין:
1,670
אני מתכוון בקטע של חומרים במינון של סוסים ולפנות בערך חצי מהיום שלך לאימונים ו/או אוכל. זה לא אומר שיש לך מה שצריך כדי להיות מקצוען
נק' מוניטין:
43,460
אז שוב, זה כבר הופך אותך ל-לא חובבן.
זה כן, אולי לא שיאן עולם.
נק' מוניטין:
4,596
נק' מוניטין:
59,267
- פותח/ת השרשור
- #26
יש תכנון להביא בחודשים הקרובים מונוליפט למכון שלי ואז יש סיכוי. אני, רצועות וראק, זה פשוט לא עובד.
נק' מוניטין:
13,984
מה נותן המונוליפט? שלא צריך ללכת אחורה?
נק' מוניטין:
16,661
בעזהי"ת
בראשית דברי ימי האולימפיאדה המודרנית, כמו שכולנו יודעים, היא נקבעה כמפגש לחובבים בלבד. ספורטאי היה נדרש להחזיק משרת עבודה רשמית כלשהי, על מנת להשתתף במשחקים. נדרשו שנים רבות עד שהחוק בוטל באופן רשמי, לאחר שבלאו הכי הפך להיות בדיחה כתובה על נייר ספר החוקים האולימפי - היות וכשספורטאי נמצא תחת מטריה ממשלתית, הוא יכול להעסיק את עצמו במשרת מוכר ארטיקים פעם בשבוע במכון וינגייט, כעלה תאנה המאפשר לו לקבל תמיכה פיננסית מלאה ועדיין להיחשב כחובב.
אז אכן אי אפשר להשתמש עוד בקריטריונים של תחילת המאה ה-20 לצורך האבחנה בין חובב ומקצוען, אבל לדעתי בהחלט יש צורך באבחנה כזו, בהחלט צורך בקריטריונים להפרדה בין עולמות ספורטיביים מנוגדים לחלוטין. הספורטאי החובב נמצא בעולם הספורט העממי, כחלק מחיי משפחה ואורח חיים בריא ופרודוקטיבי, והספורטאי המקצוען מקדיש את כל חייו ומקריב את עתידו לטובת ההישג הספורטיבי הנקודתי.
קו פרשת מים ברור בין העולמות, שמבהיר היטב את הפערים שהצגת כאן, הוא שימוש בסטרואידים ושאר פרמקולוגיה רעילה. אפילו כאן בישראל, כשהקו הזה נחצה, וספורטאים עוברים מרמת חובב לרמת מקצוען, הם מגיעים באחוז המוחלט של המקרים לשימוש בחומרים אקזוטיים ורעילים, הרבה מעבר לסתם טסטוסטרון מלאכותי, במירוץ חימוש ללא תחתית. ולמה לעזאזל שאדם בעל קריירה, משפחה ואחריות עצמית, יכנס למעגל קסמים עם עתיד מאוד מפוקפק בהיבט הרפואי, כדי להתקדם מסקוואט 250 ל-350?
בראשית דברי ימי האולימפיאדה המודרנית, כמו שכולנו יודעים, היא נקבעה כמפגש לחובבים בלבד. ספורטאי היה נדרש להחזיק משרת עבודה רשמית כלשהי, על מנת להשתתף במשחקים. נדרשו שנים רבות עד שהחוק בוטל באופן רשמי, לאחר שבלאו הכי הפך להיות בדיחה כתובה על נייר ספר החוקים האולימפי - היות וכשספורטאי נמצא תחת מטריה ממשלתית, הוא יכול להעסיק את עצמו במשרת מוכר ארטיקים פעם בשבוע במכון וינגייט, כעלה תאנה המאפשר לו לקבל תמיכה פיננסית מלאה ועדיין להיחשב כחובב.
אז אכן אי אפשר להשתמש עוד בקריטריונים של תחילת המאה ה-20 לצורך האבחנה בין חובב ומקצוען, אבל לדעתי בהחלט יש צורך באבחנה כזו, בהחלט צורך בקריטריונים להפרדה בין עולמות ספורטיביים מנוגדים לחלוטין. הספורטאי החובב נמצא בעולם הספורט העממי, כחלק מחיי משפחה ואורח חיים בריא ופרודוקטיבי, והספורטאי המקצוען מקדיש את כל חייו ומקריב את עתידו לטובת ההישג הספורטיבי הנקודתי.
קו פרשת מים ברור בין העולמות, שמבהיר היטב את הפערים שהצגת כאן, הוא שימוש בסטרואידים ושאר פרמקולוגיה רעילה. אפילו כאן בישראל, כשהקו הזה נחצה, וספורטאים עוברים מרמת חובב לרמת מקצוען, הם מגיעים באחוז המוחלט של המקרים לשימוש בחומרים אקזוטיים ורעילים, הרבה מעבר לסתם טסטוסטרון מלאכותי, במירוץ חימוש ללא תחתית. ולמה לעזאזל שאדם בעל קריירה, משפחה ואחריות עצמית, יכנס למעגל קסמים עם עתיד מאוד מפוקפק בהיבט הרפואי, כדי להתקדם מסקוואט 250 ל-350?
נק' מוניטין:
16,661
בעזהי"ת
להרעיל את עצמו, הוא יצטרך אם כך ואם אחרת. האם זה יעזור לו בהכרח? לרוב, לא. הוא יהיה חזק מאוד, אבל לא ברמה נדירה.
להרעיל את עצמו, הוא יצטרך אם כך ואם אחרת. האם זה יעזור לו בהכרח? לרוב, לא. הוא יהיה חזק מאוד, אבל לא ברמה נדירה.
אם יש אנשים שיעשו את זה בשביל שהם יוכלו ללכת עם גופיה ושיגידו "איזה ס!ס אתה עחי" ולהעלות תמונות לפייס ולקבל זיקפה מהתגובות שהם מקבלים (וזו לדעתי הסיבה שרוב המשתמשים מזריקים, הלא הרוב המכריע אינו מתחרה), אז גם ימצאו אנשים שיעשו את זה בשביל ללהתקדם ל 350 סקוואט.
נק' מוניטין:
16,661
בעזהי"ת
מכיר את תומר סלמה? ד"ר תומר סלמה? אולי לא, אבל אני כן. סיים בהצטיינות תואר שלישי, תוכל למצוא אותו בסגל של מכון ויצמן, איש מדע צעיר ומרשים. אה כן, הוא התחרה בדימונה, בעד 90. לא הטכניקה המרשימה ביותר, אבל תוצאות יפות מאוד. הנה לך דפוס של חובב, גם אם לתחרות חד פעמית. רואה אותו לוקח מתיל טרן רק כדי להסקביט 320? הלוטסטין? אולי רעל עכברים וזהו? ולמה לעזאזל. למה. בדבריך, אתה מעמיק עוד יותר את תיאטרון האבסורד שמתרחש כאן לנגד עינינו, ומבהיר היטב שלא כל זב חוטם יכול להיחשב כספורטאי חובב. אין ספק שהרבה יותר קל לחיות את העכשיו כאילו אין מחר, ולשגות באשליות שחשבונית המס לעולם לא תגיע. מילא מישהו עושה זאת בשביל הישגים בקליבר של טופ 50 בעולם. אבל בשביל להיות ראש לשועלים במדינה אלמונית במזרח התיכון, או גרוע מזאת: כדי להתגבר על רגשי הנחיתות הנסתרים בעקבות מראה חיצוני שקצת לא תואם את הפנטזיות משחר גיל ההתבגרות??
מכיר את תומר סלמה? ד"ר תומר סלמה? אולי לא, אבל אני כן. סיים בהצטיינות תואר שלישי, תוכל למצוא אותו בסגל של מכון ויצמן, איש מדע צעיר ומרשים. אה כן, הוא התחרה בדימונה, בעד 90. לא הטכניקה המרשימה ביותר, אבל תוצאות יפות מאוד. הנה לך דפוס של חובב, גם אם לתחרות חד פעמית. רואה אותו לוקח מתיל טרן רק כדי להסקביט 320? הלוטסטין? אולי רעל עכברים וזהו? ולמה לעזאזל. למה. בדבריך, אתה מעמיק עוד יותר את תיאטרון האבסורד שמתרחש כאן לנגד עינינו, ומבהיר היטב שלא כל זב חוטם יכול להיחשב כספורטאי חובב. אין ספק שהרבה יותר קל לחיות את העכשיו כאילו אין מחר, ולשגות באשליות שחשבונית המס לעולם לא תגיע. מילא מישהו עושה זאת בשביל הישגים בקליבר של טופ 50 בעולם. אבל בשביל להיות ראש לשועלים במדינה אלמונית במזרח התיכון, או גרוע מזאת: כדי להתגבר על רגשי הנחיתות הנסתרים בעקבות מראה חיצוני שקצת לא תואם את הפנטזיות משחר גיל ההתבגרות??
נק' מוניטין:
13,984
אותי הפתיע הפער בין תוצאת עילית לחובבנים.
לדוגמא ריצת 100, שיא העולם הוא 9.59 ואפשר למצוא רצים חובבים עם תוצאות של 11.5
שחיה השיא כ 48 שניות ותוצאת חובבים טובה היא באזור דקה ל 100 מטר
קפיצה לגובה 2.45 לעומת 170
מרתון 2:02 לעומת 2:30
סטייג׳ים בטור דה פראנס 5 שעות לעומת כ 8.
עכשיו ייתכן שזה חומרים או הקרבה גדולה להגיע לסקווט 300 או שבכלל אין מספיק אנשים שזה מעניין אותם
נק' מוניטין:
6,732
הייתי חייב 😆
סביר להניח שזה שילוב.
אגרסיביות ו(אולי) כמות החומרים בליפטינג לעומת ענפים יותר אירוביים היא שונה משמעותית.
100 מטר ריצה הייתי מגדיר איפהשהו באמצע וזה פחות מסתדר עם הטענה שלי.
נק' מוניטין:
4,150
לצערי אני חושב שזאת הסיבה האמיתית. זה לא שאין מספיק ספרוטאים, יש, אבל הרבה פחות משאר הענפים. בנוסף יש הקרבה גדולה מאוד בכל מה שקשור במראה חיצוני, שמרתיע מתאמנים מתחילים מלכתחילה.
אני מאמין שאם תעשה את ההשוואה עם הדיפת כדור ברזל למשל, התוצאות דווקא יהיו דומות לפווארליפטינג.
נק' מוניטין:
13,984
אני נוטה להסכים. בהנחה שדרישות הענף הם להיות 120 קילו בכושר, זאת אוכלוסיה מאוד מצומצמת. אני מניח שאצל שחקני פוטבול לשעבר אפשר יהיה למצוא תוצאות סקווט מרשימות.
נק' מוניטין:
4,596
זו הנחת יסוד שגויה.
פאוורליפטינג ממש לא דורש ממך להראות שמן או להיות 120 קילו, זה פשוט נוח יותר להזניח את המראה שלך ולתרץ את זה בפאוורליפטינג.
נק' מוניטין:
16,104
מסכים לחלוטין , כן קשה ליהיות על 12 אחוז , אבל בהחלט אפשר להתייצב על 15-16% שומן .
פשוט זה נוח לאכול שוקולד במקום לאכול לפי תפריט מדוד (מודה , גם אני חוטא בזה)
תראו תפריט של ספורטאים מהשורה , זה בעיקר ביצים , בשר , ש"ש , אורז , בטטות, שייקים
פחות זבל.
נק' מוניטין:
13,984
לא זאת הייתה הכוונה. אני מדבר על המרחק בין חובבן לתוצאת שיא העולם.
אם שיאן העולם הוא 120 קילו או יותר, הנחת היסוד שמי רוצה להתקרב לכך צריך להיות בממדים דומים.
יכול להיות (לא בדקתי) שהפער בין שיא העולם למשקל 90 קילו קטן יותר.
שרשורים דומים
