הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)
Resource icon

לוג שמחה

בסופו של דבר מלא מהכאבים האפשריים אפשר לפתור עם איזון בתוכנית האימונים בין שרירים נגדיים. לדוגמא, כמה חברים שלי היו עם כאבים במרפקים. הם לא עשו בייספס קרלז כדי "לא להיות מאלה". אמרתי להם לנסות לתקופה קצרה והכאבים נעלמו כמו קסם.
זו הייתה גם ההצעה של הפיזיו הראשונה שלי לגבי המרפקים, וזה עזר מעט. לבסוף גיליתי (וזה קרה רק לפני כמה חודשים) שדווקא השכמות שלי הן המקור העיקרי למרפקים מציקים. הצחוק עם הכיוון הזה הוא שהייתי עושה משהו של לחיצות, חלק חיצוני של מרפק מתחיל להציק, עוברת למשיכות, חלק פנימי מתחיל לכאוב, ואז שניהם שוקטים. כאפה מפה, כאפה משם, ואתה שוכח שאתה קיים. משהו כזה.
סתם חח
אבל זה באמת מה שקרה לא פעם.

ומשהו אומר לי שאת לא הולכת לבדוק את המקסימום שלך בדדליפט בזמן הקרוב
מי גילה לך? אתה עוקב אחריי או מה? 🥷
סתם. לא מתכוונת ולא ניסיתי משהו כזה אף פעם, ובטח שהתרחקתי מזה יחסית בשנה האחרונה.
יכול להיות שזה מה שהתכוונת, רק מוודא.
בדיוק.
אני אישית משתמש רק בלג פרס כדי לבודד את הקוואדס
לא התעקשתי לנסות הרבה, אבל לג פרס לא הצליח להיות לי נוח בברכיים בניסיונות אחרונים. נראה כבר.

נשמע שבאמת יהיה הכי בטוח עבורי (וגם זה לא יהיה ממש בטוח) לקחת מאמן שמבין עניין. אבל באמת שיש לי קצת עומס של דרישות תקציביות (בחיפושי דירה, ויודעת שהמעבר ישאיר לי מעט מאוד מרווח לתמרון בחודש-חודשיים הקרובים לפחות). מה גם שהתחלתי לשקול שוב לחזור לליאור האלוף (פיזיותרפיסט פרטי) ולכאורה זה קודם למאמן..

אוף. מכונת כביסה מה שהולך לי עכשיו במוח.
ובחייאת,תחזירי ל'לוג שנחוש להחלים'

לא מתאים לך שפה טרולית עתיקת יומין (עדיין)
מטרילת-על אני גם ככה. לא נורא שתצטרף לזה גם שפה הולמת 😇
ואחרון לעכשיו -
מרגשת אותי ממש ממש האכפתיות שנשפכת פה מאנשים שרובם המוחלט כלל לא מכיר אותי. תודה
 
שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שהחליט להפוך לב!דיבילדער״:

עדכון לוג: 10/09/20

אימון קודם השאיר אותי עם כאבים מהסוג שמשאיר אותך אימון ראשון מתעלל בחוג סטודיו כלשהו שעניינו אלפי חזרות של תרגילי בטן וישבן. כאב של שריר שאומר: "אני מרוטש" 🥷
אבל בקטע טוב (יחסית 😳).
אלו דומס שונים מעט מדומס של אימון כבד (שזה מעניין), והם הופיעו בעיקר בארבע ראשי לכל אורכו ורוחבו ובמרחיקי הירך.
הבוקר קמתי עם גב תחתון יחסית רגוע, אבל אז הגעתי למשרד (הפעם מצויידת בכרית חמה שהועילה בהחלט), ו- כבר אמרתי שהישיבה הורגת אותי?
השתדלתי לנוע ולעמוד ככל שניתן, אבל גם כך לא היה מזהיר. חוץ מזה היה דווקא כיף - הרמת כוסית אינטימית משהו של צוות המחלקה עם המנכ"ל, ומשימה שעובדת עליה כבר איזה שבועיים וככל הנראה אני כבר צועדת לקראת סיום שלה.

מה עוד פיזית? כאב של חבלה בנקודה כלשהי באזור פנים ברך שמאל, הפעם דווקא לא מניסקוס (ככל שמבינה). הנעליים שלי מעצימות אותו, ובלעדיהן רגוע יותר. לא דואגת הרבה ביחס לזה, אבל כן פוקחת עין.

אימון ערב קליל לגוף עייף ושבור

מסור dead stop
20*12*3
אמנם פחות מעמיס על גב תחתון, אבל העובדה שזה צד צד בזה אחר זה, וחזרות רבות, כן מצליחה להביא לעומס גדול ממה שתכננתי. אבל ניחא. לא דומה ללחץ של הבנט אובר רואו. בכל אופן מניחה לזה עכשיו ועוברת לפולי.

חתירה בפולי אחיזה צרה בישיבה
41*8*3
תכלס גם מפעיל לחץ.

מכרעים בהליכה
18*20*2
המוט על הטרפזים שכהרגלם תפוסים וזה מכאיב. יש מצב עדיף לי להתרחק קצת מהתרגיל הזה אלא אם כן ללא משקל, כי היציבות שלי ממש לא מדהימה בכללי, וזה פחות מיטיב לברכיים והקרסוליים שלי. ובמקום זה, עוד קצת תרגול פרופריוספטיבי והתקדמות הדרגתית כך שארגיש בטוח ויציב עם זה.

מכרע בולגרי מ.ג.
12*3
פוקוס על מיינד-מאסל קונקשן. וזה כיף סה"כ. לנסות למצוא את החזרות האפקטיביות כמה שיותר מוקדם ולשחוט את השריר בלי משקל נוסף.

Reversed hypers
12*3

פשיטת מרפקים בכבל
32*8*2

בטן סטטי כושל משהו - שני סטים

כפיפת מרפקים במכונת כסא כומר
15*2
והצלחתי להכאיב לבייספס (יענו כאב מהסוג הטוב, של שריר מתאמץ), שזה נדיר מאוד!! (האמות אצלי נורא משתלטות וזה). מתרגשת.
יוצאת מהחדכ"ש ואפילו קצת פאמפ 😭
וזה עוד רק שני סטים 😭😭


- היום ההשקעות הקלוריות שלי לא היו חכמות מאוד. בעיקר הרבה שוקולד אגוזים. יאמר לזכותי אבל שהגעתי למכסת החלבון שלי + כ-700 גרם ירקות, שזה לא המון אבל לא רע בכלל.
למרות זאת, שוב הגעתי הביתה תוהה איך להכניס את 100 ומשהו הקלוריות האחרונות, והאם לא עדיף כבר לוותר. אבל לא! בגבורה ובעיזוז אעמוד בהחלטה שלי לחזור לנייטרלי.

- בתוך אווירת הגעגוע הכללית שחופפת עליי, התעורר בימים האחרונים געגוע צורב למקום שהיה לי בית, וכמו הולכת ברחובות, מריחה את הריחות וזה רק להושיט יד ולגעת בכל מה שהוא המקום שאני כל כך אוהבת.
צובט לי נורא לדעת שלא יכולה לנסוע כעת, אפילו לא לביקור קצר. ואיך יהיו החגים פה בארץ אחרי 7 שנים שלא? אני לא יודעת. אבל אעשה את המיטב שלי כדי שיהיו נושמים ומאירים.

תמונה נדירה (לא נוטה להצטלם מחוץ לסרטוני טכניקה) בעילום פנים, כזו שמכווצת ונעימה בו זמנית, כי זה טיבו של געגוע.
צפה בקובץ המצורף 58442
(לפני שנה, מחוץ לבית. תחילת ההשמנה של השנה (אף פעם לא הייתי רזה, אבל יש בזה דרגות חח), הישענות מסתירה את הצמיג שמתחיל להתהוות, את הכתפיים הרחבות משהו ואת הישבן המפותח שכבר הספיק להתפרק לו בחדשי המנוחה שבאו בהמשך השנה)

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
מתי השתנתה השם של הלוג?
אני מבטל את המעקב שלי מיד.

איך זה קרה? כמה זמן זה כבר ככה שלא שמתי לב?
אני בהלם...
 
מתי השתנתה השם של הלוג?
אני מבטל את המעקב שלי מיד.

איך זה קרה? כמה זמן זה כבר ככה שלא שמתי לב?
אני בהלם...
חחחחחחח נוווו 🤣

זה רק ההומור הבלתי מוצלח שלי שכמו כל גילוי הומור בלתי מוצלח מצליח להצחיק אותי חח
 

ומסתיר גם את הפנים היפות שלך!!!! :0
גברת שיר, ראיתי אותך בתלת-ממד, בשידור חי. (יענו בלייב)
לא תצליחי לעבוד עלי:sarcastic:

7 שנים של הרגל זה הרבה. אולי דווקא תגלי שלהיות בארץ השנה זה מיוחד ומרגש לא פחות.
מקווה שתמצאי את השלווה בכל מקום. (גם בכיסא שלך בעבודה, ללא כאבי גב :0)
 
נערך לאחרונה:
לוגים של אנשים פצועים זה מעניין, עוקב!
מי הפיזיותרפיסט?
 
לוגים של אנשים פצועים זה מעניין, עוקב!
בהצלחה עם זה 🥷🤣

מי הפיזיותרפיסטים?
מרווה, אייל, אלון, אנטולי וליאור.
סתם חח
זה לא כמו שזה נשמע.

התחלתי סשן עם מרווה מהקליניקה של ליאור בן אלטא (רחובות) שנפסק כשיצאתי מהארץ. חזרתי לארץ ואז כבר הלכתי למכון אסף ברחובות שעובד בשת"פ עם הקופה כך שיצא לי זול יותר (שם טיפלו בי אלון ואייל). אנטולי זה הפיזיותרפיסט של הקופה שזה ניתן בחינם וגם ככה אין סיכוי להספיק את כל השיט בבת אחת, אז במקביל למכון אסף. אלו נפסקו עם סגר הקורונה. וליאור האלוף (בן אלטא), מקווה לחזור אליו בקרוב והפעם לסשן שלם. עד שיגיד לי סעי לשלום. כבד כלכלית אבל לכאורה שווה את זה.
 
הייתה גם ההצעה של הפיזיו הראשונה שלי לגבי המרפקים, וזה עזר מעט. לבסוף גיליתי (וזה קרה רק לפני כמה חודשים) שדווקא השכמות שלי הן המקור העיקרי למרפקים מציקים. הצחוק עם הכיוון הזה הוא שהייתי עושה משהו של לחיצות, חלק חיצוני של מרפק מתחיל להציק, עוברת למשיכות, חלק פנימי מתחיל לכאוב, ואז שניהם שוקטים. כאפה מפה, כאפה משם, ואתה שוכח שאתה קיים. משהו כזה.
סתם חח
אבל זה באמת מה שקרה לא פעם.
כמובן שבייספס קרלז זה לא התרופה להכל, אבל זה פתרון די נפוץ לבעיה הזאת 😛
ומה היא המליצה אחרי שגיליתן שזה מהשכמות?


מי גילה לך? אתה עוקב אחריי או מה? 🥷
סתם. לא מתכוונת ולא ניסיתי משהו כזה אף פעם, ובטח שהתרחקתי מזה יחסית בשנה האחרונה.
🥷


לא התעקשתי לנסות הרבה, אבל לג פרס לא הצליח להיות לי נוח בברכיים בניסיונות אחרונים. נראה כבר.
יכול להיות שנעלת ברכיים עד הסוף? בלג פרס זה לא הכי מומלץ.
 
ומה היא המליצה אחרי שגיליתן שזה מהשכמות?
האמת היא שזה היה דווקא כשהייתי כבר בקליניקה אחרת, שם ביליתי כמה וכמה פגישות של גישושים שלא ממש הצליחו להגיע לשורש הבעיה ולהכניס חוקיות או משהו. כשהבנו את זה לבסוף זה כבר היה ממש על סף הסגר אז לא נראה לי היה המשך למרפקים. הוא הצביע על זה שקירוב שכמות מפחית את הכאב שלי והציע גם להניח כרית חמה או משהו (על השכמות) כשכואבים המרפקים. אז מנח השכמות זה משהו שאני די שמה עליו דגש מאז, ואכן המרפקים כבר כמעט ולא מציקים לי. עדיין מגע של בד או תפר משגע אותם, אז בנוסף לזה מפשילה שרוולים חח

יכול להיות שנעלת ברכיים עד הסוף? בלג פרס זה לא הכי מומלץ.
יכול להיות שעשיתי את זה בעבר, לא ממש זוכרת. זה היה מאוד פעם חח
היום בטח שלא נועלת ואפילו לא מביאה ליישור מלא, אלא עוצרת מעט לפני, ובינתיים זה סביר.
 
בהצלחה עם זה 🥷🤣


מרווה, אייל, אלון, אנטולי וליאור.
סתם חח
זה לא כמו שזה נשמע.

התחלתי סשן עם מרווה מהקליניקה של ליאור בן אלטא (רחובות) שנפסק כשיצאתי מהארץ. חזרתי לארץ ואז כבר הלכתי למכון אסף ברחובות שעובד בשת"פ עם הקופה כך שיצא לי זול יותר (שם טיפלו בי אלון ואייל). אנטולי זה הפיזיותרפיסט של הקופה שזה ניתן בחינם וגם ככה אין סיכוי להספיק את כל השיט בבת אחת, אז במקביל למכון אסף. אלו נפסקו עם סגר הקורונה. וליאור האלוף (בן אלטא), מקווה לחזור אליו בקרוב והפעם לסשן שלם. עד שיגיד לי סעי לשלום. כבד כלכלית אבל לכאורה שווה את זה.
ממש מחליפה כמו גרביים 😁
לא מכיר את האנשים, בעיקר בגלל שהם מהדרום אבל בהצלחה!
 
שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שהחליט להפוך לב!דיבילדער״:

עדכון לוג: 11/09/20

אתמול בערב נסע אחי לניו יורק. רק לפני שלושה שבועות הצליח להיחלץ מפרו, וחזר הביתה אחרי שנתיים שלא ביקר. בחור חמד של ממש. חוץ ממעט קנאה, הלב נשבר. פשוט כך.
את הלילה ניצלתי היטב לשינה - הבילוי האולטימטיבי. היום יש לי אימון וארבע דירות לראות. גם פה צביטה. הייתי מאחלת לעצמי לעשות זאת עם מישהו. לא ככה לבד. אבל ניחא. נושמים עמוק וממשיכים.

ספירת מלאי: בעיקרון הכל משתפר ב"ה. עדיין מרגישה את הגב אבל משמעותית טוב יותר, הברכיים בסדר, מדי פעם דקירות, או התגברות של הכאב בפנים הברך. כתף מורגשת אבל סביר. קרסול בסדר. עדיין שאריות דומס בארבע ראשי וישבן.

ממשיכה להקליל - אימון בוקר

מכרע בולגרי מ.ג
12*2

בדיקה קשובה של פשיטות ברכיים - יש רמזים של אי נוחות.

לג פרס
70*10*3
לא מתה על זה. וגם פה צריכה לשמור על הגב (מרגישה אותו). לא יודעת תכלס אם ומה מרוויחה בלהחליף את הסקוואט בזה. אבל נותנת צ'אנס. אניווי אוטוטו אין חדכ"ש וחוזרים לאלתורים ביתיים.

מכרע בהליכה מ.ג
100

חתירה בכבל בישיבה יונילטרלי
14*10*3
כיף סה"כ. מצליחה להרגיש את הרחב גבי עובד, מה שמצליח להתמסך כשעובדת כבד יותר ועם עומס מערכתי גדול יותר. וזו בשורה מצויינת.

חתירה במכונת טי בר עם תמיכה
12*2
משקל מינימלי. רק לבדוק אם יכול להיות אופציה בכל אופן (הבטחתי לתת צ'אנס נוסף, והבטחות יש לקיים). סה"כ סביר. אנסה שוב מתישהו ונגבש דעה.

סומו סקוואט משקל גוף
10,4
לטובת מקרבים. בחזרה רביעית סט שני דקירה בפנים ברך שמאל. נוטשת.

מסור בדמבל
15*12*2
ובחזרה האחרונה כמובן שדפקתי את עצם אגן שמאל. כי איך יהיה כיף בלי כמה חבלות?

פשיטת מרפקים בכבל בילטרלי
32*4
יכולה לתת גם 12 חזרות בזה, אבל השליטה שלי על השכמות פה קטנה ויש לזה תופעות לוואי. עוברת ל -
23*12*2

פטישים בדמבל יונילטרלי
4*12
6*12
לא המשקל משנה, אלא למצוא את השריר ולהרוג אותו. משתפרת בזה.

כפיפת מרפקים מכונת כסא כומר 15x
כנ"ל.

כל האימון הקליל הזה, ופאמפ מטורף בגב תחתון. אבל הוא מרגיש בגדול הרבה יותר טוב.

30 דק אליפטיקל.
אגב, איך אתם מתייחסים לחישוב הקלוריות של המכשיר? ואיך אתם מעריכים את ההוצאה?

בקרת נזקים: גב תחתון בסדר. כואב במגע ובישיבה. אבל כל עוד אני בתנועה הכל בסדר. מרפקים התעוררו במהלך האימון והם די מציקים, אבל הולך ונרגע. ברכיים לא נראה לי החמיר משהו, אבל חייבתתת להעיף את הטייץץץ

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
רק חזר וכבר נסע שוב?
ה' יהיה בעזרו

כל המעבר דירה זה סרט שלם
אם תצטרכי עזרה,אוכל לנסות לברר על משהו (הובלה או סתם מנעול חדש לחברי פורום 😉)
אניווי,בהצלחה עם זה
ואל תתביישי לבקש עזרה,בטוח שיש מי שישמח לעזור לך
 
נערך לאחרונה:
שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שהחליט להפוך לב!דיבילדער״:

חפירות תזונה ושאר ירקות

מיום חמישי אני שוב לא נושמת. נפגשתי שוב עם הפסיכולוגית אחרי תקופת בידוד שלי, שמיד לאחריה באו כמעט שלושה שבועות בידוד שלה. חלתה המסכנה. על כל פנים, שיתפתי אותה באירוע שהתרחש במהלך התקופה הזו, והמונחים שבהם היא בחרה לארוז אותו היו כמו אגרוף לסרעפת, ושוב הנשימה קצרה; שוב הכעס, הסלידה והשנאה מקימים זירת אגרוף בחלל הבטן ובית החזה; ושוב העצב ששקע צף ומרעיל את מחזור הדם.
המחשבה משחזרת בסלקטיביות קפדנית זיכרון אחר זיכרון, מכתימה בשחור.

אלוהים, כמה צער.

בהשראת סליחות האתמול מתחילות לחוג בתוכי ומעליי מילים וניצוצי דימוי. אולי זה יבשיל לאיזה פרגמנט שיהיה ראוי לעלות על כתב.

על כל פנים, בשבוע האחרון ראיתי ירידה נוספת במשקל, שנע לאורך השבוע בין 64 ק"ג ו-64.6 (להזכיר, את הליך היציאה לנייטרלי התחלתי על 65 ככה). עדיין לא ממהרת להסיק מסקנות, כי אני כן סבורה שזה שאריות מהגירעון שקדם לו. מלבד זאת, הגוף מתאושש. היום יכולתי לשבת בלי לסבול כמעט מהגב. ההמס ללא שינוי ניכר (הווי אומר כואב בישיבה), הכתף שקטה, והקרסול בשלבי התאוששות מתקדמים. תודה לאל.
בתכנון לקחת שבוע נוסף של כ-1500 קל. ואחריו אולי לחתוך שוב לגירעון וודאי, בהנחה שמגמת ההתאוששות תמשיך. נשמע סביר או שמא חפוז מדי? הצעות אחרות?

מוצ"ש הזה הוצאתי חברה טובה לכבוד יום ההולדת שלה. את ההכנסה הקלורית הנוספת שלי מעריכה בכאלף קלוריות (שייק פירות (בננה תות מנגו תמר) בינוני על חלב שקדים, וחצי סלט בורגול ועדשים (עם קצת עגבנייה מלפפון בצל, טיפונת בטה ורוטב יחסית קליל, לא משהו הסטרי ומשומן מדי. את הבולגרית הורדתי). נס קפה עם מעט חלב (נניח 50) ופרלין שאני מעריכה בכמאה קל. סתם הערכות גסות ולא מבוססות על כלום (חוץ מהחלב לקפה כמובן). @אני=] מה אומרת? בכיוון או לגמרי לא? 🤒
קיצור אז היום מקצצת בלוריות ונדחוף קצת אירובי ונחזור לסדר. וגם פה שאלה - מי שמבין, איך מעריכים הוצאה קלורית של פעילות אירובית? (לפרוטוקול - לרוב עולה על אליפטיקל, התנגדות בינונית, בדר"כ אינטרוולים ולעיתים כן מנסה בכל אופן לשמור על קצב מתון וקבוע (לא כזה הולך). דופק נע בין 130 ככה ל-160 כמדומני. לא חותמת על זה.

יבורכו העוזרים. ושיהיה שבוע מבורך.



קרא את שאר עדכון הלוג...
 
נערך לאחרונה:
רפואה שליימה לפסיכו'

ונשמע שעברת משהו נורא (משער לפי התיאור של ה'אגרוף'),אם זאת אנחנו בחודש הרחמים והסליחות
זמן לסלוח ולמחול,לא משנה כמה רע זה גרם.
כעס ושנאה לא מובילים לדברים טובים,להפך
ומבלי להכיר את המקרה,אני בטוח שיש עוד צד לזה שבטח יודע שפגע בך ומקווה בשבילו (יצא לי מאיים-סורי) שהוא מצטער על זה.
בטוח שיש זכרונות טובים בכל הרע הזה,תנסי להעלות אותם גם (זה עובד,מנסיון)

הזכרתי את זה לא מעט,אבל 'תחשוב טוב יהיה טוב' בא פה בול

אוסיף עוד משהו משלי שקשור בעקיפין :'ראש מלא בפחדים וחששות יתקשה להגשים חלומות'

אני חושב שכדאי לך ללבן עניינים,במיוחד לפני הימים של ראש השנה וכיפור,ירגיש לך הקלה למרות כל הכאב שיש
זה רק המלצה שלי,מהעלק ניסיון חיים שיש לי
בהצלחה

אה,ואהוד בנאי מלך
שיר מדהים

אמנם מזרחית,בטח פחות בסטייל
אבל תקשיבי למילים
 
נערך לאחרונה:

בהחלט בכיוון של ה1,000 😃
תחזרי למסלול והכל יהיה בסדר, את ממש לא חייבת לטחון אירובי. מקסימום יקח לך עוד יום-יומיים להגיע לחיטוב, זה הכל.
שמחה מאוד לשמוע שהגוף קצת מתאושש.
לא שמחה בכלל לשמוע שהנפש לא.
רק רוצה לומר - אני פה.
 
חייבת לטחון אירובי
אני אף פעם לא טוחנת אירובי, ייאמר לגנותי.

לא שמחה בכלל לשמוע שהנפש לא
חושבת שזו טעות לומר ככה. הנקודה שזה בקצב שלה. וכמו שקרע בהמס יכול להתאושש ואז יבוא משהו קטן או גדול וייקח את הדברים אחורה (#פציעות חוזרות) כך גם כאן. וכמו שמקום שנפצע עשוי להתעורר עם קשר ובלי קשר להכאיב ולצעוק את שלו, כך גם כאן. וכמו שקשה מאוד לרפא באופן אקטיבי, והדבר הכי טוב שאני יכולה זה לאפשר מרחב ותנאים לגוף לרפא את עצמו, כך גם פה.
 
חושבת שזו טעות לומר ככה. הנקודה שזה בקצב שלה. וכמו שקרע בהמס יכול להתאושש ואז יבוא משהו קטן או גדול וייקח את הדברים אחורה (#פציעות חוזרות) כך גם כאן. וכמו שמקום שנפצע עשוי להתעורר עם קשר ובלי קשר להכאיב ולצעוק את שלו, כך גם כאן. וכמו שקשה מאוד לרפא באופן אקטיבי, והדבר הכי טוב שאני יכולה זה לאפשר מרחב ותנאים לגוף לרפא את עצמו, כך גם פה.

._.
יפה אמרת.
זה מזכיר לי שהתוכית שלי לולה הלכה לאיבוד בשנה שעברה.
עברתי את כל שלבי האבל של ההכחשה, הכעס והכל..... השלב של הדיכאון היה קשה וכואב ברמה שדפקתי את הראש בקיר. פיזית. ח. זה היה נורא.
קיצר, הרבה מים עברו לאז בנהר, ולנפש יש את הקצב שלה. היום אני בסדר ב"ה, אבל לפעמים יש פלאשבקים שגורמים לי לבכות כמו תינוקת חח
 
שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שהחליט להפוך לב!דיבילדער״:

עדכון לוג: 14/09/20

אולטרסאונד כתף נקבע להבוקר, אז יש לי לא יותר מ-45 דק בחדכ"ש. מתחילה בקצת יוגה בקטנה (בודקת את זה לאחרונה). זה עוזר באופן כללי, אבל מגרה את הכתף. היום זה ממש עורר כאב (לא הסטרי אבל לא רצוי), היא הייתה כבר קצת מגורה קודם. קיצרתי מאוד לממש כמה דקות ויאללה לאימון קצרצר. מנוחות מינימליות.

ספירת מלאי: הגוף כואב משהו (כתף, ברכיים, גב). לא בעוצמה גבוהה. נוטה להניח שזה קשר הגוף-נפש שמתמיד לבטא את עצמו בקיצוניות אצלי.

חתירה בכבל בישיבה יונילטרלי
18*10*3
חצי דקה מנוחה בין כל יד. חביב.

מסור
20*10*2
צד שמאל חלש יחסית (ימין לא ממצמץ, שמאל כבר מתאמץ בחזרות אחרונות). מה גם שחשש על הכתף.

חתירה במכונת טי-בר עם תמיכה
15*2
ללא משקל נוסף. אחיזה רחבה, מרפקים פלייר יחסית למעט כתף אחורית.

לג פרס
70*10
מכאיב בקדמת ברך שמאל. נוטשת. באופן כללי לא אוהבת את התרגיל.

מכרע לאחור רגל-רגל לסירוגין
20*16*2 או 3

Reverse hypers
12*3
סופר סט עם
Frog pumps
15*3

גלוט ברידג' על רגל אחת
10*2

ועפתי. כנראה שאצא היום די מאוחר מהעבודה, אבל אם אצליח לחזור לקצת ידיים, מקרבים, מרחיקים ובטן, זה יהיה נחמד.

בקרת נזקים: כתף נרגעת לאיטה, ברכיים בסדר, גב מורגש אך לא כואב מאוד, המס כואב בישיבה.


אבא עבר אתמול ניתוח שנדחה לא מעט, גם על רקע המצב, עד שבאו מים עד נפש. מלבד הדאגה לשלומו צריכה למצוא איך להכין את הדרוש לחג בתוך הלו"ז הגם כך עמוס מדי שלי.
חשוב לי להתייחס בזמנים האלו בחמלה יתרה, בקשיבות יתרה ובהתחשבות יתרה. לחפש לפתוח, להניח, לשחרר.
ולנוע ברכות.

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
גרף התקדמות
Back
למעלה תחתית