ואני מרגיש את אותה השייכות בלי לשמור שבת כמו בן גוריון ומבלי להרגיש אהבה לאבנים וחול שהתהלכו בהם לפני 5000 שנה.
למה זה בסדר וזה לא בסדר?
אתה לא מבין שהגדרה לאהבת מדינה משתנה מאדם לאדם?
מה זה עניינך למה אני אוהב את המדינה?
מי אתה שתפקפק באהבה שלי למדינה?
אמרתי שזה לא בסדר? פעם שלישית שאני שואל אותך כי אני באמת רוצה לדעת, איזה שייכות מרגיש אדם למדינה שהוא קורא לה ביצה סרוחה ורואה בה חול ואבנים ולא היה מצטער אם הייתה קמה במקום אחר. אני באמת שואל, אני פשוט לא מבין. משום מה אתה לא עונה לשאלות שלי ורק מחפש להטיף.
בגדול זה ממש לא ענייני, אתה פשוט נדחפת לדיון הזה ועל הדרך שינית לגמרי את הנושא שלו אז החלטתי לענות לך ועל הדרך לנסות להבין את הדעה שלך כי אני תמיד מחפש להבין את התמונה המלאה.
אני חוזר ואומר, הפרדוקס הוא שאם ראשי התנועה הציונית היו חושבים כמוך לא הייתה היום מדינת ישראל, זה מה שאתה פשוט לא מצליח להבין וכנראה שלעולם גם לא תצליח.
שואל שוב, אם המקום הזה זה רק חול ואבנים בשבילך אז באיזה זכות אתה מתיישב בה? יבואו הירדנים שקוראים לעצמם פלסטינים ויגידו לך שהם היו פה לפנייך ואתה צריך לחזור למקום שסבא וסבתא שלך באו ממנו, מה תגיד להם? מה הקשר שלך למקום הזה שפתאום באת להם על הראש?
אתה לא חייב לענות אבל אם במקום לענות אתה שוב הולך סחור סחור זה אומר דרשני.
האם אחריי שעשיתי צבא, שילמתי מיסים, תרמתי ועבדתי אין לי הזכות להגר למדינה מתקדמת יותר ולאהוב את מולדתי משם? זה פשע? זה מעיד על זה שאני לא אוהב את המדינה? אתה אוהב אותה יותר ממני?
מעולם לא אמרתי שאני אוהב את המדינה יותר ממישהו אחר ולא מפקפק בתרומה של אף אחד אליה, גם אזרחים לא יהודים.
עובדתית, אני לא קראתי ולעולם לא אקרא למדינה שלי ביצה סרוחה ובחיים לא יצא לי מהפה או מהמקלדת משפט כמו "לא הייתי פוצה פה אם המדינה הייתה קמה באוגנדה".
לשחרר אותך? אני לא מחזיק אותך בכוח, אתה תשוחרר ברגע שתשחרר את עצמך. לכל שטות שאתה כותב אני אתייחס עד שתפסיק לכתוב.