הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

מידע למה לי מאמן?

MasterSplitter

משתמש משקיע
7,794
6,163
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
18,773
7,794
6,163
אני כותב בפורום כאן לא מעט שנים, החל מתחילת דרכי באימוני כוח, דרך התחרות הראשונה בדימונה ועד היום שאני גר בארץ אחרת (אוסטרליה) ומתחרה קבוע כאן מזה 4 שנים.

אם נסתכל על ההתפתחות של התחום, לפחות מנקודת מבט של הפורום - הכל התחיל מתוכניות בסיסיות, בזמנו החבר׳ה החזקים של הפורום היו שופפים 140~ לחמישיות וכל שבוע היו שוברים שיאים, עם הזמן החליפו תוכניות, חלקם התחילו להתחרות, חלקם החליפו ענף וחלקם פרשו.

כמה שנים קדימה, יש כבר למעלה מ10 חבר׳ה שמושכים 300+, 700 טוטאל זה משהו די שכיח, ובפורום רואים ע״ב שבועי אנשים שופפים 200 לחזרות. מה השתנה? התחום התפתח, תחרויות זה עניין שבשגרה (יש סביב 5-6 בשנה קרב 3 מלא) וכמעט לראשונה אי פעם יש יותר מאמנים עם נסיון בהכנת מתחרים בפאוורליפטינג, מאשר אצבעות על כף יד אחת.

מה לא השתנה? הראיה המכלילה של ״איך מתחזקים״. התשובה השכיחה שכמעט תמיד מתקבלת כאן בפורום -
SS-> חיטוב עם ליניארית -> טקסס -> 531 -> גלן / סמולוב / קורטא וכו׳.
גם אני הייתי ככה, עברתי תוכניות כל כמה חודשים, מקצה לקצה, מתוכניות מבוססות תדירות לתוכניות מבוססות תרגילי עזר לתוכניות מבוססות נפח. נכשלתי ונחלשתי 3 פעמים לפני שהצלחתי להתחזק פעם אחת.

מה חסר בתוכניות האלה? התאמה. יותר מזה - התאמה נכונה. בבנייה של תוכנית אימונים חשוב להסתכל על המון משתנים שעוזרים לשער את הנפח והתדירות שעובדים בו:
*גיל
*משקל
*אחוז שומן
*ותק באימונים
*כוח
*הסטוריית פציעות
*נקודות חלשות וחזקות
*טכניקה
*התאוששות ספציפית בכל תרגיל
*אורח חיים (עבודה, תחביבים)
*תזונה
*אלכוהול ו/או סמים
*חומרים

כל המשתנים הנ״ל, אפילו אחד מהם יכול לשנות לחלוטין את התכנון של התכנית מבחינת עצימות/נפח/תדירות.

מה שמשותף לכל התכניות ה״מוכרות״ - אף אחד מהן לא מתחשבת בכל המשתנים הללו. במקרה הטוב אם המתאמן קורא את הספר / מאמר הוא יכול לעשות חלק מההתאמות הללו, בהנחה שהוא מבצע אותן כמו שצריך. מנגד, קל מאוד להניח שאתה מבין עקרונות מסויימים ולהתאים את התכנית המוכנה ולהרוס אותה לחלוטין - קרה לי המון פעמים.

בעייתיות נוספת בתוכניות מוכנות, שיש להן תאריך תפוגה. באופן חד משמעי, בשלב מסויים תפסיק להתקדם, ואז השאלה מה הלאה? עוד תוכנית מוכנה? יותר מתקדמת? מה מגדיר את התכנית ״מתקדמת״? נפח? תדירות? עצימות? תרגילי עזר? זה סובייקטיבי, וכמובן משפיע אחד על השני. בשלב מסויים המתאמן יכנס ללופ של תכניות, כל אחת מתיימרת להביא את ״הבשורה״ ולפעמים משלה את המתאמן בטווח הקצר כי הנה הגביע הקדוש, שיאים נשברים בקצב, אבל אחרי כמה חודשים מפסיקים להתקדם, הולכים אחורה, נפצעים וכד׳ (לדוגמא השיטה הבולגרית).

עד כה, ציינתי את כל מה ש״לא בסדר״, עכשיו אני אציין מקרים שראיתי התקדמות פנומנלית מ0, ומה היום הגורמים לכך.
נתחיל ממקרי קיצון - תמיד יהיו בני 16-18 שהתחילו מגיל מוקדם ופשוט יתקדמו בכל תכנית שתתן להם, לעיתים יגיעו לכוח של מתאמן בן 30 עם כמה שנים נסיון. ככה זה שאתה בן 16, הורמונים בשמיים, התאוששות מקסימלית, בלי דאגות בחיים ובלי להחזיק משרה מלאה.
עכשיו למקרים היותר ״הגיוניים״ - חבר׳ה שהתחילו בלי הרבה נסיון, לא בגיל צעיר במיוחד, עם רמת כוח סבירה ולקחו מאמן מצויין.
בדר״כ התכנית תהיה משהו מאד סטנדרטי ומשעמם, הדגשים יהיו טכניים, התזונה תהיה בשליטה ומעקב והמטרה של התכנית תהיה ברורה עם מדדי ביצוע ידועים מראש.

מה כל כך שונה? למה מאמן יכול לגרום להצלחה כל כך גבוהה? כי המאמן כן לוקח בחשבון את כל המשתנים שרשמתי. יש לך אחריות כלפי אדם שאתה משלם לו, יש לך למי לפנות בשאלות, יש מי שיגיד לך כל הכבוד ויש מי שיגיד לך שאתה לא בסדר, הרבה אנשים שואלים כאן בפורום או בהודעות פרטיות או במכון שלהם שאלה נקודתית לדוגמא ״איך להתקדם?״ התשובה היא 100% תלויה במשתנים שרשמתי. מתאמן עם תכנית מוכנה מצד אחד מקבל X מידע, אבל הפידבק מאנשים יכול לחלוטין לנגוד את עקרונות התכנית, או את מצב המתאמן. במילים אחרות - העצות שהמתאמן יקבל יכולות להיות בעלות השפעה שלילית.

מנגד, הביצועים וההתקדמות שאני רואה תחת מאמנים טובים (בארץ ובאוסטרליה) היא חסרת תקדים לעומת מתאמנים מבוססי תכניות מוכנות. לאט לאט מאמנים מתקדמים ומוציאים ממש קבוצות של מתחרים לתחרויות שמביאים מעולות.

הבהרה - אין בפוסט כוונה לקדם שום מאמן ספציפי, יש מבחר מעולה בארץ וניתן להתרשם לבד. מי שמעוניין במאמנים נוספים אני יכול לקשר בכיף.
 
אם אני מתעסק בPL והקמתי תחרות במדינה בה אני גר, הצלחתי לגרום למצב שאנשים ירשמו אליה בתשלום שמגיע בסופו של דבר לכיסי לאחר ניכוי הוצאות כאלו ואחרות זה הופך אותי למקצוען?

אם כך אני חושב שאתה טועה ושהמצב לא כה רחוק כפי שאתה פוסק כאן .

אתה אולי איש עסקים מקצוען (ופה תלוי כמה כסף אתה מרוויח כי לתאר אנשי עסקים מוצלחים ומעצם המשמעות של המילה עסק צריך לבדוק כמה אתה מכניס) אבל אתה בהחלט לא אתלט מקצוען.

אם אתה עושה סקוואט בנץ ודדליפט בתחרויות וזאת החלק המרכזי של המשכורת שלך משמע, מזה את חי, אתה אתלט מקצוען.
(או ספונסרים וכו,)
 
אתה אולי איש עסקים מקצוען (ופה תלוי כמה כסף אתה מרוויח כי לתאר אנשי עסקים מוצלחים ומעצם המשמעות של המילה עסק צריך לבדוק כמה אתה מכניס) אבל אתה בהחלט לא אתלט מקצוען.

אם אתה עושה סקוואט בנץ ודדליפט בתחרויות וזאת החלק המרכזי של המשכורת שלך משמע, מזה את חי, אתה אתלט מקצוען.
(או ספונסרים וכו,)
זה שזאת ההגדרה על הנייר לא הופך אותה לכזאת שצריך לייחס לה חשיבות
מבחינתי שחקן כדורגל בליגה לאומית שמתפרנס מזה, לא יותר מקצוען מאושר , למשל.
וגם מה מגדיר אותך יותר מקצוען ממישהו אחר אם שניהם נחשבים מקצועונים לפי ההגדרה הזו? מי שמרוויח יותר? ואם אני מריה שארופובה שמרוויחה יותר מסרינה וויליאמס זה הופך אותה למקצוענית יותר ?
 
זה שזאת ההגדרה על הנייר לא הופך אותה לכזאת שצריך לייחס לה חשיבות
מבחינתי שחקן כדורגל בליגה לאומית שמתפרנס מזה, לא יותר מקצוען מאושר , למשל.
וגם מה מגדיר אותך יותר מקצוען ממישהו אחר אם שניהם נחשבים מקצועונים לפי ההגדרה הזו? מי שמרוויח יותר? ואם אני מריה שארופובה שמרוויחה יותר מסרינה וויליאמס זה הופך אותה למקצוענית יותר ?

בטניס בייחוד ובשאר הענפים ב-99% מהמקרים יש יחס ישיר וברור בין כמות הרווחים ורמת המקצועיות שלך וככה גם לכמעט כל אספקט אחר בחיים - מי שטוב מרוויח מזה, גם אם בארץ תחום מסויים ברמה נמוכה יש לך את כל העולם לפניך, מי שבאמת ברמה גבוהה ובעל פוטנציאל יממש את זה (ע״ע בניון, כספי ואפילו רוי ניסני).
כמובן שאין טעם להשוואות בין ספורטאים לא מהטופ, במצב כזה ההשוואות נעשות סתמיות.
 
זה שזאת ההגדרה על הנייר לא הופך אותה לכזאת שצריך לייחס לה חשיבות
מבחינתי שחקן כדורגל בליגה לאומית שמתפרנס מזה, לא יותר מקצוען מאושר , למשל.
וגם מה מגדיר אותך יותר מקצוען ממישהו אחר אם שניהם נחשבים מקצועונים לפי ההגדרה הזו? מי שמרוויח יותר? ואם אני מריה שארופובה שמרוויחה יותר מסרינה וויליאמס זה הופך אותה למקצוענית יותר ?

לא הבנתי איפה התבלבלת רשמתי, עיקר המשכורת שלך נכנס מהענף ספורט שלך.
אם אתה שחקן בלאומית אבל המשכורת שלך מהספורט משלמת לך שכר דירה וחשבונות אתה pro athlete.
ואם הזכרת את אושר , עיקר ההכנסה שלו כנראה מגיעה מהמכון ולא מהיותו פווארליפטר משמע אם תקח לו את המכון הפווארליפטינג לא ישלם לו את החשבונות משמע הוא חובבן
ושחקן בליגה לאומית מקצוען

לגבי איש עסקים ׳מקצוען׳ זה כבר רמת ההכנסה שלך...
 
כמעט כל ענפי הספורט שלא כוללים כדור מקשים מאד על הפרנסה הישירה מהם.
אין לי מושג אם וכמה מרוויח משקולן או קרוספיטר (להוציא ספונסרים שיכולים להיות מבוססים יותר על איך שאתה נראה מאשר כמה אתה מרים)
 
@Crossfiter הדרישה להתפרנס מהמקצוע פוסלת לא מעט ענפים ואוכלוסיות דוגמת תלמידי תיכון, קולג' וספורטאים שהחליטו לרדוף אחרי החלום שלהם על חשבונם.

לכן מבחינתי מי שמחזיק תוכנית אימונים, תזונה ומעטפת רפואית שמאפשרת לו להתחרות ברמה גבוהה ייחשב למקצוען בלי קשר האם הוא חי מזה או לא.

החלום שלי זה להגיע להכנסה פסיבית מספיק גבוהה שתאפשר לי רק להתאמן.
 
החלום שלי זה להגיע להכנסה פסיבית מספיק גבוהה שתאפשר לי רק להתאמן.
אני חושב שכרגע הגדרת את השאיפה של פחות או יותר כל מי שעוסק בספורט ואם נוריד את המילה "להתאמן" ונחליף אותה ב"...", הגדרת את השאיפה של פחות או יותר כל בן אנוש.
 
אני חושב שכרגע הגדרת את השאיפה של פחות או יותר כל מי שעוסק בספורט ואם נוריד את המילה "להתאמן" ונחליף אותה ב"...", הגדרת את השאיפה של פחות או יותר כל בן אנוש.
זה כבר ממש אוף טופיק אבל בהחלט יש כמות לא מועטה של אנשים שממשיכים לעבוד במרץ למרות שיכלו לפרוש
 
@Crossfiter הדרישה להתפרנס מהמקצוע פוסלת לא מעט ענפים ואוכלוסיות דוגמת תלמידי תיכון, קולג' וספורטאים שהחליטו לרדוף אחרי החלום שלהם על חשבונם.

לכן מבחינתי מי שמחזיק תוכנית אימונים, תזונה ומעטפת רפואית שמאפשרת לו להתחרות ברמה גבוהה ייחשב למקצוען בלי קשר האם הוא חי מזה או לא.

החלום שלי זה להגיע להכנסה פסיבית מספיק גבוהה שתאפשר לי רק להתאמן.

תלמידי קולג׳ ותיכון הם לא מקצוענים בגלל זה יש את המושג
To go pro
(אחרי שיצאתי מקולג או תיכון פה)

לגבי ״מבחינתי״ זה בסדר אתה יכול להגדיר סובייקטיבית גם שסוס הוא בעצם מזלג מבחינתך, זה לא יהפוך את זה לנכון בעולם האמיתי.
 
תלמידי קולג׳ ותיכון הם לא מקצוענים בגלל זה יש את המושג
To go pro
(אחרי שיצאתי מקולג או תיכון פה)

לגבי ״מבחינתי״ זה בסדר אתה יכול להגדיר סובייקטיבית גם שסוס הוא בעצם מזלג מבחינתך, זה לא יהפוך את זה לנכון בעולם האמיתי.
די מוזר שאתה צריך להסביר את אותו הדבר 5 פעמים, זה כאילו לאנשים יש בעיה בהבנה. מקווה שהצלחתי הפעם אחת אני נותן לך באן
 
אני חושב שהפער כאן הוא בין אורח חיים ״מקצועי״ לבין ספורט שהוא המקצוע שלך.

אני לא חושב שקיים ליפטר שמתפרנס בעיקר מלהרים, הרוב זו הכנסה עקיפה - אימון, סמינרים, ייעוץ וכד׳.

מנגד, הרבה ענפים אולימפיים הם גם כאלה.

אין צורך להתנצח על העניינים האלה, החובבנות של הענף זה מה שמושך כל כך הרבה מתחרים אליו, שחלקם בסוף מגיעים לרמה גבוהה.
 
אני חושב שהפער כאן הוא בין אורח חיים ״מקצועי״ לבין ספורט שהוא המקצוע שלך.

אני לא חושב שקיים ליפטר שמתפרנס בעיקר מלהרים, הרוב זו הכנסה עקיפה - אימון, סמינרים, ייעוץ וכד׳.

מנגד, הרבה ענפים אולימפיים הם גם כאלה.

אין צורך להתנצח על העניינים האלה, החובבנות של הענף זה מה שמושך כל כך הרבה מתחרים אליו, שחלקם בסוף מגיעים לרמה גבוהה.

רק שבענפים אולימפיים אתה מקבל משכורת מהמדינה שברוב המדינות (גם בישראל תתפלא) מספיקה לך כדי לחיות ולהתאמן ולהתחרות בלי לדאוג להכנסה נוספת.
אלו שמחליטים לאמן או לקחת ספונסרשיפ וכו׳ זה פשוט כי הם רוצים לקדם את עצמם ולהרוויח יותר כסף מהפרסום שלהם, אין לזה קשר לספורט חוץ מהעובדה שככל שהספורט יותר פופולארי ככה החסויות יהיה יותר גבוהות.

ואף אחד לא מתנצח פשוט יש פה הגדרה שידועה לכל העולם ואני גם לא מבין את הויכוח הזה.

והחובבנות של הענף גוררמת לאנשים שחיים בסרט לפשוט את הרגל יותר מאשר אלו שמגיעים לרמה הגבוהה.
 
@Crossfiter ברור שההגדרה שלך נכונה, בטח לגבי ענפים בהם יש מסגרת דוגמת אגודה/איגוד ומסגרת תחרותית .
מי שיחליט לשחק 10 שעות ביום כדורסל אבל המסגרת התחרותית שלו היא כדורסל בשכונה הוא לא מקצוען.
אבל אם נרחיב את המעגל לענפים כמו פאוורליפטינג, קרוספיט, איש ברזל (בשונה מטריאתלון אולימפי), השאלה הייתה לכמה אנשים יש את הפריולגיה להתאמן כמו "מקצוען" בצורה שמאפשרת להם למקסם את ההשגים הספורטיבים שלהם.
לגבי pl בארץ לדעתי התשובה היא אפס או קרוב לזה.
 
@Crossfiter ברור שההגדרה שלך נכונה, בטח לגבי ענפים בהם יש מסגרת דוגמת אגודה/איגוד ומסגרת תחרותית .
מי שיחליט לשחק 10 שעות ביום כדורסל אבל המסגרת התחרותית שלו היא כדורסל בשכונה הוא לא מקצוען.
אבל אם נרחיב את המעגל לענפים כמו פאוורליפטינג, קרוספיט, איש ברזל (בשונה מטריאתלון אולימפי), השאלה הייתה לכמה אנשים יש את הפריולגיה להתאמן כמו "מקצוען" בצורה שמאפשרת להם למקסם את ההשגים הספורטיבים שלהם.
לגבי pl בארץ לדעתי התשובה היא אפס או קרוב לזה.

הכל עניין של פופולאריות, בדרך כלל ספורט לא מגוון שלא דורש כישרון יהיה פחות פופולארי במיוחד בענפי ספורט אינדיוידואלים.
הקרוספיט עקף את הפווארליפטינג בסיבוב ואפשר לומר שהוא ׳קיים׳ מ2007 , איך אתה מסביר את זה? והנה יותר אנשים יכולים להתקיים מחסויות של קרוספיט מאשר פווארליפטר שמתקיים מחסויות של פווארליפטר שלא לדבר על זה שהקרוספיטרים המפורסמים באמת מליונרים היום בעוד ולא זכור לי פווארליפטר שהתעשר מהמקצוע...
 
הסיבה שפאוורליפטינג מושך כ"כ הרבה חובבנים היא בדיוק זו - ספורט לא מגוון שלא דורש כישרון... משמע, כל אחד יכול להתחרות.

אז נראה לי שלהתווכח על זה יכול להיות ממש מקל בגלגלים של הקהילה המדוברת.
 
נדב אני שואל ברצינות, ספורטאים (ישראלים) אולימפיים מקבלים שכר מהמדינה? אתה יכול לתת דוגמא?

זכורים לי המון כתבות על אנשים כמו קלגנוב, רוגל נחום ועוד רבים וטובים שקיבלו גרוש וחצי מהמדינה ולא יכלו להתקיים מזה. אולי אני טועה.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית