לוג שמחה

[elchonon]

חרדי זה לא מישהו שחרד לעשות את דבר ה'? שנאמר בישעיהו "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו". נראה לי גם הדתיים חרדים לעשות את דבר ה', לא? מה ההבדל בין דתי לבין חרדי? (אני שואל ברצינות).

ברמת העיקרון לעניין קיום תורה ומצוות, אין הבדל.
ההבדל הוא בדרך כלל במחלוקות של הרבנים במגזרים או בתרבות.
כמו שיש מנהגים שונים בין ספרדי ואשכנזים ותימנים.
כך יש מנהגים שונים לאנשים שהלכו אחרי הרב קוק והרב מרדכי אליהו זצ"ל שהם הנהיגו את הדתיים לאומיים.
לגבי תרבות, כמו שחב"ד הם דתיים שומרי תורה ומצוות עם תרבות להפיץ את היהדות בכל פינה בעולם.
החרדים שמו לעצמם את לימוד התורה בראש מעיינם, ורואים בזה מצווה חשובה ביותר.
דתיים לאומיים רבים לקחו את מצוות ישוב הארץ והציונות בכללי כמצווה עיקרית וחשובה ביותר על פי הנהגת רבותם.

כמובן שכל אלה מצוות חשובות, אבל בתוך המגזרים קל למצוא קיצוניים שזנחו כל מצווה אחרת מלבד המצווה המודגשת במגזר, כמו לימוד תורה לחרדי או ישוב הארץ לציוני.

אז במילה פשוטה, אין הבדל הלכתי, אלא רק במנהגים ובתרבות.

אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. מה שאסור לאשה זה ללכת ברשות הרבים בחזה גלוי, וכאשר היא נשואה גם ראש גלוי? (כמו שיש דברים בגוף האשה שאסור לראות, אז כאשר היא נשואה שיער נחשב אחד מהדברים הללו. אני צודק?)

מהתורה שבכתב, אני חושב שזה כל מה שראינו שם.
אך תורה שבעל פה זה התורה שמשה רבינו לימד לעם ישראל כשירד מהר סיני.
ושם הוא פרט להם את שאר המקומות שיש לכסות.

בתור גבר אני פחות בקיא בהם, אבל אני חושב שזה הירכיים (המנהג הוא עד הברכיים), כל הבטן והגב (עד עצם החזה).
וזרועות (עד המרפקים).
וכאשר אישה נשואה, אז גם שיער טעון כיסוי מהתורה.

אז מותר בתכלס לבחורה להסתובב עם גופייה ברחוב, ואין עם זה בעיה?

הבעיה תהיה אם זה לא יכסה את הזרועות כראוי.

 

[Texas Method]

ברמת העיקרון לעניין קיום תורה ומצוות, אין הבדל.
ההבדל הוא בדרך כלל במחלוקות של הרבנים במגזרים או בתרבות.
כמו שיש מנהגים שונים בין ספרדי ואשכנזים ותימנים.
כך יש מנהגים שונים לאנשים שהלכו אחרי הרב קוק והרב מרדכי אליהו זצ"ל שהם הנהיגו את הדתיים לאומיים.
לגבי תרבות, כמו שחב"ד הם דתיים שומרי תורה ומצוות עם תרבות להפיץ את היהדות בכל פינה בעולם.
החרדים שמו לעצמם את לימוד התורה בראש מעיינם, ורואים בזה מצווה חשובה ביותר.
דתיים לאומיים רבים לקחו את מצוות ישוב הארץ והציונות בכללי כמצווה עיקרית וחשובה ביותר על פי הנהגת רבותם.

כמובן שכל אלה מצוות חשובות, אבל בתוך המגזרים קל למצוא קיצוניים שזנחו כל מצווה אחרת מלבד המצווה המודגשת במגזר, כמו לימוד תורה לחרדי או ישוב הארץ לציוני.

אני לא מבין.
אם על פי החרדים לימוד תורה זה העיקר, אז מה הבעיה שהם ישבו וילמדו אך ורק תורה כל היום ויעסקו רק בזה? הרי בזה הם מאמינים הרי..
לגבי השאר
הבנתי 😃
תודה לך וגם ל @אני=] על ההשקעה.

 

[elchonon]

אני לא מבין.
אם על פי החרדים לימוד תורה זה העיקר, אז מה הבעיה שהם ישבו וילמדו אך ורק תורה כל היום ויעסקו רק בזה? הרי בזה הם מאמינים הרי..
לגבי השאר
הבנתי 😃
תודה לך וגם ל @אני=] על ההשקעה.

זה אכן מה שהרבה חרדים עושים.
אך כמו בכל קבוצה או מגזר, יש הרבה מסתפחים למגזר שלא ילמדו את אותו כמות אם בכלל אבל עדיין רוצים להשתייך.

אך עם כל זאת, יש דברים שמחייבים יהודי להפסיק להתעסק במצווה החשובה שלו כמו תפילה, משפחה, פרנסה, שפיות. כל אחד לפי מה שידו משגת.

זה נכון לחב"ד, חרדים, וחסידים.
כולם מתעסקים פחות במצווה העיקרית שלהם למען קיום עצמם לצורך האפשרות לקיים באמת גם את המצווה היקרה להם ביותר.

הדרך ללמוד תורה, זה גם לקיים אותה וליישב את הארץ, ולהפיץ את דבר ה' לאנשים אחרים.

והדרך ליישב את הארץ זה על ידי קיום מצוות של הארץ שרק נדע עליהם אם נלמד עליהם בתורה.

לכן, לאנשים שבאמת שומרי תורה ומצוות בקפידות אין הרבה הבדל בין המגזרים.

 

[Texas Method]

זה אכן מה שהרבה חרדים עושים.
אך כמו בכל קבוצה או מגזר, יש הרבה מסתפחים למגזר שלא ילמדו את אותו כמות אם בכלל אבל עדיין רוצים להשתייך.

אך עם כל זאת, יש דברים שמחייבים יהודי להפסיק להתעסק במצווה החשובה שלו כמו תפילה, משפחה, פרנסה, שפיות. כל אחד לפי מה שידו משגת.

זה נכון לחב"ד, חרדים, וחסידים.ים
כולם מתעסקים פחות במצווה העיקרית שלהם למען קיום עצמם לצורך האפשרות לקיים באמת גם את המצווה היקרה להם ביותר.

הדרך ללמוד תורה, זה גם לקיים אותה וליישב את הארץ, ולהפיץ את דבר ה' לאנשים אחרים.

והדרך ליישב את הארץ זה על ידי קיום מצוות של הארץ שרק נדע עליהם אם נלמד עליהם בתורה.

לכן, לאנשים שבאמת שומרי תורה ומצוות בקפידות אין הרבה הבדל בין המגזרים.

תודה רבה!
אנחנו חייבים לשיר התנצלות, על כך שניצלנו את הלוג שלה קצת..
אני בטוח שאתה איתי בזה, אז אתנצל גם בשמך:
@שיר1 - אנחנו מתנצלים.

 

[אני=]]

במחילה, אבל אני אתערב בשיחה הזאת בגלל היותי הדתי השלישי בשרשרת.

אמנם אני חרדי, וזה כנראה שוני בהסתכלות שלנו על הדברים, אך ברצוני לשתף את דעתי הצנועה.
התורה מאוד ברורה בעמדתה, אם כי בתורה שבכתב (התנ"ך) לא מדבר באופן מפורש על הלבוש של האישה מלבד שלאישה סוטה פורעים את ראשה ומגלים את החזה שלה.
ומשם נלמד שאישה נשואה מחוייבת בכיסוי ראש, וכל אישה מכסה את החזה.

בתורה שבעל פה נכנסים לפרטים יותר, ובהלכה הפסוקה על ידי פוסקי כל דור יש פרטים יותר מפורטים.

אך בסופו של דבר, זה דבר שדי נתון לחומרות או לקולות מחוץ למה שנפסק מפורש.
דהיינו מה ההגדרה של צמוד, או מה גורם לגברים להביט זה דבר שכל אישה צריכה להרגיש ולהחליט לעצמה.
ואשרי האישה שמצניעה את עצמה בתוך מסגרת הנורמלי והבריא. ולאישה שמתמודדת עם זה, אין צורך למחות או להאיר, כי זאת לא עבירה על ההלכה לא להחמיר.

כן אזרוק לאוויר שאני רוחש כבוד עצום לכל אדם ששומר תורה ומצוות לפי השגתם ויכולתם, ובתור אחד שמגיע ממשפחה שחלקם דתיים יותר וחלקם פחות וחלקם כלל לא. אני חייב להגיד שגם לשמור מצווה בודדת זה זכות עצומה.
עם כל זאת, אני לא חושב שלפי ההלכה מותר להפיץ סרטונים או תמונות שגברים יראו ברשת של לבוש שלא צנוע לפי הגדרתך. או להתאמן בצורה שלא היית הולכת הרחוב לפי הגדרתכן.
אבל בסופו של דבר זה רק דעתי, וזכותכן ללכת על פי הרבנים שלכן, או לא.
ואני לא מזלזל באף אדם שמתקשה לשמור על ההלכה, גם לי יש את הקשיים שלי.

בעניין חדר כושר אציג כאן את דעתי בנושא. ואציין שהתעמקתי המון בנושא הזה שתי וערב.

דיברתי עם הרב פנחס מונדשיין שליט"א, שהוא דיין דתי לאומי די מוכר, ורב מאוד חשוב, ועוד כמה רבנים חשובים מהקהילה הדתית לאומית וכמובן עם רבנים מהמגזר שלי (חרדים) על נושא אימונים בחדר כושר מעורב.

טרם מצאתי פוסק שהתיר דבר כזה, יש אולי מקום להתיר לאמן בחדר כושר מעורב מההיתר שהאדם טרוד באומנותו.
אך מעולם לא שמעתי פוסק מתיר להתאמן בחדר כושר מעורב.

בעיר שלי אין חדר כושר נפרד, אז עד שפתחתי את המקום שלי, נסעתי כל אימון שעה ורבע כל כיוון לחדר כושר לגברים בלבד.
כל הרבנים הדתיים לאומיים והחרדיים בעיר שלי שהיו מתאמנים איתי בחדר כושר הנפרד לגברים בלבד עד שנסגר, הפסיקו להתאמן בכלל בחדרי כושר.

אני באמת מחפש לדון לכף זכות מי שמתאמן בחדר כושר מעורב, ואשמח אם מישהו או מישהי יוכלו להראות לי מקור הכי מקל שיהיה שנותן היתר הלכתי לדבר, או להתאמן בלבוש לא צנוע ליד גברים.

אני ממש מקווה שהדרך שניסחתי לא פגע באף אחת, זה נושא מאוד טעון אצלי.
אבל בכל זאת, כל אחד ואחת רשאי לדעה משלהם.

כן, האמת שאני די מסכימה איתך. אם זה נוגד למשהו את עולם הערכים שלו, הוא פשוט לא צריך לעשות את זה.
אבל כמו שאמרתי, הגבולות שלי די היטשטשו בשנה-שנתיים האחרונות. סוג של "מרד נעורים" שלא עשיתי כשהייתי נערה חחח כשכל החברות שלי היו עושות... אממ... שטויות ברמות קשות, ואני נשארתי ילדה טובה וחסודה כי "ככה צריך". מבחינתי התמונות האל הן הדבר הכי נועז שעשיתי אי פעם בחיי חחח... אני באמת חושבת שאם לא רואים את הפנים שלי אז ניחא, זה יכול להיות מחובר לכל גוף שהוא. ובכל אופן אלה לא תמונות חושפניות באופן מזוויע. בעידן שבו בעיתון/טלויזיה/שלט חוצות/רחוב נשים נראות בלבוש הרבה יותר חושפני....
מעבר לזה אני לא מרגישה צורך לתרץ את המעשים שלי...
כן אוסיף שבאיזשהוא שלב חשבתי למחוק את התמונות האלה כי זה "לא אני" להעלות דברים כאלה, אבל בסוף החלטתי שלא. הפירגון הזה עזר לי הרבה כדי לצאת מדימוי הגוף הממש מעוות שהיה לי. אני חושבת שהייתי צריכה את זה.
בנוגע לחדר כושר מעורב - בתקופת המדרשה הייתי מתאמנת במופרד. לפני שנתיים התאמנתי בחד"כש שהיה ריק מאדם 90% מהפעמים שהגעתי אליו, אז לא הייתה בעיה... ועכשיו אני פשוט מתאמנת כי זה מה שיש לי ואני ממש צריכה את זה. אז אני עושה מה שאני יכולה בנוגע לקוד לבוש שמכסה כמה שיותר, ומבליט כמה שפחות. והרגעים הכי מביכים שיש לי זה לבקש עזרה בבנץ' פרס....

 

[Texas Method]

כן, האמת שאני די מסכימה איתך. אם זה נוגד למשהו את עולם הערכים שלו, הוא פשוט לא צריך לעשות את זה.
אבל כמו שאמרתי, הגבולות שלי די היטשטשו בשנה-שנתיים האחרונות. סוג של "מרד נעורים" שלא עשיתי כשהייתי נערה חחח כשכל החברות שלי היו עושות... אממ... שטויות ברמות קשות, ואני נשארתי ילדה טובה וחסודה כי "ככה צריך". מבחינתי התמונות האל הן הדבר הכי נועז שעשיתי אי פעם בחיי חחח... אני באמת חושבת שאם לא רואים את הפנים שלי אז ניחא, זה יכול להיות מחובר לכל גוף שהוא. ובכל אופן אלה לא תמונות חושפניות באופן מזוויע. בעידן שבו בעיתון/טלויזיה/שלט חוצות/רחוב נשים נראות בלבוש הרבה יותר חושפני....
מעבר לזה אני לא מרגישה צורך לתרץ את המעשים שלי...
כן אוסיף שבאיזשהוא שלב חשבתי למחוק את התמונות האלה כי זה "לא אני" להעלות דברים כאלה, אבל בסוף החלטתי שלא. הפירגון הזה עזר לי הרבה כדי לצאת מדימוי הגוף הממש מעוות שהיה לי. אני חושבת שהייתי צריכה את זה.
בנוגע לחדר כושר מעורב - בתקופת המדרשה הייתי מתאמנת במופרד. לפני שנתיים התאמנתי בחד"כש שהיה ריק מאדם 90% מהפעמים שהגעתי אליו, אז לא הייתה בעיה... ועכשיו אני פשוט מתאמנת כי זה מה שיש לי ואני ממש צריכה את זה. אז אני עושה מה שאני יכולה בנוגע לקוד לבוש שמכסה כמה שיותר, ומבליט כמה שפחות. והרגעים הכי מביכים שיש לי זה לבקש עזרה בבנץ' פרס....

אל תיקחי את זה ככה, הוא לא התכוון לפגוע בך.
הייתי צריך לשתוק ולא להתחיל את הדיון הזה.
"לכן המשכיל בעת ההיא ידום"
"סייג לחכמה שתיקה"

 

[אני=]]

אל תיקחי את זה ככה, הוא לא התכוון לפגוע בך.
הייתי צריך לשתוק ולא להתחיל את הדיון הזה.
"לכן המשכיל בעת ההיא ידום"
"סייג לחכמה שתיקה"

זה בסדר, לא נפגעתי חחח
רק אמרתי שלפני 5-6 שנים זה היה בשבילי "לא" אחד גדול, והיום אני קצת פחות מקפידה על זה. אבל עדיין יש לי קווים מאוד ברורים שלא אעבור אותם :>
אני לא חייבת לספק הסברים, אבל בכל זאת מתייחסת לזה 😃

 

[שיר1]

מה זאת אומרת שאיבדת נפח בארבע ראשי וזה גורם לקיזוז לא קטן? את מתכוונת לאיבוד שריר? תאמיני לי שאת לא רוצה לאבד מסת שריר. בסדר. תצלמי. אם יש לך לפני ואחרי (לפני שהרגשת שאת מתחילה להשמין ואחרי) אז זה יהיה מעולה ויאפשר שיפוט. אם את מתביישת לפרסם בפורום את מוזמנת לשלוח לי בפרטי - ואני אגיד לך מה אני רואה.
כמובן שהכל זו בחירה שלך.

בנט אובר ופנדליי - להתקדם בהם זה אחלה. מה לגבי הסקוואט? כמה הסקוואט שלך היה, כמה הוא עכשיו? את צורכת מספיק חלבון?
כל הכבוד לך שעברת ממוט קצר למוט אולימפי, זה הרבה יותר נוח. במכון שלי, באימוני נפח כשאני תופס את הכלוב ושואלים אותי כשעוד לא עשיתי סט אחד או שעשיתי סט אחד כבר כמה נשאר לי, אני עונה: "הרבה, הרבה מאוד". אני פחות מתחשב כמוך בהם, אם כי אני מציע להם להיכנס איתי.

אוף. מרגישה שחפרתי על זה ממש. אבל בקצרה - נפצעתי והפסקתי להסקוויט ועוד לא מעט דברים. ניסיתי לחזור וכו בהכוונת הפיזיותרפיסטית אבל על אף שמצבי השתפר הכאבים לא נעלמו לרגע, רק התמתנו ואפילו נחלשו ממש. כרגע הבנתי שלא באמת נתתי צ'אנס אמיתי להפסקה אז לא מאמנת בכלל ארבע ראשי. חצי שנה של חוסר עבודה נורמלית לארבע ראשי והתוצאות מאוד מאוד ניכרות. זה גם קצת הסיפור של הבנץ' פרס, עם קצת פחות דרמה (פציעה בכתף).
כרגע אני עושה כל שביכולתי להגיע לערכי חלבון נורמליים וגם מצליחה, חושבת שכבר כארבעה חודשים לפחות.

*בחדכ"ש הנוכחי אין מוטות קצרים אז גם לו רציתי להתחשב אין לי אפשרות, אז מוט אולימפי תודה לאל.

ותזכרי,
Loser lose, and winners win! (אנחנו מהwinners, כן?)

אתה בטוח, כן. אני כרגע מרגישה חברת האגף הראשון 🙁

מהה זה לא צרח לך שהיא דתייה? 🤯

חח.. חופשי. לא חשבתי שאפשר לטעות בזה לרגע

הגובה שלי משהו כמו 1.62-1.64

במחילה, אבל אני אתערב בשיחה הזאת בגלל היותי הדתי השלישי בשרשרת.

אמנם אני חרדי, וזה כנראה שוני בהסתכלות שלנו על הדברים, אך ברצוני לשתף את דעתי הצנועה.
התורה מאוד ברורה בעמדתה, אם כי בתורה שבכתב (התנ"ך) לא מדבר באופן מפורש על הלבוש של האישה מלבד שלאישה סוטה פורעים את ראשה ומגלים את החזה שלה.
ומשם נלמד שאישה נשואה מחוייבת בכיסוי ראש, וכל אישה מכסה את החזה.

בתורה שבעל פה נכנסים לפרטים יותר, ובהלכה הפסוקה על ידי פוסקי כל דור יש פרטים יותר מפורטים.

אך בסופו של דבר, זה דבר שדי נתון לחומרות או לקולות מחוץ למה שנפסק מפורש.
דהיינו מה ההגדרה של צמוד, או מה גורם לגברים להביט זה דבר שכל אישה צריכה להרגיש ולהחליט לעצמה.
ואשרי האישה שמצניעה את עצמה בתוך מסגרת הנורמלי והבריא. ולאישה שמתמודדת עם זה, אין צורך למחות או להאיר, כי זאת לא עבירה על ההלכה לא להחמיר.

כן אזרוק לאוויר שאני רוחש כבוד עצום לכל אדם ששומר תורה ומצוות לפי השגתם ויכולתם, ובתור אחד שמגיע ממשפחה שחלקם דתיים יותר וחלקם פחות וחלקם כלל לא. אני חייב להגיד שגם לשמור מצווה בודדת זה זכות עצומה.
עם כל זאת, אני לא חושב שלפי ההלכה מותר להפיץ סרטונים או תמונות שגברים יראו ברשת של לבוש שלא צנוע לפי הגדרתך. או להתאמן בצורה שלא היית הולכת הרחוב לפי הגדרתכן.
אבל בסופו של דבר זה רק דעתי, וזכותכן ללכת על פי הרבנים שלכן, או לא.
ואני לא מזלזל באף אדם שמתקשה לשמור על ההלכה, גם לי יש את הקשיים שלי.

בעניין חדר כושר אציג כאן את דעתי בנושא. ואציין שהתעמקתי המון בנושא הזה שתי וערב.

דיברתי עם הרב פנחס מונדשיין שליט"א, שהוא דיין דתי לאומי די מוכר, ורב מאוד חשוב, ועוד כמה רבנים חשובים מהקהילה הדתית לאומית וכמובן עם רבנים מהמגזר שלי (חרדים) על נושא אימונים בחדר כושר מעורב.

טרם מצאתי פוסק שהתיר דבר כזה, יש אולי מקום להתיר לאמן בחדר כושר מעורב מההיתר שהאדם טרוד באומנותו.
אך מעולם לא שמעתי פוסק מתיר להתאמן בחדר כושר מעורב.

בעיר שלי אין חדר כושר נפרד, אז עד שפתחתי את המקום שלי, נסעתי כל אימון שעה ורבע כל כיוון לחדר כושר לגברים בלבד.
כל הרבנים הדתיים לאומיים והחרדיים בעיר שלי שהיו מתאמנים איתי בחדר כושר הנפרד לגברים בלבד עד שנסגר, הפסיקו להתאמן בכלל בחדרי כושר.

אני באמת מחפש לדון לכף זכות מי שמתאמן בחדר כושר מעורב, ואשמח אם מישהו או מישהי יוכלו להראות לי מקור הכי מקל שיהיה שנותן היתר הלכתי לדבר, או להתאמן בלבוש לא צנוע ליד גברים.

אני ממש מקווה שהדרך שניסחתי לא פגע באף אחת, זה נושרא מאוד טעון אצלי.
אבל בכל זאת, כל אחד ואחת רשאי לדעה משלהם.

תודה על ההתייחסות המפורטת והמושקעת.

*לא זכור לי שבתורה יש אזכור לגילוי חזה של אישה, לפחות לא בפרשת סוטה. אם לא טועה מופיע במשנה, וגם אז לא בדרך של מלכתחילה, וגם שם הלשון הוא "מגלים את לבה".

 

[Texas Method]

אוף. מרגישה שחפרתי על זה ממש. אבל בקצרה - נפצעתי והפסקתי להסקוויט ועוד לא מעט דברים. ניסיתי לחזור וכו בהכוונת הפיזיותרפיסטית אבל על אף שמצבי השתפר הכאבים לא נעלמו לרגע, רק התמתנו ואפילו נחלשו ממש. כרגע הבנתי שלא באמת נתתי צ'אנס אמיתי להפסקה אז לא מאמנת בכלל ארבע ראשי. חצי שנה של חוסר עבודה נורמלית לארבע ראשי והתוצאות מאוד מאוד ניכרות. זה גם קצת הסיפור של הבנץ' פרס, עם קצת פחות דרמה (פציעה בכתף).

פציעה זה באסה.. עושה רושם שהפציעה מחלימה.. תמשיכי להבריא. רפואה שלמה

*בחדכ"ש הנוכחי אין מוטות קצרים אז גם לו רציתי להתחשב אין לי אפשרות, אז מוט אולימפי תודה לאל.

אוי, שאלת אותי אם אני יודע כמה שוקל מוט קצר ולא עניתי. סליחה, שכחתי מזה. אם זה מוט W מדובר על 8 ק"ג. אם זה מוט טיפה יותר גדול אבל לא אולימפי נראה לי 12. אלה ההערכות שלי למוט שאת מתכוונת אליו. כמובן שעם תמונה יהיה הרבה יותר נוח.

אתה בטוח, כן. אני כרגע מרגישה חברת האגף הראשון 🙁

תאמיני לי, אני ראיתי את המצליחים ואת צריכה להאמין באלו ששמחים עכשיו, כדי להמשיך. אלו הרגעים בהם את נבנית. את תהיי מספר 1 וזה מה שאני מצפה ממך.

 

[שיר1]

@Texas Method ההבדל בין דתי לחרדי הוא חמקמק וכמובן שאין גבול ברור. בגדול דתי הוא אדם שמאמץ דת - הרעיונות, האמונות, ובעיקר - הריטואלים ודרך החיים. הסיטואציה הנוכחית היא שההגדרה להיותך דתי הפכה לכל כך פתוחה ומאפשרת, שהקשת של דתיות רחבה מאי פעם. אחד יקרא לעצמו דתי כשהוא שומר שבת וכשרות, אחר יגדיר את עצמו ככזה רק כשיקיים את כל המצוות המחייבות אותו. יש שיטענו שדתי ששוכב עם נשים שלא במסגרת נישואין אינו דתי "אמיתי", כשאלו בדרך כלל יטענו שאין לאף אחד זכות להפקיע מהם את התואר וימשיכו לקרוא לעצמם דתיים שלמים. וכן הלאה.
גם ההגדרה לחרדי התעמעמה בשנים האחרונות. לרוב הכוונה היא לאנשים שמאמצים את שלשלת ההלכה עד לפוסקים של ימינו כמחייבת אותם ללא פשרות או פתח לפרשנות אישית של המקרא והמשנה. לרוב הם כופפים עצמם לרב, ומשתייכים לקהילות מוגדרות בעלות תרבות מובחנת (כמו שאלחנן הדגים - ליטאים, חסידים מחסידויות שונות, חרד"לניקים וכו) וכמו בפסוק שציטטת, הערך המרכזי שמנחה את חייהם (לפחות בצורה אידיאלית) הוא רצון ה', או במילים אחרות, תורה ומצוות.

@elchonon סתם בהערת אגב, חב"דניקים הם חרדים, להפתעתך. אם כי בצורה מדוייקת יותר, המציאות הנוכחית היא שתחת המטרייה של חב"ד נמצאת כל הקשת הדתית, החל מכמעט (או ממש) לא דתיים ועד לאולטרה אורתודוקסיים. אבל באופן אורגינלי, מקורי, חב"ד הם חרדים.
ועוד נקודה, הפצת היהדות היא רק נקודה אחת שמייחדת אותם. אמנם הנקודה הבולטת ביותר למתבונן מבחוץ אבל לא בטוחה שאפשר לקרוא לה אפילו הנקודה המרכזית של חב"ד. אבל ניחא. חפרתי 🤣

אוי, שאלת אותי אם אני יודע כמה שוקל מוט קצר ולא עניתי. סליחה, שכחתי מזה. אם זה מוט W מדובר על 8 ק"ג. אם זה מוט טיפה יותר גדול אבל לא אולימפי נראה לי 12. אלה ההערכות שלי למוט שאת מתכוונת אליו. כמובן שעם תמונה יהיה הרבה יותר נוח.

חח. .האמת ששאלתי על האפקט של מרחק המשקל מהגוף (ככל שהמשקל רחוק ממך ככה הוא ירגיש כבד יותר לגוף. זה למה אנשים שכבד להם בהרחקת כתפיים לטרלית מקפלים ידיים באופן אוטומטי - מקצר את המנוף ומקל את העבודה). השאלה שלי היא אם אפשר לכמת את ההבדל הזה, למצוא איזו נוסחה או משהו כזה.
לגבי משקל המוט - אני תמיד יודעת כמה המוטות שאני עובדת איתם שוקלים, חייבת. ספציפית המוטות הקצרים שעבדתי איתם היו אכן של 12 ק"ג. אבל תאמין לי, 100 קילו במוט קצר מרגישים קל בהרבה מ-100 קילו במוט אולימפי. מניסיון.
אם מישהו מכיר או יודע לנסח נוסחה כזו, אשמח (לצערי לא למדתי פיזיקה כדי לנסות למצוא בעצמי)

תאמיני לי, אני ראיתי את המצליחים ואת צריכה להאמין באלו ששמחים עכשיו, כדי להמשיך. אלו הרגעים בהם את נבנית. את תהיי מספר 1 וזה מה שאני מצפה ממך.

לא הבנתי 😳

 

[Texas Method]

@Texas Method ההבדל בין דתי לחרדי הוא חמקמק וכמובן שאין גבול ברור. בגדול דתי הוא אדם שמאמץ דת - הרעיונות, האמונות, ובעיקר - הריטואלים ודרך החיים. הסיטואציה הנוכחית היא שההגדרה להיותך דתי הפכה לכל כך פתוחה ומאפשרת, שהקשת של דתיות רחבה מאי פעם. אחד יקרא לעצמו דתי כשהוא שומר שבת וכשרות, אחר יגדיר את עצמו ככזה רק כשיקיים את כל המצוות המחייבות אותו. יש שיטענו שדתי ששוכב עם נשים שלא במסגרת נישואין אינו דתי "אמיתי", כשאלו בדרך כלל יטענו שאין לאף אחד זכות להפקיע מהם את התואר וימשיכו לקרוא לעצמם דתיים שלמים. וכן הלאה.
גם ההגדרה לחרדי התעמעמה בשנים האחרונות. לרוב הכוונה היא לאנשים שמאמצים את שלשלת ההלכה עד לפוסקים של ימינו כמחייבת אותם ללא פשרות או פתח לפרשנות אישית של המקרא והמשנה. לרוב הם כופפים עצמם לרב, ומשתייכים לקהילות מוגדרות בעלות תרבות מובחנת (כמו שאלחנן הדגים - ליטאים, חסידים מחסידויות שונות, חרד"לניקים וכו) וכמו בפסוק שציטטת, הערך המרכזי שמנחה את חייהם (לפחות בצורה אידיאלית) הוא רצון ה', או במילים אחרות, תורה ומצוות.

@elchonon סתם בהערת אגב, חב"דניקים הם חרדים, להפתעתך. אם כי בצורה מדוייקת יותר, המציאות הנוכחית היא שתחת המטרייה של חב"ד נמצאת כל הקשת הדתית, החל מכמעט (או ממש) לא דתיים ועד לאולטרה אורתודוקסיים. אבל באופן אורגינלי, מקורי, חב"ד הם חרדים.
ועוד נקודה, הפצת היהדות היא רק נקודה אחת שמייחדת אותם. אמנם הנקודה הבולטת ביותר למתבונן מבחוץ אבל לא בטוחה שאפשר לקרוא לה אפילו הנקודה המרכזית של חב"ד. אבל ניחא. חפרתי 🤣

חח. .האמת ששאלתי על האפקט של מרחק המשקל מהגוף (ככל שהמשקל רחוק ממך ככה הוא ירגיש כבד יותר לגוף. זה למה אנשים שכבד להם בהרחקת כתפיים לטרלית מקפלים ידיים באופן אוטומטי - מקצר את המנוף ומקל את העבודה). השאלה שלי היא אם אפשר לכמת את ההבדל הזה, למצוא איזו נוסחה או משהו כזה.
לגבי משקל המוט - אני תמיד יודעת כמה המוטות שאני עובדת איתם שוקלים, חייבת. ספציפית המוטות הקצרים שעבדתי איתם היו אכן של 12 ק"ג. אבל תאמין לי, 100 קילו במוט קצר מרגישים קל בהרבה מ-100 קילו במוט אולימפי. מניסיון.
אם מישהו מכיר או יודע לנסח נוסחה כזו, אשמח (לצערי לא למדתי פיזיקה כדי לנסות למצוא בעצמי)

לא הבנתי 😳

לגבי ההבדל בין דתי לחרדי - הבנתי
לגבי המוט, אין לי מושג האמת.. סליחה
ומה שהתכוונתי הוא שאת צריכה להאמין בכל אלה ששמחים עכשיו, כדי שבסופו של דבר תהיי מספר 1. ושאני מאמין בך ומצפה זאת ממך

 

[שיר1]

שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שנחוש להחלים״:

עדכון לוג: 27/12/19

Lower
קצר וקליל לרגל שישי

תרגילים אקססוריים לברכיים

היפטראסט
61.5*8*3
הרגשתי לאחרונה את ההמסטרינג הימני, חשבתי לדלג ולבסוף החלטתי לעשות משהו סופר קל בתקווה להתאוששות אקטיבית. תכלס, זו ההתקדמות האמיתית שלי - ללמוד לעצור.

מקרבי ירך
66*12*3

מרחיקי ירך
72.5*10
66*10
59*10

תאומים בעמידה
41*12*3
בישיבה
50*12*3

אין לי זמן לבטן, ובאמת שצר לי על ההזנחה הזו. אני מרגישה שזה לא מיותר לי בכלל, במיוחד בהיעדר סקוואט.

עדיין יש כאבים בברכיים, חלשים יותר, אם כי דקירות וכאבים בקדמה נעלמו כמעט לחלוטין. מה שנשאר זה בעיקר פנים הברך וקצת בחלק החיצוני. האם זה אומר שעליי להפסיק לאמן רגליים בכלל? אני מתחילה להתייאש.

קרא את שאר עדכון הלוג...

ומה שהתכוונתי הוא שאת צריכה להאמין בכל אלה ששמחים עכשיו

מה זה להאמין במי ששמח עכשיו?
נודניקית, אבל באמת לא ירדתי לסוף דעתך..

 

[אני=]]

שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שנחוש להחלים״:

עדכון לוג: 27/12/19



קרא את שאר עדכון הלוג...

מה זה להאמין במי ששמח עכשיו?
נודניקית, אבל באמת לא ירדתי לסוף דעתך..

אוף, הלוואי שהכאבים האלה יפסקו כבר :(
אולי תנסי לעשות משקלים ממשממש קלים?
אני יודעת שזה מבאס, אבלאבלאבל... אולי זה יעזור אם תעשי ככה תקופה?

 

[Texas Method]

שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שנחוש להחלים״:

עדכון לוג: 27/12/19



קרא את שאר עדכון הלוג...

מה זה להאמין במי ששמח עכשיו?
נודניקית, אבל באמת לא ירדתי לסוף דעתך..

תסתכלי על מי ששמח עכשיו, ותאמיני בשמחה שלו עכשיו שתוכלי להגיע למקום שלו
ואת לא נודניקית

 

[שיר1]

שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שנחוש להחלים״:

עדכון לוג: 31/12/19

ממשיכה לאלתר fbw, מתחילה לקבל צורה בראש כנראה כמו מה זה הולך להיראות.

בנץ' פרס
38.5*3*5
לא חזקה בלהעריך רמת מאמץ אבל מניחה שזה היה משהו כמו 7-7.5 rpe.
מרגישה שאיבדתי תחושה בשכמה, השליטה שלי שם חלקית, וזה מדאיג אותי. לא יודעת אם רק שמה לב לזה יותר עכשיו, או שיש התפתחות חדשה. עכ"פ, כאבים לא היו, ב"ה.

דדליפט
73*6*3

פשיטת מרפקים בכבל
15*10*3

כתף אחורית

- בקשר לאיבוד התחושה היחסי בשכמה, פתאום חושבת שמה שהשתנה בימים האחרונים הוא שהתחלתי לתסף במגנזיום. אני מתקשה לעקוב ולומר אם ומה ההשפעות, אבל חושדת שהשרירים שלי רפויים יותר, נוקשים פחות (זה מאוד מרגיש ככה וגם הגב שלי לא מרגיש כמו שק של אבנים למנדבי המסאז' היקרים שסובבים אותי, ועדיין אני לא ממהרת לקבוע). האם ייתכן שפשוט הנוקשות על כל תופעות הלוואי שלה (כאבים כאלו ואחרים) ירדה ומה שנשאר זו אכן שכמה חלשה ובלתי יציבה?
אם כי, אותו סיפור (סוג של איבוד תחושה קטן) גם בברך ימין. כמה אני צריכה לדאוג? ולמי לפנות לבדוק את זה? והאם קרה למישהו מכם?

- הברכיים וכו. המרפקים וכו. מרגישה מיואשת מאוד. אם יש מישהו שקורא את החפירות הבלתי מעניינות שלי (עוד יש מי שעושה את זה? ואם כן למה?? 😳), שנפצע והתאושש מהפציעה לגמרי, או אפילו כמעט לגמרי ומוכן לשתף, אשמח ממש לשמוע את הסיפור. מחפשת תקווה, וגם רעיונות.

- בהמשך לזה חייבת להודות לכל מי שהמליץ, הציע, הגיב, עודד. אני לומדת לאט מאוד, אני יודעת. אבל אני לומדת ואסירת תודה לכל אחד מכם. תודה 😭

- שתהיה לנו שנה אזרחית טובה, שמחה, מוארת, מלאה בהתקדמות ולמידה וצמיחה ופתיחת שערים חדשים של טוב 😘

קרא את שאר עדכון הלוג...

 

[Texas Method]

שיר1 עדכן/ה את הלוג ״הלוג שנחוש להחלים״:

עדכון לוג: 31/12/19



קרא את שאר עדכון הלוג...

אלה לא חפירות, והלוג שלך מעניין.
אני נפצעתי בגב וסבלתי מהפציעה כמעט שנה. אני חושב שהחלמתי לחלוטין, או כמעט לחלוטין ב"ה.
פחות אהבתי "שנה אזרחית"

 

[שיר1]

אלה לא חפירות, והלוג שלך מעניין.
אני נפצעתי בגב וסבלתי מהפציעה כמעט שנה. אני חושב שהחלמתי לחלוטין, או כמעט לחלוטין ב"ה.

ב"ה.
ממה נפצעת? ומה עשית כדי להחלים?

פחות אהבתי "שנה אזרחית"

חח.. זה בסדר גמור.
ובכל אופן סקרנית, מה הפריע לך?

 

[Texas Method]

ב"ה.
ממה נפצעת? ומה עשית כדי להחלים?

עשיתי 16 סטים כבדים של דדליפט שמחולקים לפעמיים בשבוע. יום שני 8X5, יום חמישי 8X5. זה היה בגיל 16. מזרקים היו מעורבים בעסק, והדדליפט היה באזור ה220X5
כשנפצעתי המשכתי דדליפט.. כשהאגו מניע אותך להיות גדול וחזק זה עלול להיות הרסני לפעמים..
הפציעה רק החמירה.
בשלב מסוים הבנתי שהבריאות יותר חשובה מגב מרשים ורגליים מרשימות, והפסקתי לעשות דדליפט. כשהפסקתי, מאוד מהר חזרתי לעצמי.

חח.. זה בסדר גמור.
ובכל אופן סקרנית, מה הפריע לך?

אני חושב שאנחנו צריכים לדבוק ביהדות, מכל המובנים. יש לנו תאריך עברי - למה שנשתמש בתאריך של גויים? זה אסור (יש מקרים שמותר).
תחשבי על זה שבמקום חנוכה תיאלצי לחגוג כריסמס (לצערנו יש יהודים שחוגגים כריסמס.. ויש כאלה כריסמס חנוכה). אנחנו צריכים לדבוק במסורת שלנו. זה מזכיר לי מעט את "האדונית והרוכל".

 

[Chiron]

בקשר לפציעות והחלמה מהן-- תמיד יש תקווה. אני חושב שהיעדר אבחון מה הבעיה אצלך בברך תורם למעורפלות ההחלמה כי איך נדע להחלים אם לא נדע מה הבעיה. דלקת, מתיחה, גיד, רצועה, מפרק, שריר וכו'.

אני עברתי מספר פציעות, רובן נבעו משימוש יתר ולא מטראומה.

היו דלקות במרפקים שהחלימו לגמרי אחרי מנוחה ארוכה. כנל לגבי דלקות בשורש כף שהחלימו לגמרי גם אחרי הפסקה מפעילות (עמידות ידיים). מתיחה בגיד בכף רגל. קרע קטן בהמסטרינג שהחלים לגמרי אחרי 4 חודשים.

ועכשיו עם הברך, יש שיפור משמעותי אחרי 7 שבועות. בהתחלה לא יכלתי לרדת לסקווט בלי כאבים חזקים או להיכנס לפוזיציה של סקווט בולגרי. השבוע הצלחתי לעשות 3 בולגרי בלי כאב. אז לא להפסיק להאמין ולעבוד על זה. הגוף והנפש מתקנים את עצמם בהלימה עם שינויים בהתאם.

 

[שיר1]

אני חושב שאנחנו צריכים לדבוק ביהדות, מכל המובנים. יש לנו תאריך עברי - למה שנשתמש בתאריך של גויים? זה אסור (יש מקרים שמותר).
תחשבי על זה שבמקום חנוכה תיאלצי לחגוג כריסמס (לצערנו יש יהודים שחוגגים כריסמס.. ויש כאלה כריסמס חנוכה). אנחנו צריכים לדבוק במסורת שלנו. זה מזכיר לי מעט את "האדונית והרוכל".

חחח.. ואתה עוד מקפיד להצהיר שאתה חילוני (כלשונך. אצלנו אוחזים שאין יהודי שהוא חול, כולנו קודש) 🤣

אני רק אניח את זה פה
התייחסותו המפתיעה של הרבי לשנה האזרחית

עשיתי 16 סטים כבדים של דדליפט שמחולקים לפעמיים בשבוע. יום שני 8X5, יום חמישי 8X5. זה היה בגיל 16. מזרקים היו מעורבים בעסק, והדדליפט היה באזור ה220X5
כשנפצעתי המשכתי דדליפט.. כשהאגו מניע אותך להיות גדול וחזק זה עלול להיות הרסני לפעמים..
הפציעה רק החמירה.
בשלב מסוים הבנתי שהבריאות יותר חשובה מגב מרשים ורגליים מרשימות, והפסקתי לעשות דדליפט. כשהפסקתי, מאוד מהר חזרתי לעצמי.

בקשר לפציעות והחלמה מהן-- תמיד יש תקווה. אני חושב שהיעדר אבחון מה הבעיה אצלך בברך תורם למעורפלות ההחלמה כי איך נדע להחלים אם לא נדע מה הבעיה. דלקת, מתיחה, גיד, רצועה, מפרק, שריר וכו'.

אני עברתי מספר פציעות, רובן נבעו משימוש יתר ולא מטראומה.

היו דלקות במרפקים שהחלימו לגמרי אחרי מנוחה ארוכה. כנל לגבי דלקות בשורש כף שהחלימו לגמרי גם אחרי הפסקה מפעילות (עמידות ידיים). מתיחה בגיד בכף רגל. קרע קטן בהמסטרינג שהחלים לגמרי אחרי 4 חודשים.

ועכשיו עם הברך, יש שיפור משמעותי אחרי 7 שבועות. בהתחלה לא יכלתי לרדת לסקווט בלי כאבים חזקים או להיכנס לפוזיציה של סקווט בולגרי. השבוע הצלחתי לעשות 3 בולגרי בלי כאב. אז לא להפסיק להאמין ולעבוד על זה. הגוף והנפש מתקנים את עצמם בהלימה עם שינויים בהתאם.

תודה. מעריכה ממש.
אכן מעורר תקווה.

ובעיקר מזכיר לי את הלקח החשוב של קשיבות, התחשבות ומנוחה, כדי לתת למקום להחלים.