אני כבר מעל שנה סופרת קלוריות.
גם בחיטוב וגם במסה. הולך לי מעולה. אני אוהבת להיות בבקרה ובשליטה ולדעת כמה קלוריות אני אוכלת ביום. זה נהיה חלק מהשיגרה שלי ולא מרגישה שזה מעיק עליי,
אבל, יש לי סוג של אטרף על אוכל כי אני ״קצובה״ באוכל. גם כשבא לי משהו מתוק ואני משלבת - זה קצוב ולא הולך לפי תחושת רעב. וגם לפעמים אני אוכלת אוכל ויודעת שאני כבר מסופקת אבל בכל זאת ממשיכה לאכול כי זה כבר בתוך התפריט ושקול.
מצד שני, נמאס לי לעבוד בשיטה הזו. בא לי לנסות משהו אחר. בא לי ללמוד להכיר את הגוף שלי וכמויות שמספקות אותי. לדעת כמה לאכול פחות או יותר כדי לשמור על הקלוריות. ושבא לי להתחטב אז לדעת לקזז קצת. לאכול כשאני רעבה ולא כי ככה זה הולך בתפריט ואני צריכה להספיק גם את זה וגם את זה.
לאכול בלי הגבלות.ועם הזמן בטקט. אולי בהתחלה אני אוכל בפלוס קלורי בלי טקט כי אין לי הגבלה ומותר לי הכל. אבל זה מהר מאוד מאבד מהאפקט כי כשמותר הכל זה כבר לא מעניין, בא לי לאכול 2 עוגיות מהחבילה ולהרגיש מסופקת. ולא להרגיש שבא לי לסיים את החבילה וזה מתסכל אותי. וזה מה שקורה כשאני סופרת קלוריות,אני אף פעם לא ארגיש מסופקת כי זה קצוב וזה בתוך תפריט ולא מתחושת רעב... מצד שני מפחדת שאלך לאיבוד. מצד שני אולי זה יכול לעשות לי טוב, אני ארגיש יותר מחוייבת לעשות אימונים ואולי להוסיף אירובי יזום/לא יזום. וגם אשמור על מספיק חלבון לא משנה מה. מה אתם חושבים? כדאי לתת לזה צ׳אנס? הרי לא כל החיים אסתובב עם משקל. לא שזה רע נכון?
גם בחיטוב וגם במסה. הולך לי מעולה. אני אוהבת להיות בבקרה ובשליטה ולדעת כמה קלוריות אני אוכלת ביום. זה נהיה חלק מהשיגרה שלי ולא מרגישה שזה מעיק עליי,
אבל, יש לי סוג של אטרף על אוכל כי אני ״קצובה״ באוכל. גם כשבא לי משהו מתוק ואני משלבת - זה קצוב ולא הולך לפי תחושת רעב. וגם לפעמים אני אוכלת אוכל ויודעת שאני כבר מסופקת אבל בכל זאת ממשיכה לאכול כי זה כבר בתוך התפריט ושקול.
מצד שני, נמאס לי לעבוד בשיטה הזו. בא לי לנסות משהו אחר. בא לי ללמוד להכיר את הגוף שלי וכמויות שמספקות אותי. לדעת כמה לאכול פחות או יותר כדי לשמור על הקלוריות. ושבא לי להתחטב אז לדעת לקזז קצת. לאכול כשאני רעבה ולא כי ככה זה הולך בתפריט ואני צריכה להספיק גם את זה וגם את זה.
לאכול בלי הגבלות.ועם הזמן בטקט. אולי בהתחלה אני אוכל בפלוס קלורי בלי טקט כי אין לי הגבלה ומותר לי הכל. אבל זה מהר מאוד מאבד מהאפקט כי כשמותר הכל זה כבר לא מעניין, בא לי לאכול 2 עוגיות מהחבילה ולהרגיש מסופקת. ולא להרגיש שבא לי לסיים את החבילה וזה מתסכל אותי. וזה מה שקורה כשאני סופרת קלוריות,אני אף פעם לא ארגיש מסופקת כי זה קצוב וזה בתוך תפריט ולא מתחושת רעב... מצד שני מפחדת שאלך לאיבוד. מצד שני אולי זה יכול לעשות לי טוב, אני ארגיש יותר מחוייבת לעשות אימונים ואולי להוסיף אירובי יזום/לא יזום. וגם אשמור על מספיק חלבון לא משנה מה. מה אתם חושבים? כדאי לתת לזה צ׳אנס? הרי לא כל החיים אסתובב עם משקל. לא שזה רע נכון?