זאת הטענה. אני אפשט לך:
לדברייך, הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להתבכיין עד סוף הימים, כי הסכמנו שאין מה לעשות.
אני טוען שעדיף להגר (במידה שזה יביא לתוצאות כלשהן) מאשר להתבכיין עד סוף הימים.
אתה טוען שעדיף לנסות לשנות משהו, מה שכמובן יגמר בהתבכיינות והתלוננות לממשלה בלי שום תוצאה.
לכן קיבלתי ממך רושם של ילד בן 9.
1- אני ממש לא הסכמתי שאין מה לעשות, יש הרבה מה לעשות.
2- אז תהגר, מה אתה רוצה ממני?
3- זאת טענה שהופרכה במחאת השקר בקיץ. אפילו מחאה לשם מחאה שינתה כמה וכמה דברים. בטח ובטח שמחאה רצינית ואמיתית תשיג יותר. בטח שכניסה לפוליטיקה וקידום מטרות אל תוך הכנסת תוכל להעלות מודעות וגם לשנות דברים. אין ספק, זה לא קל ולוקח זמן ועבודה לא קלה.