"החלפת מקורות אנרגיה"

[אני=]]

ראיתי סרטון של מאמן שטוען שניתן לשרוף שומן יותר מהר עם אוכלים בבוקר רק חלבון ושומן, ורק לקראת הערב להכניס פחממה לתפריט. הוא טוען שכך מאלצים את הגוף להחליף את מקורות האנרגיה שלו ולעבור לשרוף שומנים, להיות "בזבזני" בניצול הקלורי שלו ולהאיץ את המטבוליזם.
יש אמת בדבר?
(כמובן שאני משלבת גם ספורט.... אין פתרונות קסם ;)

 

[ליאמוש]

וואו. אני כלכך שמחה שיש מישהי שמזדהה איתי ושעוברת את אותו הדבר כמוני.
ועוד יותר כיף לשמוע שיש תקווה ושאפשר לעלות בקלוריות עוד קצת, אפילו ל1400, ואני לא צריכה לפחד שתהיה עלייה מטורפת במשקל.... .____.
וגם אם תהיה - אני אנווט אותה למקום טוב, וזו תהיה עלייה מבוקרת.
אני דיי סבבה עם איך שאני עכשיו, מבחינת משקל ו"היקפים", נקרא לזה ככה חחח, אבל בהחלט הייתי רוצה להתחטב ולהתחזק יותר. ובאופן כללי להיות יותר בריאה ופעילה.
בשביל זה אני אצטרך לאכול יותר כדי שתהיה לי אנרגיה לעשות ספורט!... 😃

קטן עלינו אחותי! ירדנו כל כך הרבה. נניח ועלינו קילו, מה זה בשבילנו לרדת? עכשיו אנחנו בבקרה ולפחות אנחנו יודעות מה לעשות מה לעשות כשזה קורה. אבל כן לעשות טוויסט כי תהיה חייבת להיות עליה אם נרצה או לא. לפחות של נוזלים בהתחלה. ואני 1.58 כולה. אז הנתונים שלנו די דומים. ואם אני יכולה לאכול 1400. את בוודאות יכולה להגיע.אם לא קצת יותר...ותחשבי שאם את פעילה אז אפילו יותר. אני אוכלת 1400 ואפילו לא מתאמנת.
אוכל זה החיים. אני מתבאסת שהקשר שלי איתו נהיה רע עם התהליך. אבל אני משתקמת. ותחשבי שבשבילי לאכול 1400 קלוריות זה מטורף. לפעמים אני לא יודעת איפה לדחוף אותם מרוב שהתרגלתי לככ מעט.

 

[אני=]]

קטן עלינו אחותי! ירדנו כל כך הרבה. נניח ועלינו קילו, מה זה בשבילנו לרדת? עכשיו אנחנו בבקרה ולפחות אנחנו יודעות מה לעשות מה לעשות כשזה קורה. אבל כן לעשות טוויסט כי תהיה חייבת להיות עליה אם נרצה או לא. לפחות של נוזלים בהתחלה. ואני 1.58 כולה. אז הנתונים שלנו די דומים. ואם אני יכולה לאכול 1400. את בוודאות יכולה להגיע.אם לא קצת יותר...ותחשבי שאם את פעילה אז אפילו יותר. אני אוכלת 1400 ואפילו לא מתאמנת.
אוכל זה החיים. אני מתבאסת שהקשר שלי איתו נהיה רע עם התהליך. אבל אני משתקמת. ותחשבי שבשבילי לאכול 1400 קלוריות זה מטורף. לפעמים אני לא יודעת איפה לדחוף אותם מרוב שהתרגלתי לככ מעט.

כנ"ל!! ב1200 אני שבעה בול, ו1400 זה קצת לדחוף, כמו בשבתות נניח או במפגשים חברתיים.... לכן אמרתי ש1700 זה מעל ומעבררר ומבחינתי בגדר חלום כרגע (או סיוט? חח)
אז מגניב חחח אנחנו ממש דומות... אני 1.57!
מסקרן אותי לדעת כמה ירדת וכמה זמן ארך התהליך...? אצלי היו שינויים קיצוניים לשני הכיוונים, וגם מנהסתם כל גוף מגיב שונה...(הייתי שולחת לך הודעה בפרטי אבל מסתבר שאני לא יכולה כי עדיין אין לי 30 הודעות בפורום... אין לי מושג מה הקשר, אבל O-K...)

 

[AviAmo]

ממש הלם תרבות בשבילי 1200 קלוריות ליום באופן קבוע, מעניין אותי מה התפריט הזה כולל? איך מרגישים מבחינת רעב/שבע? כוח במהלך היום?

 

[ליאמוש]

ממש הלם תרבות בשבילי 1200 קלוריות ליום באופן קבוע, מעניין אותי מה התפריט הזה כולל? איך מרגישים מבחינת רעב/שבע? כוח במהלך היום?

את האמת שגם ב800 קלוריות הייתי שבעה, פשוט צריך לדעת איזה מאכלים לבחור עם כמה שפחות דחיסות קלורית.
במקום אורז הייתי אוכלת לדוגמא כרובית/ברוקולי
במקום תפוח - תותים.
מעדנים דלי קלוריות כמובן ובעיקר ירקות.
אולי בגלל זה קשה לי 1400 קלוריות. כי אני אוכלת מאכלים בלי דחיסות קלוריות ואז נותרת עם מלא קלוריות.
אז עכשיו אני אוכלת 40/50/60 גרם אגוזים שתופסים לי איזה לפחות 300-500 קלוריות מהתפריט וכיף לי עם זה האמת.
ולגמרי יש שינוי בהרגשה. אני הרבה יותר אנרגטית. ופעילה. ובעבר פשוט לא. אתה נהיה עצלני בלי לשים לב ואין כוח לזוז אולי כי גם לא שמרתי כמו שצריך על ערכים

 

[elchonon]

ממש הלם תרבות בשבילי 1200 קלוריות ליום באופן קבוע, מעניין אותי מה התפריט הזה כולל? איך מרגישים מבחינת רעב/שבע? כוח במהלך היום?

שמעתי פעם שיש אנשים שהרעב והחולשה היא סוג של אינדקציה לירידה במשקל, וזה סוג של מהנה ההרגשה בגלל זה.
אני לעולם לא אבין את זה. אני מדמיין שה הרגשה לא טובה להיות על כמות כל כך קטנה של קלוריות, אני אוכל יותר מ 4000 ביום ואני שוקל רק 82.

 

[ליאמוש]

כנ"ל!! ב1200 אני שבעה בול, ו1400 זה קצת לדחוף, כמו בשבתות נניח או במפגשים חברתיים.... לכן אמרתי ש1700 זה מעל ומעבררר ומבחינתי בגדר חלום כרגע (או סיוט? חח)
אז מגניב חחח אנחנו ממש דומות... אני 1.57!
מסקרן אותי לדעת כמה ירדת וכמה זמן ארך התהליך...? אצלי היו שינויים קיצוניים לשני הכיוונים, וגם מנהסתם כל גוף מגיב שונה...(הייתי שולחת לך הודעה בפרטי אבל מסתבר שאני לא יכולה כי עדיין אין לי 30 הודעות בפורום... אין לי מושג מה הקשר, אבל O-K...)

1700 זה מטורף, אולי אז נדע מה בנים חווים במסה.
כי זה באמת לא יהיה קל.... אמלה ועוד הם אוכלים 2500+ גן עדן אמיתי של אוכל:lol: מצד שני לדעתי יהיה יותר גהינום עבורינו.

אף פעם לא הייתי רזה מקל. הייתי במשקל תקין אבל מלאה כזו. היה מה לתפוס במילים פשוטות.
ואז בצבא לקראת השחרור התזונה שלי התחילה להיות ממש גרועה וכל יום מצאתי את עצמי מזמינה ואוכלת בלי בקרה. ואז שהגעתי למשקל של 64 החלטתי לתפוס את עצמי בידיים ושיניתי לגמרי את התזונה. מתחילת אוגוסט עד נובמבר ירדתי 16 קילו, בלי ספורט, בלי שמירה על חלבון או ערכים בכללי, ככה שאני לא גאה בירידה הזו. לדעתי הרוב זה מסת שריר. ואז פשוט התחלתי לעלות קצת בקלוריות והירידה היא הרבה יותר איטית כי אני לא מתאמנת. אז המשכתי לרדת עוד 4 קילו לא במכוון, נטו מלעלות לאט לאט את הקלוריות, אז סך הכל 20 קילו פחות. ועכשיו אני כמובן שומרת על ערכים ואוכלת בצורה הרבה יותר טובה מפעם. זה עדיין לא שם אבל זה תהליך שקורה. ואני בטוחה שיסתדר בסוף

 

[אני=]]

ממש הלם תרבות בשבילי 1200 קלוריות ליום באופן קבוע, מעניין אותי מה התפריט הזה כולל? איך מרגישים מבחינת רעב/שבע? כוח במהלך היום?

חחח חתיכת שאלה.....
מבחינת רעב ושובע, אז אם אני על 1200 בדכ לא הולכת לישון רעבה, אבל על 1000 אני צריכה לבחור טוב מה אני אוכלת וב800 על פי רוב אני אלך לישון רעבה. (שלא נדבר על 500-300, אבל זה כבר חריג-ברמות-חריגות-ביותר)

יום רגיל של 1200 הולך בערך ככה:
בוקר: נסקפה, חצי תפוח.
ביניים: יוגורט 1.5% (150גר) + כפית צ'יה + חצי כפית דבש + כוס פייבר 1.
צהריים: מנת חלבון כלשהי (עד 200) 3 כפות פחממה (חצי כוס) + הרבההירבה מבושלים או חיים.
ביניים: פרי כלשהו, (בדכ החצי השני של התפוח מהבוקר ואולי עוד פרי קטן, נגיד קלמנטינה,) עוגית גרנולה (עד 50 קל),
ערב: חצי לחמניה/2 פרוסות לחם (עד 100 סהכ)+ ביצה כלשהי, 2 זיתים, כף גדושה גבינה, וירקות.
לילה: שוקו חם (מקקאו חצי כפית סוכר וקצת חלב,) ועוד משהו קטן ליד... (שוקולד אומשו)
החישוב הוא בערך כזה, לפי הסדר:

30+40+80+40+20+60+200+100+70+40+40+50+100+80+20+50+50+40+50

זה ממש משתנה מיום ליום. לפעמים יותר , לפעמים פחות.
אני מקווה שאני מחשבת נכון... פעם הייתי ממש ממש מדוייקת, אבל אחרי 5 שנים אני כבר יודעת פחות או יותר בעל פה ._.

מבחינת אנרגיה במהלך היום....
אממ
בדכ על 1200 אני סבבה לגמרי.
פחות מזה זה פחות אנרגיה 😃

1700 זה מטורף, אולי אז נדע מה בנים חווים במסה.
כי זה באמת לא יהיה קל.... אמלה ועוד הם אוכלים 2500+ גן עדן אמיתי של אוכל:lol: מצד שני לדעתי יהיה יותר גהינום עבורינו.

אף פעם לא הייתי רזה מקל. הייתי במשקל תקין אבל מלאה כזו. היה מה לתפוס במילים פשוטות.
ואז בצבא לקראת השחרור התזונה שלי התחילה להיות ממש גרועה וכל יום מצאתי את עצמי מזמינה ואוכלת בלי בקרה. ואז שהגעתי למשקל של 64 החלטתי לתפוס את עצמי בידיים ושיניתי לגמרי את התזונה. מתחילת אוגוסט עד נובמבר ירדתי 16 קילו, בלי ספורט, בלי שמירה על חלבון או ערכים בכללי, ככה שאני לא גאה בירידה הזו. לדעתי הרוב זה מסת שריר. ואז פשוט התחלתי לעלות קצת בקלוריות והירידה היא הרבה יותר איטית כי אני לא מתאמנת. אז המשכתי לרדת עוד 4 קילו לא במכוון, נטו מלעלות לאט לאט את הקלוריות, אז סך הכל 20 קילו פחות. ועכשיו אני כמובן שומרת על ערכים ואוכלת בצורה הרבה יותר טובה מפעם. זה עדיין לא שם אבל זה תהליך שקורה. ואני בטוחה שיסתדר בסוף

אימלההה את 44 זה תת משקל רציני!!
אני זוכרת כשהייתי 40 זה היה סיוט, אי אפשר לשבת או להישען על דברים כי הכל עצמות, וקר כל הזמן.... זה נורא. זה לא בריא ובטח שלא יפה.... :0

 

[ליאמוש]

חחח חתיכת שאלה.....
מבחינת רעב ושובע, אז אם אני על 1200 בדכ לא הולכת לישון רעבה, אבל על 1000 אני צריכה לבחור טוב מה אני אוכלת וב800 על פי רוב אני אלך לישון רעבה. (שלא נדבר על 500-300, אבל זה כבר חריג-ברמות-חריגות-ביותר)

יום רגיל של 1200 הולך בערך ככה:
בוקר: נסקפה, חצי תפוח.
ביניים: יוגורט 1.5% (150גר) + כפית צ'יה + חצי כפית דבש + כוס פייבר 1.
צהריים: מנת חלבון כלשהי (עד 200) 3 כפות פחממה (חצי כוס) + הרבההירבה מבושלים או חיים.
ביניים: פרי כלשהו, (בדכ החצי השני של התפוח מהבוקר ואולי עוד פרי קטן, נגיד קלמנטינה,) עוגית גרנולה (עד 50 קל),
ערב: חצי לחמניה/2 פרוסות לחם (עד 100 סהכ)+ ביצה כלשהי, 2 זיתים, כף גדושה גבינה, וירקות.
לילה: שוקו חם (מקקאו חצי כפית סוכר וקצת חלב,) ועוד משהו קטן ליד... (שוקולד אומשו)
החישוב הוא בערך כזה, לפי הסדר:

30+40+80+40+20+60+200+100+70+40+40+50+100+80+20+50+50+40+50

זה ממש משתנה מיום ליום. לפעמים יותר , לפעמים פחות.
אני מקווה שאני מחשבת נכון... פעם הייתי ממש ממש מדוייקת, אבל אחרי 5 שנים אני כבר יודעת פחות או יותר בעל פה ._.

מבחינת אנרגיה במהלך היום....
אממ
בדכ על 1200 אני סבבה לגמרי.
פחות מזה זה פחות אנרגיה 😃



אימלההה את 44 זה תת משקל רציני!!
אני זוכרת כשהייתי 40 זה היה סיוט, אי אפשר לשבת או להישען על דברים כי הכל עצמות, וקר כל הזמן.... זה נורא. זה לא בריא ובטח שלא יפה.... :0

אמלה כל הפתקים בטלפון שלי זה :
20+40+100 🤣

ולגמרי קר כל הזמן! ואני גם לא אוהבת את המראה החולני הזה. בגלל זה רוצה לעשות מסה ולעלות קצת מסת שריר ולהתחטב...
אבל עכשיו אני באפליקצית MyFitnessPal ומחשבת שם הכל. אין לי תפריט קבוע אלא אוכלת לפי ערכים ולפי מה שבא לי באותו יום. אז המגוון הוא ענק ולא נמאס אף פעם.

 

[elchonon]

אימלההה את 44 זה תת משקל רציני!!
אני זוכרת כשהייתי 40 זה היה סיוט, אי אפשר לשבת או להישען על דברים כי הכל עצמות, וקר כל הזמן.... זה נורא. זה לא בריא ובטח שלא יפה.... :0

כשהייתי חולה לפני כמה שנים וצנחתי למשקל מאוד נמוך בשבילי (64). חוויתי את כל זה. כואב לשבת על דברים קשים, כואב באמבטיה. הגמישות מפגרת, אין התנגדות. והייתי מתעייף מאוד מהר. זה סבל להיות בתת זונה, עדיף כבר להיות שמן לדעתי.

 

[אני=]]

שמעתי פעם שיש אנשים שהרעב והחולשה היא סוג של אינדקציה לירידה במשקל, וזה סוג של מהנה ההרגשה בגלל זה.
אני לעולם לא אבין את זה. אני מדמיין שה הרגשה לא טובה להיות על כמות כל כך קטנה של קלוריות, אני אוכל יותר מ 4000 ביום ואני שוקל רק 82.

4000!!! ._____________.

רק המספר הזה עושה לי סחרחורת...מעניין אותי לראות איך נראה תפריט *כזה* חחח

ובאמת בתקופה של הירידה הגדולה זה היה מסך של חולשה אינסופית.... בקושי הייתי מצליחה לדבר עם בני אדם, או להרדם, או להתעורר, או ללכת.... זה הפך לסוג של התמכרות שהתגמול הוא לראות כמה אני יורדת.
זה היה ממש רע.
וזה לא שחשבתי שאני שמנה מלכתחילה חחחח
דווקא ככל שירדתי יותר ככה חשבתי שאני יותר שמנה... משו הזוי.
אני חושבת שעדיין נשאר בי חלק מההתמכרות הזו של הירידה, רק שעכשיו אני לא חושבת שאהיה מטורפת מספיק (או מסוגלת פיזית) להחזיק את עצמי על פחות מ800......

אמלה כל הפתקים בטלפון שלי זה :
20+40+100 🤣

ולגמרי קר כל הזמן! ואני גם לא אוהבת את המראה החולני הזה. בגלל זה רוצה לעשות מסה ולעלות קצת מסת שריר ולהתחטב...
אבל עכשיו אני באפליקצית MyFitnessPal ומחשבת שם הכל. אין לי תפריט קבוע אלא אוכלת לפי ערכים ולפי מה שבא לי באותו יום. אז המגוון הוא ענק ולא נמאס אף פעם.

חחחח אמאאאאמא גם אני מחשבת בפתקים!!
זה כלכך רע. באלי להגיד לך להפסיק כי זה ממש גרוע וחרא וממכר! אבל נאה דורש - נאה מקיים, ולא משנה כמה פעמים ניסיתי להפסיק ולא הצלחתי, אז אני לא יכולה להגיד לך... :(
וגם אני אוכלת מה שבא לי... אבל מחשבת הכל... זה ממש הפרעת אכילה .___.
ובייחוד שאת בתת משקל...

 

[AviAmo]

פשוט מטורף הדבר הזה ומה זה גורם לאנשים לעשות, מדהים לראות את הכוח רצון שזה דורש כדי לצאת ממצבים כאלה.

כשהייתי חולה לפני כמה שנים וצנחתי למשקל מאוד נמוך בשבילי (64). חוויתי את כל זה. כואב לשבת על דברים קשים, כואב באמבטיה. הגמישות מפגרת, אין התנגדות. והייתי מתעייף מאוד מהר. זה סבל להיות בתת זונה, עדיף כבר להיות שמן לדעתי.

איכשהו אני גם חושב שלהיות שמן עדיף על המצב הזה, אבל אני בטוח שלצד השני יש את המגרעות שלו, אם זה כאבים במפרקים, להתנשף אחרי 3 מדרגות או לאכול 24 שעות ביום.

 

[אני=]]

כשהייתי חולה לפני כמה שנים וצנחתי למשקל מאוד נמוך בשבילי (64). חוויתי את כל זה. כואב לשבת על דברים קשים, כואב באמבטיה. הגמישות מפגרת, אין התנגדות. והייתי מתעייף מאוד מהר. זה סבל להיות בתת זונה, עדיף כבר להיות שמן לדעתי.

כן, זה נוראי. רק שזה עוד יותר נוראי שכביכול אתה בעצמך מביא את עצמך למצב הזה, ולא ממש רוצה לעלות למשקל תקין למרות כל הסבל... זה מצב פסיכולוגי ממש קשה.
מודה שאני עצמי הייתי בטיפול אינטנסיבי וצמוד כדי לעלות שוב במשקל. סוגשל פיטמו אותי חחח אבל התנהגתי יפה ושיתפתי פעולה כי ממש היה לי נמאס.

ועד היום זה לא קל... כי לפעמים אני מתחרטת על זה.... כי הרזון נתפס כמשהו חיובי.
מבחינתך תחשוב ש... מכריחים אותך להישאר למיטה למשך חודשים ולא להתאמן ולאבד את כל מסת השריר שבנית!

 

[ליאמוש]

4000!!! ._____________.

רק המספר הזה עושה לי סחרחורת...מעניין אותי לראות איך נראה תפריט *כזה* חחח

ובאמת בתקופה של הירידה הגדולה זה היה מסך של חולשה אינסופית.... בקושי הייתי מצליחה לדבר עם בני אדם, או להרדם, או להתעורר, או ללכת.... זה הפך לסוג של התמכרות שהתגמול הוא לראות כמה אני יורדת.
זה היה ממש רע.
וזה לא שחשבתי שאני שמנה מלכתחילה חחחח
דווקא ככל שירדתי יותר ככה חשבתי שאני יותר שמנה... משו הזוי.
אני חושבת שעדיין נשאר בי חלק מההתמכרות הזו של הירידה, רק שעכשיו אני לא חושבת שאהיה מטורפת מספיק (או מסוגלת פיזית) להחזיק את עצמי על פחות מ800......



חחחח אמאאאאמא גם אני מחשבת בפתקים!!
זה כלכך רע. באלי להגיד לך להפסיק כי זה ממש גרוע וחרא וממכר! אבל נאה דורש - נאה מקיים, ולא משנה כמה פעמים ניסיתי להפסיק ולא הצלחתי, אז אני לא יכולה להגיד לך... 😭
וגם אני אוכלת מה שבא לי... אבל מחשבת הכל... זה ממש הפרעת אכילה .___.
ובייחוד שאת בתת משקל...

הקטע הוא שאני לא רואה את עצמי מפסיקה.
אני לא רואה את עצמי מכניסה לפה משהו שאני לא יודעת מה הערך הקלורי שלו.
אני אולי בשונה ממך ממש לקחתי את זה קיצוני. גם בשישי שבת אני לא מסכימה לעצמי. ואני בטח ובטח שלא עושה צ׳יט. לא אכלתי חטיפים/ממתקים חודשים. למעשה לא אכלתי מאז שום דבר שנחשב לג׳אנק. לא נגעתי בשתיה מתוקה מאז מלבד מים. זה הבאסה. אני קיצונית לגמרי, ואני מנסה להשתחרר ולמצוא את האיזון.

 

[עזוב]

כשהייתי חולה לפני כמה שנים וצנחתי למשקל מאוד נמוך בשבילי (64). חוויתי את כל זה. כואב לשבת על דברים קשים, כואב באמבטיה. הגמישות מפגרת, אין התנגדות. והייתי מתעייף מאוד מהר. זה סבל להיות בתת זונה, עדיף כבר להיות שמן לדעתי.

גם אני הייתי שחיף.. הייתי חלש.. לא רוצה לחזור למקום הזה, בעזרת השם

 

[ליאמוש]

זה די מצחיק לומר אבל זה באמת נוראי. אני לא מצליחה לעשות כפיפות בטן, זה פשוט כואב לי. ובעבר הייתי עושה המון בגלל כושר קרבי.

 

[אני=]]

הקטע הוא שאני לא רואה את עצמי מפסיקה.
אני לא רואה את עצמי מכניסה לפה משהו שאני לא יודעת מה הערך הקלורי שלו.
אני אולי בשונה ממך ממש לקחתי את זה קיצוני. גם בשישי שבת אני לא מסכימה לעצמי. ואני בטח ובטח שלא עושה צ׳יט. לא אכלתי חטיפים/ממתקים חודשים. למעשה לא אכלתי מאז שום דבר שנחשב לג׳אנק. לא נגעתי בשתיה מתוקה מאז מלבד מים. זה הבאסה. אני קיצונית לגמרי, ואני מנסה להשתחרר ולמצוא את האיזון.

גם אצלי זה היה ככה.
תקשיבי יקירתי, אני קצת מכירה את הנושא באופן אישי ואני כמעט בטוחה שפיתחת קצת הפרעה באכילה...
טובבבב אם כבר פתחנו את זה, אז אני מתמודדת עם הפרעת אכילה של אנורקסיה. (בום.)
לי זה התחיל כי רציתי לאכול "בריא" אז הורדתי את כל הג'אנק (ואת כל מה שמסביבו,) ואז גם סבתא שלי נפטרה והיו לי מלא סיבוכים בחיים וממש התרסקתי, אז בכלל העפתי אוכל לגמרי...
בכל אופן לא הייתי נוגעת בכל מה שלא "בריא" וכל דבר הייתי מחשבת ברמה קיצונית... פניתי בעצמי (!) לטיפול וזה היה ממש ממש ממש קשה ולא ממש הועיל עד שהכניסו אותי לאשפוז. (ראו ערכים: "שקלתי 40 קילו", "300 קל ליום", "דחפו לי 2000-2300 קל' ליום שהובילה לעלייה של 2 קילו בשבוע", "טיפול אינטנסיבי צמוד" וכו חחח)
אני זוכרת שאחרי שהשתחררתי אחת המשימות שלי עם הדיאטנית היה לאכול פעם ביום חטיף / פיצה / מגנום / משהו שנתפס כ"לא בריא"..... כי זה פשוט היה משהו שהייתי חייבת לשבור בראש שלי, שלא מתים מזה, ולא משמינים מזה 200 קילו, וזה באמת באמת רגיל לחלוטין, ושלהימנע מזה גרם לי בזמנו להימנע מאירועים חברתיים ולהיות אומללה בודדה וחרדתית... (הייתי יוצאת עם חברות למסעדה ובוכה!!! או מביאה אוכל מהבית!!)
אז וואו, אני מאחלת לך שתצליחי לאכול במבה. או פיצה. או שוקולד. כי במבה ופיצה ושוקולד וכל הדברים האלה זה טעם החיים. ולא חייב לאכול כל יום פיצה, ולא חייב לאכול מגש שלם. 2 משולשים עם סלט טוב ליד זו ארוחת ערב מושלמת. 😛


*** אגב אני כמובן לא מאבחנת מקצועית ואני לא באה ממקום של לאבחן אותך חחח פשוט התסמינים האלה מדליקים לי מלא נורות אדומות....

*** ועוד אגב, שהטיפול הזה היה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי איי פעם בחיי. ממש קיבלתי את החיים שלי בחזרה.

 

[AviAmo]

גם אצלי זה היה ככה.
תקשיבי יקירתי, אני קצת מכירה את הנושא באופן אישי ואני כמעט בטוחה שפיתחת קצת הפרעה באכילה...
טובבבב אם כבר פתחנו את זה, אז אני מתמודדת עם הפרעת אכילה של אנורקסיה. (בום.)
לי זה התחיל כי רציתי לאכול "בריא" אז הורדתי את כל הג'אנק (ואת כל מה שמסביבו,) ואז גם סבתא שלי נפטרה והיו לי מלא סיבוכים בחיים וממש התרסקתי, אז בכלל העפתי אוכל לגמרי...
בכל אופן לא הייתי נוגעת בכל מה שלא "בריא" וכל דבר הייתי מחשבת ברמה קיצונית... פניתי בעצמי (!) לטיפול וזה היה ממש ממש ממש קשה ולא ממש הועיל עד שהכניסו אותי לאשפוז. (ראו ערכים: "שקלתי 40 קילו", "300 קל ליום", "דחפו לי 2000-2300 קל' ליום שהובילה לעלייה של 2 קילו בשבוע", "טיפול אינטנסיבי צמוד" וכו חחח)
אני זוכרת שאחרי שהשתחררתי אחת המשימות שלי עם הדיאטנית היה לאכול פעם ביום חטיף / פיצה / מגנום / משהו שנתפס כ"לא בריא"..... כי זה פשוט היה משהו שהייתי חייבת לשבור בראש שלי, שלא מתים מזה, ולא משמינים מזה 200 קילו, וזה באמת באמת רגיל לחלוטין, ושלהימנע מזה גרם לי בזמנו להימנע מאירועים חברתיים ולהיות אומללה בודדה וחרדתית... (הייתי יוצאת עם חברות למסעדה ובוכה!!! או מביאה אוכל מהבית!!)
אז וואו, אני מאחלת לך שתצליחי לאכול במבה. או פיצה. או שוקולד. כי במבה ופיצה ושוקולד וכל הדברים האלה זה טעם החיים. ולא חייב לאכול כל יום פיצה, ולא חייב לאכול מגש שלם. 2 משולשים עם סלט טוב ליד זו ארוחת ערב מושלמת. 😛


*** אגב אני כמובן לא מאבחנת מקצועית ואני לא באה ממקום של לאבחן אותך חחח פשוט התסמינים האלה מדליקים לי מלא נורות אדומות....

תודה על השיתוף.
אכן פיצה לדעתי יכול להיות ארוחת ערב מצויינת, המון חלבון.

 

[ליאמוש]

אני לגמרי מודעת. אני מתייחסת לדברים כיאילו הם הרשע הטהור בעולם ולא רואה את עצמי אוכלת אותם מתישהו. תיארת בדיוק את ההרגשה! כיאילו שברגע שאוכל אותם דברים רעים יקרו! ואני בהחלט מבואסת. אמרתי לך. הקשר שלי עם אוכל נהיה גרוע, אז אומנם הנה. עליתי מ800 ל1400 ואני אוכלת יותר. אבל לא מסוגלת לאכול דברים שנתפסים כלא בריאים או משמינים שאני מודעת שאין דבר כזה אוכל משמין. והתזונה שלי היא נקייה נטו. לא שיש בזה משהו רע. אבל לפעמים הג׳אנק הוא לנפש. ולחיות בקיצוניות זה אף פעם לא דבר טוב.

 

[אני=]]

תודה על השיתוף.
אכן פיצה לדעתי יכול להיות ארוחת ערב מצויינת, המון חלבון.

תודה.
אחרי 5 שנים אפשר לומר שהגרוע מכל די מאחוריי 😃
אבל זה משהו שחשוב לדבר עליו.

אני לגמרי מודעת. אני מתייחסת לדברים כיאילו הם הרשע הטהור בעולם ולא רואה את עצמי אוכלת אותם מתישהו. תיארת בדיוק את ההרגשה! כיאילו שברגע שאוכל אותם דברים רעים יקרו! ואני בהחלט מבואסת. אמרתי לך. הקשר שלי עם אוכל נהיה גרוע, אז אומנם הנה. עליתי מ800 ל1400 ואני אוכלת יותר. אבל לא מסוגלת לאכול דברים שנתפסים כלא בריאים או משמינים שאני מודעת שאין דבר כזה אוכל משמין. והתזונה שלי היא נקייה נטו. לא שיש בזה משהו רע. אבל לפעמים הג׳אנק הוא לנפש. ולחיות בקיצוניות זה אף פעם לא דבר טוב.

וואו, ליאם, שאפו עלייך על המודעות והרצון לצאת מזה!!!
בעצם אני קצת חוזרת בי, כי את מבינה שזה משהו שהוא לא 100% בסדר אז קצת קשה לסווג את זה כהפרעה... וזה הדבר הכי גרוע בעולם לסווג הפרעה למישהו שאין לו חחחח
מקווה שתצליחי לשחרר מזה לגמרי ולהגיע למצב של אכילה אינטואיטיבית וחופשית ולא לפי קלוריות, או בריא/לא בריא, כי זה כלכך מעייף ומיותר....
וכמה שתעשי את זה יותר מוקדם ככה יותר טוב. אל תתני לזה להשתרש!
ולפעמים ה"ג'אנק" הוא לא כזה "ג'אנקי" כמו שנדמה לנו... הנה, אבי אומר שבפיצה יש מלא חלבון חחחח

 

[ליאמוש]

תודה.
אחרי 5 שנים אפשר לומר שהגרוע מכל די מאחוריי 😃
אבל זה משהו שחשוב לדבר עליו.



וואו, ליאם, שאפו עלייך על המודעות והרצון לצאת מזה!!!
בעצם אני קצת חוזרת בי, כי את מבינה שזה משהו שהוא לא 100% בסדר אז קצת קשה לסווג את זה כהפרעה... וזה הדבר הכי גרוע בעולם לסווג הפרעה למישהו שאין לו חחחח
מקווה שתצליחי לשחרר מזה לגמרי ולהגיע למצב של אכילה אינטואיטיבית וחופשית ולא לפי קלוריות, או בריא/לא בריא, כי זה כלכך מעייף ומיותר....
וכמה שתעשי את זה יותר מוקדם ככה יותר טוב. אל תתני לזה להשתרש!
ולפעמים ה"ג'אנק" הוא לא כזה "ג'אנקי" כמו שנדמה לנו... הנה, אבי אומר שבפיצה יש מלא חלבון חחחח

תראי, אני מאוד נהנית לאכול בריא. אני מרגישה מאוד טוב(עכשיו,בעבר עם המעט קלוריות פחות חח)
אבל המעגל הזה של הספירת קלוריות ולשקול כל דבר ולא להכניס לפה משהו שאני לא יודעת את הערך הקלורי שלו,כן. זו הפרעה.
אני רוצה להגיע למצב שאני לא סופרת קלוריות. לאכול כשאני רעבה. לדעת לאכול במידה. להקשיב לגוף שלי ולמה שהוא צריך. לקחת את כל הכלים מהחיטוב הגרוע הזה ופשוט ליישם. להרשות לעצמי מידי פעם לאכול דברים שבא לי או שממש יש לי חשק. לחזור לאכול מאכלים של אמא. אולי לזה אני הכי מתגעגעת. הלוואי וזה יקרה בקרוב. אבל שוב פעם...זה תהליך. מישהו הזכיר לי שעד לפני חודשיים אכלתי 800 קלוריות. עכשיו אני ב1400. חודש הבא יהיה יותר טוב:)