שאלה מקצועית לגבי מנחי עבודה ויחסי אורך מתח

[nyeoNi]

השורט הד הוא הדו מפרקי מבין השניים כמובן,
מה שאני מנסה להבין זה על פי היחסי אורך מתח, בשיפוע חיובי על ספסל אני מכניס את השורט הד למתח בשני המפרקים, מתח שבערך מגיע ל120% מהמצב הנטרלי שלו, ככה שהוא מספק בעצם המון כוח בתרגיל, אני יכול להבין אם הוא ממש פושט את הכתף ומכניס אותו מאוד קרוב לאי ספיקה פסיבית ולכן לפי היחסי א'מ הכוח שהראש הדו מפרקי יכול לספק פוחת, השאלה בעצם איך הלונג הד דווקא העיקרי בתרגיל אם בעצם אני מותח את השורט הד לא בצורה מוגזמת, מה שאמור להביא ליותר העמסת עבודה לראש הדו מפרקי.

השאלה השנייה שהיא מבחינתי העיקרית למה ב concentration curls כשאני מתחיל עם מעט כפיפה בכתף, או בכפיפה בפריצ'ר, שגם בעצם הכתף בכפיפה, מה שאומר שראש הקצר לא מתוח מהORIGIN שלו, אני דווקא עובד יותר על השורט הד? על פי הטענה שלו? כשבצעתי את התרגילים באמת הרגשתי יותר עבודה בשורט הד כשאני בכפיפה של הכתף, אבל מבחינת יחסי אורך מתח אני לא מצליח להבין איך זה נכון, הרי לאותו עיקרון אם אני עושה "הרמת עקבים" בעמידה ישרה אני עובד על הGASTRO אבל כשאני מבצע תרגילי "הרמת עקבים" בישיבה אני בעצם עובד על הSOLEUS כיוון שהגסטרו מכווץ בגלל הברך, איך עיקרון זה לא תקף לכפיפית מרפקים בפריצ'ר? הרי הכפיפה בכתף יוצרת לי ירידה במתח השריר הדו מפרקי ומשאירה את הראש הארוך במתח גבוה יותר שמעביר אליו את העמוס לא?

 

[nyeoNi]

עדיין רלוונטי 😃

 

[Michael Pichenuk]

שאלה א.
הבייספס הוא בעל שתי ראשים. האחד נאחז בcoracoid והשני במשטח המפרקי glenoid שתי הנקודות הללו הינם חלק ממבנה השכמה ושניהם נקודות אשר נמצאות מעל החיבור בין עצם הזרוע לעצם השכמה glenohumeral joint משמע ששני הראשים הם דו מפרקים.
לגבי מנח של כפיפת כתף בכסא כומר אתה מכניס את הבייספס למצב הביניים בעקומת אורך מתח כך שיהיה יותר קל לייצר כוח.
בהכנסה של הבייספס לאי ספיקה אקטיבית אתה צריך לכופף את הבייספס על שתי מפרקיו כפיפה במרפק וכפיפה בכתף.
או לחלופין פשיטה בכתף או פשיטה במרפק.
מי עובד יותר, גם emg לא יוכל לענות לנו על השאלה הזו. בשתי המצבים היכולת לייצר כוח קטנה כיוון שיש פחות או חפיפה מלאה בין הרקומים.
השאלה החשובה. מה אתה רוצה להשיג במצבים האלו?
לגבי השאלה השנייה. אתה מערבב שתי דברים. אתה מנסה להסיק על תפקוד של שתי שרירים שונים ופה מדובר על ייתרון מול חסרון מכני ולא אי ספיקה. הגסטרו יהיה בחסרון יחסי בישיבה בגלל המבנה שלו ובגלל שהוא דו מפרקי. הסולאוס יהיה בחסרון בעמידה בגלל המבנה והיכולת לייצר כוח

 

[nyeoNi]

שאלה א.
הבייספס הוא בעל שתי ראשים. האחד נאחז בcoracoid והשני במשטח המפרקי glenoid שתי הנקודות הללו הינם חלק ממבנה השכמה ושניהם נקודות אשר נמצאות מעל החיבור בין עצם הזרוע לעצם השכמה glenohumeral joint משמע ששני הראשים הם דו מפרקים.
לגבי מנח של כפיפת כתף בכסא כומר אתה מכניס את הבייספס למצב הביניים בעקומת אורך מתח כך שיהיה יותר קל לייצר כוח.
בהכנסה של הבייספס לאי ספיקה אקטיבית אתה צריך לכופף את הבייספס על שתי מפרקיו כפיפה במרפק וכפיפה בכתף.
או לחלופין פשיטה בכתף או פשיטה במרפק.
מי עובד יותר, גם emg לא יוכל לענות לנו על השאלה הזו. בשתי המצבים היכולת לייצר כוח קטנה כיוון שיש פחות או חפיפה מלאה בין הרקומים.
השאלה החשובה. מה אתה רוצה להשיג במצבים האלו?
לגבי השאלה השנייה. אתה מערבב שתי דברים. אתה מנסה להסיק על תפקוד של שתי שרירים שונים ופה מדובר על ייתרון מול חסרון מכני ולא אי ספיקה. הגסטרו יהיה בחסרון יחסי בישיבה בגלל המבנה שלו ובגלל שהוא דו מפרקי. הסולאוס יהיה בחסרון בעמידה בגלל המבנה והיכולת לייצר כוח

אז לפי מה שאתה אומר בתשובה א' אני צריך לשאוף לעבוד במנח ראשוני של פשיטה בכתף בעבודה על בייספס באופן קבוע, ליותר טווח תנועה, בלי קשר לאיזה ראש אני רוצה להשתמש יותר.

אז אין לי באמת דרך לנסות ולהיכנס לתרגילים שעובדים על ראש אחד יותר מהשני.
כיווון ששניהם דו מפרקים, ומסתיימים ברדיוס אין באמת מנחים שיכולים לגייס אחד יותר מהשני.
נכון?

 

[Michael Pichenuk]

אז לפי מה שאתה אומר בתשובה א' אני צריך לשאוף לעבוד במנח ראשוני של פשיטה בכתף בעבודה על בייספס באופן קבוע, ליותר טווח תנועה, בלי קשר לאיזה ראש אני רוצה להשתמש יותר.

אז אין לי באמת דרך לנסות ולהיכנס לתרגילים שעובדים על ראש אחד יותר מהשני.
כיווון ששניהם דו מפרקים, ומסתיימים ברדיוס אין באמת מנחים שיכולים לגייס אחד יותר מהשני.
נכון?

נכון, אין גם טעם לנסות לבודד , יכול לעבוד על הבייספס במנחים משתנים וביחסי אורך מתח שונים אבל זה רק במצבים מתקדמים לצורך גירוי נוסף לא לצורך בניית היפרטרופיה.