הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

אשכול תמיכה נפשית ליציאה מחיטוב

אני=]

משתמש משקיע
4,022
3,085
נק' מוניטין:
4,104
4,022
3,085
ספייס רשל"צ
הצילו.
כפשוטו.
חח.
סתם, הכל בהומור. אבל באמת אני צריכה עידוד....
מוזר לי לאכול יותר מ1,000, וכל קלוריה נוספת מרגישה לי כמו....
חטא?
עונש?
לא יודעת.
לא בא לי בטוב.
זה מצב ממש גרוע, כי אפילו לפני שהגעתי לפורום הזה אכלתי יותר, והשיכנוע היה לעלות מ1200 ל1400...
עכשיו אני מנסה לאכול 1200 אחרי חודשים על 1000.... 🤦‍♂️

העניין הוא שאני שבעה ומסופקת מ1,000 אבל יודעת שזה לא טוב.
כל היום עובד סבבה ואז ב200 הקלוריות האחרונות אני הולכת עם עצמי מכות.
מנסה לדחוף אוכל בכח בזמן שהמוח שלי צורח "לאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!"
הצלחתי בינתיים להגיע ל1,200 רק בחמישי שעבר ואתמול. (בדם יזע ודמעות, יש לציין. ושישי ושבת לא נחשבים מבחינתי.)

בקיצור - תעזרו לי לשכנע את עצמי שיהיה לי יותר טוב על 1,200 :(
כי לבד אני לא מצליחה. וליאמוש המהממת עוזרת לי מלא, אבל אני צריכה עוד ._.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #21
*צינית
וסליחה.
לגבי ההודעה הפרטית ששלחת לי ברגע זה:


אני שם לב שזה קשה לך (כל עניין האוכל) ואני מנסה לעזור. את פשוט לא מוכנה לשמוע ולכן לוקחת את זה כ''כ אישי, רק שתהיי בעניינים שאני לא יכול להיות אחראי ל''רגשי'' שלך לא משנה כמה את בוכה, ברצינות. את צריכה לקבל טיפול אצל פסיכולוג אם את באמת בכית מההודעות שלי כאן. מצטער אם פגעתי איכשהו למרות שניסיתי לעזור מכל הלב עד לפני שאמרת לי שאני עושה נזק וזלזלת בעזרה שלי מרצון טוב. לא הגיוני שאני מנסה לעזור לבן אדם והוא מנפנף אותי בגסות ואז בא אלי בפרטי עם טענות. אם יש בעיה אני לא פסיכולוג. אני רק יכול לומר שאם לקחת את זה באופן כ''כ קשה אני מאוד מצטער.


הסיבה שאני לא מגיב על זה בפרטי זה כי זה רק ידרדר (זו סוג של אחריות לענות לך בפרטי על נושאים כאלו) נא לא לשלוח לי לשם הודעות.

(אני מכבדת את הבקשה שלך שלא אשלח לך הודעות לפרטי - ואגיב פה: )

חס ושלום, אני לא מנפנפת בגסות.
השתדלתי להיות הכי מנומסת ולהבהיר שאתה אמנם מנסה לעשות טוב, אבל אתה פחות בכיוון, ולכן ביקשתי שתחסוך ממני וממך עגמת נפש ולא תגיב עוד.
ושלחתי לך את מה ששלחתי בהודעה פרטית כי לא רציתי שכולם ידעו שדברים כאלה אשכרה עדיין גורמים לי לבכות. אבל גם את זה קצת חירבשת עכשיו. כולם כבר יודעים. (אתה עדיין יכול למחוק.)
רציתי רק לפתור את זה, ולא שזה יתפתח לעוד ריב מיותר.
מותר לך גם קצת להפעיל את הרגש ובאמת לבקש סליחה. זה לא יהפוך אותך לפחות גברי.
לפעמים לא צריך להעיף את האמת לפרצוף בצורה כלכך אכזרית, ובטח שלא בפורום כזה.
ובאמת-באמת שריסקת לי את הצורה.
אבל אל תדאג לי, אני אחיה. עברתי דברים גרועים מזה.



(עריכה: בסוף כן שלחתי לך הודעה פרטית. פשוט תענה שם, בשביל זה זה בפרטי, למען השם.)
 
נערך לאחרונה:
(אני מכבדת את הבקשה שלך שלא אשלח לך הודעות לפרטי - ואגיב פה: )

חס ושלום, אני לא מנפנפת בגסות.
השתדלתי להיות הכי מנומסת ולהבהיר שאתה אמנם מנסה לעשות טוב, אבל אתה פחות בכיוון, ולכן ביקשתי שתחסוך ממני וממך עגמת נפש ולא תגיב עוד.
ושלחתי לך את מה ששלחתי בהודעה פרטית כי לא רציתי שכולם ידעו שדברים כאלה אשכרה עדיין גורמים לי לבכות. אבל גם את זה קצת חירבשת עכשיו. כולם כבר יודעים. (אתה עדיין יכול למחוק.)
רציתי רק לפתור את זה, ולא שזה יתפתח לעוד ריב מיותר.
מותר לך גם קצת להפעיל את הרגש ובאמת לבקש סליחה. זה לא יהפוך אותך לפחות גברי.
לפעמים לא צריך להעיף את האמת לפרצוף בצורה כלכך אכזרית, ובטח שלא בפורום כזה.

אני ניסיתי לעזור לך ומהרגע הראשון התחלת עם המנגנון הגנה של ה''אתה צוחק עלי?'' כי אני מתעניין קצת יותר ופשוט המשכתי לעזור. לאחר מכן אמרתי דברים הגיוניים לחלוטין ואמרת לי שאני עושה נזק מאשר תועלת, אבל איך? בקטע פסיכולוגי התשובה לא התאימה לך? שוב. אני מנסה לענות על השאלות בקטע ריאלי ואם זה לא מתאים לך ואת מתחילה להתעצבן ולבכות או לא יודע מה, מצטער אבל אני לא אשם. (מנסה לענות על השאלה לא להיכנס לך למוח) לבקש סליחה על מה? שאני מבזבז חלק מזמני בכדי לעזור לאדם אנונימי והוא טוען שאני צוחק עליו ועושה נזק? סליחה. ולגבי האמת האכזרית לא יודע על מה את מדברת אבל אני לא מתכוון להדרדר לדברים כאלו בפרטי וצריך לענות לכזה דבר, לא באמת לוקח אחריות אין לי שמץ מי את והרושם שעשית עד עכשיו לא מדהים בקטע הזה.

אם נפגעת - סליחה.
 
תאכלי יותר ותעשי אירובי מה הסיפור הגדול? גם אם תיהיה על מאזן חיובי של 200 ק׳ במשך חודשים, כנראה תעלי גרם וחצי שומן אם בכלל אז ממה את מפחדת בדיוק?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #24
אני ניסיתי לעזור לך ומהרגע הראשון התחלת עם המנגנון הגנה של ה''אתה צוחק עלי?'' כי אני מתעניין קצת יותר ופשוט המשכתי לעזור. לאחר מכן אמרתי דברים הגיוניים לחלוטין ואמרת לי שאני עושה נזק מאשר תועלת, אבל איך? בקטע פסיכולוגי התשובה לא התאימה לך? שוב. אני מנסה לענות על השאלות בקטע ריאלי ואם זה לא מתאים לך ואת מתחילה להתעצבן ולבכות או לא יודע מה, מצטער אבל אני לא אשם. (מנסה לענות על השאלה לא להיכנס לך למוח) לבקש סליחה על מה? שאני מבזבז חלק מזמני בכדי לעזור לאדם אנונימי והוא טוען שאני צוחק עליו ועושה נזק? סליחה. ולגבי האמת האכזרית לא יודע על מה את מדברת אבל אני לא מתכוון להדרדר לדברים כאלו בפרטי וצריך לענות לכזה דבר, לא באמת לוקח אחריות אין לי שמץ מי את והרושם שעשית עד עכשיו לא מדהים בקטע הזה.

אם נפגעת - סליחה.

הבנתי.
שלא תטעה, אני מעריכה את הניסיון והנכונות לעזור.
ובכל זאת, היית צריך לעצור כשביקשתי.
סליחה אם הבהלתי אותך אומשו.
אני בנאדם מדהים וחזק, ושום תגובות כמו אלה לא ישברו אותי. אולי יגרמו לי רק לבכות.
אבקש למחוק את האשכול.

תאכלי יותר ותעשי אירובי מה הסיפור?

אל תתחילו שוב.

אל תגיבו פה פשוט.
רק תמחקו את האשכול הזה כבר.
 
הבנתי.
שלא תטעה, אני מעריכה את הניסיון והנכונות לעזור.
ובכל זאת, היית צריך לעצור כשביקשתי.
סליחה אם הבהלתי אותך אומשו.
אני בנאדם מדהים וחזק, ושום תגובות כמו אלה לא ישברו אותי. אולי יגרמו לי רק לבכות.
אבקש למחוק את האשכול.



אל תתחילו שוב.

אל תגיבו פה פשוט.
רק תמחקו את האשכול הזה כבר.

את אמרת שאני עושה נזק מתועלת ושאגיב ''רק אם יש לי משהו טוב לומר'' לא ממש ''ביקשת'' יותר עקצת אחרי שניסיתי לעזור. אני הייתי עוקצני רק לאחר שאת היית עוקצנית, לא פייר, מסכימה? בכל מקרה מקווה שזו הפעם האחרונה שאני מגיב כאן, אין לי מה להוסיף.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #27
כשמסתכלים מנק' המבט שלך, אכן יש משהו בדבריך.
מנקודת המבט שלי, לא התכוונתי לעקוץ. ושם הכל הידרדר.
סליחה שככה יצא. כמו שאמרתי לך, אני לא בקטע של לפתח יריבויות או לגרום לאנשים לפחד לעודד אותי.
פשוט אני הייתי בראש א' ואתה באת בראש ב'.
והתנגש. תאונות קורות.
ואם כבר באת ככה - אז בהחלט התפנה מקום למחילה ואני סולחת.

רק רוצה שהכל ייסגר ברוח טובה בלי נטירת טינה.
(בינתיים אני שמה לב שאתה זה ששם לי מוניטין שלילי. OK אתעלם.)
 
כשמסתכלים מנק' המבט שלך, אכן יש משהו בדבריך.
מנקודת המבט שלי, לא התכוונתי לעקוץ. ושם הכל הידרדר.
סליחה שככה יצא. כמו שאמרתי לך, אני לא בקטע של לפתח יריבויות או לגרום לאנשים לפחד לעודד אותי.
פשוט אני הייתי בראש א' ואתה באת בראש ב'.
והתנגש. תאונות קורות.
ואם כבר באת ככה - אז בהחלט התפנה מקום למחילה ואני סולחת.

רק רוצה שהכל ייסגר ברוח טובה בלי נטירת טינה.
(בינתיים אני שמה לב שאתה זה ששם לי מוניטין שלילי. OK אתעלם.)[/QUOTE]

המוניטין השלילי ניתן לפני כל הדרמה הזו. שניסיתי לעזור ועקצת, לא אחרי. אם את אומרת שאת מבינה אז אין צורך ''להתעלם'' אלא לקבל את זה ולהבין למה נתתי שלילי באותו רגע.

הכל טוב.
 
*צינית
וסליחה.
לגבי ההודעה הפרטית ששלחת לי ברגע זה:


אני שם לב שזה קשה לך (כל עניין האוכל) ואני מנסה לעזור. את פשוט לא מוכנה לשמוע ולכן לוקחת את זה כ''כ אישי, רק שתהיי בעניינים שאני לא יכול להיות אחראי ל''רגשי'' שלך לא משנה כמה את בוכה, ברצינות. את צריכה לקבל טיפול אצל פסיכולוג אם את באמת בכית מההודעות שלי כאן. מצטער אם פגעתי איכשהו למרות שניסיתי לעזור מכל הלב עד לפני שאמרת לי שאני עושה נזק וזלזלת בעזרה שלי מרצון טוב. לא הגיוני שאני מנסה לעזור לבן אדם והוא מנפנף אותי בגסות ואז בא אלי בפרטי עם טענות. אם יש בעיה אני לא פסיכולוג. אני רק יכול לומר שאם לקחת את זה באופן כ''כ קשה אני מאוד מצטער.


הסיבה שאני לא מגיב על זה בפרטי זה כי זה רק ידרדר (זו סוג של אחריות לענות לך בפרטי על נושאים כאלו) נא לא לשלוח לי לשם הודעות.
די להיות בכיין

יאללה
תתנשקו
 
אגב, הנה מישהו שהבין אותי.

הוא כתב שגם הוא צריך תמיכה, הוא מזדהה וזה יפה. אז? אני מנסה לעזור לא להזדהות. את ביקשת עזרה בתוך האשכול.
אני סתם מגיב כדי להראות לך שהנקודות שלך לא תופסות, באמת. אני עושה את זה לטובתך כדי שלא תחזרי על זה עם אנשים אחרים.
אם מישהו מנסה לעזור לך, תלמדי להבדיל בין העזרה לבין הפן האישי שלא מתאים.

אם אני אשאל מישהו מה צריך לעשות בשביל להשיג שרירים והוא יגיד לי ''תירשם לחדר כושר'' ואני נבהל מהמחשבה על חדר כושר (כי אני לא אוהב שהידיים שלי מתחספסות או מה שלא יהיה) זו אשמתו או אשמתי? הוא ניסה לעזור הבעיה האישית היא שלי. אם אני מבין את הטעות אני מתנצל וממשיך הלאה ולא ממשיך לעקוץ ב''אוקיי אני אתעלם!'' כאילו שאת הבחורה הבוגרת ואני הרשע. אמת זה מציק. אני מנסה להיות מאופק ולהבין אותך, אבל אין לי שליטה על כזה דבר.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #32
הוא כתב שגם הוא צריך תמיכה, הוא מזדהה וזה יפה. אז? אני מנסה לעזור לא להזדהות. את ביקשת עזרה בתוך האשכול.
אני סתם מגיב כדי להראות לך שהנקודות שלך לא תופסות, באמת. אני עושה את זה לטובתך כדי שלא תחזרי על זה עם אנשים אחרים.
אם מישהו מנסה לעזור לך, תלמדי להבדיל בין העזרה לבין הפן האישי שלא מתאים.

אם אני אשאל מישהו מה צריך לעשות בשביל להשיג שרירים והוא יגיד לי ''תירשם לחדר כושר'' ואני נבהל מהמחשבה על חדר כושר (כי אני לא אוהב שהידיים שלי מתחספסות או מה שלא יהיה) זו אשמתו או אשמתי? הוא ניסה לעזור הבעיה האישית היא שלי. אם אני מבין את הטעות אני מתנצל וממשיך הלאה ולא ממשיך לעקוץ ב''אוקיי אני אתעלם!'' כאילו שאת הבחורה הבוגרת ואני הרשע. אמת זה מציק. אני מנסה להיות מאופק ולהבין אותך, אבל אין לי שליטה על כזה דבר.

הבנתי את הנקודה שלך.
ואני מבינה עוד יותר שפספסת את הנקודה שלי... אבל זה באמת כבר לא חשוב.
אני מקנאה בך שאתה לא מבין אותי.
ואתה לא רשע. מיותר לחשוב שאני חושבת ככה.

אז אתה אומר להעלות ל1200?
 
הבנתי את הנקודה שלך.
ואני מבינה עוד יותר שפספסת את הנקודה שלי... אבל זה באמת כבר לא חשוב.
אני מקנאה בך שאתה לא מבין אותי.
ואתה לא רשע. מיותר לחשוב שאני חושבת ככה.

אז אתה אומר להעלות ל1200?

אני כן מבין אותך אני פשוט לא מסכים עם ההתנהגות הזו. לא יודע איזו נקודה פספסתי (אמרתי מה שאמרתי) אבל לא חשוב. אני מרגיש כאילו את מנסה להגן על משהו ואין לי שמץ מה זה, באמת.

ננסה לענות בעדינות:

אם את יורדת כרגע במשקל (כתבת בתחילת האשכול שאת יורדת במשקל כרגע בקצב איטי) ומעוניינת לעצור את הירידה הזו, כן תעלי ל1200. זו לגמרי החלטה אישית שלך אם את מעוניינת להפסיק את הירידה בהחלט יש מקום לעלות את הקלוריות, תנסי 1200 לתקופה ותראי איך את מסתדרת עם זה. פשוט מאוד וזה גם מה שאני עושה עם עצמי הרבה פעמים זה נקרא ניסוי וטעייה, תכירי את הגוף שלך.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #34
אני כן מבין אותך אני פשוט לא מסכים עם ההתנהגות הזו. לא יודע איזו נקודה פספסתי (אמרתי מה שאמרתי) אבל לא חשוב. אני מרגיש כאילו את מנסה להגן על משהו ואין לי שמץ מה זה, באמת.

ננסה לענות בעדינות:

אם את יורדת כרגע במשקל (כתבת בתחילת האשכול שאת יורדת במשקל כרגע בקצב איטי) ומעוניינת לעצור את הירידה הזו, כן תעלי ל1200. זו לגמרי החלטה אישית שלך אם את מעוניינת להפסיק את הירידה בהחלט יש מקום לעלות את הקלוריות, תנסי 1200 לתקופה ותראי איך את מסתדרת עם זה. פשוט מאוד וזה גם מה שאני עושה עם עצמי הרבה פעמים זה נקרא ניסוי וטעייה, תכירי את הגוף שלך.

תודה רבה!
😃
 
אין דבר כזה להיות מסופקת מ1000 קלוריות, את התרגלת ל1000 קלוריות ונמצאת במקום הנוח שלך. תודה על הקרדיט אבל השינוי בא ממך. ולצערי לא משנה כמה אעודד ואחזק אותך.בסופו של דבר את זו שתחליט אם לאכול את ה200 קלוריות הנוספות האלו או לא...
קל לי נורא לדבר אבל אציין שעברתי את אותן מלחמות שאת עוברת כרגע...הרגשתי לא בסדר עם עצמי ברגע שחרגתי.שזו טעות. שאני הולכת לעלות במשקל בשניה וחצי. שאני לא יודעת. הרגשתי גועל נפש עם עצמי. אבל תקפצי למים העמוקים ותתחילי לשחות...בנתיים את עומדת במקום ומחכה למי? למה? בנתיים את מצפה לתוצאות אבל רק סובלת מהדרך. די. אז אם את רואה שקצב העליה מהיר מידי תעצרי ותחזרי לאכול את ה1000 קלוריות שלך. אז תחזרי 5 צעדים אחורה ותחכי עד שתהיי מוכנה. אבל תתחילי. כולה 200 קלוריות שבהחלט יכולות להוסיף לך עוד קצת כיף לתפריט.
 
איך שאני מבינה את זה ישנו סיפור שאת מספרת לעצמך בהקשר הזה של התפריט והקלוריות, ומספרת אותו מספיק זמן כדי כמעט להתאחד איתו.

מה היופי? שאני תמיד יכולה להתחיל לספר לעצמי סיפור שונה. בהתחלה אני לא אאמין בו. בכלל. אבל ככל שאתמיד לספר את הסיפור החדש זה ישתנה, ואתחיל ממש להאמין בו. בדר"כ גם מגיע הרגע שבו אני לא מבינה איך יכולתי לחשוב בכלל אחרת.

את יודעת מה את צריכה לעשות ברמה הפרקטית. את לא באמת צריכה שמישהו יגיד לך להעלות 200 קלוריות. הבעיה היא לא ידע, אלא אולי נקרא לזה כוח.

תחשבי מה הסיפור החדש שאת רוצה לספר לעצמך - אולי שזה כיף ובריא לאכול יותר? אולי משהו כמו 'אני אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי ומזינה אותי/אותו בצורה שפויה'? או פשוט 'אני אוהבת לאכול. זה בריא לי לאכול' בכל פעם שניגשת לאכול ובפרט כשניגשת לקלוריות הנוספות האלה. .
לבחור את הסיפור המתאים לך זה כבר שלך. בטוחה שתמצאי משהו

*אצלי למשל כדי לצאת מהקומפורט זון של 'עצלנית חד"כ' שלא מוכנה לעשות פרצוף מתאמץ ומצנזרת כל מה שמשעמם אותה או קשה לה מדי, הייתי צריכה לספר לעצמי את האמת הבאה: את לא מעניינת אף אחד ואף אחד לא מעניין אותך. שימי *** ותעבדי קשה. וגם: אני אוהבת לעבוד קשה. וגם: אני חולה על ברזלים. היום אני ממש מאמינה לזה.
וכן, מדגמנת יופי של פרצופים מכוערים
 
  • פותח/ת השרשור
  • #37
איך שאני מבינה את זה ישנו סיפור שאת מספרת לעצמך בהקשר הזה של התפריט והקלוריות, ומספרת אותו מספיק זמן כדי כמעט להתאחד איתו.

מה היופי? שאני תמיד יכולה להתחיל לספר לעצמי סיפור שונה. בהתחלה אני לא אאמין בו. בכלל. אבל ככל שאתמיד לספר את הסיפור החדש זה ישתנה, ואתחיל ממש להאמין בו. בדר"כ גם מגיע הרגע שבו אני לא מבינה איך יכולתי לחשוב בכלל אחרת.

את יודעת מה את צריכה לעשות ברמה הפרקטית. את לא באמת צריכה שמישהו יגיד לך להעלות 200 קלוריות. הבעיה היא לא ידע, אלא אולי נקרא לזה כוח.

תחשבי מה הסיפור החדש שאת רוצה לספר לעצמך - אולי שזה כיף ובריא לאכול יותר? אולי משהו כמו 'אני אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי ומזינה אותי/אותו בצורה שפויה'? או פשוט 'אני אוהבת לאכול. זה בריא לי לאכול' בכל פעם שניגשת לאכול ובפרט כשניגשת לקלוריות הנוספות האלה. .
לבחור את הסיפור המתאים לך זה כבר שלך. בטוחה שתמצאי משהו

*אצלי למשל כדי לצאת מהקומפורט זון של 'עצלנית חד"כ' שלא מוכנה לעשות פרצוף מתאמץ ומצנזרת כל מה שמשעמם אותה או קשה לה מדי, הייתי צריכה לספר לעצמי את האמת הבאה: את לא מעניינת אף אחד ואף אחד לא מעניין אותך. שימי *** ותעבדי קשה. וגם: אני אוהבת לעבוד קשה. וגם: אני חולה על ברזלים. היום אני ממש מאמינה לזה.
וכן, מדגמנת יופי של פרצופים מכוערים

חח וואי מתה על הפרצופים האלה חחחח

ובינתיים מאז ש"שיחררתי" קצת,
עליתי 800 גרם. - כמעט קילו.
לוקח לי חודשיים לרדת קילו.
ועוד אני עדיין במעברים בין חדרי הכושר, אז לא הייתי באימון כבר שבוע.
אז התמונה לא כלכך אופטימית.
(אני מחכה למחר לראות את זה מתאזן כי אכלתי אתמול יחסית יותר פחממות, וגם גבינה מלוחה. אבל זה סיפורים שאני מספרת לעצמי כדי להישאר שפויה ולא להתמג'נן לגמרי.)
 
מאמינה שזה יתאזן. לא עולים כמעט קילו בשבוע עם פלוס קלורי יומי של 200 קלוריות. זה פשוט לא עובד ככה ואני מקווה שזה ברור לך. וזה בהנחה שזה פלוס ולא נייטרלי, הנחה מפוקפקת כשלעצמה

**כוונתי קילו אמיתי ויציב של שומן, לא נפיחות, נוזלים, מחזור, ווטאבר
 
חח וואי מתה על הפרצופים האלה חחחח

ובינתיים מאז ש"שיחררתי" קצת,
עליתי 800 גרם. - כמעט קילו.
לוקח לי חודשיים לרדת קילו.
ועוד אני עדיין במעברים בין חדרי הכושר, אז לא הייתי באימון כבר שבוע.
אז התמונה לא כלכך אופטימית.
(אני מחכה למחר לראות את זה מתאזן כי אכלתי אתמול יחסית יותר פחממות, וגם גבינה מלוחה. אבל זה סיפורים שאני מספרת לעצמי כדי להישאר שפויה ולא להתמג'נן לגמרי.)
את סתם אוהבת להגיד שאת עולה במשקל.
נשקלת אחרי שאת אוכלת בחוץ.מאוחר.הרבה פחמימות. בלי שום קשר לזה שעלית בכמות קלוריות ואת לאט לאט יוצאת מגירעון ודיברנו על זה שתהיה עליה מינימלית של נוזלים. תפסיקי לאכול סרטים(זה משמין)
עכשיו שיש לך גישה למשקל. תעשי ממוצע שבועי. אין שום סיכוי בעולם שאת עולה מ1200. די!
 
  • פותח/ת השרשור
  • #40
את סתם אוהבת להגיד שאת עולה במשקל.
נשקלת אחרי שאת אוכלת בחוץ.מאוחר.הרבה פחמימות. בלי שום קשר לזה שעלית בכמות קלוריות ואת לאט לאט יוצאת מגירעון ודיברנו על זה שתהיה עליה מינימלית של נוזלים. תפסיקי לאכול סרטים(זה משמין)
עכשיו שיש לך גישה למשקל. תעשי ממוצע שבועי. אין שום סיכוי בעולם שאת עולה מ1200. די!

האמת שלא אכלתי כזה הרבה פחממות. נזהרתי מזה ממש.
אכלתי כמה כפות של סלט , שביקשתי מראש בלי רוטב. היה בו גבינה בולגרית - אולי מזה?
ומשולש מפיצה אישית. (פיצה אישית. משולש. שזה שמינית פיצה אישית.) וחצי שקשוקה (ביצה 1 +רוטב.- שיש בזה פחממות.) וחתיכה ממש קטנה של לחם כדי לנגב את הרוטב שנשאר לי בצלחת. (אם אסחף אומר שהיה שם חצי פרוסת לחם.)
בסרט עצמו אכלתי 100 גרם אדממה ו3 חופני פופקורן בלבד (משומה הוא לא בא לי בטוב...)
ובמהלך היום עצמו אכלתי רק 550 קל' ועם כל הסידורים שעשיתי עם האופניים שרפתי 200 קל' לפי האפליקציה.
מאמינה שזה יתאזן. לא עולים כמעט קילו בשבוע עם פלוס קלורי יומי של 200 קלוריות. זה פשוט לא עובד ככה ואני מקווה שזה ברור לך. וזה בהנחה שזה פלוס ולא נייטרלי, הנחה מפוקפקת כשלעצמה

**כוונתי קילו אמיתי ויציב של שומן, לא נפיחות, נוזלים, מחזור, ווטאבר

ישמצב שעברתי את ה1200
אבל לא חושבת שעקפתי את ה1400...
ש1400 אמור להיות ניטרלי בשבילי...
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית