פסיכומטרי בתיכון

[ZzZeus]

חברת קידום הגיעה והסבירה על הפסיכומטרי וזה והם עושים קורס בחופש הגדול במחיר מוזל של 1900 אני חושב .
אני מתלבט אם להירשם כי מצד אחד זה טוב לסיים עם זה אבל מצד שני אני לא רואה את עצמי יושב כל הקיץ ולומד לזה.
לדעתכם זה שווה או שלא לחוץ ואפשר לחכות לאחרי צבא?

 

[hanan]

אם אתה לא רוצה ללכת לעתודה. תוותר, בלי להשקיע הרבה לא תוציא ציון מספיק טוב.

 

[tchcaphr]

מחזק את חנן. זה טוב רק לעתודה, שזה בעצמו מסלול שיש עליו חילוקי דעות, וזה ישרוף לך הרבה אנרגיה.

 

[Daniel Barack]

עשיתי בתיכון בדיוק כך עם חברת קידום (היה זוועה), ללא כוונה להירשם לעתודה, אלא מתוך רצון שלא "להתעסק" עם זה אחרי הצבא. אם יש לך זמן ללמוד ולהשקיע - אני דווקא בעד. זה יכול בהחלט לחסוך לך זמן אחרי צבא, ששם גם הראש לא הכי מרוכז ללימודים ובטח שזה גם יעלה יותר. אני הוצאתי ציון שהספיק לי להתקבל לתואר שרציתי ומעבר

נ.ב
כמעט כל התלמידים שלמדו איתי לפסיכומטרי לא עשו זאת למען רישום לעתודה

 

[painandgain1]

אני כרגע בכיתה י"ב ואני הייתי בדיוק במצב שלך.
גם אלינו הגיעה חברת קידום וסיפרה על הקורס המסובסד שלה. באותה תקופה לא רציתי לעשות עתודה אז חשבתי שהפסיכומטרי היה מיותר וויתרתי. השנה, בסביבות אמצע ינואר פתאום החלטתי שעתודה כן מתאימה לי וגיליתי שהמועד האחרון לגשת לפסיכומטרי הוא מועד אפריל. נרשמתי לקורס של קידום ברגע האחרון וניגשתי למועד אפריל האחרון.

בקיצור, מהניסיון שלי (עשיתי את הקורס בפברוארמאפריל) ושל ילדים מהשכבה (שעשו את הקורס בקיץ) אני יכול לומר לך כמה דברים:
1.תתעניין קצת בעתודה ותבדוק אם יש מסלול שמעניין אותך, אם כן אז אני חושב שכדאי שתיגש בספטמבר ומקסימום תוכל לשפר באפריל.
2.הקורס של הקיץ הוא זול כי הוא קורס מקוצר. זאת אומרת שפוסחים שם קצת על החומר. הקורס שאני עברתי הוא קורס יותר יקר אבל קורס מלא ואני חושב שזה עדיף. החברים שלי שעשו בקיץ כולם מתלוננים על ציונים לא משהו (בסביבות ה500).
3. לפי דעתי, המרצה שלך הוא פקטור שמאוד משפיע על הציון שלך. אם תעשה בקידום נסה להגיע למרצה בשם משה גלילי. הוא פשוט תותח.
4.מכיוון שעשיתי את הפסיכומטרי באמצע י"ב אני פספסתי מלא חומר חשוב במתמטיקה שמאוד היה לי קשה להשלים ונאלצתי לשלם המון כסף למורה פרטי כדי להשלים אותו.
5. בסופו של דבר פסיכומטרי זו חרישה רצינית אז תהיה מוכן לזה נפשית.
זה מה שאני יכול לומר פחות או יותר מהניסיון שלי. אני לא יכול לומר לך לעשות או לא לעשות כי לכל אחד מתאים משהו אחר בסופו של דבר. רק שלא יצא לך מצב כמו אצלי שהכל נחת עליי באמצע י"ב.

 

[ZzZeus]

תודה לכולם, החלטתי שכן.
למען האמת, לא ידעתי מה זה עתודה בכלל עד שכתבתם את זה והלכתי לבדוק מה זה, וזה דווקא נחמד.
מקווה שאני אגיד שזו הייתה החלטה טובה 😄

 

[Daniel Barack]

עתודה רק נראית נחמד
תשקול היטב ותחפור בנושא לפני שאתה מחליט
אני אישית לא בעד עתודה לרוב המקצועות מ1001 סיבות

 

[ZzZeus]

אני אישית לא בעד עתודה לרוב המקצועות מ1001 סיבות

סיבות עיקריות?

 

[Guy209]

עתודה רק נראית נחמד
תשקול היטב ותחפור בנושא לפני שאתה מחליט
אני אישית לא בעד עתודה לרוב המקצועות מ1001 סיבות

אפשר לדעת למה?

לפי מה שאני יודע זה די טוב, הצבא מממן את התואר (או חלק ממנו) ואתה בסוף מגיע לתפקיד שקשור בתואר שעשית (?)

 

[Daniel Barack]

על למה לא לעשות עתודה אני יכול להעביר הרצאה שלמה של שעתיים. אני לא נגד זה באופן מוחלט, פשוט זה הרבה יותר מורכב ומסובך ממה שמלש"בים תופסים וחושבים על זה. יש יתרונות וחסרונות ובין לבין יש גם את האינדיבודואל, שמה לעשות, בגיל 18 לא יודע מה זה אומר עתודה והאם זה יתאים לו במרוצת השירות וההתחייבות לכך, לא משנה כמה הצבא יסביר או יעודד בעניין.

 

[Guy209]

על למה לא לעשות עתודה אני יכול להעביר הרצאה שלמה של שעתיים. אני לא נגד זה באופן מוחלט, פשוט זה הרבה יותר מורכב ומסובך ממה שמל"שבים תופסים וחושבים על זה. יש יתרונות וחסרונות ובין לבין יש גם את האינדיבודואל, שמה לעשות, בגיל 18 לא יודע מה זה אומר עתודה והאם זה יתאים לו במרוצת השירות וההתחייבות לכך.

האם תוכל לפרט מעט על החסרונות הגדולים והמשמעותיים, לפי דעתך?

תודה:)

 

[Modiano]

אתם שוכחים שמה שרוב האנשים עושים בגיל 22-28 עתודאים כנראה לא יעשו, להתחייב ל3 שנות קבע לפני שאתה יודע מה זה צבא זה לא כזה קל ותמיד נכון.
הפלוס הגדול כעתודאי בצבא זה שנות הניסיון שאתה יוצא אחרי זה לאזרחות.


לדעתי כדי לחשוב על זה די הרבה לפני שאומרים כן או לא.

 

[Daniel Barack]

יתרונות ברורים, ושהצבא מדגיש אותם, בין היתר:
1. מימון רוב התואר.
2. שירות משמעותי בתפקיד רלוונטי וגם יציאה לקצונה (קבע, תנאים מועדפים וכדומה).
3. בגיל 18 אתה תהיה סטודנט טוב יותר ממה שתהיה אחרי הצבא - מה שנקרא "טרי".

זה טוב ויפה על הנייר, בפועל יש המון חסרונות עוד לפני הגיוס עצמו וחלק בזמן השירות:
1. אתה תהיה הסטודנט הכי צעיר וזה ירגיש מוזר.
2. חיי חברה - בספק ויהיו כאלה ומה יהיה איכותם ומשמעותם. תואר ראשון זה קשה ועמוס ואם אתה תהיה גם מחוץ לבית ותגור במעונות/דירה שכורה זה יקשה עוד יותר. אני לא מדבר על חברים מהתיכון שיעלמו לך לכל חור בארץ ואולי לא תתראה איתם הרבה זמן, אלא לרכישת חברים חדשים בזמן התואר (3-4 שנים ,תלוי מה תבחר ללמוד)
3. שירות שלאחר מכן - לא תמיד משתבצים בתפקיד מתאים או משמעותי. הצבא לא באמת צריך כמות כזו גדולה של עתודאים והרבה מהתפקידים לא ממש יתרמו לך הלאה, למרות שאתה בהחלט תתרום מעצמך לצבא. נכון, הצבא "הבטיח" את כל העולם עבורך, אבל בפועל זה לא יהיה כך. לנסו ולשחק על החלפת מקצוע או תפקיד כי זה "לא רלוונטי למקצוע" - לך תחפש, בשפה הכי אמיתית שאני יכול להגיד.
4. בגיל 18 אתה יודע בכלל אם אתה מסוגל או רוצה לשרת 6 שנים? 3 שנות סדיד בתור קצין צעיר בפז"ם אבל לא בגיל (חזרה לשירות בגיל 21-22, בזמן שכל החברים שלך משוחררים) ו3 קבע? זה לא שכל שנה שנתיים אתה תעשה "חושבים מחדש" והאם להמשיך את השירות ולחתום עוד, זה מראש 3 שנות קבע לא משנה מה.
5. קריירה צבאית לעתודאים? לא באמת, או במילים אחרות סכוי קלוש. עתודאי הוא ג'ובניק בהגדרתו ומבצע תפקידי מטה. במטה קשה להתקדם מבחינת תקנים ופז"ם, ככה שאתה יכול בהחלט למצוא את עצמך בגיל 30 עדיין תקוע בדרגת סרן ובלי הבטחה לקידום לרב-סרן.
6. תואר שני תו כדי שירות - לא במימון הצבא ועל חשבון הכסף והזמן שלך.
7. בהמשך לסעיף 3 - ניסיון מקצועי לרזומה - לא באמת כזה יעיל. זה בעיקר תלוי על אילו תפקידים תבצע, ומה הכישורים והיכולות שתרכוש ותשמש בהם במהלכם.

 

[ZzZeus]

@Daniel Barack מיותר לעשות את הפסיכומטרי אם לא אלך לעתודה לפי דעתך?

 

[Daniel Barack]

@Daniel Barack מיותר לעשות את הפסיכומטרי אם לא אלך לעתודה לפי דעתך?

ממש לא
רשמתי לך כבר שאם יש לך זמן ויכולת זה אפילו מבורך
תגמור עם זה עכשיו זה עדיף מלחפש את עצמך אחרי הצבא

 

[nznzsi]

יתרונות ברורים, ושהצבא מדגיש אותם, בין היתר:
1. מימון רוב התואר.
2. שירות משמעותי בתפקיד רלוונטי וגם יציאה לקצונה (קבע, תנאים מועדפים וכדומה).
3. בגיל 18 אתה תהיה סטודנט טוב יותר ממה שתהיה אחרי הצבא - מה שנקרא "טרי".

זה טוב ויפה על הנייר, בפועל יש המון חסרונות עוד לפני הגיוס עצמו וחלק בזמן השירות:
1. אתה תהיה הסטודנט הכי צעיר וזה ירגיש מוזר.
2. חיי חברה - בספק ויהיו כאלה ומה יהיה איכותם ומשמעותם. תואר ראשון זה קשה ועמוס ואם אתה תהיה גם מחוץ לבית ותגור במעונות/דירה שכורה זה יקשה עוד יותר. אני לא מדבר על חברים מהתיכון שיעלמו לך לכל חור בארץ ואולי לא תתראה איתם הרבה זמן, אלא לרכישת חברים חדשים בזמן התואר (3-4 שנים ,תלוי מה תבחר ללמוד)
3. שירות שלאחר מכן - לא תמיד משתבצים בתפקיד מתאים או משמעותי. הצבא לא באמת צריך כמות כזו גדולה של עתודאים והרבה מהתפקידים לא ממש יתרמו לך הלאה, למרות שאתה בהחלט תתרום מעצמך לצבא. נכון, הצבא "הבטיח" את כל העולם עבורך, אבל בפועל זה לא יהיה כך. לנסו ולשחק על החלפת מקצוע או תפקיד כי זה "לא רלוונטי למקצוע" - לך תחפש, בשפה הכי אמיתית שאני יכול להגיד.
4. בגיל 18 אתה יודע בכלל אם אתה מסוגל או רוצה לשרת 6 שנים? 3 שנות סדיד בתור קצין צעיר בפז"ם אבל לא בגיל (חזרה לשירות בגיל 21-22, בזמן שכל החברים שלך משוחררים) ו3 קבע? זה לא שכל שנה שנתיים אתה תעשה "חושבים מחדש" והאם להמשיך את השירות ולחתום עוד, זה מראש 3 שנות קבע לא משנה מה.
5. קריירה צבאית לעתודאים? לא באמת, או במילים אחרות סכוי קלוש. עתודאי הוא ג'ובניק בהגדרתו ומבצע תפקידי מטה. במטרה קשה להתקדם מבחינת תקנים ופז"ם, ככה שאתה יכול בהחלט למצוא את עצמך בגיל 30 עדיין תקוע בדרגת סרן ובלי הבטחה לקידום לרב-סרן.
6. תואר שני תו כדי שירות - לא במימון הצבא ועל חשבון הכסף והזמן שלך.
7. בהמשך לסעיף 3 - ניסיון מקצועי לרזומה - לא באמת כזה יעיל. זה בעיקר תלוי על אילו תפקידים תבצע, ומה הכישורים והיכולות שתרכוש ותשמש בהם במהלכם.

אני לצערי נאלץ לא להסכים איתך.

אני מסכים איתך לגביי הקטע של החיי חברה. אבל בוא נודה באמת, אף אחד לא בונה על זה בתור פקטור לתואר. אתה רוצה חיי חברה עשירים ומהנים, לך תעשה תואר במדעי הרוח או פסיכולוגיה, ימבה כוסיות וחבר'ה סטלנים מפה ועד תאילנד. בסופו של יום הסבל של המהנדס ישתלם $ והאלה שנהנו במכללה על חשבון פרויד ואריך פרום ימצאו את עצמם מתוסכלים בחיפוש עבודה, או בעבודה שלא תאפשר להם לסגור את החודש.
חברים באים והולכים, אף אחד במלא לא ישתין לכיוון שלך שהוא יתמסד למשפחה, ילדים וכו'...
ועדיף בגיל 18 לקבל החלטה חכמה מאשר לשבת בגיל 23 אחרי הצבא ורק לחפש כיוון אחרי שאתה חוסך כסף למועדפת, בין תחנת דלק לעבודות מלצרות מסריחות, בשביל להתקבל לאיזה מכינה באיזה אוניברסיטה שרק אז תבחן אם אתה מועמד בכלל לקריטריונים שלהם.

לדעתי כל מה שרשמת לא יעלה על היתרון המשמעותי בצבא וזה האפשרות לצבור ניסיון של הרבה שנים, מה שבאזרחות יהווה היתרון ענק, משמעותי ואפילו מכריע במציאת עבודה.
לא חסרים סיפורים של עתודאים, שנה לפני השחרור שכבר מקבלים הצעות עבודה (5 ספרות) מחברות מובילות שיודעות שמה שהם מקבלות זה מהנדס בעל ניסיון רב שעמד בפני אתגרים מורכבים מקצועים ואנושיים.
תאמין לי שאף מהנדס-עתודאי בצבא לא בונה על קריירה צבאית, ואם הוא כן בונה, אז ככה או ככה לא יהיו לו חיים רעים (התנאים בצבא סבבה, מהנדס מרוויח יפה (תואר ראשון צובר גמול שמביא איתו בונוסים, מימונים לדברים שבאזרחות הייתה חולם עליהם, ובאופן כללי צבא זה רשת בטוחה ויציבה...)

בקיצור- אם זה התחום שמעניין אותך, אני אומר לך על זה, אבל תהיה אחראי ותלמד להכיר שחוזה זה חוזה וברגע שחתמת - אתה שלהם, לטוב ולרע... ולדעתי, בעיקר לטוב.

 

[awe1]

מהפורום הבנתי שיש לא מעט מלגות לסטודנטים, האם "מימון מלא של התואר" עדיין רלוונטי במקרה הנ"ל?
(היתרון ברור, פחות כאבי ראש ועצבים)

 

[Daniel Barack]

אף אחד לא בונה על זה בתור פקטור לתואר.

זה בהחלט גם חשוב. גיל 18 זה גיל עדיין עדין. מה הבנאדם כבר הספיק לחוות ולדעת מהחיים שלו? להיות 3-4 שנים בלימודים ללא חיי חברה נוחים (לא מדבר על משמעותיים) זה גורם מגביל. זה חלק מהמגבלות של עתודה.

אתה רוצה חיי חברה עשירים ומהנים, לך תעשה תואר במדעי הרוח או פסיכולוגיה, ימבה כוסיות וחבר'ה סטלנים מפה ועד תאילנד

לא מסכים. יש הרבה חברה טובים ובחורות גם מדהימות במקצועות ריאלים. בתור בוגר טכניון בהנדסת תעשייה וניהול, הפקולטות של הנדסה, ובעיקר החוג שבו אני הייתי, היה רווי באנשים נהדרים ולא "חנונים" שרק מחפשים להיות מצטיינים בלי להסתכל ימינה ושמאלה.

חברים באים והולכים, אף אחד במלא לא ישתין לכיוון שלך שהוא יתמסד למשפחה, ילדים וכו'...

יש חברים שנשארים איתך גם הרב אחרי. התחלופה בחברים קיימת, כי היא נגזרת גם של מקומות בהם אתה עובד/לומד/מבלה וכד'.

ועדיף בגיל 18 לקבל החלטה חכמה מאשר לשבת בגיל 23 אחרי הצבא ורק לחפש כיוון אחרי שאתה חוסך כסף למועדפת

לאו דווקא חכמה. לא כל עתודאי מרוצה מההחלטה שקיבל, ואת זה אני יודע ממקורות ראשונים. יצא לי לדבר ואף לשרת ביחידה טכנולוגית בה רוב האוכלוסייה היא עתודאית במקורה (החל מאלו שרק סיימו קק"ץ וכלה בראש המחלקה שהוא אלוף-משנה), ולא כל אחד היה מרוצה, בעיקר גם ממהות התפקיד. מלבד זאת, אדם בן 21-22 שרק סיים תואר לא יודע מה זה צבא מה המהות, ההתנהלות והאם זה טוב לו והוא ירצה ויוכל להמשיך תחת המערכת גם לעוד 6 שנים.

ניסיון של הרבה שנים, מה שבאזרחות יהווה היתרון ענק, משמעותי ואפילו מכריע במציאת עבודה.
לא חסרים סיפורים של עתודאים, שנה לפני השחרור שכבר מקבלים הצעות עבודה (5 ספרות) מחברות מובילות שיודעות שמה שהם מקבלות זה מהנדס בעל ניסיון רב שעמד בפני אתגרים מורכבים מקצועיים ואנושיים.

גם פה, זה לא תקף לכל עתודאי. יש תפקידים יותר רלוונטים בתכולתם למקצועות באזרחות ויש שהרבה פחות.

 

[DMDaniel]

לפי מה שאני יודע, אל הקורסים לתלמידי תיכון בקידום (וכנראה גם בשאר המכונים שמציעים אותם) שולחים את המורים הכי פחות מנוסים/מוצלחים שלהם, אז קח את זה בחשבון.

 

[itay87]

יש לי המון מה להגיד בנושא, ודניאל אמר מילה במילה, נשאר לי רק להסכים...