זה אמור לתת לך בתור מעסיק אינדיקציה מה היכולות של בן אדם.
בישביל זה אפשר;
1. לעבור פקולטה.
2. לסיים את התואר בכ"מ כי אין להם מה להפסיד. (במידה והם לקראת הסוף)
בוא נגיד ככה, כמעט אף אחד לא יודע במאה אחוז מה הוא עושה עם עצמו עד שהוא לא עושה את זה בפועל. בישביל זה אתה עושה תואר. תואר אמור לתת לך כיוון כללי וכלי להתקדם בחיים ולא מגביל אותך במידה שתחליט לעשות משהו.
אתה יכול ללכת למחקר ואתה יכול ללכת לעבוד כשכיר. אף אחד לא מונע ממך.
חוץ מהרווח הכלכלי, תואר זה גם בישבילך. לא רואה מישהו שנהיה טיפש יותר מלעשות תואר.
זה לא ממש נותן אינדיקציה, יש אוטודידקטים שהם אינטיליגנטים פי כמה מהאקדמאים, בסופו של דבר אתה בוחר אם אתה משיג את הערך המוסף מהתואר שלך או לא, יש אנשים שלומדים בשביל לעבור את המבחן ויש אנשים שלומדים בשביל ללמוד.
בסופו של דבר לשניהם יהיה תואר, אך ההבדל בניהם יהיה תהומי.
אתה בדרך כלל מבין שהתחום לא בשבילך רק כשאתה עוסק בו, לא לומד אותו, עוסק בו. יש הבדל עצום בפרקטיקה בין אם אתה לומד מקצוע ריאלי או הומני.
אני מאד בעד אקדמיה, אך לא בכל מחיר ולא לכולם, יש אנשים שפשוט מבזבזים שם את הזמן.
אסכם את זה ככה:
אנשים שעושים תואר בשביל כסף< אנשים שעושים תואר כי יש בהם תשוקה ללמוד משהו.
גם לעשות תואר במתמטיקה זה לא פרקטי בשיט, אבל לצאת עם ממוצע גבוה בתואר כולכך קשה מעיד המון.
וכלכלה ומשאבי אנוש נופליים איפשהוא במדעי הדשא, אז זה לא דוגמא. תארים שאין להם הכוונה ישירה לתעסוקה או מחקר הם בעייני לא תארים שאנחנו צריכים לדבר עליהם.
ללמוד משאבי אנוש זה פרקטי אם אתה רוצה להתעסק במשאבי אנוש, אותו דבר לגבי כלכלה.
ולא, ציון גבוה לא תמיד יתן אינדיקציה טובה על הבן אדם, יש הרבה אנשים שפשוט טובים בללמוד אבל בפרקטיקה הם לא שווים כלום.
אגב, מתמטיקה זה אחד התארים היותר פרקטיים ובוגרי מתמטיקה שווים המון המון במשק.