@אני=]
מרגישים בכתיבה שלך שהיא אמיתית 😃
ניסיתי/ניסינו גם היא, כמה פעמיים לעלות על גל טוב
וזה לצערי מתרסק.
יש פה משקעים גדולים מהעבר/משפחות וכו
צר לי לאמר אבל באמת שאהבה מתחלפת בהרגל
לאחר שנים.
היתה תקופה שעזבתי את הבית מרצון,ועברתי להורי,ועדין תיפקדתי בבית,זה לא הזיז לאף אחד מהצדדים.
שנינו כנראה פוחדים או לא רוצים ללכת לבית הדין
כי זה סתם סחבת ווו׳גערס.
כל עוד אנחנו מתיחסיים בכבוד זו לזה,אזי שישאר כך.
אם וכאשר היא תמצא בן זוג חדש,אפנה את דרכי ואומר בהצלחה.
זה ממש עצוב לשמוע.
תמיד יש עליות וירידות בכל קשר. אבל אסור להתייאש. הגלים הטובים צריכים תיחזוק מתמיד, הם לא יישארו גבוהים אם הרוח תפסיק לנשוב.
וזה שאתם עדיין מכבדים אחד את השני - זה ממש ממש ממש חשוב וטוב ולא מובן מאליו.
תחשוב רגע, בעבר אנשים לא היו מתחתנים מתוך אהבה. ההורים היו פשוט משדכים אותם בגיל 13, פלוני לפלונית, ויאלה ברדק. מסתדרים או לא אוהבים או לא. הם פשוט היו חיים ביחד, כל אחד היה עושה את התפקיד שלו. עם הזמן הם היו מתרגלים אחד לשני, לומדים אחד את השני, ובסוף גם תלויים אחד בשני. אם אחד היה מת - השני היה עצוב, וזו הייתה האהבה.
'רומנטיקה' זו מילה חדשה.
כמובן שהאידיאל הוא שבני הזוג יאהבו ויעריכו, והכי חשוב - יכבדו אחד את השני. אבל לא תמיד זה ככה.
המטרה היא לא 'לשרוד' עד שהמוות יפריד, וב'ה אפשר גם להתגרש, אנחנו לא קטוליים חחח אבל בתור מישהי שעובדת עם ילדים אני יכולה לומר לך שזה לא משפיע עליהם טוב.
וגם לא אם ההורים נשואים ורבים /צועקים / קרים אחד לשני.
ילדים מרגישים הכל.
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בגן (!!!) שפעם אחת ההורים שלי התווכחו על משהו, ואז לקחתי את אמא שלי הצידה, וברוב אימה ופחד גמגמתי בשאלה אם היא ואבא הולכים להתגרש. חחח זוכרת שהיא צחקה מהשאלה וחיבקה אותי ואמרה שזה בסדר שאמא ואבא לא מסכימים לפעמים. מצד שני אני זוכרת שכל פעם שההורים שלי היו מתחבקים היינו רצים להצטרף לחיבוק המשפחתי.
הקשר של ההורים הוא קריטי להתפתחות של הילד. אז אם יש דרך להציל את הנישואים האלה - הייתי ממליצה לנסות הכל. וגם אם יקרה ותחליטו להתגרש - צריך שזה יהיה יפה והדרגתי, ושתשמרו על קשר טוב.
וזהו נראלי :>