לא יודע אפילו אם לשאול את זה כאן או בפורום רופאים :-\

[Shahar Voltinski]

אני סובל מאלרגיה עונתית. זה בא פעמיים בשנה בערך. נוצר מצב שאני נכנס למין חולשה גופנית כללית כזאת, שנמשכת בין 1-3 שבועות (כן, ארוך...) ובמהלכם אני פשוט מאבד את כל ה-Gains שלי.

זה מתחיל מאימון אחד שבו אני מרגיש פשוט ממש גרוע ובקושי מצליח להזיז את המשקל ולא מבין למה :-( ומשם רק מחמיר....
לדוגמה:

• אימון שעבר במתח עם משקל עשיתי סט של 8 חזרות עם 32KG בפורם טוב עם טווח תנועה מלא ובלי קיפינג, ושבוע אחרי אני בקושי עושה 4 חזרות ובסט השני כבר בקושי עולה ל-3!!!!
• מסוגל לעשות סט של 10-12 חזרות עם 32KG במקבילים ובאימון שבוע אחרי אני עושה בקושי עשירייה עם 17.5 ק"ג!!!!
• מסוגל לעשות בנץ' ל-6 חזרות נקיות עם 100KG ובשבוע לאחר מכן בקושי עושה 3 חזרות - עם 90!!! :-\

מדובר על ירידות קיצוניות ביכולת. ומה שהכי גרוע זה שאחרי ההחלמה, אני ממש חוזר אחורה ביכולת. לוקח לי 3-4 חודשים לחזור למשקלים הללו, ובד"כ בסוף כשאני מגיע אליהם, אני שוב חוטף אלרגיה עונתית שמלווה אותי בחולשה מתמשכת למשך מס' שבועות. אני בלופ כזה כבר שנתיים או שלוש.

האם צריך לגשת לאימונולוג? אלרגולוג? רופא ספורט? האם יש אנשים שמכירים את החרא הזה?

 

[Shahar Voltinski]

האמת שקראתי הכל ואני באמת לא מאמין(אמונה כן? לא ידיעה ודאית) שמשהו פה קשור לספיגה של מזונות או משהו בערכת העיכול. אני אוכל אותו דבר כבר שנים פחות או יותר, ואם זה עוזר, אז כן אני בשירותים הרבה פעמים ביום, כלומר בין פעמיים לארבע(לא יודע אם זה נחשב הרבה... זה ל 6 או 10 נניח ואף פעם לא מגיע לשם. אבל בבקרים זה פשוט "חירבון ארוך אך מקוטע לחלקים... סיום חירבון, ואחרי 5 דקות פתאום בא עוד פעם. זה כנראה אותה 'נגלה' אבל באיחור" או כמו שנוהגים לקרוא לזה "אורחים נוספים הגיעו".

לא מאמין שזה משהו במע' העיכול או יציאות.

@Sergio_Katz
אתה צודק שלחפש באינטרנט זה לא הפתרון אלא ללכת לרופא המשפחה.
אני מתייעץ כדי לקבל מידע ורעיונות מה יכולים להיות גורמים אפשריים לבעיה או האם יש משהו נפוץ כזה וכו'.

הבנתי שיונתן רופא(תקנו אותי אם אני טועה), למקרה שכבר שאלו על רופאים אבל ברור לחלוטין שצריך אבחון אמיתי אצל רופא שהולכים אליו פיזית.

כך אעשה מן הסתם.

 

[AviTB]

תודה על התגובה kotzer. יש למעלה מ- 1500 מחקרים על הקשר שבין סוג הדם לבין סוג המזון שאתה אוכל. מזמין אותך להתחיל מהאתר של Dr. Peter D'Adamo. שם תמצא קישורים ישירים למחקרים ויש בשפע. בנוסף קרא קצת ממאמריו של Dr. Jonthan Wright האיש בעל מוניטין רב.
סוג הדם שלך הוא לא רק גליקופרואטין הנמא על מעטפת התא. סוג הדם שלך הוא למעשה סוג של שרשרות ארוכות של סוכר חוזר הקרוי פוקוזה, שהוא בעצמו מהווה את סוג הדם הפשוט ביותר O כלומר אפס. ללא אנטיגן (חומר כימי המצוי בתאי הגוף שמקנה לכל אחד מאיתנו טביעת אצבע כימית) כאמור, אתה ודאי יודע, שאנטיגנים הפועלים ביעילות מהווים את מערך הבטחון הגדול ביותר למערכת החיסון. מכאן מובא בבירור שלכל סוג דם יש אנטיגן אחר, במקביל לבמנה הכימי המיוחד שלו ומכאן נובע שסוג הדם שלך נקרא על פי אנטיגן סוג הדם שיש לך בתאי הדם האדומים. לדוגמא: סוג הדם B מבוסס גם הוא על האנטיגן O, או פוקוזה אבל יש בו סוכר אחר, D גלקטוזמין שנוסף לו ולכן פוקוזה בתוספת D גלקטוזמין= סוג דם B. כמובן שהמשוואה דומה אך הפרמטרים שונים בסוגי הדם האחרים. מה שממלא תפקיד חסר חשיבות, לתשובתך הוא המאפיינים של סוג הדם כגון חיובי\שלילי או מפריש\לא מפריש.
עכשיו אשליך לעניין התזונה ואנסה לתמצת ולהקל בהסבר.
במערכת החיסון שלנו ישנם נוגדים נגד "סוג דם אחר" כפי שאתה יודע מכל עניין תרומות הדם. אלו הם הנוגדים החזקים ביותר במערכת החיסונית שלנו. יכולתם להידבק עם תאי הדם של הסוג הנגדי הוא כל כך חזק עד שתוכל לבצע את הניסוי, במידה ויש לך גישה למעבדה, ולראות זאת על לוח זכוכית בעין בלתי מזויינת. לעומת שאר הנוגדים הזקוקים ל"לתמריץ" מסויים על מנת להיווצר. כאן לא נגמר סיפור ההידבקות שלהם, נמצא כי גם סוגי מזון רבים נדבקים לתאיהם של סוגי דם מסוימים, בצורה דומה לדחייה, אך לא סוגי מזון אחרים, כלומר שמזון שעשוי להזיק לתאים של סוג דם אחד, עשוי להועיל לתאי סוג דם אחר. ישנה ריקאציה המתרחשת בין הדם שלך ובין המזונות שאתה אוכל. ריקאציה זו היא התורשה הגנטית שלך.
כל הקשר התזונתי נקשר בעקבות לקטינים, שלהם תכונות חלבונים רבים ושונים המצויים במזון. אני אוכל להרחיב את ההסבר והקשר המחקרי.

בנוגע לציטוט השני. כל מה שתארת הן בעיות בטווח הקצר אך לא בטווח הארוך. בטווח הארוך מקושרות מחלות רבות כמו: מחלות זקנה, אלרגיות, מחלות חיסון עצמי, מחלות דם, סוכרת, מחלות הלב וכלי הדם, זיהומים, מחלות כבד וישנן עוד..
דבר חשוב שיש לציין, במחקר שערך Dr. Dadamo הוא גילה כי יש חוליה מקשרת בין מתאם הפעולה המצמדת של הלקטינים ובין שני גורמים פיסיולוגיים חשובים הקשורים להזדקנות- אי ספיקה של הכליות והתנוונות המוח. אשמח להרחיב גם בעניין זה.
נוסף, מושג שאני חייב לתקן- מחסור בספיגה של פחמימות לא בהכרח מחייב שיש רגישות ללקטוז אלא מחסור באנזים המפרק לקטוז באופן ספציפי. משמע- הדבר בר תיקון.
מקווה שמפורט וברור. אשמח להרחיב על כל שאלה.

 

[Shahar Voltinski]

התחושה שלי(כרגע אני "מתעלם" מהדיון משנה שנפתח על הקשר בין סוג הדם לבין ספיגה של מאקרוס) היא שזה משהו שקשור למע' החיסונית.

אם זה עוזר במשהו אז בבדיקות דם שלי בשנה האחרונה מוצאים שיעור גבוה של אאוזינופילים אם כתבתי את זה נכון. הבנתי שזה אינדיקציה לזה שמע' החיסון בכוננות גבוהה או מתמודדת עם משהו אני חושב? רק לא ברור אם אני מבין נכון ואם בכלל זה יכול להיות כיוון אפשרי..

 

[AviTB]

שחר, נכון שבסופו של יום אין מנוס מללכת להיבדק.
כן הייתי שם דגש חשוב על שינוי אורח החיים שלך ובמיוחד נושא התזונה, תתפלא שברוב המקרים המחלות\בעיות נפתרות מעצמן. ממליץ לך לקרוא את הספר של ריקה זראי. אומנם אחד מיני רבים אבל לדעתי אחד מהטובים.
ציינת את עניין היציאות, השאלה שצריכה להישאל היא- כמה קלוריות אתה מכניס ביחס לכמות היציאות שלך. האם יש מאכלים ספציפיים שאחריהם אתה הולך לשרותים? האם אתה קם בבוקר והצואה שלך היא רכה או קשה?
בד"כ אתה לא אמור ללכת לשרותים ו - 5 דקות אחר כך ללכת שוב על בסיס קבוע. אם הדבר קורה בבוקר, ייתכן ואתה מעמיס על הקיבה במהלך הלילה או אוכל סמוך מאוד לשינה. במהלך הלילה הדופק יורד, טמפ' הגוף יורדת, זרימת הדם מואטת והמזון לא מתעכל כראוי בלילה.
בכל אופן, זוהי ההמלצה שלי. אשמח אם תעכן אותנו לאחר שתיבדק.

 

[elchonon]

אוסיף רק את החצי שקל שלי כי אני חושב @AviTB אמר הרבה, וקוצר הביע את התנגדותו.

אני אוהב רופאים בכל ליבי, ואני חייב להם את החיים שלי. אבל אל תצפה מאדם שלמד איך לאבחן מחלות ורשימת תרופות שונות לטיפול במה שהוא מאבחן, לדעת או להסביר לך דבר וחצי על בריאות.
הידע התזונתי שלהם פחות משל המזכירה שלהם שכנראה עשתה דיאטה פעם בחיים שלה. כל מוסד רפואי לומד אחרת, אבל יש מקומות שיומיים מתוך כל שנות הלימוד שלהם מוקדש על מעט תזונה שנוגע לסוכרת, מושגים כלליים כמו אינדקס גליקמי.

הם אלופים בלעזור לך לחיות עם מחלות, אבל לא ללמד אותך על בריאות ואיך להיפטר ממחלות. הם לא רק לא יודעים איך, הם כבר לא מאמינים שאפשר.

לצערי גם תזונאים רבים נפלו שולל ל"דת המדע". זה דת שמאמינה שמה שלא הוכח על בני אדם בתנאי חיים שלך ספציפי, כנראה לא נכון. הם נמנעים מלאכול ירקות, כי מחקר ארוך טווח עוד לא הראה להם את הנזקים של מעשיהם. הם נוטלים משככי כאבים שלדעתם אפילו בריא, כי הם תחת האמונה שכאב ואי נוחות זה הדבר הכי לא בריא בעולם.

כמובן שאנשים שמשתייכים לדת הזאת לא באמת חוקרים את המדע או אפילו מבינים מה פירוש המחקרים או איך להשתמש בהם, אבל זה לא מונע אותם מלומר לאדם עם נסיון שהוא טועה כי המחקר שהם חושבים עליו, לא תאם את נסיונו.

אני סבלתי מקרוהן, סיפרתי על זה לא פעם בפורום. תרופות והרפואה הצילו אותי, כי באמת שלא היה לי ידע על בריאות ואורך חיים. למזלי מיד התחלתי ללמוד, על הדרך ניסיתי דברים שלא עזרו ולא הזיקו, אבל גם עשיתי הרבה דברים לא מדעיים ונחקרים שהרופאים שלי לא ראו סיבה למה אני עושה את לעצמי, גם התזונאים שלי ניסו לומר לי "אתה לא רוצה לאכול נורמלי? כמו כולם?" והם פשוט הופתעו להפתעתי כשעניתי "אני פשוט רוצה להרגיש טוב".

עשיתי דברים אלטרנטיבים ולמדתי הרבה עם בריאות ונטורופתיה ודברים אלטרנטיבים. לשמחתי אני כבר יותר מ5 שנים בלי תרופות ובלי סימפטומים. הבריאות שלי בשיא, אני יותר בריא משהייתי לפני הקרוהן. ומתת תזונה ותת משקל אני היום 88 ק"ג על 14% שומן בערך ושברתי שיאי ישראל בפאוורליפטינג.

תלך לרופא משפחה, אין לך מה להפסיד, רק שתבדוק שמה שאתה תקבל ממנו לא יזיק לבריאות שלך יותר ובאמת יעניק לך הקלה. לצערי הסיכוי לקבל כזה דבר מרופא נמוך.

לעומת זאת בתחום האלטרנטיבי יש הרבה יותר מידע על בריאות ומניעת והתפטרות ממחלות. אני יכול להמליץ לך על נטורופים בפרטי שיכולים לעזור.

אבל אני היום מאמין שאין מחלה ללא טיפול, יש אנשים לא ברי טיפול. אם אתה פתוח ומוכן להשתנות, אני מאמין שבריאות זה דבר שכל אחד יכול להשיג.

 

[kotzer]

תודה על התגובה kotzer. יש למעלה מ- 1500 מחקרים על הקשר שבין סוג הדם לבין סוג המזון שאתה אוכל. מזמין אותך להתחיל מהאתר של Dr. Peter D'Adamo. שם תמצא קישורים ישירים למחקרים ויש בשפע. בנוסף קרא קצת ממאמריו של Dr. Jonthan Wright האיש בעל מוניטין רב.
סוג הדם שלך הוא לא רק גליקופרואטין הנמא על מעטפת התא. סוג הדם שלך הוא למעשה סוג של שרשרות ארוכות של סוכר חוזר הקרוי פוקוזה, שהוא בעצמו מהווה את סוג הדם הפשוט ביותר O כלומר אפס. ללא אנטיגן (חומר כימי המצוי בתאי הגוף שמקנה לכל אחד מאיתנו טביעת אצבע כימית) כאמור, אתה ודאי יודע, שאנטיגנים הפועלים ביעילות מהווים את מערך הבטחון הגדול ביותר למערכת החיסון. מכאן מובא בבירור שלכל סוג דם יש אנטיגן אחר, במקביל לבמנה הכימי המיוחד שלו ומכאן נובע שסוג הדם שלך נקרא על פי אנטיגן סוג הדם שיש לך בתאי הדם האדומים. לדוגמא: סוג הדם B מבוסס גם הוא על האנטיגן O, או פוקוזה אבל יש בו סוכר אחר, D גלקטוזמין שנוסף לו ולכן פוקוזה בתוספת D גלקטוזמין= סוג דם B. כמובן שהמשוואה דומה אך הפרמטרים שונים בסוגי הדם האחרים. מה שממלא תפקיד חסר חשיבות, לתשובתך הוא המאפיינים של סוג הדם כגון חיובי\שלילי או מפריש\לא מפריש.
עכשיו אשליך לעניין התזונה ואנסה לתמצת ולהקל בהסבר.
במערכת החיסון שלנו ישנם נוגדים נגד "סוג דם אחר" כפי שאתה יודע מכל עניין תרומות הדם. אלו הם הנוגדים החזקים ביותר במערכת החיסונית שלנו. יכולתם להידבק עם תאי הדם של הסוג הנגדי הוא כל כך חזק עד שתוכל לבצע את הניסוי, במידה ויש לך גישה למעבדה, ולראות זאת על לוח זכוכית בעין בלתי מזויינת. לעומת שאר הנוגדים הזקוקים ל"לתמריץ" מסויים על מנת להיווצר. כאן לא נגמר סיפור ההידבקות שלהם, נמצא כי גם סוגי מזון רבים נדבקים לתאיהם של סוגי דם מסוימים, בצורה דומה לדחייה, אך לא סוגי מזון אחרים, כלומר שמזון שעשוי להזיק לתאים של סוג דם אחד, עשוי להועיל לתאי סוג דם אחר. ישנה ריקאציה המתרחשת בין הדם שלך ובין המזונות שאתה אוכל. ריקאציה זו היא התורשה הגנטית שלך.
כל הקשר התזונתי נקשר בעקבות לקטינים, שלהם תכונות חלבונים רבים ושונים המצויים במזון. אני אוכל להרחיב את ההסבר והקשר המחקרי.

נראה שאתה כן רוצה להבין את הדברים האלה לעומק אז כן שווה לדון על העניין.
דבר ראשון אני אתייחס לגופו של אדם ולא לגופו של נושא כי זה שווה התעסקות.
אדאמו הוא אולי ד"ר, אבל לנטורופתיה, כלומר מדע הלא מדע. נטורופתיה מוגדרת פסאודו-מדע כי היא לא עוסקת במדע אמיתי, ככה שכל "ניסוי מדעי" שהוא מציג הוא שטויות מוחלטות. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה, אבל מדעים זה פשוט לא התחום שלו.
לגבי רייט, קצת קשה לי לתת משהו קונקרטי עליו, אבל נראה שהוא אחד מאותם אנשים עם תואר ברפואה שלא עוסק ברפואה. הוא סיים תואר, עשה שנתיים של התמחות ברפואת משפחה, וסגר את הבסטה והקים את הארגון שלו. מאז שנות ה-70 הוא לא עסק ברפואה, אלא ברפואה אלטרנטיבית.
בקיצר מה שתיארת פה זה פסאודו-מדע, זה נשמע מדעי ואולי נכון, אבל זה לא באמת עונה על הבעיה שהצגת.

נכון שכדוריות הדם האדומות מציגות את האנטיגנים A ו-B (תא AB הוא תא דם שמציג את שניהם ו-O הוא אף אחד מהם) ונכון שיש לנו נוגדנים טבעיים כנגד סוג הדם שאין לנו, אבל אני לא רואה איך זה מתקשר לתזונה. יש לנו נוגדנים נגד המון המון המון דברים, אפילו נגד עצמנו, אבל זה לא קשור לאוכל. ודרך אגב, כל הנוגדנים הם חזקים, פשוט נוגדנים נגד כדוריות דם זה ניסוי מגניב שאתה יכול לראות עם העין, אבל חוץ ממגניב זה שום דבר מיוחד.

החלק הבאמת לא נכון זה החלק האחרון, שהוא פשוט בכל מובן המילה לא נכון ואני אסביר לך למה.
כדי לומר שמזונות מסויימים מגיבים שונה עם הדם אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שהדם בא במגע ישיר עם האוכל, מה שלא נכון בשום צורה, אם זה היה המקרה היית בצרות רציניות כל פעם שהכנסת משהו לפה.
המזון מתפרק במערכת העיכול למרכיבי הבסיס שלו - חלבון, פחמימה, שומן, ובנוסף מלחים, ויטמינים ומינרלים.
כדי שמשהו יתעכל ויספג ולא יצא מהצד השני כמו שהוא נכנס, הוא צריך אנזימים ספציפיים ומשאבות ספציפיות על תאי מערכת העיכול, מה שאין לו אנזים יוצא כמו שהוא נכנס (כאן נכנס עניין הלקטוז, מי שרגיש ללקטוז מאבד את הלקטאז שהיה לו בתור תינוק, הלאקטוז נשאר במעי, ובתור פחמימה הוא סופח נוזלים, וזה גורם לבעיות העיכול).
אז כבר שללנו שמזונות מסויימים מגיבים עם הדם.
אפשר לטעון שאולי חומצות אמינו ספציפיות, או סוכרים ספציפיים יש להם תגובה חיסונית בגוף, אבל אז זה לא הופך מזונות מסויימים לבעייתיים, אלא מרכיבים שאפשר למצוא במינונים שונים במזונות שונים, אבל זה עדיין מציב בעיה עם הדם, והנה למה:
כדוריות הדם האדומות הן לא תא חיסוני, אם ידבק אליהן מרכיב כלשהו הן לא יעשו שום דבר איתו, בשביל זה יש לך את מערכת החיסון והטחול. כדורית דם אדומה שמציגה על עצמה מרכיבים לא שלה, היא תעבור סלקציה קשה יותר וכנראה תפורק מהר יותר. דבר זה לאורך זמן יוביל לאנמיה ובעיות בריאותיות נוספות שיהיה ניכרות.
הבעיה האחרונה היא איך הכל מתאגד לדיאטות שונות לסוגי דם שונים. כמו שאמרתי קודם בנוסף לאנטיAB, לגוף יש הרים של נוגדנים נגד המון דברים, ביניהם נוגדנים ל-AB, אבל הם לא מיוחדים, אין בהם שום דבר יוצא דופן, והיופי בנוגדנים הוא שהם ספציפיים מאוד, בידיוק כדי שלא יהיו טעויות.
ככה שגם אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש מגע בין הדם למזון, או שיש אינטראקציה בין מרכיבי המזון לדם (2 דברים שלא נכונים חוץ ממקרים מאוד ספציפיים כמו סכרת), לנוגדני AB אין שום משמעות בנושא, אלא אם האנטיגנים עצמם עוברים שינוי מספיק משמעותי, במקרה הזה יהיו לך המוזיזה מוגברת, קרישי דם, אנמיה, וטחול מוגדל.
לסוג הדם אין קשר לדיאטה, בגלל שזו מערכת אימונית כל כך קטנה וחסרת משמעות בגוף

בנוגע לציטוט השני. כל מה שתארת הן בעיות בטווח הקצר אך לא בטווח הארוך. בטווח הארוך מקושרות מחלות רבות כמו: מחלות זקנה, אלרגיות, מחלות חיסון עצמי, מחלות דם, סוכרת, מחלות הלב וכלי הדם, זיהומים, מחלות כבד וישנן עוד..

דבר ראשון, כל המחלות שתיארת לא נוצרות מבעיות ספיגה, אלא אם אתה לא סופג ויטמינים או משהו, אבל למחסור בויטמינים יש מחלות משלו. מחלות ספיגה כלליות מקושרות למחלות אחרות כמו קוואשיורקור ושטויות אחרות, אבל בשביל שהספיגה תהיה כל כך לא מספקת שאתה לא מגיע לכמויות הנחוצות שלך של חומרי תזונה, חייב שיהיו תופעות של מערכת העיכול, אחרת מדובר על הבדלים זניחים. תחשוב איזה בלאגן עושה 10 גרם של לקטוז, ועכשיו תנסה להשליך את זה על כמויות גדולות של מזון.

דבר חשוב שיש לציין, במחקר שערך Dr. Dadamo הוא גילה כי יש חוליה מקשרת בין מתאם הפעולה המצמדת של הלקטינים ובין שני גורמים פיסיולוגיים חשובים הקשורים להזדקנות- אי ספיקה של הכליות והתנוונות המוח. אשמח להרחיב גם בעניין זה.

לא הבנתי איך ולמה זה קשור, אם תוכל להרחיב

ממליץ לך לקרוא את הספר של ריקה זראי. אומנם אחד מיני רבים אבל לדעתי אחד מהטובים.

הזמרת? עם כל הכבוד, מה היא מבינה ברפואה?

הידע התזונתי שלהם פחות משל המזכירה שלהם שכנראה עשתה דיאטה פעם בחיים שלה. כל מוסד רפואי לומד אחרת, אבל יש מקומות שיומיים מתוך כל שנות הלימוד שלהם מוקדש על מעט תזונה שנוגע לסוכרת, מושגים כלליים כמו אינדקס גליקמי.

אני מסכים איתך שתזונה זה נושא חלש מאוד אצל רופאים, ואם הם לא יתעמקו בנושא על דעת עצמם זה לרוב משהו שהם לא ילמדו כמעט בכלל, ולדעתי זו טעות עצומה.
אבל, וזה אבל גדול, לתזונה יש תפקיד מוגבל ברוב המקרים. יש לה תפקיד ברפואה מונעת כדי לשמור על בנאדם כמה שיותר בריא, ובמחלות מסויימות היא משחקת תפקיד משמעותי, בעיקר מחלות של מערכת העיכול, אבל ברוב המוחלט של המקרים, תזונה היא לא תרופה, ברגע שיש את המחלה נדיר שתזונה תהיה הפתרון. מספר מחלות כרוניות, שנולדות מתזונה, אפשר לטפל בהן לפחות חלקית גם עם תזונה, אבל אם התזונה לא שיחקה מרכיב משמעותי בהיווצרות המחלה, היא גם לא תשחק תפקיד בפתרון שלה.

לצערי גם תזונאים רבים נפלו שולל ל"דת המדע". זה דת שמאמינה שמה שלא הוכח על בני אדם בתנאי חיים שלך ספציפי, כנראה לא נכון. הם נמנעים מלאכול ירקות, כי מחקר ארוך טווח עוד לא הראה להם את הנזקים של מעשיהם. הם נוטלים משככי כאבים שלדעתם אפילו בריא, כי הם תחת האמונה שכאב ואי נוחות זה הדבר הכי לא בריא בעולם.

צר לי, אבל אתה מדבר פה מחוסר ידע. מי שמתעסק במדע יודע לקרוא מחקרים, להעריך את חשיבותם, ולהסיק את המסקנות הנכונות מהם.
לא כל מחקר ייתן לך תשובה חד משמעית, אבל בהרבה מקרים הם ייתנו לך אינדיקציה, וייתנו לך מידע בצורה נכונה יותר.
אם למשל היה לי מחקר אפידימיולוגי כמו מחקר סין שמצא קשר בין צריכת בשר למחלות שונות, זה נותן לי מידע בסיסי, משהו לחקור עליו (עזוב את העניין שהחוקר זייף נתונים). אבל אדם שעוסק במחקר ומדע ינסה להבין מה בידיוק הוא אותו גורם שנמצא בבשר שגורם למחלות, למשל מחלות לב. אז יבוא מחקר התערבותי ויבדוק כל מני השערות אפשריות - האם מדובר על שומן הבשר, חלבון הבשר, או שאולי פשוט עלינו על משהו חברתי, וזה לא באמת הבשר עצמו שבעייתי, כמו למשל מי שאוכל הרבה בשר אוכל גם הרבה בכללי, וזה קשור פשוט לעליה במשקל. המדע פשוט מנסה למצוא את הקו בין צירוף מקרים, למה שבאמת

רק שתבדוק שמה שאתה תקבל ממנו לא יזיק לבריאות שלך יותר ובאמת יעניק לך הקלה. לצערי הסיכוי לקבל כזה דבר מרופא נמוך.

זו עצה נוראית. אדם רגיל מהשורה אין לו את הכלים להעריך את הסיכונים של לקחת או לא לקחת טיפול.
הדוגמא הכי טובה שנתקלתי בנושא הוא אנשים שלא לובשים חגורות בטיחות בגלל שבמצב של תאונה רצינית החגורה תשבור להם את עצם הבריח. הם לא מעריכים את הסיכון כראוי, ומאמינים שהסיכון לשבר הוא משמעותי יותר מהסיכון למוות.
כדי להעריך סיכונים צריך ידע בנושא, ואדם מן השורה אין לו את אותו ידע.

אבל אני היום מאמין שאין מחלה ללא טיפול

יש לי עשרות ספרים שמוכנים לומר אחרת, אבל אין לך מספיק היכרות עם הרים של מחלות כדי לקבוע את זה

 

[elchonon]

צר לי, אבל אתה מדבר פה מחוסר ידע. מי שמתעסק במדע יודע לקרוא מחקרים, להעריך את חשיבותם, ולהסיק את המסקנות הנכונות מהם.
לא כל מחקר ייתן לך תשובה חד משמעית, אבל בהרבה מקרים הם ייתנו לך אינדיקציה, וייתנו לך מידע בצורה נכונה יותר.
אם למשל היה לי מחקר אפידימיולוגי כמו מחקר סין שמצא קשר בין צריכת בשר למחלות שונות, זה נותן לי מידע בסיסי, משהו לחקור עליו (עזוב את העניין שהחוקר זייף נתונים). אבל אדם שעוסק במחקר ומדע ינסה להבין מה בידיוק הוא אותו גורם שנמצא בבשר שגורם למחלות, למשל מחלות לב. אז יבוא מחקר התערבותי ויבדוק כל מני השערות אפשריות - האם מדובר על שומן הבשר, חלבון הבשר, או שאולי פשוט עלינו על משהו חברתי, וזה לא באמת הבשר עצמו שבעייתי, כמו למשל מי שאוכל הרבה בשר אוכל גם הרבה בכללי, וזה קשור פשוט לעליה במשקל. המדע פשוט מנסה למצוא את הקו בין צירוף מקרים, למה שבאמת

"דת המדע".

אנשים שמשתייכים לדת הזאת לא באמת חוקרים את המדע

זו עצה נוראית. אדם רגיל מהשורה אין לו את הכלים להעריך את הסיכונים של לקחת או לא לקחת טיפול.
הדוגמא הכי טובה שנתקלתי בנושא הוא אנשים שלא לובשים חגורות בטיחות בגלל שבמצב של תאונה רצינית החגורה תשבור להם את עצם הבריח. הם לא מעריכים את הסיכון כראוי, ומאמינים שהסיכון לשבר הוא משמעותי יותר מהסיכון למוות.
כדי להעריך סיכונים צריך ידע בנושא, ואדם מן השורה אין לו את אותו ידע.

במקרה שלי זה מאוד השתלם לי ללמוד בעצמי.
אני לא ממליץ לאף אחד להימנע מרופאים וללכת להיות הרופא של עצמו בלי ידע.
אני ממליץ לאנשים להיות הבעלים הבלעדיים על הגוף שלהם. כי נזקים מטעויות רופאים לא חסר, ושום פיצועים לא יחזיר לך את מה שאיבדת.

רופא צריך ליעץ, לא לקבוע. ולצערי אין לו הרבה פעמים מספיק ידע או להזהיר על הסיכונים של הטיפול שהוא נותן. מי שעובר ניתוח רק מגלה מה הסיכונים כשנותנים לו מסמך לחתום שהוא מאשר שישימו אותו על דיאליזה במקרה של סיבוך.

אני לא קורא לכל טמבל להתעלם מהרופא שלו, אני קורא לכל חכם ללמוד ולהחכים, אחרת הוא נופל שבוי לטיפול רשלני.

כאן בארץ, אתה תמות בבית חולים (לפחות במחלות מעיים) אם אין לך רופא פרטי, וחוות דעת שניה לפני כל טיפול. ואם תיקח את המנתח הפנוי הראשון, כמעט מובטח לך שהוא יבוא אחרי משמרת של 48 שעות בלי שינה עם משקנ אנרגיה ורוב סיכוי לטעות חמורה.

תיקח אחריות על הבריאות שלך. דבר ראשון שאני ממליץ לאנשים במצב מורכב בבית חולים, זה לקחת רופא פרטי, גם אם הוא לא הכי טוב בתחום, התיק שלך נמצא בידיים של מישהו ספציפי, שידאג לטיפול שלך.

בקיצור, אל תזרום עם טיפולים ורופאים, תהיה חכם, ותלמד את השוק. רפואה זה שיווק וסחר לשירותים רפואיים, סחר בסמים, וניצול אנשים חולים. אם יש לך עיניים בראש, תוכל לנצל את האימפריה הזאת לטובת הבריאות והחיים שלך, אחרת אתה עלול למות שמה. יתנו לך הגדרה לסיבה שאתה מתפגר, "היפכנדריה", "אלרגיה", "רגישות", "סיבוך". זה אחד המקומות הכי חשובים בעולם, אבל בלי הכוונה, זה מקום מאוד מסוכן.

יש לי עשרות ספרים שמוכנים לומר אחרת, אבל אין לך מספיק היכרות עם הרים של מחלות כדי לקבוע את זה

קצת הגזמתי, זה מאמר של רופא זקן.

 

[Shahar Voltinski]

@elchonon
המקרה הפרטי שלך הוא עניין חוויתי רב עוצמה שיש לך חיבור אינטלקטואלי ורגשי חזק איתו ועל בסיסו אתה טוען טענות ונותן המלצות וזה לגיטימי בהחלט.

הגיוני שיש טיפולים אלטרנטיביים ורפואה אלטרנטיבית שעזרה לאנשים ואי אפשר לבטל את זה או להתעלם מזה. גם לי עזרה רפואה אלטרנטיבית להתגבר על מחלת עור(מולוסקום) בפרק זמן קצר לאחר שבמשך זמן מה, טיפולים קונבנציונליים לא עזרו אבל עד היום אני לא יודע לומר בוודאות אם הטיפול ההומאופתי שקיבלתי היה הגורם הישיר והבלעדי לריפוי.

מה שהפריע לי הוא שטענת טענות מאוד חריפות וחורצות על רופאים באופן כללי - שאני מבין מהיכן מגיעות, אבל אני אישית מעדיף לא לפסול את הרפואה וכמו כן גם לא לפסול את הנטורופתיה/הומאופתיה וכו' מאחר ויש אנשים שכל אחד מהנ"ל עזר להם בפתרון בעיות בריאותיות.

כשיש לי בעיה אלך לרופא שיעזור לי להתמודד איתה, ובמקביל אנסה ללמוד מה אוכל לעשות לעתיד לבוא כדי להימנע מאותה בעיה.

כמו שאמר יונתן, לא תמיד יש לכל אדם היכולת "להבחין בין טוב לרע" ולדעת איזה טיפול יעזור ואיזה לא, ולא כל אדם יודע לקרוא ספרות מחקרית ולא כל אדם ניחן בחשיבה ביקורתית וכו' וכו'.

אני מכיר את האמירה של "רפואה זה סחר בסמים חוקי" או ש"רופא יעזור לך להמשיך לחיות באיכות חיים ירודה יותר עם בעיה קיימת אבל לא יפתור לך אותה" או "רפואה תטפל בסימפטום אבל לא בבעיה עצמה" והאמת שמי שאני שומע ממנו את המשפטים האלה זה בעיקר אנשי רפואה אלטרנטיבית או אנשים שטופלו ברפואה אלטרנטיבית וזה עזר להם 😃.

כנראה שהמשפטים האלה אפילו יהיו נכונים בחלק מהמקרים, אבל הכללות או אמירות חורצות הן דבר בעייתי ועל כן אני אבחר להישאר פתוח להנה ולהנה כאשר בראש ובראשונה אפנה לרופא על מנת לאבחן האם יש בעיה ולנסות לאפיין את המצב - בתקווה שתהיה הצלחה לניסיון כזה ואם לא נצליח לאבחן או למצוא כלום אז אשקול לאיזה כיוון אלטרנטיבי ללכת אם אראה שאני עדיין לא מתאושש מהחרא הזה של חולשה גופנית שמקורה אינו ידוע. (כי אם אחזור לנושא המקורי, בפעם האחרונה שסבלתי מחולשה גופנית כללית כמו עכשיו זה נמשך 12 ימים, יש לי תיעוד בטבלה של כל האימונים שלי בגוגל sheets לפי ימים וחודשים ב3 השנים האחרונות, והפעם הקודמת הייתה באוקטובר 19, ועשיתי בדיקות דם שלא הראו כלום ורופא אמר לי שחר תהיה סבלני זה יעבור לבד וזה כנראה וירוס או תגובה של מע' החיסון שלך שאופיינית במעבר בין עונות אז בוא תמתין עוד שבוע ותראה מה קורה ובאמת זה עבר כאילו לא היה וחזרתי להתאמן לאט לאט).

אחרי הכל אכן תיתכן אפשרות שיש לי איזה וירוס טורדני שהגוף מתמודד איתו וזה יעבור עוד כמה ימים, אני מקווה.

האם אני זקוק לשינוי באורח החיים ובהרגלי האכילה והאם זה ימנע הישנות של הבעיה בעתיד או יפחית את הסבירות ששוב אחטוף את החולשה הזאת? אין לדעת..
***עדכון***

קמתי הבוקר בהרגשה הרבה יותר טובה. כאילו 50% מהחולי/חולשה התפוגגו. מרגיש יותר טוב באופן ניכר(עדיין חולשה קלה וראש "קל" כזה על גבול הסחרחורת קלה). לא עשיתי כלום שונה.

אם המחקר על כך שתאי דם הלבנים מכפילים עצמם בזמן אורגזמה ובכך מסייעים לגוף להלחם הוירוסים אז אשתי טובה לי מכל רופא במקרה הזה 🤣😛


בכל מצב לא אהיה מפגר ואחזור לאימונים כבר ממחר אלא אמתין עוד קצת. בפעמים שחזרתי מהר מדיי הכפלתי את זמן החולי או הפציעה במקרה הטוב...

 

[AviTB]

kotzer היקר, ראשית תודה על התגובה, זה בהחלט דיון מרתק.
אתחיל מסוף הציטוט הראשון, השאלה היא אם עצם העובדה שאחד מהם נטורופת והשני דוקטור שעשה התמחות פרק זמן מסויים הופכת את המחקרים ללא נכונים? בנוסף אליהם תוכל למצוא עוד מחקרים בנושא. להגיד שזה לא נכון רק בגלל שזה נחשב "פסאודו מדע" זו טעות היסוד של עולם המדע. לא תוכל להוכיח מדוע אדם בריא נופל להתקף לב בגיל 50 כמו שלא תוכל להסביר מדוע אדם שכל חייו חי בצורה לא בריאה נופל למשכב בגיל 90.
דוגמא נוספת היא מדוע ישנם אנשים המעשנים כל חייהם ומאריכים ימים וישנם כאלה המעשנים מחצית הזמן ומפתחים מחלות כתוצאה מכך.
דעתו של elchonon הוכחה לא פעם על ידי ספרי המדע. המדע לא מצליח להסביר מה שלא ניתן להוכיח.
בהיקש ישיר ולא לגופו של עניין- (גילוי נאות, אני מגיע מעולם הפסיכולוגיה והפסיכלוגיה הכלכלית) חד משמעית הוכח שכוח המחשבה הוא הכוח החזק ביותר המנהל והמשפיע על חייך וחיי הסובבים אותך. (אני כמובן מדבר ברמת גלי האתר, פעימות מחשבה ופעילות מגנטית של הלב). אך יחד עם זאת הדבר היחיד שלעולם לא תצליח לשלוט עליו הוא המחשבות. האם זה הוכח מדעית מדוע זה כך? מעולם לא. האם זה משפיע על חייך? חד משמעית כן וללא צל של ספק. כל ספר מדעי בעניין חקר המוח לא הצליח להוכיח את זה אך יחד עם זאת הסכים עם הטענה. (עבדך קרא למעלה מ-19 ספרים רק בנושא הזה ואשמח להמליץ).
מעניין הוא שמחקר נחמד שקראתי הוכיח שכאשר תקרב פיזית תינוק לליבו של אדם מאושר הוא מיד יירגע בעקבות תנודות המגנטים בין הלבבות אך כאשר תבצע את אותו הניסוי עם אדם כעוס מאוד התינוק יגיב בהתאם. מעולם לא הצליחו להסביר איך למעט העובדה שקיימים בינינו תהודות מגנטיות. לכן קשה לי לקבל את הטענה שכל מי שהוא לא מדעי הוא לא נכון. מעבר לכך elchonon סיכם יפה את מה שרציתי להגיד בנוגע לרפואה והרופאים.

בעניין הנוגדים- אומנם יש המון נוגדים בגוף אך בתשובתי התייחסתי לנוגדן החזק ביותר הפועל ללא תמריץ והם הנוגדים נגד סוד דם אחר. עכשיו אתעכב על עניין הלקטינים שלא הרחבתי בתגובתי הנ"ל. ללקטים, חלבונים המצויים במזון, יש תכונות הצמדה המשפיעות על המזון, הלקטין כמובן מאפשר לאורניזם X להיצמד לאורניזם Y. גם מערכת החיסון שלנו משתמשת בלקטינים האלו או ב"דבק" הזה לתועלתם. לדוגמא: לתאים בצינורות המרה של הכבד יש לקטינים על פני השטח והם מסייעים להם ללכוד בטריות וטפילים. וגם לבקטריות ולטפילים יש לקטינים והם פועלים כמו ספלי יניקה כדי שיוכלו להיצמיד לציפויים הריריים שבגוף. לקטינים המנוצלים על ידי חיידים או נגיפים יכולים להיות ספציפיים לסוג דם כלשהו ולכן הם מזיקים לבני אדם בעלי סוג הדם הזה. דבר דומה קורה ללקטינים במזון או במילים אחרות כשאתה אוכל סוג מזון שאינו תואם את סוג הדם שלך, הלקטינים מתמקדים על איבר או מערכת גופנית ומתחילים לצמד תאי דם באותו איזור. אתן דוגמא נוספת בהתייחס למשפט "שהאוכל היה חייב לבוא במגע ישיר עם הדם שלך". נאמר שאדם X אוכל מזון מסויים. המזון מתעכל בקיבה באמצעות תהליך של הידרוליזה של חומצה (פירוק החומצה על ידי מים) אך עם זאת חלבון הלקטין עמיד בפני הירוליזה של חומצה, הוא אינו יכול להתעכל אלא נשאר ללא שינוי ולכן עלול ליצור פעולת גומלין ישירה עם ציפוי הקיבה או המעיים והוא יכול להיספג בזרם הדם יחד עם חומרי המזון המעוכלים שהיו בסוג המזון שאכלת. כעת, לאחר שחלבון הלקטין הבלתי מפורק מתיישב במקום כלשהו בגוף, יש לו השפעה מגנטית, פשוטו כמשמעו על התאים באותו אזור. הוא מצמיד את התאים לגוף והם מועדים להרס. היצמדות זו עלולה לגרום לתסמונות מעיים עצבניים, שחמת הכבד או להפריע בזרימת הדם דרך הכליות. האם זה קורה תמיד? השובה היא לא. האם זה יכול לקרות? התשובה היא כן. נכון שכדוריות הדם הם אינן תא חיסוני אך ורוב הלקטינים שנאכל, מעל 90 אחוז נפלטים מן הגוף אבל אלה שכן מסתננים למחזור הדם פועלים על תאי הדם האדומים ולהבנים ומשמידים אותם. נכון, אני מסכים שאין פה קשר ישיר, מוהבק וחד משמעי, אך כפי שאמרתי בתגובה הראשונה לכל הדיון, הקשר קיים גם אם באחוזים נמוכים. כמובן שאם המצב לא היה כך אז באמת שהיינו בבעיה רצינית. אך זה כמו להמשיל את הדבר לסיגריה- אחת כניראה לא תהרוג אותך אבל אם כל חייך תעשן אתה מגביר את סיכוייך לחלות. לכן אנחנו מדברים על בעיות ארוכות טווח ולא קצרות טווח.
בעניין מחלות זקנה וניווח המוח- מחלות שיש בהם קשר ישיר ללקטינים.
בנוגע לחברתנו ריקה זראי- ספר מאוד מעניין על תהליך של ריפוי ושיקום עצמי לאחר שהרופאים לא הצליחו לשקם אותם ואף מצבה התדרדר. אז ייתכן שהיא אינה מבינה ברפואה קלינית, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. רוב האנשים אינם נרפים כיוון שהם לא לוקחים אחריות על בריאותם וסומכים יתר על המידה על רופאים.
תודה על תגובתך ומקווה שההסבר שלי מפורט דיו. ברשותך צדיק, למד אותי איך לצטט תגובות על מנת שיהיה לי קל להבא:)

 

[elchonon]

@elchonon
המקרה הפרטי שלך הוא עניין חוויתי רב עוצמה שיש לך חיבור אינטלקטואלי ורגשי חזק איתו ועל בסיסו אתה טוען טענות ונותן המלצות וזה לגיטימי בהחלט.

הגיוני שיש טיפולים אלטרנטיביים ורפואה אלטרנטיבית שעזרה לאנשים ואי אפשר לבטל את זה או להתעלם מזה. גם לי עזרה רפואה אלטרנטיבית להתגבר על מחלת עור(מולוסקום) בפרק זמן קצר לאחר שבמשך זמן מה, טיפולים קונבנציונליים לא עזרו אבל עד היום אני לא יודע לומר בוודאות אם הטיפול ההומאופתי שקיבלתי היה הגורם הישיר והבלעדי לריפוי.

מה שהפריע לי הוא שטענת טענות מאוד חריפות וחורצות על רופאים באופן כללי - שאני מבין מהיכן מגיעות, אבל אני אישית מעדיף לא לפסול את הרפואה וכמו כן גם לא לפסול את הנטורופתיה/הומאופתיה וכו' מאחר ויש אנשים שכל אחד מהנ"ל עזר להם בפתרון בעיות בריאותיות.

כשיש לי בעיה אלך לרופא שיעזור לי להתמודד איתה, ובמקביל אנסה ללמוד מה אוכל לעשות לעתיד לבוא כדי להימנע מאותה בעיה.

כמו שאמר יונתן, לא תמיד יש לכל אדם היכולת "להבחין בין טוב לרע" ולדעת איזה טיפול יעזור ואיזה לא, ולא כל אדם יודע לקרוא ספרות מחקרית ולא כל אדם ניחן בחשיבה ביקורתית וכו' וכו'.

אני מכיר את האמירה של "רפואה זה סחר בסמים חוקי" או ש"רופא יעזור לך להמשיך לחיות באיכות חיים ירודה יותר עם בעיה קיימת אבל לא יפתור לך אותה" או "רפואה תטפל בסימפטום אבל לא בבעיה עצמה" והאמת שמי שאני שומע ממנו את המשפטים האלה זה בעיקר אנשי רפואה אלטרנטיבית או אנשים שטופלו ברפואה אלטרנטיבית וזה עזר להם 😃.

כנראה שהמשפטים האלה אפילו יהיו נכונים בחלק מהמקרים, אבל הכללות או אמירות חורצות הן דבר בעייתי ועל כן אני אבחר להישאר פתוח להנה ולהנה כאשר בראש ובראשונה אפנה לרופא על מנת לאבחן האם יש בעיה ולנסות לאפיין את המצב - בתקווה שתהיה הצלחה לניסיון כזה ואם לא נצליח לאבחן או למצוא כלום אז אשקול לאיזה כיוון אלטרנטיבי ללכת אם אראה שאני עדיין לא מתאושש מהחרא הזה של חולשה גופנית שמקורה אינו ידוע. (כי אם אחזור לנושא המקורי, בפעם האחרונה שסבלתי מחולשה גופנית כללית כמו עכשיו זה נמשך 12 ימים, יש לי תיעוד בטבלה של כל האימונים שלי בגוגל sheets לפי ימים וחודשים ב3 השנים האחרונות, והפעם הקודמת הייתה באוקטובר 19, ועשיתי בדיקות דם שלא הראו כלום ורופא אמר לי שחר תהיה סבלני זה יעבור לבד וזה כנראה וירוס או תגובה של מע' החיסון שלך שאופיינית במעבר בין עונות אז בוא תמתין עוד שבוע ותראה מה קורה ובאמת זה עבר כאילו לא היה וחזרתי להתאמן לאט לאט).

אחרי הכל אכן תיתכן אפשרות שיש לי איזה וירוס טורדני שהגוף מתמודד איתו וזה יעבור עוד כמה ימים, אני מקווה.

האם אני זקוק לשינוי באורח החיים ובהרגלי האכילה והאם זה ימנע הישנות של הבעיה בעתיד או יפחית את הסבירות ששוב אחטוף את החולשה הזאת? אין לדעת..
***עדכון***

קמתי הבוקר בהרגשה הרבה יותר טובה. כאילו 50% מהחולי/חולשה התפוגגו. מרגיש יותר טוב באופן ניכר(עדיין חולשה קלה וראש "קל" כזה על גבול הסחרחורת קלה). לא עשיתי כלום שונה.

אם המחקר על כך שתאי דם הלבנים מכפילים עצמם בזמן אורגזמה ובכך מסייעים לגוף להלחם הוירוסים אז אשתי טובה לי מכל רופא במקרה הזה 🤣😛


בכל מצב לא אהיה מפגר ואחזור לאימונים כבר ממחר אלא אמתין עוד קצת. בפעמים שחזרתי מהר מדיי הכפלתי את זמן החולי או הפציעה במקרה הטוב...

אני מתנצל אם הרגשת שהטענות שלי נחרצות נגד רופאים. הקדמתי לומר שהם הצילו את חיי, ואני מכבד רופאים וחושב שהם עושים עבודת קודש, אבל הזהרתי באותה מידה מהסכנות העצומות בתחום הזה.

אני אכתוב את אותם דברים על רבנים. הם אנשים נפלאים וקדושים, ורובם חכמים מעל הממוצע. אבל זה לא סותר שאת ההחלטות שלך אתה צריך לעשות, ואתה לא יכול לבוא לרב ולהניח את כל חייך בידיו.
דבר מעניין בהלכה, שהרב קובע את ההלכה בפיסקה שלו, שאומר שגם דבר מסויים שמותר שהרב אוסר, נהפך לאסור. ממילא אם תשאל רב מה ההלכה או שתשאל אותו מה הוא חושב תקבל תשובה שונה. מפני שלפי ההלכה אולי במקום של ספק הוא צריך להחמיר, אך אם תשאל לדעתו, הוא יוכל להקל. זה תקף רק לשאלות מאוד ספציפיות, אבל אני רק רוצה לסבר לך את האוזן, שאתה צריך להיות בר דעת בכל תחום שתבחר, ואסור לך פשוט לזרום כמו כולם לכיוון מסויים.

מה שכתבתי על הרפואה ורופאים מגיע מנסיון אישי מאוד ארוך. אני מכיר את הרפואה היטב, תאמין לי. תבחר מה שאתה רואה לנכון, אבל הלואי שהיית לומד קצת לפני על הגוף שלך, ומה הרפואה הקונבנציונלית מציעה בכל צרה, ומה יש לרפואות האלטרנטיביות להציע בכל צרה.

אני לא בעד טיפול אלטרנטיבי בכל מצב, רק בדברים אקוטים שהרפואה הקונבנציונלית רק מנסה לדכאות סימפטומים בלי להסתכל על המחיר של מעשיהם. אני בעד רפואה קונבנציונלית במקרים כרונים שהנזק שווה את התועלת כמו סוג 1 סוכרת.

בכל אופן, זה לא מסע מסיונרי שתלך לרופא אלטרנטיבי, רק שיתוף קטן של הנסיון שלי ודעתי. תעשה מה שעולה לך בראש, אבל את הנסיון שלי אספתי עם דם וזעה.

 

[kotzer]

אתחיל מסוף הציטוט הראשון, השאלה היא אם עצם העובדה שאחד מהם נטורופת והשני דוקטור שעשה התמחות פרק זמן מסויים הופכת את המחקרים ללא נכונים? בנוסף אליהם תוכל למצוא עוד מחקרים בנושא. להגיד שזה לא נכון רק בגלל שזה נחשב "פסאודו מדע" זו טעות היסוד של עולם המדע.

לרוע המזל זה כן אומר הרבה על מה הם חוקרים ואיך הם חוקרים אותו. הם משלבים עקרונות מדעיים עם עקרונות לא מדעיים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם משלבים אמת עם שקר אז אמת זה כבר לא. פסאודו מדע מוגדר כמשהו שנראה מדעי, אבל הוא לא. יש מחקר, יש חוקרים, יש אפילו היפותזה, אבל איך המחקר מבוצע הוא לרוב שטותי ביותר.
אני חושב שגם כדאי לציין שה-FDA פשט כבר על המעבדה של רייט כי הם ביצעו ניסויים עם תרופות לא מורשות בבני אדם. הוא לא הואשם בכלום בגלל הקושי המשפטי, אבל זה בהחלט מדאיג.
אני מצרף פה גם "מחקר" של רייט, ואם תקרא אותו אתה תראה שמדובר על מחקר בעייתי מאוד:
https://tahomaclinicfoundation.org/...9/08/Niacinamide-for-Osteoarthritis-Study.pdf
הוא הביא לאנשים B3 כטיפול לאוסטאוארטרוזיס.
דבר ראשון הוא לא מתייחס לסיבה לאותה מחלה בחולים, כי היא יכולה להיות מהרבה גורמים, אז כשאתה נותן טיפול למחלה, אתה צריך לדעת לאיזו מחלה אתה מתכוון, והוא גם לא מציין למה הוא חושב שזה יעזור, אין מנגנון ביולוגי להסתמך עליו, זה נראה כמו ניחוש מוחלט.
בנוסף אנחנו לא יודעים כמה B3 ניתן לכל פציינט, ובאיזו צורה, ובנוסף קבוצת הנחקרים מאוד הטרוגנית, עם גילאים שנעים בין 40-83 (אפילו אחד בן 15) ורמות שונות של מחלות שונות, אז קשה לבסס סיבה-תוצאה, במיוחד כשאנחנו לא יודעים איזו קבוצת גילאים קיבלה איזו תוצאה.
עוד דבר, התוצאות שנבדקו הן סובייקטיביות ע"י תחושה אישית של הפציינטים, אין בדיקות קליניות של התוצאות, אז אין שלילה של פלצבו, וחשוב מאוד, אין קבוצת ביקורת. עוד בנושא, נראה שהפציינטים לא הפסיקו את הטיפול הקונבנציונלי, אלא רק נאמר להם לקחת את ה-B3. איך אנחנו אמורים לדעת מה לשייך ל-B3 ומה לא? עוד במחקר חלק מהתוצאות שלו הן ציטוטים של הפציינטים, זה אובייקטיבי?
עוד דבר על התוצאות, המחקר פורסם כאשר רק 2 פציינטים סיימו את המחקר והשאר בשלבים שונים שלו. התוצאות גם מחולקות יפה מאוד בין יש השפעה רצינית, השפעה קלה, או אין השפעה, בערך מה שהיית מצפה מפלצבו, אבל בוא לא נשכח שכאשר המחקר פורסם רק שליש מהמשתתפים בכלל עברו את חצי מזמן ההשתתפות במחקר. לאן השתייך כל פציינט?
החלק הכי חשוב לטעמי הוא חוסר ההתערבות, וכנראה חוסר ההבנה של המנגנון של הויטמין. הוא מציין שם שחלק מהפציינטים איבדו משקל. הוא טוען שהויטמין גורם לירידה במשקל? או שאולי הירידה במשקל לא קשורה וסתם בא לו להשוויץ? אולי הירידה במשקל עזרה לחולים בגלל הירידה על עומס המפרקים. קיצר הוא לא יודע ולא אכפת לו מה הפציינטים עושים במהלך הטיפול, אז הוא לא יודע אם הטיפול עוזר או לא.
בקיצור, המחקר ברמה נמוכה מאוד, ורק נראה כמו מחקר, אבל ברגע שקוראים אותו מבינים שהוא סתם מנסה לספר סיפור, ולא באמת מנסה לרדת לעומק הנושא, והוא לא מחפש לברר האם באמת יש פה משהו או לא.

להוכיח מדוע אדם בריא נופל להתקף לב בגיל 50 כמו שלא תוכל להסביר מדוע אדם שכל חייו חי בצורה לא בריאה נופל למשכב בגיל 90.
דוגמא נוספת היא מדוע ישנם אנשים המעשנים כל חייהם ומאריכים ימים וישנם כאלה המעשנים מחצית הזמן ומפתחים מחלות כתוצאה מכך.
דעתו של elchonon הוכחה לא פעם על ידי ספרי המדע. המדע לא מצליח להסביר מה שלא ניתן להוכיח.

זה שלא יודעים הכל לא אומר שלא יודעים כלום. ברוב המקרים למדע כן יש מה לומר בנושא, גם אם זו לא תמונה מלאה

חד משמעית הוכח שכוח המחשבה הוא הכוח החזק ביותר המנהל והמשפיע על חייך וחיי הסובבים אותך. (אני כמובן מדבר ברמת גלי האתר, פעימות מחשבה ופעילות מגנטית של הלב). אך יחד עם זאת הדבר היחיד שלעולם לא תצליח לשלוט עליו הוא המחשבות. האם זה הוכח מדעית מדוע זה כך? מעולם לא. האם זה משפיע על חייך? חד משמעית כן וללא צל של ספק. כל ספר מדעי בעניין חקר המוח לא הצליח להוכיח את זה אך יחד עם זאת הסכים עם הטענה. (עבדך קרא למעלה מ-19 ספרים רק בנושא הזה ואשמח להמליץ).

לכוח המחשבה כן יש המון השפעה, אבל פנימית, בוא לא נגזים לומר שכוח המחשבה שלנו יכול להשפיע על העולם החיצון.
קח גם בחשבון שספרים זה נחמד כל עוד הם מגיעים ממקור אמין, אבל ספר הוא לא בהכרח מקור טוב מיוחד לידע, כי הוא לא חייב לעבור ביקורת כדי להיות מפורסם. כל אחד יכול לפרסם ספר ולטעון שם שהוא יודע על מה הוא מדבר, קח לדוגמא את ריקה זראי.

מעניין הוא שמחקר נחמד שקראתי הוכיח שכאשר תקרב פיזית תינוק לליבו של אדם מאושר הוא מיד יירגע בעקבות תנודות המגנטים בין הלבבות אך כאשר תבצע את אותו הניסוי עם אדם כעוס מאוד התינוק יגיב בהתאם. מעולם לא הצליחו להסביר איך למעט העובדה שקיימים בינינו תהודות מגנטיות. לכן קשה לי לקבל את הטענה שכל מי שהוא לא מדעי הוא לא נכון. מעבר לכך elchonon סיכם יפה את מה שרציתי להגיד בנוגע לרפואה והרופאים.

אני אשמח לראות את המחקר הזה ולגלות שבאמת מדובר במחקר רציני.
תינוקות טובים מאוד בלעלות על שפת גוף של אנשים, ככה שאדם כועס הם יראו עליו וירגישו רע בעצמם

בעניין הנוגדים- אומנם יש המון נוגדים בגוף אך בתשובתי התייחסתי לנוגדן החזק ביותר הפועל ללא תמריץ והם הנוגדים נגד סוד דם אחר

זו כבר טעות, AB הוא נוגדן רגיל לחלוטין ופועל כמו כל נוגדן. זה שיש לנו אותו מלידה לא אומר הרבה.

ללקטים, חלבונים המצויים במזון, יש תכונות הצמדה המשפיעות על המזון, הלקטין כמובן מאפשר לאורניזם X להיצמד לאורניזם Y. גם מערכת החיסון שלנו משתמשת בלקטינים האלו או ב"דבק" הזה לתועלתם. לדוגמא: לתאים בצינורות המרה של הכבד יש לקטינים על פני השטח והם מסייעים להם ללכוד בטריות וטפילים. וגם לבקטריות ולטפילים יש לקטינים והם פועלים כמו ספלי יניקה כדי שיוכלו להיצמיד לציפויים הריריים שבגוף. לקטינים המנוצלים על ידי חיידים או נגיפים יכולים להיות ספציפיים לסוג דם כלשהו ולכן הם מזיקים לבני אדם בעלי סוג הדם הזה. דבר דומה קורה ללקטינים במזון או במילים אחרות כשאתה אוכל סוג מזון שאינו תואם את סוג הדם שלך, הלקטינים מתמקדים על איבר או מערכת גופנית ומתחילים לצמד תאי דם באותו איזור. אתן דוגמא נוספת בהתייחס למשפט "שהאוכל היה חייב לבוא במגע ישיר עם הדם שלך". נאמר שאדם X אוכל מזון מסויים. המזון מתעכל בקיבה באמצעות תהליך של הידרוליזה של חומצה (פירוק החומצה על ידי מים) אך עם זאת חלבון הלקטין עמיד בפני הירוליזה של חומצה, הוא אינו יכול להתעכל אלא נשאר ללא שינוי ולכן עלול ליצור פעולת גומלין ישירה עם ציפוי הקיבה או המעיים והוא יכול להיספג בזרם הדם יחד עם חומרי המזון המעוכלים שהיו בסוג המזון שאכלת. כעת, לאחר שחלבון הלקטין הבלתי מפורק מתיישב במקום כלשהו בגוף, יש לו השפעה מגנטית, פשוטו כמשמעו על התאים באותו אזור. הוא מצמיד את התאים לגוף והם מועדים להרס. היצמדות זו עלולה לגרום לתסמונות מעיים עצבניים, שחמת הכבד או להפריע בזרימת הדם דרך הכליות. האם זה קורה תמיד? השובה היא לא. האם זה יכול לקרות? התשובה היא כן. נכון שכדוריות הדם הם אינן תא חיסוני אך ורוב הלקטינים שנאכל, מעל 90 אחוז נפלטים מן הגוף אבל אלה שכן מסתננים למחזור הדם פועלים על תאי הדם האדומים ולהבנים ומשמידים אותם. נכון, אני מסכים שאין פה קשר ישיר, מוהבק וחד משמעי, אך כפי שאמרתי בתגובה הראשונה לכל הדיון, הקשר קיים גם אם באחוזים נמוכים. כמובן שאם המצב לא היה כך אז באמת שהיינו בבעיה רצינית. אך זה כמו להמשיל את הדבר לסיגריה- אחת כניראה לא תהרוג אותך אבל אם כל חייך תעשן אתה מגביר את סיכוייך לחלות. לכן אנחנו מדברים על בעיות ארוכות טווח ולא קצרות טווח.

בוא נתחיל מההתחלה. הלקטינים כן מתעכלים בחלקם, והם רגישים ברובם לבישול, ככה שכבר מכאן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הלקטינים בתזונה שלנו לא מגיעים בכלל פעילים לגוף.
לגבי הפעילות שלהם על רירית מערכת העיכול קשה לומר בוודאות מה קורה שם, יכול להיות שיש להם השפעה שם, זה עדיין דורש הרבה מחקר, אבל זו אולי טענה לגיטימית, שהם נדבקים לרירית מערכת העיכול ויכולים לגרום לתופעות מעי רגיז. כאן יש צורך כמובן לבודד אין לקטינים גורמים לסימפטומים ואיזה לא, אבל כבר כאן אפשר לראות את הבעייתיות בטענה שהם יכולים לגרום למחלות ללא סימפטומים.
לגבי מה קורה אם הם נספגים, כאן צריך להבין שהלקטינים הם משפחה עצומה של חומרים, ולכל אחד מהם השפעות משלו, אם בכלל. אפשר למצוא לקטינים חסרי כל השפעה, או כאלה כמו ריצין, שכן נדבקים לכדוריות הדם האדומות, ושם גורמים לבעיות שמובילות עד למוות.
אבל לומר שכולם גורמים למחלות, זה יהיה הגזמה. גם צריך לקחת בחשבון את יחס המינון-השפעה, גם אם נצא מנקודת הנחה שלקטין מסויים יוצר נזק בכל כמות, צריך להבין האם אותו נזק הוא משמעותי או לא. למשל הרס של 4 כדוריות דם אדומות הוא לא נזק משמעותי, גם לא מ"ל אחד. אלה כמויות שהגוף מסוגל להתמודד איתן ללא שום בעיה, כנ"ל נזק לכבד או לכליות. השאלה היא מתי הנזק הזה מתחיל להיות משמעותי וגורם למחלות, ושם זה כבר בעיה רצינית, אבל נכון להיום אין מחקר שמצא באמת קשר בין הדברים בין מחלות קליניות להשפעות סאב-קליניות של לקטינים.
עכשיו מגיע החלק המשמעותי, הפסאודו-מדע. עד כאן דיברנו על קשר אפשרי או לא בין לקטינים למחלות, אבל אז מגיע ד'אדאמו, וטוען פתאום שסוגי דם שונים משנים את התנהגות הלקטינים. הייתי קצת בשוק כשקראתי מה הוא אומר, כי זו הייתה הצהרה חסרת כל כיוון או קונטקסט.
סוג הדם הוא רק מערכת אנטיגנים אחת בגוף, ללא שום השפעה על שום דבר אחר בגוף. יש לכל תא בגוף מערכת אנטיגנים משלו, ו-AB היא רק אחת ממערכות האנטיגנים של כדוריות הדם האדומות. רק מדובר על תעודת הזהות של התא. אז למה שסוג הדם ישפיע על תפקוד הלקטין. אני עוד מוכן לקחת את הצעד הרחוק ולומר שסוג הדם ישפיע על איך הלקטין הספציפי לכדוריות הדם האדומות יגיב עם כדוריות הדם האדומות, זה אני עוד יכול להבין אם אותו לקטין יש לו זיקה למערכת האנטיגנים AB, וזה ישפיע על ההשפעה על מערכת הדם, אבל השפעה על כל שאר המערכת, באמת שאני רואה 0 קשר

בעניין מחלות זקנה וניווח המוח- מחלות שיש בהם קשר ישיר ללקטינים.

אני אשמח לראות מחקרים בנושא

בנוגע לחברתנו ריקה זראי- ספר מאוד מעניין על תהליך של ריפוי ושיקום עצמי לאחר שהרופאים לא הצליחו לשקם אותם ואף מצבה התדרדר. אז ייתכן שהיא אינה מבינה ברפואה קלינית, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. רוב האנשים אינם נרפים כיוון שהם לא לוקחים אחריות על בריאותם וסומכים יתר על המידה על רופאים.

היא מוזמנת לספר את הסיפור שלה, אבל לומר שהמידע שהיא מציגה כאמין, זה ללכת רחוק

 

[AviTB]

לרוע המזל זה כן אומר הרבה על מה הם חוקרים ואיך הם חוקרים אותו. הם משלבים עקרונות מדעיים עם עקרונות לא מדעיים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם משלבים אמת עם שקר אז אמת זה כבר לא. פסאודו מדע מוגדר כמשהו שנראה מדעי, אבל הוא לא. יש מחקר, יש חוקרים, יש אפילו היפותזה, אבל איך המחקר מבוצע הוא לרוב שטותי ביותר.
אני חושב שגם כדאי לציין שה-FDA פשט כבר על המעבדה של רייט כי הם ביצעו ניסויים עם תרופות לא מורשות בבני אדם. הוא לא הואשם בכלום בגלל הקושי המשפטי, אבל זה בהחלט מדאיג.
אני מצרף פה גם "מחקר" של רייט, ואם תקרא אותו אתה תראה שמדובר על מחקר בעייתי מאוד:
https://tahomaclinicfoundation.org/...9/08/Niacinamide-for-Osteoarthritis-Study.pdf
הוא הביא לאנשים B3 כטיפול לאוסטאוארטרוזיס.
דבר ראשון הוא לא מתייחס לסיבה לאותה מחלה בחולים, כי היא יכולה להיות מהרבה גורמים, אז כשאתה נותן טיפול למחלה, אתה צריך לדעת לאיזו מחלה אתה מתכוון, והוא גם לא מציין למה הוא חושב שזה יעזור, אין מנגנון ביולוגי להסתמך עליו, זה נראה כמו ניחוש מוחלט.
בנוסף אנחנו לא יודעים כמה B3 ניתן לכל פציינט, ובאיזו צורה, ובנוסף קבוצת הנחקרים מאוד הטרוגנית, עם גילאים שנעים בין 40-83 (אפילו אחד בן 15) ורמות שונות של מחלות שונות, אז קשה לבסס סיבה-תוצאה, במיוחד כשאנחנו לא יודעים איזו קבוצת גילאים קיבלה איזו תוצאה.
עוד דבר, התוצאות שנבדקו הן סובייקטיביות ע"י תחושה אישית של הפציינטים, אין בדיקות קליניות של התוצאות, אז אין שלילה של פלצבו, וחשוב מאוד, אין קבוצת ביקורת. עוד בנושא, נראה שהפציינטים לא הפסיקו את הטיפול הקונבנציונלי, אלא רק נאמר להם לקחת את ה-B3. איך אנחנו אמורים לדעת מה לשייך ל-B3 ומה לא? עוד במחקר חלק מהתוצאות שלו הן ציטוטים של הפציינטים, זה אובייקטיבי?
עוד דבר על התוצאות, המחקר פורסם כאשר רק 2 פציינטים סיימו את המחקר והשאר בשלבים שונים שלו. התוצאות גם מחולקות יפה מאוד בין יש השפעה רצינית, השפעה קלה, או אין השפעה, בערך מה שהיית מצפה מפלצבו, אבל בוא לא נשכח שכאשר המחקר פורסם רק שליש מהמשתתפים בכלל עברו את חצי מזמן ההשתתפות במחקר. לאן השתייך כל פציינט?
החלק הכי חשוב לטעמי הוא חוסר ההתערבות, וכנראה חוסר ההבנה של המנגנון של הויטמין. הוא מציין שם שחלק מהפציינטים איבדו משקל. הוא טוען שהויטמין גורם לירידה במשקל? או שאולי הירידה במשקל לא קשורה וסתם בא לו להשוויץ? אולי הירידה במשקל עזרה לחולים בגלל הירידה על עומס המפרקים. קיצר הוא לא יודע ולא אכפת לו מה הפציינטים עושים במהלך הטיפול, אז הוא לא יודע אם הטיפול עוזר או לא.
בקיצור, המחקר ברמה נמוכה מאוד, ורק נראה כמו מחקר, אבל ברגע שקוראים אותו מבינים שהוא סתם מנסה לספר סיפור, ולא באמת מנסה לרדת לעומק הנושא, והוא לא מחפש לברר האם באמת יש פה משהו או לא.



זה שלא יודעים הכל לא אומר שלא יודעים כלום. ברוב המקרים למדע כן יש מה לומר בנושא, גם אם זו לא תמונה מלאה


לכוח המחשבה כן יש המון השפעה, אבל פנימית, בוא לא נגזים לומר שכוח המחשבה שלנו יכול להשפיע על העולם החיצון.
קח גם בחשבון שספרים זה נחמד כל עוד הם מגיעים ממקור אמין, אבל ספר הוא לא בהכרח מקור טוב מיוחד לידע, כי הוא לא חייב לעבור ביקורת כדי להיות מפורסם. כל אחד יכול לפרסם ספר ולטעון שם שהוא יודע על מה הוא מדבר, קח לדוגמא את ריקה זראי.


אני אשמח לראות את המחקר הזה ולגלות שבאמת מדובר במחקר רציני.
תינוקות טובים מאוד בלעלות על שפת גוף של אנשים, ככה שאדם כועס הם יראו עליו וירגישו רע בעצמם


זו כבר טעות, AB הוא נוגדן רגיל לחלוטין ופועל כמו כל נוגדן. זה שיש לנו אותו מלידה לא אומר הרבה.


בוא נתחיל מההתחלה. הלקטינים כן מתעכלים בחלקם, והם רגישים ברובם לבישול, ככה שכבר מכאן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הלקטינים בתזונה שלנו לא מגיעים בכלל פעילים לגוף.
לגבי הפעילות שלהם על רירית מערכת העיכול קשה לומר בוודאות מה קורה שם, יכול להיות שיש להם השפעה שם, זה עדיין דורש הרבה מחקר, אבל זו אולי טענה לגיטימית, שהם נדבקים לרירית מערכת העיכול ויכולים לגרום לתופעות מעי רגיז. כאן יש צורך כמובן לבודד אין לקטינים גורמים לסימפטומים ואיזה לא, אבל כבר כאן אפשר לראות את הבעייתיות בטענה שהם יכולים לגרום למחלות ללא סימפטומים.
לגבי מה קורה אם הם נספגים, כאן צריך להבין שהלקטינים הם משפחה עצומה של חומרים, ולכל אחד מהם השפעות משלו, אם בכלל. אפשר למצוא לקטינים חסרי כל השפעה, או כאלה כמו ריצין, שכן נדבקים לכדוריות הדם האדומות, ושם גורמים לבעיות שמובילות עד למוות.
אבל לומר שכולם גורמים למחלות, זה יהיה הגזמה. גם צריך לקחת בחשבון את יחס המינון-השפעה, גם אם נצא מנקודת הנחה שלקטין מסויים יוצר נזק בכל כמות, צריך להבין האם אותו נזק הוא משמעותי או לא. למשל הרס של 4 כדוריות דם אדומות הוא לא נזק משמעותי, גם לא מ"ל אחד. אלה כמויות שהגוף מסוגל להתמודד איתן ללא שום בעיה, כנ"ל נזק לכבד או לכליות. השאלה היא מתי הנזק הזה מתחיל להיות משמעותי וגורם למחלות, ושם זה כבר בעיה רצינית, אבל נכון להיום אין מחקר שמצא באמת קשר בין הדברים בין מחלות קליניות להשפעות סאב-קליניות של לקטינים.
עכשיו מגיע החלק המשמעותי, הפסאודו-מדע. עד כאן דיברנו על קשר אפשרי או לא בין לקטינים למחלות, אבל אז מגיע ד'אדאמו, וטוען פתאום שסוגי דם שונים משנים את התנהגות הלקטינים. הייתי קצת בשוק כשקראתי מה הוא אומר, כי זו הייתה הצהרה חסרת כל כיוון או קונטקסט.
סוג הדם הוא רק מערכת אנטיגנים אחת בגוף, ללא שום השפעה על שום דבר אחר בגוף. יש לכל תא בגוף מערכת אנטיגנים משלו, ו-AB היא רק אחת ממערכות האנטיגנים של כדוריות הדם האדומות. רק מדובר על תעודת הזהות של התא. אז למה שסוג הדם ישפיע על תפקוד הלקטין. אני עוד מוכן לקחת את הצעד הרחוק ולומר שסוג הדם ישפיע על איך הלקטין הספציפי לכדוריות הדם האדומות יגיב עם כדוריות הדם האדומות, זה אני עוד יכול להבין אם אותו לקטין יש לו זיקה למערכת האנטיגנים AB, וזה ישפיע על ההשפעה על מערכת הדם, אבל השפעה על כל שאר המערכת, באמת שאני רואה 0 קשר


אני אשמח לראות מחקרים בנושא


היא מוזמנת לספר את הסיפור שלה, אבל לומר שהמידע שהיא מציגה כאמין, זה ללכת רחוק

אוקיי, אני רוצה להתעכב על המשפט שאם משלבים אמת עם שקר אז הוא לא אמת. אתה באמת חושב שארגון ה- FDA הוא ארגון אמין? אתה חושב שברגע שמוגש מחקר ל- FDA שבוצע בדרכים "כשרות", לטענתך, הוא אמין?

בנוגע לציטוט השני, את אותו המשפט אני יכול להגיד על רפואה אלטרנטיבית, גם אם לא יודעים הכל ברוב המקרים בהחלט יש לרפואה האלטרנטיבית מה להגיד. וכנ"ל גם לגבי מחקרים.

לגבי כוח המחשבה, משפיע גם משפיע, לא תוכל לבצע מחקר בתנאי מעבדה משום שכבר הסברתי שזה הדבר היחיד שלעולם לא תוכל לשלוט בו. לטענתך אפשר לבטל כל ספר כי לא ניתן לבדוק את האמינות שלו. גם את אמינות המחקרים "הכשרים" לעולם לא תוכל לבדוק. אתה מודע לזה שכמעט כל מחקר שאתה קורא בימינו הוא ממומן? בוא נקח לדוגמא את רשם הפטנטים האמריקאי, אתה חושב שהוא אמין? ובכל זאת הוא הרשם החשוב בעולם בכל הנוגע לפטנטים.

בנוגע להשפעת סוג הדם, אני מכיר את המחקר שהעלית ולמעשה יש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא, כמו על רבים אחרים אבל אנחנו כניראה לא נגיע לעמק השווה משום שנקודת המוצא שלנו היא מקבילה ולעולם לא תיפגש ולכן אין טעם להמשיך לשפוך הררי מידע שלא יועילו לאף אחד מהקוראים בשלב זה.

 

[kotzer]

אוקיי, אני רוצה להתעכב על המשפט שאם משלבים אמת עם שקר אז הוא לא אמת. אתה באמת חושב שארגון ה- FDA הוא ארגון אמין? אתה חושב שברגע שמוגש מחקר ל- FDA שבוצע בדרכים "כשרות", לטענתך, הוא אמין?

עזוב כרגע FDA או לא, הקטע של אמת ושקר היה לגבי המחקרים עצמם, הם משלבים עקרונות מדעיים עם לא מדעיים, וזה רק פוגע בהם

בנוגע לציטוט השני, את אותו המשפט אני יכול להגיד על רפואה אלטרנטיבית, גם אם לא יודעים הכל ברוב המקרים בהחלט יש לרפואה האלטרנטיבית מה להגיד. וכנ"ל גם לגבי מחקרים.

לא הבנתי על מה אתה מדבר פה

לגבי כוח המחשבה, משפיע גם משפיע, לא תוכל לבצע מחקר בתנאי מעבדה משום שכבר הסברתי שזה הדבר היחיד שלעולם לא תוכל לשלוט בו

אם אפשר לעשות ניסויים על פיזיקה קוונטית אפשר לבצע מחקרים על מוח האדם.
בכל מקרה אפשר לחלוטין לשלוט על מוח האדם, ובמיוחד על המוח של חיות אחרות שהביולוגיה שלהם זהה, ז לפחות את הבסיס לתופעה אפשר לגלות אם הוא היה קיים.

לטענתך אפשר לבטל כל ספר כי לא ניתן לבדוק את האמינות שלו

בגדול כן, אבל לרוב זה לא יקרה בספרים ממקורות אמינים, כי פשוט הרבה יותר קשה להפריך את מה שרשום שם. אתה יכול לנסות, אבל קצת קשה להתוככח עם משהו שהוכח פעם אחר פעם.
הבעיה היא עם ספרים איזוטריים, אנשים שהמציאו את הגלגל מחדש. רואים את זה עם טכניקות שבאות משום מקום, עם אנשים ש"המציאו" מתודה שאף איש מקצוע לא מסכים איתה. דברים כמו דיאטת סוג דם זה משהו שאף רופא ואף חוקר לא רק שלא מאמינים שהן לא עובדות, הם גם הראו שהם לא עובדות.
למשל היה מחקר שבדק בצורה רצינית האם הדיאטות האלו עובדות, ובצורה יוצאת דופן הן כולן עבדו, אבל בקטע מצחיק, הן עבדו מעולה גם כשהתאימו את הדיאטה לסוג הדם הלא נכון. למה זה קרה? כי בכללי אלה דיאטות יחסית בריאות, וכל הפציינטים ירדו במשקל, וזה למה הדיאטה עבדה. לא בגלל סוג הדם, אלא בגלל שזו לא דיאטה רעה מבסיסה

גם את אמינות המחקרים "הכשרים" לעולם לא תוכל לבדוק. אתה מודע לזה שכמעט כל מחקר שאתה קורא בימינו הוא ממומן? בוא נקח לדוגמא את רשם הפטנטים האמריקאי, אתה חושב שהוא אמין? ובכל זאת הוא הרשם החשוב בעולם בכל הנוגע לפטנטים.

אתה מודע לזה שאפשר לומר בידיוק את אותו הדבר עם מחקרים נטורופתיים, נכון? הם לא בידיוק ממונים ע"י ארגוני זכויות אדם.
אבל כמות גדולה מאוד של מחקרים היא לא ממומנת, וגם אם כן, רשום לך מי מימן אותם, ככה שכדי לעבור ביקורת עמיתים הם צריכים לדעת את זה, ובנוסף, כל מי שמבין בתחום יודע להבדיל מתי זה משפיע על המחקר ומתי זה לא. המימון לא משפיע על הנתונים, כי זיוף נתונים זה משהו חמור מאוד והורס קריירה לכל מדען, זה ישפיע על תכנון המחקר. למשל אם אתה מסתכל על מחקרים על אבקות חלבון, אתה תראה למשל מחקר שהראה תועלת לאימונים מאבקת חלבון, אבל המחקר ידבר רק על אבקת חלבון של החברה המממנת, וישלוט על הגורמים שנוחים לו, למשל קבוצה אחת לוקחת את אבקת החלבון ואחרת פלצבו, אז בסוף שי לך קבוצה שצורכת יותר חלבון מהשניה, וזה למה יש להם יותר תועלת.
כל מי שיודע לקרוא מחקרים יעלה על הדברים האלה מיד, וזה ישפיע על האפקט שאותו מחקר יקבל.

 

[AviTB]

אבל אי אפשר לעזוב את ה- FDA כיוון שלארגון הזה מוגשים מחקרים שלא עוברים סלקציה אלא מונעים מאינטרס גרידא על מנת לקבל אישוריים רפואיים על מוצרים שהם כלל לא מספקים את האפקט שהם מציגים. אז לא ניתן היום להתייחס לאף מחקר כאל אמין בדיוק כמו שלא ניתן להתייחס לאף ספר כאמין. תראה, אני חייב להגיד לך משהו, אומנם זו לא הפלטפורמה. מהעולם שממנו אני מגיע אנשים משלמים המון כספים כדי לתת משנה תוקף למחקר שלהם, לקבל אישור של FAD ולקבל אישור של משרד הפטנטים האמריקאי. אתה יכול לבחור להטיל ספק בכל דבר ואתה יכול לבחור שלא. אתה לא יכול להגיע לגורם הממן על ידי השקיפות שאתה חושב שיש. אני אומר לך חד מדמעי ששקיפות לא קיימת. אתה יכול להגיד "אוקיי יש פה אדם שאני לא מכיר מאחורי מקלדת שמדבר שטויות" ואתה יכול להתחיל להקדיש זמן לבדוק את זה. יש המון חברות בתוך חברות, חברות בת וחברות אם. זו מערכת סבוכה ומסובכת שמטשטשת המון עקבות. ברמת המקרו קוראים לזה בפשטות "אינטרס כלכלי"- מונח שכל אחד מכיר.
לכן מלכתחילה רציתי להבהיר שאני לא סומך על שום דבר שלא בדקתי אלף פעם בעצמי. כנ"ל לגבי כל מחקר אמין ככל שייראה.

גם ניסויים בפיזיקה קוונטית נעצרים בלבל מסויים ואתה יודע את זה.
אתה יכול לבצע מחקר על מוח האדם ברמה כימית, ביולוגית, אתה לא יכול לבצע ברמה התודעתית. אף אחד מעולם לא הצליח להבין כיצד פועלת תודעה.
נפוליאון היל הקדיש 25 שנה מחייו לחקור את זה והגיע למסקנה שיש מכנה משותף אבל אין תשובה מדעית (גם אם תגיד שהוא לא חוקר מוסמך לא יהפוך את המסקנה שלו ללא נכונה, אין ולא קיימת תשובה לזה). וזה לא משנה שזה היה לפני 80 שנה. הנושא הזה נחקר וייחקר עוד שנים רבות. מה שכן מצליחים להבין, ולאו דווקא בעזרת מחקרים קליניים, זה שכל פעימות מחשבה שלך שולחת גלי אתר ומתחברת עם פעימות מחשבה אחרות. זה לכשלעצמו נושא מורכב מאוד שיביא אותנו לעוד אלפי שרשורים תחת הטייטל הלא נכון.

הזכרת את עניין אבקות החלבון, שזו תעשייה משומנת בפני עצמה. אתה ודאי מכיר את הסיפור של GNC וחברת דיימטייז. GNC זה הוא ברנד עוצמתי, הם יקדמו וייתעלו מה שנראה להם והם לא בוחלים בשום אמצעים. מבטיח לך. אני יכול להוכיח לך (באספקט העסקי) שקריאטין הוא מוצר שלא נותן את האפקט שמתאמנים חושבים ולעומת זאת יש מתאמנים שנשבעים ההיפך.
הנקודה שלי היא שאפשר להגיד את זה על כל דבר ולכן לא צריך ללכת שבי אחרי כל מחקר שעל פניו נראה מדעי אבל כשנכנסים לעובי הקורה הוא מונע מאינטרס. לפני 50 שנה חברות הסיגריות מימנו מחקרים שסיגריות זה לא מזיק ואף השתמשו ברופאים כדי להציג את התזה השטוטית הזאת. היום, אחרי 50 שנה הארכיונים יותר ניגשים וכולם יודעים שזה היה מסריח מהראש. גם בעוד 50 שנה אתה תגלה שמה שנראה לך אמיתי היום הוא השקר של המחר.
צריך לקחת אחריות על מה שאתה עושה, אומר וחוקר, בסופו של דבר הדיון הזה מסתכם בזה שלכל אחד יש את האג'נדה שלו, בהרבה מקרים אנשים הולכים אחרי מה שהם מאמינים ולא אחרי מה שהם יודעים. לכן אתה לא יכול לשלול כל דבר שלא תואם את מה שאתה חושב שהוא אמיתי בדיוק כמו שאני לא יכול לעשות ההיפך. הדרך הטובה ביותר היא לבדוק בעצמך עד כמה שאתה יכול על מנת להגיע למסקנות שנראות לך הנכונות ביותר. האם כולם יעשו את זה? כניראה שלא ולכן בורות היא תוצר של עצלנות.

 

[kotzer]

אבל אי אפשר לעזוב את ה- FDA כיוון שלארגון הזה מוגשים מחקרים שלא עוברים סלקציה אלא מונעים מאינטרס גרידא על מנת לקבל אישוריים רפואיים על מוצרים שהם כלל לא מספקים את האפקט שהם מציגים. אז לא ניתן היום להתייחס לאף מחקר כאל אמין בדיוק כמו שלא ניתן להתייחס לאף ספר כאמין. תראה, אני חייב להגיד לך משהו, אומנם זו לא הפלטפורמה. מהעולם שממנו אני מגיע אנשים משלמים המון כספים כדי לתת משנה תוקף למחקר שלהם, לקבל אישור של FAD ולקבל אישור של משרד הפטנטים האמריקאי. אתה יכול לבחור להטיל ספק בכל דבר ואתה יכול לבחור שלא. אתה לא יכול להגיע לגורם הממן על ידי השקיפות שאתה חושב שיש. אני אומר לך חד מדמעי ששקיפות לא קיימת. אתה יכול להגיד "אוקיי יש פה אדם שאני לא מכיר מאחורי מקלדת שמדבר שטויות" ואתה יכול להתחיל להקדיש זמן לבדוק את זה. יש המון חברות בתוך חברות, חברות בת וחברות אם. זו מערכת סבוכה ומסובכת שמטשטשת המון עקבות. ברמת המקרו קוראים לזה בפשטות "אינטרס כלכלי"- מונח שכל אחד מכיר.
לכן מלכתחילה רציתי להבהיר שאני לא סומך על שום דבר שלא בדקתי אלף פעם בעצמי. כנ"ל לגבי כל מחקר אמין ככל שייראה.

אפשר לדון עד מחר עד כמה ה-FDA מושחת אם בכלל, אבל אנחנו לא הגורמים הנכונים לדון בזה, אנחנו יכולים רק לשער ללא הוכחות, אבל ללא ספק זה לא ארגון סרק שלא עושה כלום, וכן יש לו אחריות על בטיחות הציבור, ולכן הכל נבדק המון.
אבל עוד לפני שמדברים על FDA, מחקר כדי להתפרסם בג'ורנל כלשהו (שזו הדרך היחידה למחקר לקבל משקל, אחרת הוא סתם מתפרסם לספריית מחקרים בצורה רנדומלית) הוא צריך לעבור ביקורת עמיתים, כלומר המחקר צריך להישלח ללפחות 2 חוקרים מובילים בתחום, בעילום שם, והחוקרים צריכים לעבור על המחקר ולראות האם הוא נעשה כראוי, ללא הטייה, והאם הנתונים הגסים תואמים את התוצאות. ככה יודעים שהמחקר לפחות מציג נתונים שניתן לסמוך עליהם. בהמשך גם יש נטיה לבצע מחקרי חיקוי, שבהם חוקרים שונים מנסים לבצע את אותו הניסוי ולראות האם יצאו להם תוצאות דומות, אם לא מצליחים לשחזר את התוצאות המחקר המקורי לאט לאט מאבד מאמינותו.
במחקר (לא רק דברים שקשורים ל-FDA) אתה יכול לסמוך על זה שאף אחד לא סומך עליך כבנאדם ותמיד ינסה להוכיח שאתה טועה, ואם הוא מצליח סימן שבאמת טעית, ואם לא, אז צדקת, ואם מחקר מוכח כלא טוב הוא נזרק לפח.
בספרים זה לא עובד ככה, ספר יכול להצליח מאוד גם אם הוא שטויות מוחלטות. הוא יכול לא להתקבל לחלוטין בקהילה המדעית אליה הוא שייך (כמו דיאטת סוג דם בתחום הרפואה או תחום התזונה) ועדיי להצליח, הסופר לא מחוייב להוריד אותו מהמדפים.

אתה יכול לבצע מחקר על מוח האדם ברמה כימית, ביולוגית, אתה לא יכול לבצע ברמה התודעתית. אף אחד מעולם לא הצליח להבין כיצד פועלת תודעה.

זה לא נכון, יודעים טוב מאוד מה היא תודעה. בגדול, תודעה היא אוסף הקשרים ביו הנוירונים במוח. מן הסתם זה יותר מורכב מזה, אבל זה בגדול

נפוליאון היל הקדיש 25 שנה מחייו לחקור את זה והגיע למסקנה שיש מכנה משותף אבל אין תשובה מדעית (גם אם תגיד שהוא לא חוקר מוסמך לא יהפוך את המסקנה שלו ללא נכונה, אין ולא קיימת תשובה לזה). וזה לא משנה שזה היה לפני 80 שנה

אבל אני כן חייב להתייחס לבנאדם. בנאדם יכול למשש את דרכו במערה בחושך במשך 40 שנה ולהכיר אותה מעולה, אבל הוא לעולם לא יכיר אותה טוב כמו אדם עם פנס. נפוליאון היל הוא סופר, מכאן הוא לא חקר את הנושא, הוא התעניין בנושא, אלה 2 דברים שונים. חוקר הוא אדם שמחפש את מה שלא ידוע לנו ומנסה למצוא הוכחות למה שכן ידוע, אדם שמתעניין רק מסתכל על המידע שכן יש לנו ומנסה להסיק מסקנות משם, גישה שמוטה מאוד ע"י bias של אותו אדם, כי אפשר למצוא מידע שיתמוך בכל דעה.
מה שנפוליאון היל לא ידע לפני 50 שנה לא אומר שהוא האדם הכי מבין בתחום לשאול את השאלות האלה.

מה שכן מצליחים להבין, ולאו דווקא בעזרת מחקרים קליניים, זה שכל פעימות מחשבה שלך שולחת גלי אתר ומתחברת עם פעימות מחשבה אחרות. זה לכשלעצמו נושא מורכב מאוד שיביא אותנו לעוד אלפי שרשורים תחת הטייטל הלא נכון.

גלי אתר היא תיאוריה מדעית בפיזיקה שנזנחה לפני 100 שנה בערך אחרי שהוכחה כלא נכונה, אז אני לא יודע מי הם אותם מבינים שאתה מדבר עליהם

הזכרת את עניין אבקות החלבון, שזו תעשייה משומנת בפני עצמה. אתה ודאי מכיר את הסיפור של GNC וחברת דיימטייז. GNC זה הוא ברנד עוצמתי, הם יקדמו וייתעלו מה שנראה להם והם לא בוחלים בשום אמצעים. מבטיח לך. אני יכול להוכיח לך (באספקט העסקי) שקריאטין הוא מוצר שלא נותן את האפקט שמתאמנים חושבים ולעומת זאת יש מתאמנים שנשבעים ההיפך.
הנקודה שלי היא שאפשר להגיד את זה על כל דבר ולכן לא צריך ללכת שבי אחרי כל מחקר שעל פניו נראה מדעי אבל כשנכנסים לעובי הקורה הוא מונע מאינטרס. לפני 50 שנה חברות הסיגריות מימנו מחקרים שסיגריות זה לא מזיק ואף השתמשו ברופאים כדי להציג את התזה השטוטית הזאת. היום, אחרי 50 שנה הארכיונים יותר ניגשים וכולם יודעים שזה היה מסריח מהראש. גם בעוד 50 שנה אתה תגלה שמה שנראה לך אמיתי היום הוא השקר של המחר.

בתחום התוספים בהחלט יש מחקרים טובים יותר וטובים פחות, אבל מי שמבין בתחום יודע להבדיל ביניהם.
דבר ראשון אתה צריך להוציא לעצמך מהראש שזיוף תוצאות היא בעיה נפוצה, היא ממש לא, ואנשים מאבדים רישיונות על זה.
דבר שני, כמו שאמרתי, אפשר לזהות תכנון מחקר טוב או לא טוב, צריך ניסיון, אבל בשביל זה יש מומחים.

לגבי הסיגריות, מעולם לא יצא מחקר איכותי אחד שהראה שאין נזק מסיגריות, זה הכל שאלה של תכנון מחקר מוטה או לא

צריך לקחת אחריות על מה שאתה עושה, אומר וחוקר, בסופו של דבר הדיון הזה מסתכם בזה שלכל אחד יש את האג'נדה שלו, בהרבה מקרים אנשים הולכים אחרי מה שהם מאמינים ולא אחרי מה שהם יודעים. לכן אתה לא יכול לשלול כל דבר שלא תואם את מה שאתה חושב שהוא אמיתי בדיוק כמו שאני לא יכול לעשות ההיפך. הדרך הטובה ביותר היא לבדוק בעצמך עד כמה שאתה יכול על מנת להגיע למסקנות שנראות לך הנכונות ביותר. האם כולם יעשו את זה? כניראה שלא ולכן בורות היא תוצר של עצלנות.

 

[AviTB]

אני לא חולק על אף מילה ממה שאמרת בנוגע לתהליך עיבוד המחקר- מכיר את זה מקרוב. אני רוצה להבהיר נקודת מבט שונה לגמרי וזוהי הנקודה.

שנית, נפוליאון היל נלקח כדוגמא, שהלכה למעשה מוכחת בשטח כי לא ניתן להוכיח אותה אחרת. חוקר אומנם מנסה להביא את מה שלא ידוע לנו, אך לגישתך אם הוא לא מצא משמע זה לא קיים. על אותו המטבעה אני יכול גם לציין את דוקטור מלקולם ברנס שהוא כן איש מחקר וחקר גם כן את הנושא. תודעה היא לא אוסף נוירונים במוח, אוסף נוירונים במוח, או תאי עצב למעשה, כולם מחוברים למערכת העצבים המרכזית או ההיקפית בצורה ישירה או עקיפה- מהווים מכלול תחושות ולא את התודעה. למשל תחושת "פרפרים בבטן" זה ביטוי נחמד אבל למעשה זה פעולת כיווץ של הקיבה על ידי מערכת העצבים המרכזית. מכאן נובע שהתודעה שלך הייתה למעשה במקום מחשבתי אחר אבל "אוסף הנוירונים" שלך העביר את המסר לגוף. אני אתן מספר דוגמאות: למשל אנשים שחווים התקף חרדה: אתה יכול לעמוד בתור לקופה בסופר, התודעה שלך נמצאת בסל המוצרים שלך, על פניו אתה מאוד מרוכז במשהו אבל אז לפתע אתה מקבל התקף חרדה (למי מאיתנו שלא יודע, התקף חרדה מלווה בסימנים פיזיים שלא כולם ברורים). נשאלת השאלה מה קודם למה? גירוי מוחי להתקף או התקף לגירוי מוחי? אין תשובה. אם היית שולט על התודעה שלך אז היית נופל במדרגות יותר פעמים ממה שאתה חושב כי אז היית מפריע לפעולה הטבעית של הגוף. כשאתה מכין קפה אתה לא חושב על פעולת ההכנה, אתה פשוט מכין, על אוטומט וכשתשים לב שאתה מכין, אתה גם תבין מה אתה עושה. ואם קבוצת תאי עצב הייתה תודעה, היית מצליח לקבל לקבל ולתפוס מושג כמו עולם ללא התחלה וללא סוף, אבל המוח שלך לא מצליח לתפוס את זה. ואם התודעה היא אוסף של תאי עצב אז בעקיפין ניתן להסיק שכולנו חיים באשליה שאנחנו באמת קיימים. אפשר להתעכב על זה, אבל זה נהפך דיון פילוסופי כפי שכבר ציינתי בתגובה הקודמת.

שלישית, זיוף תוצאות היא בהחלט תופעה נפוצה. זה פשוט לא נושא שאני מתכוון להרחיב עליו בפלטפורמה הזאת.

רביעית, אמרת הכל במשפט: "לגבי הסיגריות, מעולם לא יצא מחקר איכותי אחד שהראה שאין נזק מסיגריות, זה הכל שאלה של תכנון מחקר מוטה או לא" תכנון מחקר מוטה או לא- וזה הבסיס לכל הדיון הזה. בשביל להבין את זה צריך גם להבין כלכלה.

ובהערת אגב אני אאחל גם חג שבועות שמח.

 

[Shahar Voltinski]

היי, האשכול הזה חצי מת אמנם, אבל במקום לפתוח אשכול חדש, אני מעדכן כאן.

זה השבוע השלישי כבר, יום 16 והחולשה בשרירים ובגוף ממשיכה. תחושת עייפות כללית כבדה (כמו החולשה של שפעת\התקררות? רק 30% פחות, ובלי סימפטומים של חום\שיעול\נזלתיות\וכו).

למעשה, עייפות אני לא מרגיש (צורך מוגבר לישון הכוונה) אלא יותר חולשה גופנית, כלומר Weakness ולא Fatigue.
נשלחתי לבדיקות דם מקיפות כדי לשלול בעיות של בלוטת התריס\רבדומליוזיס אבל אדע רק בעוד כשבוע מה באמת הסיפור שם אם בכלל הבדיקות יעידו על משהו.

בחיים שלי לא נתקלתי בחולשה גופנית לפרק זמן כל כך ארוך.
אני לא מסוגל לעשות 8 חזרות עם 70 ק"ג בבנץ' מה שהייתי עושה 10 חזרות כחימום ועובד בד"כ עם 100 ק"ג.
נחלשתי בצורה קיצונית.
כאב ראש קל, ולפעמים התכווצויות שרירים בלתי רצוניות בעיקר ב-LATS כמו אחרי יום אימון מתח (למרות שלא עשיתי מתח כבר שבועיים וחצי)...

@kotzer
זה דומה למשהו שאתה מכיר?

 

[kotzer]

היי, האשכול הזה חצי מת אמנם, אבל במקום לפתוח אשכול חדש, אני מעדכן כאן.

זה השבוע השלישי כבר, יום 16 והחולשה בשרירים ובגוף ממשיכה. תחושת עייפות כללית כבדה (כמו החולשה של שפעת\התקררות? רק 30% פחות, ובלי סימפטומים של חום\שיעול\נזלתיות\וכו).

למעשה, עייפות אני לא מרגיש (צורך מוגבר לישון הכוונה) אלא יותר חולשה גופנית, כלומר Weakness ולא Fatigue.
נשלחתי לבדיקות דם מקיפות כדי לשלול בעיות של בלוטת התריס\רבדומליוזיס אבל אדע רק בעוד כשבוע מה באמת הסיפור שם אם בכלל הבדיקות יעידו על משהו.

בחיים שלי לא נתקלתי בחולשה גופנית לפרק זמן כל כך ארוך.
אני לא מסוגל לעשות 8 חזרות עם 70 ק"ג בבנץ' מה שהייתי עושה 10 חזרות כחימום ועובד בד"כ עם 100 ק"ג.
נחלשתי בצורה קיצונית.
כאב ראש קל, ולפעמים התכווצויות שרירים בלתי רצוניות בעיקר ב-LATS כמו אחרי יום אימון מתח (למרות שלא עשיתי מתח כבר שבועיים וחצי)...

@kotzer
זה דומה למשהו שאתה מכיר?

כמו שאמרו לך, צריך לחכות לבדיקות דם, בלי זה אי אפשר לקבוע כלום

 

[Shahar Voltinski]

הגיעו תוצאות חלקיות בינתיים. לתוצאות המלאות ייקח עוד 4-5 ימים מינימום כי הבנתי שנשלחתי לביצוע בדיקות מאוד מקיפות.

בינתיים: ערך גבוה מאוד של ck שעומד על 210.
קראתי והבנתי שמדובר על מדד שכשהוא גבוה יכול להעיד על פגיעה בשרירים/מחלת שרירים.

מה ה-Worst Case Scenario כאן?
@kotzer
האמת... מלחיץ קצת...

 

[Yahyoh]

הגיעו תוצאות חלקיות בינתיים. לתוצאות המלאות ייקח עוד 4-5 ימים מינימום כי הבנתי שנשלחתי לביצוע בדיקות מאוד מקיפות.

בינתיים: ערך גבוה מאוד של ck שעומד על 210.
קראתי והבנתי שמדובר על מדד שכשהוא גבוה יכול להעיד על פגיעה בשרירים/מחלת שרירים.

מה ה-Worst Case Scenario כאן?
@kotzer
האמת... מלחיץ קצת...

אני לא מומחה בתחום, אבל זה לא ערך כזה גבוה, בטח ובטח לא מחלת שרירים תהיה רגוע.
חכה לרופאים ואל תקפוץ לדר גוגל או דר lbs.
סביר להניח שאין לך כלום.