מיקום הידיים על המוט בסקוואט

[Shahar Voltinski]

היי
יש לי כמה שאלות על הסקוואט - דקויות למיניהן:

(1)מיקום הידיים על המוט:
האם מיקום הידיים על גבי המוט משנה? אני רואה שיש כאלה ששמים את הידיים רחב מאוד, על הפסים שנמצאים בצידי המוט, ואני רואה שיש כאלה שמחזיקים את המוט עם ידיים ממש ממש צמודות לכתפיים, באזור שהחלק המחוספס של המוט נגמר ומתחיל החלק החלק. האם זה משנה משהו? האם בכלל מיקום הידיים משנה אם מרכז הכובד נשאר אותו דבר והתנועה נשארת טובה והגב נותר ישר והמוט עולה במסלול אחיד וישר ואין רכינה קדימה או תנועת "גוד מורנינג" בסקוואט, אז בעצם מה זה משנה איפה הידיים מונחות, צמוד או רחב?

(2)רוחב עמידה:
אני רואה שיש כאלה שעומדים בעמידה צרה ויש כאלה שעומדים בעמידה רחבה.
אני יודע ש-"רוחב העמידה צריך לאפשר למתאמן לרדת כשהגב שלו ישר, והתנועה אחידה, במנח שמאפשר לו לשמור על מרכז כובד", וש-"רוחב העמידה משתנה מאינדיבידואל לאינדיבידואל". האם יש "רוחב עמידה" מסוים שהכי "נכון" לעבוד בו? או שזה פיקציה ולמעשה הוא משתנה בהתאם למבנה הגוף, גובה, משקל, גמישות, נוחות של המתאמן וכו'? (ההגיון אומר לי שאין משהו חד משמעי).

(3)ירידה למטה - החלק האקסצנטרי של הסקוואט:
יש כאלה שיורדים בתנועה אחידה כלומר יושבים למטה, ויש שיושבים אחורה ולמטה, כלומר קודם לוקחים מעט את האגן אחורה, ואז מתיישבים.
האם גם כאן מדובר על עניין של נוחות (כמו LB ו-HB) או שיש דרך אחת שהיא נכונה יותר ממשנתה?

נ.ב.
אני עדיין "Exploring" בכל מה שנוגע לסקוואט, מנסה לעבוד ברוחבי עמידה שונים (רוחב כתפיים, רוחב של 3-4 ס"מ מעבר לרוחב כתפיים), לאחוז ברוחבי אחיזה שונים, ולרדת למטה ב-2 הדרכים.
זו אחת הסיבות שאני שואל את השאלה.

 

[OA]

האם מיקום הידיים על גבי המוט משנה? אני רואה שיש כאלה ששמים את הידיים רחב מאוד, על הפסים שנמצאים בצידי המוט, ואני רואה שיש כאלה שמחזיקים את המוט עם ידיים ממש ממש צמודות לכתפיים, באזור שהחלק המחוספס של המוט נגמר ומתחיל החלק החלק. האם זה משנה משהו? האם בכלל מיקום הידיים משנה אם מרכז הכובד נשאר אותו דבר והתנועה נשארת טובה והגב נותר ישר והמוט עולה במסלול אחיד וישר ואין רכינה קדימה או תנועת "גוד מורנינג" בסקוואט, אז בעצם מה זה משנה איפה הידיים מונחות, צמוד או רחב?

זה לא משנה, תחזיק איפה שנוח לך.

יש כאלה שאוהבים צמוד יחסים וככה להרגיש את הכיווץ בין המוט לגב, יש כאלה שמעדיפים יותר רחב (כמוני)
לא אמור להשפיע על הביצוע.

(2)רוחב עמידה:
אני רואה שיש כאלה שעומדים בעמידה צרה ויש כאלה שעומדים בעמידה רחבה.
אני יודע ש-"רוחב העמידה צריך לאפשר למתאמן לרדת כשהגב שלו ישר, והתנועה אחידה, במנח שמאפשר לו לשמור על מרכז כובד", וש-"רוחב העמידה משתנה מאינדיבידואל לאינדיבידואל". האם יש "רוחב עמידה" מסוים שהכי "נכון" לעבוד בו? או שזה פיקציה ולמעשה הוא משתנה בהתאם למבנה הגוף, גובה, משקל, גמישות, נוחות של המתאמן וכו'? (ההגיון אומר לי שאין משהו חד משמעי).

לא, אין משהו מתאים לכולם כי לא כולם בנויים אותו הדבר.
גם פה - תעמוד ברוחב שנוח לך.

יהיה הבדל קטן בין HB לLB אבל עדיין זו בחירה שלך ונוחות שלך, אישית לי הכי נוח בעמידה קרובה לLB.

(3)ירידה למטה - החלק האקסצנטרי של הסקוואט:
יש כאלה שיורדים בתנועה אחידה כלומר יושבים למטה, ויש שיושבים אחורה ולמטה, כלומר קודם לוקחים מעט את האגן אחורה, ואז מתיישבים.
האם גם כאן מדובר על עניין של נוחות (כמו LB ו-HB) או שיש דרך אחת שהיא נכונה יותר ממשנתה?

לא רואה בעייתיות,
העדיפות היא שתהיה תנועה אחת ושלא תחלק אותה ל2, אם הBAR PATH טוב אז הכל בסדר.

נ.ב
מת על העיצובים של הנושאים שלך.

נ.ב 2,
יש כמה שיוכלו לדייק אותך יותר ממני בוודאות.

@elchonon @StrongEnough
@kotzer @RussianHotGirl

 

[elchonon]

1)מיקום הידיים על המוט:
האם מיקום הידיים על גבי המוט משנה? אני רואה שיש כאלה ששמים את הידיים רחב מאוד, על הפסים שנמצאים בצידי המוט, ואני רואה שיש כאלה שמחזיקים את המוט עם ידיים ממש ממש צמודות לכתפיים, באזור שהחלק המחוספס של המוט נגמר ומתחיל החלק החלק. האם זה משנה משהו? האם בכלל מיקום הידיים משנה אם מרכז הכובד נשאר אותו דבר והתנועה נשארת טובה והגב נותר ישר והמוט עולה במסלול אחיד וישר ואין רכינה קדימה או תנועת "גוד מורנינג" בסקוואט, אז בעצם מה זה משנה איפה הידיים מונחות, צמוד או רחב?

כן, זה משנה.
נרצה אחיזה הכי צרה שהגמישות מאפשרת.
לאנשים עם גמישות יתר, נבקש שהמרפקים לא יהיו מחוץ לידיים.

בהיי באר יש יותר גמישות, ולא נרצה להחזיק מידי קרוב, לכן ההנחיה של "נוחות" זה רעיון טוב, או ליתר דיוק "יכולת כיווץ".

וזה משנה לכיווץ הגב העליון, יציבות וממילא לכוח ובטיחות.

חשוב להקפיד על מפרק יד יחסית ישר, וזה משתנה אם האגודל מתחת למוט או באנשים רזים או שמנים. לכן כל ההמלצות הכלליות פחות יעזרו. צריך לקחת בחשבון פרטים רבים בשביל הדברים האלו.

(2)רוחב עמידה:
אני רואה שיש כאלה שעומדים בעמידה צרה ויש כאלה שעומדים בעמידה רחבה.
אני יודע ש-"רוחב העמידה צריך לאפשר למתאמן לרדת כשהגב שלו ישר, והתנועה אחידה, במנח שמאפשר לו לשמור על מרכז כובד", וש-"רוחב העמידה משתנה מאינדיבידואל לאינדיבידואל". האם יש "רוחב עמידה" מסוים שהכי "נכון" לעבוד בו? או שזה פיקציה ולמעשה הוא משתנה בהתאם למבנה הגוף, גובה, משקל, גמישות, נוחות של המתאמן וכו'? (ההגיון אומר לי שאין משהו חד משמעי).

תלוי באורך רגליים ביחס לטורסו, אורך הטיביה ביחס לפימר, ומבנה הירך, גמישות הקרסול, גמישות כללית ומטרת הסקוואט והשלב של המתאמן נמצא בו.

ההנחיות הכלליות הם רגליים ברוחב כתפיים.

להחליף כל הזמן תנועה בלי לעדכן את המשקל, זה מתכון לפציעה, כדאי לבחור בעמידה מסוימת ולהיצמד אליה.
מצטער שלא נתתי לך תשובה שקולעת בול לך מה שאתה צריך לעשות, אצטרך לכתוב ספר שלם על זה. ומוטב שיהיה לך מאמן טוב או ללמוד לאט את הדברים מאשר שאתן תשובה לא מדויקת.

 

[ofir135]

תלוי באורך רגליים ביחס לטורסו, אורך הטיביה ביחס לפימר, ומבנה הירך, גמישות הקרסול, גמישות כללית ומטרת הסקוואט והשלב של המתאמן נמצא בו.

נשמע כמו נושא למאמר הבא: השפעות מבנה גוף על התרגילים.😉

 

[StrongEnough]

1. מיקום ידיים צר יותר יעזור להפעיל יותר טוב את שרירי הגב העליון וליצור יותר מדף למוט (בעיקר בלואו באר) ויותר מסת שריר תעבוד ולא סתם תיהיה שם שזה יותר טוב לנו. זה לא אומר שלא תצטרך לגרום לשרירים לעבוד, זה לא פותר אותך מלכווץ אותם, פשוט יותר נוח לכווץ באחיזה צרה. זה יושפע מגמישות כתפיים ומכמות מסת שריר באיזור. לאנשים מאוד מאסיביים יהיה קשה לאחוז צר.

2. תמצא מה נוח לך. רוב אני מלמד מתחילים לעמוד כשהעקבים מתחת לבית השחי (רוחב כתפיים) והכפות רגליים פונות החוצה ב30 מעלות. זה הבסיס ולרוב זה יהיה איפשהו שם, אבל עם הניסיון אתה יכול לשנות טיפה אם יש משהו שמרגיש יותר נוח.

3. אני אוהב ללמד שהמותניים הברכיים זזים בו זמנית בגלל שמהניסיון שלי כשהתחת זז קודם זה עלול לגרום לבעיות אחרות בירידה כמו משקל שנמצא על העקבים או גלישת ברכיים בתחתית. אם הסקוואט שלך טוב ואתה בכל זאת מקטע את הירידה לקודם אגן ואז ברכיים אז לדעתי זה לא מאוד קריטי ולא היית משגע אותך יותר מידי כדי לפתור את זה. אנחנו מקבלים נקודות על מסת שריר ומשקל על המוט ולא על יופי וסטייל.

 

[Shahar Voltinski]

לאנשים מאוד מאסיביים יהיה קשה לאחוז צר.

הגיוני, עכשיו הבנתי וזה מסתדר לי טוב כי למשל כשאני רואה את האנשים הגדולים האלה בתחרויות - הם באמת אוחזים רחב.

אנחנו מקבלים נקודות על מסת שריר ומשקל על המוט ולא על יופי וסטייל.

נכון. למרות שלהזיז את המשקל מנקודה א' לנקודה ב' זה אחלה בשביל תחרות, אבל יש כמה אנשים שמרימים משקלים מרשימים בהחלט בסקוואט אבל לא הייתי מוכן להחליף את הטכניקה שלהם בשלי בעד שום דבר בעולם, כאלה שהסקוואט שלהם נראה כמו גוד מורנינג מעוות עם סטרס פסיכוטי על הגב והתנועה כמו של אחד שקם מחירבון נוראי כשיש לו טחורים. אז כזה דבר, לא משנה מה המשקל - לא יהיה מרשים כלל.

 

[StrongEnough]

הגיוני, עכשיו הבנתי וזה מסתדר לי טוב כי למשל כשאני רואה את האנשים הגדולים האלה בתחרויות - הם באמת אוחזים רחב.



נכון. למרות שלהזיז את המשקל מנקודה א' לנקודה ב' זה אחלה בשביל תחרות, אבל יש כמה אנשים שמרימים משקלים מרשימים בהחלט בסקוואט אבל לא הייתי מוכן להחליף את הטכניקה שלהם בשלי בעד שום דבר בעולם, כאלה שהסקוואט שלהם נראה כמו גוד מורנינג מעוות עם סטרס פסיכוטי על הגב והתנועה כמו של אחד שקם מחירבון נוראי כשיש לו טחורים. אז כזה דבר, לא משנה מה המשקל - לא יהיה מרשים כלל.

זה תירוץ נחמד להיות חלש (אל תיעלב, אין לי מושג מה רמת הכוח שלך וזה לא אישי). אני מאמין שאם תנסה מתישהו להתקדם לקצה גבול היכולת שלך או קרוב אליו, תעריך אותם יותר.

 

[Shahar Voltinski]

זה תירוץ נחמד להיות חלש (אל תיעלב, אין לי מושג מה רמת הכוח שלך וזה לא אישי). אני מאמין שאם תנסה מתישהו להתקדם לקצה גבול היכולת שלך או קרוב אליו, תעריך אותם יותר.

רמת הכוח שלי לא רלוונטית בין אם אני לוחץ חצי טון בנץ' או 5 קילו בנץ' עם עזרה.
אני מכיר אנשים ששוקלים 90 ועושים סקוואט עם 245 בטכניקה מדהימה כמו מרים משקולות סיני ואני מכיר אנשים ששוקלים 86 ועושים סקוואט עם 190 שנראה כמו שילוב זוועתי של גוד מורנינג עם סוג של משהו שדומה לסקוואט.

אני מסכים איתך - בתחרות, זה לא מעניין מה הטכניקה. כל עוד המתמודד עמד בחוקים והזיז את המשקל מנקודה א' לנקודה ב' תוך שמירה על החוקים המוגדרים לאותה תחרות, אף אחד לא מקבל ציון על טכניקה.

מה שאני שואל את עצמי זה האם מה שאתה טוען הוא שהדרך היחידה להתחזק היא ללכלך את הטכניקה?
אם המקסימום שלי לחמישייה בסקוואט בטכניקה טובה מאוד הוא 6 חזרות על 90 קילו אז אתה מציע שאשים 100 קילו ואעשה ריקוד מכוער כולל חירבון בתחתון רק בשביל להגיד שהרמתי יותר?(שלא לדבר על פציעה פוטנציאלית)...

אני לא מחפש להגיע ליעד מסוים תוך פרק זמן מסוים. אם אשפר את הסקוואט שלי ב-10 ק"ג תוך חצי שנה לעומת שיפור שלו ב-20 ק"ג תוך 3 חודשים בטכניקה גרועה - אעדיף להגדרתך להישאר חלש.

 

[StrongEnough]

אין לי ממש זמן לדיון ארוך על זה עכשיו אז אם דעתי מעניינת אותך אתה יכול לקרוא משהו שכתבתי בעבר: Facebook

 

[Shahar Voltinski]

אוסיף שבאותה מידה אני יכול להגיד שלעבוד בטכניקה ממש נוראית רק בשביל להזיז משקל זה תירוץ טוב כדי לקרוא לעצמך חזק.

זכור לי שפעם הייתי מתאמן עם חבר שהיה שוקל 13 ק"ג יותר ממני ועושה בנץ' במשקל שאני יכול לעשות אולי ל-6 חזרות נקיות, והייתי פשוט מקפיץ את התחת ודופק את המוט על החזה רק בשביל להשלים 10 חזרות.

בזמן שהוא התחזק, אני נשארתי תקוע על אותו משקל במשך 4 שנים.

@StrongEnough
קראתי את הפוסט שלך.
הכל אחלה, אבל הבנת אותי לא נכון. לא דיברתי על מצב שמישהו "קצת זייף בטכניקה".
אני מסכים איתך בהחלט - אין מה לעשות, טכניקה עלולה מעט להתקלקל במידה והמשקל קצת כבד.
אני לא נאצי-טכניקה אם זו השאלה.
אבל דיברתי על מקרים שבהם אני רואה בן אדם שמרים משקל כבד בצורה נוראית ועם טכניקה זוועתית שנראית ממש לא דומה לשום דבר שנראה כמו סקוואט, עם עומס פסיכוטי על הגב וטכניקה שיותר דומה לגוד מורנינג עם גב עקום מאשר סקוואט.