מה הם תוספי התזונה היעילים ביותר?

[Mike Bikov]

הרבה אנשים שואלים אותי על אילו תוספי תזונה אני ממליץ? את האמת שלא על הרבה...
****
שווי שוק תוספי התזונה בעולם יגיע לסכום חסר תקדים של כ-300 מילארד דולר עד 2024, אבל כמה מהם באמת יעילים? לצערי המגוון דל ותלוי מאוד בתזונה שלכם.
אני תמיד אומר ואומר זאת שוב ושוב: "אם התפריט תזונה שלכם מאוזן ונבנה בקפידה, אתם לא צריכים שום תוסף תזונה"

אז מה יעיל?
****
1. מולטי ויטמין – אם אתם לא צורכים לערך 5 ירקות מצבעים וסוגים שונים ביום, סביר להניח שאתם צריכים את התוסף. ההבדלים בין המולטי ויטמינים לרוב זניחים. גברים בד"כ ירצו לבחור במולטי ויטמין שאין בו ברזל (כי מחסור שכזה לא נפוץ בקרב גברים וצריכה מוגברת של ברזל אצל גברים קושרה בעבר לתסמונות קליניות לא סימפטיות במיוחד). ויטמין D ניתן לקחת בנפרד במידה ויש מחסור בבדיקות דם – רוב רופאי המשפחה מתקמצנים לתת בדיקות דם של ויטמין D וזה הויטמין היחיד שהוא גם הורמון ומקבלים אותו בעיקר מהשמש. אם אתם במשרד רוב היום, לכו להיבדק.

2. אבקת/חטיפי חלבון – בעיקר נועד למי שמחפש נוחות וזמינות במהלך היום. אם יש לכם מספיק חלבון בתפריט היומי, תוספי חלבון לא יעזרו לכם להתקדם לעבר המטרה.

3. קריאטין מונוהידראט – אפשר לומר שזה התוסף החוקי היחיד שהוכח כמשפר ביצועים, מעלה בכוח וסביר להניח, באופן עקיף, עוזר גם לעלייה במסת השריר. קריאטין מיוצר באופן טבעי בגוף האדם מחומצות האמינו גליצין וארגנין אך לא במינון מספק כדי לגרום לשיפור הביצועים באימונים. פרסמנו בעבר אינפוגרפיק על קריאטין – יש את זה בפרופיל שלי.

4. קפאין וקדם אימון – נועד בעיקר לעורר לפני האימונים ובעקיפין לשפר ביצועים. גם קפה יעשה את העבודה, אבל קשה יותר לשלוט במינוני הקפאין בשתיית קפה.

ופה נגמר רוב הסיפור של תוספי תזונה שמוכחים מחקרית.

תוספים שהם עדיין שנויים במחלוקת או לא יעילים:
1. BCAA (חומצות אמינו מסועפות) – אם יש מספיק חלבון בתפריט, זה כנראה חסר תועלת.

2. HMB – תוצר פירוק/מטבוליט של לאוצין. המסקנות של #1 תקפות גם כאן.

3. שורפי שומן חוקיים – חסרי תועלת לרוב מאחר ומשלבים קפאין וכמה צמחים לא יעילים. ביזבוז כסף טוטאלי ואולי יעבוד כאפקט פלסבו (סיפור לפוסט אחר).

4. בטא אלאנין – חומצה אמינית שיכולה לשפר ביצועים/לדחות עייפות המבוצעים מעל 60 שניות (ז"א לא יעיל לאימוני כוח כנראה). סודיום ביקרבונט ומיץ סלק נכנסים גם לקטגוריה זו במובן כזה או אחר.

אומגה 3 וכורכומין שנויים מאוד במחלוקת, ולמעט מקרים כנראה מאוד ספציפים (דלקות חוזרות שלא נפתרות ולפני גישה יותר "אגרסיביות" מבחינה טיפולית) לא אמליץ עליהם.

אז מה התוסף הבא שאתם הולכים לזרוק עליו את הכסף?

 

[McGregor]

האם מולטי ויטמין (במקרה שלי אני קונה גומי) יעיל באותה מידה כמו 5 ירקות או שיש עניין של ספיגה וכו'?

 

[אני=]]

אני קונה רק חטיפי חלבון, שהם באמת טעימים לי ואני מסוגלת לאכול אותם בלי רגשות אשמה (בניגוד לשוקולדים וכאלה חח...)
זה ממש נחמד שיש אותם 😛

 

[Dark Soul Omega]

אחרי שנים שהייתי מכור לתוספי מזון , בולע איזה 10-12 כדורים ביום.. (אומגה 3 , Q-10 , ויטמין D , מגנזיום , BCAA ועוד..)
הבנתי שבאמת הכול חרטה ולא ממש עובד , חבל על הכסף והאנזימי כבד.
היום אני לוקח מולטי ויטמין רק בגלל ההתמכרות הפסיכולוגית.

הדבר היחיד שבאמת עובד זה סטרואידים לטוב ולרע 😉

 

[elchonon]

@Mike אני יודע שיש לך הרבה נסיון בתחום הזה.
אך אני רוצה להביע את דעתי הצנוע על מה שכתבת.

1. לגבי ה 5 ירקות והמולטי וויטמינים. לעניות דעתי לא רק שירקות העיום חסרות במידה מרובה מהוויטמינים והמינרלים שהיו בהם לפני שנים, גם בגלל מהירות וכמות הגדילה שלהם באותה קרקע, וגם בגלל ההינדוסים הגנטים.
אבל בנוסף 5 ירקות אולי מספיקות לאדם ממוצע שיושב מול הטלוויזיה בשוויץ ולא שורף יותר קלוריות ביום מהמאמץ הקטן מידי פעם לגרד את האף.
אבל ספורטאי דורש הרבה יותר וויטמינים ומינרלים, ואת זה גם כתב בוריס שייקו בספרו.
הספורטאים שלו לקחו מולטי וויטמינים בנוסף לירקות שלהם.

לגבי שאר הדברים שכתבת, אני פחות או יותר מסכים, חלבון מקל עליך בלבד, קריאטין לא עזר לי אישית באימונים, וקפאין הוא דבר שאני נמנע ממנו כי אני אוהב להיות רגוע ומפוקס באימון ורוצה לשמור אותו לתחרויות בלבד (דבר שעוד לא עשיתי).

אבל תוסף ספירולינה כממריץ עדין, ג'ינסנג, ליקוריץ' ומגוון רחב של צמחים יכולים להיות מאוד יעילים לדעתי.
המאמן שלי אישית ענק עליהם.
אני חושב שבתחום הספורט המקצועי יש לתוספים רבים מקום מאוד מכובד.
אמנם אני מסכים שמתאמן חובבן מתחיל אל לא להתעסק בקטנות, אבל ספורטאי שמתמודד ברמה רצינית, לדעתי זה לא יותר בזבוז כסף מפסיכולוג.

אין ספק שמתאמן ישתמש בקור או בחום להתאוששות, עיסוי או פסיכולוג. לדעתי עולם התוספים והצמחים הוא לא פחות אפקטיבי ונצרך למתאמן ברמה גבוה.

 

[Mike Bikov]

לגבי ה 5 ירקות והמולטי וויטמינים. לעניות דעתי לא רק שירקות העיום חסרות במידה מרובה מהוויטמינים והמינרלים שהיו בהם לפני שנים, גם בגלל מהירות וכמות הגדילה שלהם באותה קרקע, וגם בגלל ההינדוסים הגנטים.
אבל בנוסף 5 ירקות אולי מספיקות לאדם ממוצע שיושב מול הטלוויזיה בשוויץ ולא שורף יותר קלוריות ביום מהמאמץ הקטן מידי פעם לגרד את האף.
אבל ספורטאי דורש הרבה יותר וויטמינים ומינרלים, ואת זה גם כתב בוריס שייקו בספרו.
הספורטאים שלו לקחו מולטי וויטמינים בנוסף לירקות שלהם.

אשמח למקור מדעי לכך שבירקות יש ״מחסור בוויטמינים״ בין היום ביחס לעבר וביחס לדרישות של גוף האדם וביחס ל״אתלטים״ (איזה?)

 

[Sergio_Katz]

אמנם אני מסכים שמתאמן חובבן מתחיל אל לא להתעסק בקטנות, אבל ספורטאי שמתמודד ברמה רצינית, לדעתי זה לא יותר בזבוז כסף מפסיכולוג.

ההבדל הוא שטיפול פסיכולוגי כן עובד בסופו של דבר.

 

[elchonon]

אשמח למקור מדעי לכך שבירקות יש ״מחסור בוויטמינים״ בין היום ביחס לעבר וביחס לדרישות של גוף האדם וביחס ל״אתלטים״ (איזה?)

4.3.8. Vitamin and mineral balance
Unlike the macronutrients (protein, fats and carbohydrates), the requirements for
which are in tens, sometimes hundreds of grams, micronutrients enter the human body
in the quantities expressed in grams, milligrams and micrograms. These quantities,
however, do not diminish their high importance for the coordinated work an athlete’s body
performs. It is thought that in comparison with a person leading a sedentary lifestyle,
athletes require 2-2.5 times increased amounts of micronutrients. But there is a serious
problem here. According to the World Health Organization, modern methods of farming
and crop production, storage and industrial processing of agricultural products, as well
as unsatisfactory environmental conditions have reduced the content of vitamins and
minerals in vegetables, fruit and cereal products to a level that provides in total about
of 60% of the daily requirement. And this is a global phenomenon, independent of the
economic situation of a country. Attempts to solve this problem by incorporating maximum
number of vegetables and fruits into a daily diet face the prospect of such amount of food
consumption with which the human digestive system cannot cope. In these circumstances,
the only acceptable and optimal solution is to use specialized sports vitamin and mineral
supplements.
​

זה מתוך הספר של בוריס שייקו, עמוד 218.
נכתב על ידי Leonid Ostapenko.
הספר עצמו נכתב על ידי Mike Israetel, PhD and Derek Wilcox, PhDc.

ההבדל הוא שטיפול פסיכולוגי כן עובד בסופו של דבר.

ועל סמך מה אתה מרמז שתוספים שונים וצמחים לא עובדים.
אם ניקח לרגע את ענקי הפאוורליפטינג הטבעיים, ואפילו הלא טבעיים, הרבה מהם לוקחים תוספים שונים וצמחים.
המאמן שלי לוקח המון צמחים סיניים, והתוצאות שלו מדברות בעד עצמם.
גם אני חושב, שלי אישית יש תוצאות לא מבישות בכלל, ואני חושב שלתוספים יש חלק חשוב בזה.

 

[yujinius]

אם ניקח לרגע את ענקי הפאוורליפטינג הטבעיים, ואפילו הלא טבעיים, הרבה מהם לוקחים תוספים שונים וצמחים.
המאמן שלי לוקח המון צמחים סיניים, והתוצאות שלו מדברות בעד עצמם.
גם אני חושב, שלי אישית יש תוצאות לא מבישות בכלל, ואני חושב שלתוספים יש חלק חשוב בזה.

הטענות האלה מקבילות לטענות של יוסי יד 50, ממתי זה שלמישהו יש תוצאות מרשימות אומר על נכונות דבריו?

 

[DarY]

מה לגבי מגנזיון ואבץ?
לגבי אומגה 3 חידשת לי

 

[elchonon]

הטענות האלה מקבילות לטענות של יוסי יד 50, ממתי זה שלמישהו יש תוצאות מרשימות אומר על נכונות דבריו?

אז מה לדעתך כן מעיד על נכונות?
מחקר?
הבעיה שכמעט בכל מחקר יש מספיק חורים שגם הקמח וגם הפסולת נופלים בהם.
מהסיבה הזאת, במשך אלפי שנים אנשים האמינו לעדיות של מספר אנשים, ככל שהמספר עלה, הנאמנות עלתה עד שעלו טענות נגד.

בעיני, בן אדם עם נסיון אישי במיוחד ברמה רצינית או מאמן מנוסה, הם סיבה לשקול את אמיתות הטענה.

תקרא כאן את דעתו של הצדיק על כמה מחקרים בנושא הכושר, נראה לי שזה יכול לשנות את דעתך היד שאוחזת בברזל

 

[SkubiDi]

איך אומגה 3 שנוי במחלוקת?

זאת שאלה שנשאלת.

אולי שנוי במחלוקת לפיתוח גוף. זה כן

כי אין מחלוקת על זה שאם אתה לא אוכל דגים, אתה צריך לצרוך אומגה 3.
ולא חסרים המחקרים שיכולים להראות את החשיבות של אומגה 3. ומה קורה ללא הצריכה שלו מבחינת תפקודי המוח..

ההשפעה של חוסר באומגה 3 די קריטית ומקושרת לאי תפקוד של המערכת האנדו-קנאבינואידית ובעיות מצב רוח. ועוד הרבה מצבים לא נעימים.

לטיפול בדלקות הוא לגמרי שנוי במחלוקת. לפיתוח גוף הוא לגמרי שנוי במחלוקת.
אבל בכל הנוגע לבריאות כללית. אין איזה מחלוקת על הצריכה שלו\של שמן דגים מהתזונה. זה קריטי לבריאות.

 

[kotzer]

אז מה לדעתך כן מעיד על נכונות?
מחקר?
הבעיה שכמעט בכל מחקר יש מספיק חורים שגם הקמח וגם הפסולת נופלים בהם.
מהסיבה הזאת, במשך אלפי שנים אנשים האמינו לעדיות של מספר אנשים, ככל שהמספר עלה, הנאמנות עלתה עד שעלו טענות נגד.

אתה טוען שמחקר מבוקר הוא מלא בחורים אבל ניסיון אישי לא?

ההשפעה של חוסר באומגה 3 די קריטית ומקושרת לאי תפקוד של המערכת האנדו-קנאבינואידית ובעיות מצב רוח. ועוד הרבה מצבים לא נעימים.

מה הקשר של אומגה 3 לאנדו-קנבינואידית?

 

[SkubiDi]

אתה טוען שמחקר מבוקר הוא מלא בחורים אבל ניסיון אישי לא?


מה הקשר של אומגה 3 לאנדו-קנבינואידית?

אה.....מטבוליטים ספציפים של EPA ו-DHA בעלי יעילות ל-CB1. יעילות שבמקרה כמעט זהה (ואולי חזקה במעט) מזה של אננדמיד.
לא יודעים בדיוק איך ומה. אבל יש קשר הדוק בין המערכת האנדו-קנאבינואידית לאומגה 3, ונמצא קשר הדוק גם בין תזונה מערבית (עם מעט אומגה 3) לחוסר בתפקוד אנדו-קנאבינואידי, לבעיות מצב רוח.

Nutritional omega-3 deficiency abolishes endocannabinoid-mediated neuronal functions. - PubMed - NCBI

Interplay Between n-3 and n-6 Long-Chain Polyunsaturated Fatty Acids and the Endocannabinoid System in Brain Protection and Repair

אגב, לסקרנים.
Care and Feeding of the Endocannabinoid System: A Systematic Review of Potential Clinical Interventions that Upregulate the Endocannabinoid System

במאמר הזה יש הרבה מידע גם על אומגה 3 מנקודת מבט של המערכת האנדו-קנאבינואידית. הם הולכים יד ביד כמו שזה נראה. (יש גם מידע על עוד הרבה חומרים, תרופות, ופעולות והקשר שלהם למערכת הנ"ל)

בכל מקרה. מעבר למערכת האנדו-קנאבינואידית יש פשוט הרבה דרכים שבהם אומגה 3 עשוי להיחשב "קריטי" לבריאות. בין השאר ההשפעה שלו על עמילואיד בטא. טריגליצרידים וכולסטרול, ועוד הרבה. ונראה שהיחס בין כמות האומגה 3 ל-6 שאנחנו צורכים משפיע על מדדי דלקת ויכולת שיקום מטראומה בגוף ובמוח ספציפית.
examine מסכמים את זה יפה.

 

[Sergio_Katz]

ועל סמך מה אתה מרמז שתוספים שונים וצמחים לא עובדים.
אם ניקח לרגע את ענקי הפאוורליפטינג הטבעיים, ואפילו הלא טבעיים, הרבה מהם לוקחים תוספים שונים וצמחים.
המאמן שלי לוקח המון צמחים סיניים, והתוצאות שלו מדברות בעד עצמם.
גם אני חושב, שלי אישית יש תוצאות לא מבישות בכלל, ואני חושב שלתוספים יש חלק חשוב בזה.

אני אישית אשמח אם תוכיח לי ההפך.
התוצאות של המאמן שלך מדברות בעד עצמן בגלל שהוא לוקח תוספים או בגלל שהוא עושה את הכל נכון?
(אני מדבר על תכנית אימונים טובה, שינה מספקת ותזונה ללא חוסרים)

יש איזה יתרון ללקיחת תוספים צמחיים?
הם משנים לך את המאזן ההורמונאלי או את הרכב מסת הגוף בשל לקיחתם?
אם לא, איזו סיבה יש לקחת אותם מלבד הטעם/ויטמינים שבצורה עקיפה אולי יגרמו לך להיות חזק יותר על ידי מניעת מחלות ש"שורפות" זמן?

 

[SkubiDi]

@Mike אני יודע שיש לך הרבה נסיון בתחום הזה.
אך אני רוצה להביע את דעתי הצנוע על מה שכתבת.

1. לגבי ה 5 ירקות והמולטי וויטמינים. לעניות דעתי לא רק שירקות העיום חסרות במידה מרובה מהוויטמינים והמינרלים שהיו בהם לפני שנים, גם בגלל מהירות וכמות הגדילה שלהם באותה קרקע, וגם בגלל ההינדוסים הגנטים.
אבל בנוסף 5 ירקות אולי מספיקות לאדם ממוצע שיושב מול הטלוויזיה בשוויץ ולא שורף יותר קלוריות ביום מהמאמץ הקטן מידי פעם לגרד את האף.
אבל ספורטאי דורש הרבה יותר וויטמינים ומינרלים, ואת זה גם כתב בוריס שייקו בספרו.
הספורטאים שלו לקחו מולטי וויטמינים בנוסף לירקות שלהם.

לגבי שאר הדברים שכתבת, אני פחות או יותר מסכים, חלבון מקל עליך בלבד, קריאטין לא עזר לי אישית באימונים, וקפאין הוא דבר שאני נמנע ממנו כי אני אוהב להיות רגוע ומפוקס באימון ורוצה לשמור אותו לתחרויות בלבד (דבר שעוד לא עשיתי).

אבל תוסף ספירולינה כממריץ עדין, ג'ינסנג, ליקוריץ' ומגוון רחב של צמחים יכולים להיות מאוד יעילים לדעתי.
המאמן שלי אישית ענק עליהם.
אני חושב שבתחום הספורט המקצועי יש לתוספים רבים מקום מאוד מכובד.
אמנם אני מסכים שמתאמן חובבן מתחיל אל לא להתעסק בקטנות, אבל ספורטאי שמתמודד ברמה רצינית, לדעתי זה לא יותר בזבוז כסף מפסיכולוג.

אין ספק שמתאמן ישתמש בקור או בחום להתאוששות, עיסוי או פסיכולוג. לדעתי עולם התוספים והצמחים הוא לא פחות אפקטיבי ונצרך למתאמן ברמה גבוה.

לכל תוסף יש דרך מסוימת שבה הוא יכול\עשוי לעזור.

למשל ג'ינסנג מכיל כמויות עצומות של חומרים דמויי סטרואידים שכבר הוכיחו את עצמם כממריצים.
ליקוריץ מעלה לחץ דם. וגם הוא מכיל עשרות חומרים שונים (שרובם לא נחקרו אגב.).
ספירולינה גם. יש מחקרים איכותיים שמראים על שיפור בביצועים (לא שיפור ענק. אבל שיפור.)

משום מה יש פסימיות חזקה בפורום הזה לגבי תוספים בסגנון. אבל אם נכנס לעומק אז תוסף כמו ג'ינסנג הוא יעיל לחלוטין. עם מחקרים באיכות גבוהה שמראים על שיפור בביצועים במינון מסוים של פורמולה מסוימת של ג'ינסנג. אז אי אפשר להתווכח.

 

[elchonon]

אתה טוען שמחקר מבוקר הוא מלא בחורים אבל ניסיון אישי לא?

אני טוען ששום דבר לא מספיק ברמה של 100% כמעט.
אבל נסיון אישי ומחקרים הם בהחלט מקומות להתחיל מהם.
אבל כמו שתגיד לי שהנסיון האישי של מישהו אחד לא מספיק להגיד בוודאות שמשהו יתאים גם לי, אותו דבר לגבי מחקר.
כשמחקר מראה שדבר מסויים לא מועיל יותר מפלצבו, עדיין יש מקום להעיר שאולי המחקר לא התבצע כמו במקרה שבהם המספר ראה הצלחה.

בקיצור, אם מישהו לקח תוסף אשלגן, והביצועים שלו עלו, יש מה לנסות למרות שאין מחקר מגבה.

אני אישית אשמח אם תוכיח לי ההפך.
התוצאות של המאמן שלך מדברות בעד עצמן בגלל שהוא לוקח תוספים או בגלל שהוא עושה את הכל נכון?
(אני מדבר על תכנית אימונים טובה, שינה מספקת ותזונה ללא חוסרים)

יש איזה יתרון ללקיחת תוספים צמחיים?
הם משנים לך את המאזן ההורמונאלי או את הרכב מסת הגוף בשל לקיחתם?
אם לא, איזו סיבה יש לקחת אותם מלבד הטעם/ויטמינים שבצורה עקיפה אולי יגרמו לך להיות חזק יותר על ידי מניעת מחלות ש"שורפות" זמן?

מה שמצחיק, שאותם שדורשים מחקר לדבר מסוים בדרך כלל מרימים חצי ק"ג בסקוואט, באותו זמן שהמתאמן שמאמין בריקי ואיזון הצ'י ומדבר לעצמו ולמוט במצע סקוואט שובר שיאי עולם.
יש מקום להשפיל את האגו המדעי, ולהסתכל בענווה על אנשים שהוכיחו את עצמם כמקורות ידע והשראה בתחום שלהם, ולשקול את דבריהם, ולא לפסול כל מה שלא זכה למחקר ארוך שנים על ידי טובי החוקרים.

זה נהיה מגוכח, כמו המחקר שהוכיח שפה ללא שיניים לא יסבול מחורים, זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל זה מחקר אמיתי שנעשה.
נוצר מצב שאתה אומר לבחור שסקוואט יחזק לו את הרגליים והוא דורש מחקר.

אם משתמשים במחקרים נכון הם יחכימו אתכם, אחרת אתם נהפכים לזומבים חסרי אמון וחשדנים שתמיד נשארים מאחור בגלל שאתם לא מוכנים לרדת במדרגות של הבית עד ש15 עכברים לבנים, 2 פילים, וילד שעוד לא צמח לו השן השלישית ירדו שם לפניכם כדי להוכיח שזה בטוח.

בסופו של דבר, הורמונים לא מזיזים את המשקל, וגם לא השרירים, יש הוראה עיצבית שמגיע מהמוח. מאיפה המוח מביא את ההוראות שלו?
אכן יש תאי מוח פעילים, אבל מה גורם למוח לתת הוראה? ומי זה ה"אני" שמחליט החלטות נבונות.
אי אפשר להתעלם מהנפש הרוחנית שבנו.

אני לא בא למכור לאף אחד בודהיזם או מהלך רוחני כזה או אחר, אני רק בא לפתוח את העינים לדברים שלא נמצאים בגוגל או בתקיה של מדעי נס"א.
תשתמשו בהגיון בריא, קצת אמון, ורכישת נסיון.

משום מה יש פסימיות חזקה בפורום הזה לגבי תוספים בסגנון. אבל אם נכנס לעומק אז תוסף כמו ג'ינסנג הוא יעיל לחלוטין. עם מחקרים באיכות גבוהה שמראים על שיפור בביצועים במינון מסוים של פורמולה מסוימת של ג'ינסנג. אז אי אפשר להתווכח.

פסימיות שלא קיימת בעולם המתאמנים ברמה גבוה. יותר מתאמנים מתחרים היו מוכנים להוסיף ירקות לתפריט שלהם בעצתי ולראות שיפור מטורף באימונים שלהם בקרב אלופי הארץ ומתחרים ברמה, מאשר המתאמנים החובבנים כאן בפורום.

זה לדעתי ההבדל בין הטובים לבינוניים, רמת הפתיחות.
המקצוען תמיד פתוח ומוכן ללמוד ולנסות, לעומת החובבן, שמפחד להאמין ולנסות משהו שאולי בשבועיים האלה ירד לו 2 גרמים של שריר חלילה שלעולם לא יחזרו.

שבת שלום ומבורך.

 

[Sergio_Katz]

אני טוען ששום דבר לא מספיק ברמה של 100% כמעט.
אבל נסיון אישי ומחקרים הם בהחלט מקומות להתחיל מהם.
אבל כמו שתגיד לי שהנסיון האישי של מישהו אחד לא מספיק להגיד בוודאות שמשהו יתאים גם לי, אותו דבר לגבי מחקר.
כשמחקר מראה שדבר מסויים לא מועיל יותר מפלצבו, עדיין יש מקום להעיר שאולי המחקר לא התבצע כמו במקרה שבהם המספר ראה הצלחה.

בקיצור, אם מישהו לקח תוסף אשלגן, והביצועים שלו עלו, יש מה לנסות למרות שאין מחקר מגבה.

מה שמצחיק, שאותם שדורשים מחקר לדבר מסוים בדרך כלל מרימים חצי ק"ג בסקוואט, באותו זמן שהמתאמן שמאמין בריקי ואיזון הצ'י ומדבר לעצמו ולמוט במצע סקוואט שובר שיאי עולם.
יש מקום להשפיל את האגו המדעי, ולהסתכל בענווה על אנשים שהוכיחו את עצמם כמקורות ידע והשראה בתחום שלהם, ולשקול את דבריהם, ולא לפסול כל מה שלא זכה למחקר ארוך שנים על ידי טובי החוקרים.

זה נהיה מגוכח, כמו המחקר שהוכיח שפה ללא שיניים לא יסבול מחורים, זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל זה מחקר אמיתי שנעשה.
נוצר מצב שאתה אומר לבחור שסקוואט יחזק לו את הרגליים והוא דורש מחקר.

אם משתמשים במחקרים נכון הם יחכימו אתכם, אחרת אתם נהפכים לזומבים חסרי אמון וחשדנים שתמיד נשארים מאחור בגלל שאתם לא מוכנים לרדת במדרגות של הבית עד ש15 עכברים לבנים, 2 פילים, וילד שעוד לא צמח לו השן השלישית ירדו שם לפניכם כדי להוכיח שזה בטוח.

בסופו של דבר, הורמונים לא מזיזים את המשקל, וגם לא השרירים, יש הוראה עיצבית שמגיע מהמוח. מאיפה המוח מביא את ההוראות שלו?
אכן יש תאי מוח פעילים, אבל מה גורם למוח לתת הוראה? ומי זה ה"אני" שמחליט החלטות נבונות.
אי אפשר להתעלם מהנפש הרוחנית שבנו.

אני לא בא למכור לאף אחד בודהיזם או מהלך רוחני כזה או אחר, אני רק בא לפתוח את העינים לדברים שלא נמצאים בגוגל או בתקיה של מדעי נס"א.
תשתמשו בהגיון בריא, קצת אמון, ורכישת נסיון.

פסימיות שלא קיימת בעולם המתאמנים ברמה גבוה. יותר מתאמנים מתחרים היו מוכנים להוסיף ירקות לתפריט שלהם בעצתי ולראות שיפור מטורף באימונים שלהם בקרב אלופי הארץ ומתחרים ברמה, מאשר המתאמנים החובבנים כאן בפורום.

זה לדעתי ההבדל בין הטובים לבינוניים, רמת הפתיחות.
המקצוען תמיד פתוח ומוכן ללמוד ולנסות, לעומת החובבן, שמפחד להאמין ולנסות משהו שאולי בשבועיים האלה ירד לו 2 גרמים של שריר חלילה שלעולם לא יחזרו.

שבת שלום ומבורך.

מצטער שהחצי ק"ג שאני מרים בסקוואט מעליבים אותך, אבל לרוב החובבנים דווקא יותר יתפתו לקנות "שורפי שומן" למיניהם ו"ממריצים טבעיים", בעוד המנוסים יסתכלו על זה בביקורתיות ולא יבלעו כל שקר שימכרו להם.

אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, אבל ניסיון אישי בשום פנים ואופן לא מחליף מחקר מדעי שבוצע טוב.

אתה יכול לבקר אותנו שאנחנו נאלצים להידבק למחקרים על מנת לאמת ולבדוק טענה מסוימת, אבל תסתכל קצת במראה.
עולמך אפוף רוחניות וכוחות בלתי ידועים ש"מרימים את המוט בשבילך".
אחרי הכל, אתה מתעלם וזונח לחלוטין את משפר הביצועים מספר אחד, ביקורתיות.
אתה חי בגישה של "הכל או כלום" וזה בסדר, אני לא מאשים אותך.

אני מודע לכך שכשיבוא בן אדם ויגיד "מאז שהתחלתי לשתות תה תאילנדי כחול שיפרתי את הדדליפט שלי בחמישים קילו", אתה תאמין לו באופן אוטומטי (כמובן רק אם הוא מחזיק בשיא עולם כלשהו ומתחרה ברמה הגבוהה ביותר אחרת זה לא נחשב) ותתחיל לשלב תה תאילנדי כחול בתזונה שלך על מנת לראות תוצאות. זה בסדר סה"כ.

אני גם בסדר עם זה שאתה משתף את הניסיון שלך ואת המסקנות הבלתי מבוססות שלך עם אחרים. זכותך המלאה לעשות זאת, אך אל תתקוף אחרים בגלל שהם רוצים לראות הוכחות רציניות יותר.

אני גם יכול לטעון שאני שרברב מומחה אבל ברגע שאנשים אחרים ישאלו אותי איפה תעודת ההסמכה לשרברב שלי אני אענה להם, "בדוק כל מי ששואל אותי את זה אף פעם לא עבר אפילו קורס אחד. הם בטח אנשים שמתחמקים מללכלך את הידיים שלהם אז אין להם שום זכות לבקר אותי."

לצורך הדיון, אני אוכל ירקות בכמות גדולה ביומיום, לאחרונה התחלתי לשלב אצות.
כמה הסקוואט שלי אמור לגדול מזה?

 

[kotzer]

אני טוען ששום דבר לא מספיק ברמה של 100% כמעט.
אבל נסיון אישי ומחקרים הם בהחלט מקומות להתחיל מהם.
אבל כמו שתגיד לי שהנסיון האישי של מישהו אחד לא מספיק להגיד בוודאות שמשהו יתאים גם לי, אותו דבר לגבי מחקר.
כשמחקר מראה שדבר מסויים לא מועיל יותר מפלצבו, עדיין יש מקום להעיר שאולי המחקר לא התבצע כמו במקרה שבהם המספר ראה הצלחה.

בקיצור, אם מישהו לקח תוסף אשלגן, והביצועים שלו עלו, יש מה לנסות למרות שאין מחקר מגבה.

]
הבעיה שאתה שם אנקדוטות ומחקרים על אותה רמת הוכחה בראש שלך, שזה פשוט לא נכון, אפילו לא קרוב.
מחקר לוקח את האנקדוטה הזאת, מבודד משתנים כדי לוודא שאנחנו יודעים כמה שיותר בוודאות שמה שאנחנו מחפשים לבדוק הוא ההסבר היחיד (וככל שמחקר הוא איכותי יותר, ככה הוא מצליח בזה יותר), ובודק מה הסיכוי שאותה אנקדוטה היא צירוף מקרים או משהו אמיתי.
מחקר גם עובר ביקורת עמיתים, כלומר אנשים שמבינים בעניין מסתכלים עליו וקובעים איפה הוא עומד בסקאלה בין "קובע עובדות" ל"משהו מעניין שצריך עוד מחקר"

בסופו של דבר, הורמונים לא מזיזים את המשקל, וגם לא השרירים, יש הוראה עיצבית שמגיע מהמוח. מאיפה המוח מביא את ההוראות שלו?
אכן יש תאי מוח פעילים, אבל מה גורם למוח לתת הוראה? ומי זה ה"אני" שמחליט החלטות נבונות.
אי אפשר להתעלם מהנפש הרוחנית שבנו.

אני לא בא למכור לאף אחד בודהיזם או מהלך רוחני כזה או אחר, אני רק בא לפתוח את העינים לדברים שלא נמצאים בגוגל או בתקיה של מדעי נס"א.
תשתמשו בהגיון בריא, קצת אמון, ורכישת נסיון.

פה זה סתם וודו ולא קשור בכלל לנושא

זה נהיה מגוכח, כמו המחקר שהוכיח שפה ללא שיניים לא יסבול מחורים, זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל זה מחקר אמיתי שנעשה.

I call bullshit.
אין מחקר כזה

פסימיות שלא קיימת בעולם המתאמנים ברמה גבוה. יותר מתאמנים מתחרים היו מוכנים להוסיף ירקות לתפריט שלהם בעצתי ולראות שיפור מטורף באימונים שלהם בקרב אלופי הארץ ומתחרים ברמה, מאשר המתאמנים החובבנים כאן בפורום.

זה לדעתי ההבדל בין הטובים לבינוניים, רמת הפתיחות.
המקצוען תמיד פתוח ומוכן ללמוד ולנסות, לעומת החובבן, שמפחד להאמין ולנסות משהו שאולי בשבועיים האלה ירד לו 2 גרמים של שריר חלילה שלעולם לא יחזרו.

הפוך, מתאמנים מתחילים מחפשים את תוסף הקסם וינסו הכל אם זה מה שיהפוך אותם לשריריים וחזקים, בהמשך הם מבינים שהרוב לא עובד

 

[Mike Bikov]

זה מתוך הספר של בוריס שייקו, עמוד 218.
נכתב על ידי Leonid Ostapenko.
הספר עצמו נכתב על ידי Mike Israetel, PhD and Derek Wilcox, PhDc.

זה לא מקור מדעי ומייק ישראטל הוא המקור האחרון שהייתי מסתמך עליו למידע גם על אימונים וגם על תזונה.