הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

דיון רטיו

itsmeroko

מושעה
195
22
נק' מוניטין:
31
195
22
אתם מייחסים לזה משמעות ?

תכלס לפי מה שאני רואה האלה ששוקלים הרבה לא מתייחסים והאלה שקצת תמיד מתלוננים על זה.

מה דעתכם
 
אנשים מדברים שטויות על סמך אפס נסיון אפס ידע אפס דוגמאות ויותר מדי בטחון. שימו לב שאני תומך כאן בגישה של STRONG IS STRONG למרות שאני יורד במשקל להגיע לעד 82.5 ועדיין טוען שרטיו זה תמצית של אוסף תירוצים של אנשים שלא מבינים מה הספורט הזה אומר.

שאתה מתחרה בקטגוריה נמוכה מי שמעניין אותך זה האנשים שמולך, מה קשור הנמלה לבנדיקט? איך בדיוק הם אמורים להיות משווים אחד מול השני? הנמלה מתמודד מול שאר האנשים בעד 60 ובנדיקט לצורך העניין מתמודד (תחרות הבאה) מול בולטון ובריאן שאו בסטרונגמן דדליפט. אולי גם בסטרונגמן נכניס רטיו?

אני אתן דוגמא מעצמי, התחריתי בCAPO על משקל 81.4 (אחרי שחתכתי מ84.5 בערך) משכתי 220. אחרי התחרות במשך 3 חודשים עליתי למשקל של 95 קילו, ומשכתי 222. שאת זה אגב אני מייחס בעיקר לתכנית הטובה שעשיתי ולא למשקל גוף. פעמים האחרונות שמשכתי כבד שקלתי 96 קילו ויצא לי למשוך 215 ו217- בקושי. איפה ההגיון הבריא שלכם עכשיו?

אני היום לוחץ 137, 8 קילו פחות משקל גוף מהפעם שנתתי 132 גריינדר.

אני היום שופף 223, על 6 קילו פחות ממתי שנכשלתי עם 205.

מדובר כאן על תקופות קרובות יחסית, על מתאמן ותיק שלא עושה שטויות, לא נפצע, לא מזלזל ולא מפספס אימונים.

אז בחיאת תסלחו לי על השפה אבל אתם יכולים לדחוף את הפוטנציאל המדומה שלכם לתחת, עד שמישהו לא הרים משקל בתחרות ההגיון הבריא שלכם לא מעניין אף אחד.
 
נערך לאחרונה:
מילים כדרבנות.

עוד משו שעוד יותר מביא לי תסעיף מקידוש הרטיו, זה שהאנשים אומרים " אם הוא היה עולה למשקל שלו אז הוא היה "
אז ככה
אם קוקסינל רטיו מצוי היה עולה למשקל של בנדיקט, הוא היה עגלה רופסת שלא מצליחה לשאת את עצמה, ומתה מדום לב אחרי שבועיים.
רוב האנשים לא יכולים להגיע ל400 דדליפט לצורך העניין גם אם הם ידחפו לתחת צינור של המוביל הארצי שמחובר לבית מרקחת, על כל משקל גוף.
הכשרון של להיות חזק בצורה אבסולוטית יוצאת דופן, מותנה בכשרון של להגיע למסגרת גוף מאוד גדולה,
אז חלאס לברוא יצורים דמיוניים לפי הנוסחא של 80 קג 320 דדליפט, 200 ק"ג 800 דדליפט.
 
אתם יוצאים מפרופורציה. גם בנדיקט וגם הנמלה הם ספורטאים מעולים שלא צריכים להוכיח יותר מידי לאף אד לא זה ששוקל 60 ולא זה ששוקל 160. זה ספורט יש חוקים וכללים , מנצחים ומפסידים ולקרוא למתחרים במשקלים נמוכים 'קוקסינלים' זה לא מכובד.
 
מה שמטריד אותי פה זה לא הרטיו. זה הנכונות לשקול כמו טנק כדי להרים עוד קצת.

כן, כייף לי לעשות רבע טון דדליפט וכייף לי לא פחות להישאר חטוב עם ריבועים. לא מוכן לעלות 10-15 קילו כדי לתת 300 קילו דדליפט.

זה החלק שאני לא מצליח להבין.
 
מה שמטריד אותי פה זה לא הרטיו. זה הנכונות לשקול כמו טנק כדי להרים עוד קצת.

כן, כייף לי לעשות רבע טון דדליפט וכייף לי לא פחות להישאר חטוב עם ריבועים. לא מוכן לעלות 10-15 קילו כדי לתת 300 קילו דדליפט.

זה החלק שאני לא מצליח להבין.
בתור משקולן, תיאורטית, אם היית יודע שיש לך סיכוי לפודיום בSHW באולימפיאדה, היית עולה לSHW? לגבי הסיבות למה כן/לא לשקול כמו טנק-
יש להפריד בין 3 סיבות:
1. רצון להראות טוב (או לא להראות שמן).
2. רצון להיות בריא.
3. שאיפה ספורטיבית.

עם 1,2 אתה יכול להתווכח אנשים שונים אחד מהשני ואני לא חושב שמי ששמן ומאושר זה דבר רע, חושב שיותר גרוע להיות על 12% שומן ולבהות במראה חצי יום, להכנס לדכאון שהריבועים לא בולטים מספיק ולעשות 14 אימוני בטן בשבוע.

עניין נוסף שלא זכה כאן להתייחסות, אנשים לרוב נשארים בטווח משקל מסויים רוב חייהם. כל הSHW לרוב מתחרים בקטגוריה הזאתי מההתחלה, אולי היו ב140 (ברנדון לילי, מלאניצב). לאנשים יש נטייה גנטית לשאוף למשקל מסויים וגם אם הם משמינים או מרזים הטווח הוא לא ענק. לא זכור לי ליפטר שהיה עד 75 ועבר להיות עד 110 (אלא אם כן הוא התחיל להתאמן וישר התחרה). מי שחושב שהנמלה מנסה להיות חטוב וקליל - טועה. דיברתי איתו על זה מסקרנות והבנאדם אומר על עצמו שהוא לא מפסיק לאכול, בעיקר פיצה. CAPO הייתה התחרות הראשונה שהיה צריך לחתוך קצת משקל, מסקנה - הוא לא היה מגיע לSHW גם אם היה רוצה. גם ברמה הארצית ניקח כמה דוגמאות:
מאור שומינוב התחיל עד 82 ממש בהתחלה, התקדם לעד 90 ובשיאו הגיע לעד 100. לא מאמין שיגיע ליותר כבד מזה.
ולאד בריל התחיל עד 90, המשיך לעד 100 ובשיאו לעד 110. לא מאמין שבזמן הקרוב יגיע ליותר מזה.
אני התחלתי עד 90, ירדתי לעד 82 ובשיא הגעתי חזרה לעד 90 שהייתי צריך לחתוך. (עכשיו חוזר לעד 82).
שובבני התחיל 75 וזגזג עם עד 82.
אופק התחיל ונשאר עד 110, לעיתים היה צריך לחתוך מעט.
טום התחיל עד 100 ועכשיו עד 110.
אליהו גם כן זכור לי עד 110-125.
קובה תמיד היה עד 100.
חן זוננרייך התחיל עד 82 בגיל 16, עכשיו קבוע עד 90.
יוסי קלמנוביץ התחיל עד 90 (אני חושב) עכשיו קבוע עד 100.
אושר סופטי כמעט תמיד סביב 110, לעיתים גולש ל125.

אני יכול להמשיך...
מסקנה - אנשים לא מתחילים להתחרות עד 67 ומגיעים לעד 110. לרוב המשחק בין הכי רזה שלך להכי שמן שלך הוא 1-2 קטגוריות מעל.
גם מי שמשמין הרבה לרוב לא יורד 3 קטגוריות אחורה, אלא 1 או 2 במקרה הקיצוני (לדוגמאת פסיכו).

העלו תמונות של בנדיקט שהיה ילד, היה שמן מאז ומתמיד, השאיפה שלו לא הייתה להיות רזה מעולם אלא להיות חזק. יש לא מעט ליפטרים שמנים שהסיבה שהם שמנים לא קשורה לספורט אלא לאורח חיים שלהם, אז אם אתה שמן גם ככה, למה לא להיות חזק?
 
זה סיפור אחר.
העניין הוא לא זה, לא מעניין אותי להתקרב ל100 קילו כדי להרים אפילו עוד חמישים קילו בדדליפט ואני מופתע לשמוע שרוב משתתפי הדיון מוכנים לזה
וזה ממש לא קשור לפודיום. אף אחד לא דיבר על להתחרות. דיברו על להתחזק.

אותי לא מעניין להתחרות בליפטינג נקודה.
 
אבל אתה מתחרה בהרמת משקולות לא?

אני לא מבין למה אתה מופתע, כמו שאמרתי לאנשים יש מטרות שונות בחיים. בתור ספורטאי תחרותי בהווה/בעבר גם ברמה החובבנית למה זה שלילי להתקדם בספורט על חשבון מראה? אני מוסיף שזה שאתה לא מעוניין להחזיק א.ש גבוה יותר, לא אומר שאם אחרים עושה את זה - זה פסול.
 
אבל אתה מתחרה בהרמת משקולות לא?

אני לא מבין למה אתה מופתע, כמו שאמרתי לאנשים יש מטרות שונות בחיים. בתור ספורטאי תחרותי בהווה/בעבר גם ברמה החובבנית למה זה שלילי להתקדם בספורט על חשבון מראה? אני מוסיף שזה שאתה לא מעוניין להחזיק א.ש גבוה יותר, לא אומר שאם אחרים עושה את זה - זה פסול.
כבר לא מתחרה, ומתי שמעת אותי אומר שזה פסול? אל תהיה דמגוג.
היופי בקטגוריה עם תקרה זה שיש לך אינטרס לשמר מקסימום שריר ומינימום שומן.
 
אני חושב שקצת מבלבלים כאן בין "חזק יותר" ובין "טוב יותר"
כן, ליפטר ששוקל 60 ומושך 200, טוב יותר מליפטר ששוקל 120 ומושך 205
אבל הליפטר ששוקל 120 חזק יותר
זה כל הסיפור

ולא, דדליפט 180 על מ.ג 60 לא שווה לדדליפט 450 על מ.ג 150 (פי 3), כי ככל שמשקל הגוף עולה הרטיו הפוטנציאלי יורד
לכן אפשר לשים לב ששיאי העולם בקטגוריות הכבדות הם עם רטיו "גרוע יותר" משיאי העולם בקטגוריות הקלות

לגביי הקרבה ומראה,
גם WL וגם PL אלה ענפי ספורט - תאהבו את זה או לא, וענפי ספורט, בחלק מהמקרים, דורשים הקרבה, לפעמים היא כוללת מראה ולפעמים לא.
מי שמתאמן סתם לכיף או בשביל מראה, הוא בהגדרה לא ספורטאי, ככה שאין שום סיבה שהוא יקריב דברים שספורט דורש. אבל מי שמתאמן לתחרות, אם הוא מספיק רציני - הוא הולך להקריב דברים בדרך, בין אם חלק מהם זה מראה ובין אם לא.

אני בכללי פחות מבין את הפטיש לקוביות וחושב שזכר בוגר בגובה 1.80 לצורך הדוגמה, בין אם הוא חטוב או לא - במשקל 75 לא נראה טוב, ובתכלס גם ב80 וגם ב85 בהנחה שהוא לא על 6% שומן. ובבגדים זה גם ככה לא נראה יותר טוב ממישהו ששוקל 95 על 16%
זו לפחות דעתי, אבל העובדה היא שהחברה קובעת מה נראה טוב ולא אני, והחברה כיום (בניגוד לעבר) יותר אוהבת אחוז שומן נמוך מאשר מסת שריר גבוהה, וזה נושא אחר לגמרי.

בשורה התחתונה, כל מי שהיה קטן וחלש פעם ועכשיו הוא גדול וחזק מבין טוב מאוד את ההבדל בין קטן וחלש לגדול וחזק. זה משמעותי ומשפיע על כל תחומי החיים, גם אם אין קוביות כאן ועכשיו (גדול לא מחייב 160 קילו, גם 100 למי שמתחת ל1.80 זה מספיק בתכלס, וחזק זה לא מחייב דדליפט 400, גם 180 מספיק)
כל אלה ששוקלים 70 קילו ומתנגדים לעלייה, הם כמעט ללא יוצא מהכלל - כאלה שלא היו מעולם גדולים וחזקים. אני לא מכיר, ואני בספק גדול שאני אכיר, מישהו שהיה גדול וחזק ובחר לחזור להיות קטן וחלש, אבל עם קוביות. קשה להסביר, וגם כל אחד מקבל מזה דברים שונים - ביטחון (safety \ confidence), סיפוק, יכולות, גאווה, אושר וכו'
 
לראיה קחו את @shum_klum ,
כמעט כל שנה היה מחטב לאחוז שומן חד ספרתי, אומנם לא בקלות אבל ביעילות וללא סבל יוצא דופן.
בפעם האחרונה זה היה אחרי שהחל באימוני כוח והגיע למספרים יפים, ירד סביב 15 קילו ונחלש בצורה יוצאת דופן, היום הוא בחר להיות על אחוז שומן יותר גבוה, עם הרבה יותר כוח. זה לא עניין של מראה אלא של פוטנציאל לכוח, יש אנשים שמקבלים את רוב הכוח שלהם במשקל שונה.
 
לראיה קחו את @shum_klum ,
כמעט כל שנה היה מחטב לאחוז שומן חד ספרתי, אומנם לא בקלות אבל ביעילות וללא סבל יוצא דופן.
בפעם האחרונה זה היה אחרי שהחל באימוני כוח והגיע למספרים יפים, ירד סביב 15 קילו ונחלש בצורה יוצאת דופן, היום הוא בחר להיות על אחוז שומן יותר גבוה, עם הרבה יותר כוח. זה לא עניין של מראה אלא של פוטנציאל לכוח, יש אנשים שמקבלים את רוב הכוח שלהם במשקל שונה.

בחרתי להיות על אחוז שומן הרבה יותר גבוה למען האמת למי שלא מכיר אותי.
אני 1.70, הייתי 74 קילו על 9% שומן, כיום אני 95 קילו על 20-22%.
אני בשיא שלי במשקל גוף, בבנץ' ובדדליפט ואלמלא פציעה בברך ככל הנראה גם הייתי בשיא בסקוואט.
 
אני חושב שקצת מבלבלים כאן בין "חזק יותר" ובין "טוב יותר"
כן, ליפטר ששוקל 60 ומושך 200, טוב יותר מליפטר ששוקל 120 ומושך 205
אבל הליפטר ששוקל 120 חזק יותר
זה כל הסיפור

ולא, דדליפט 180 על מ.ג 60 לא שווה לדדליפט 450 על מ.ג 150 (פי 3), כי ככל שמשקל הגוף עולה הרטיו הפוטנציאלי יורד
לכן אפשר לשים לב ששיאי העולם בקטגוריות הכבדות הם עם רטיו "גרוע יותר" משיאי העולם בקטגוריות הקלות

לגביי הקרבה ומראה,
גם WL וגם PL אלה ענפי ספורט - תאהבו את זה או לא, וענפי ספורט, בחלק מהמקרים, דורשים הקרבה, לפעמים היא כוללת מראה ולפעמים לא.
מי שמתאמן סתם לכיף או בשביל מראה, הוא בהגדרה לא ספורטאי, ככה שאין שום סיבה שהוא יקריב דברים שספורט דורש. אבל מי שמתאמן לתחרות, אם הוא מספיק רציני - הוא הולך להקריב דברים בדרך, בין אם חלק מהם זה מראה ובין אם לא.

אני בכללי פחות מבין את הפטיש לקוביות וחושב שזכר בוגר בגובה 1.80 לצורך הדוגמה, בין אם הוא חטוב או לא - במשקל 75 לא נראה טוב, ובתכלס גם ב80 וגם ב85 בהנחה שהוא לא על 6% שומן. ובבגדים זה גם ככה לא נראה יותר טוב ממישהו ששוקל 95 על 16%
זו לפחות דעתי, אבל העובדה היא שהחברה קובעת מה נראה טוב ולא אני, והחברה כיום (בניגוד לעבר) יותר אוהבת אחוז שומן נמוך מאשר מסת שריר גבוהה, וזה נושא אחר לגמרי.

בשורה התחתונה, כל מי שהיה קטן וחלש פעם ועכשיו הוא גדול וחזק מבין טוב מאוד את ההבדל בין קטן וחלש לגדול וחזק. זה משמעותי ומשפיע על כל תחומי החיים, גם אם אין קוביות כאן ועכשיו (גדול לא מחייב 160 קילו, גם 100 למי שמתחת ל1.80 זה מספיק בתכלס, וחזק זה לא מחייב דדליפט 400, גם 180 מספיק)
כל אלה ששוקלים 70 קילו ומתנגדים לעלייה, הם כמעט ללא יוצא מהכלל - כאלה שלא היו מעולם גדולים וחזקים. אני לא מכיר, ואני בספק גדול שאני אכיר, מישהו שהיה גדול וחזק ובחר לחזור להיות קטן וחלש, אבל עם קוביות. קשה להסביר, וגם כל אחד מקבל מזה דברים שונים - ביטחון (safety \ confidence), סיפוק, יכולות, גאווה, אושר וכו'

מעניין אותי לרדת לסוף דעתך לגבי ההגדרות של "חזק" ו"טוב"-
איפה עובר הגבול של הגדרת "טוב" מבחינתך? אני מבין ש"חזק" זה נטו לפי כמה משקל הורם. מה לגבי "טוב"?
ליפטר ששוקל 60 ומושך 200 טוב יותר מאחד ששוקל 120 ומושך 205. כמה הזה ששוקל 120 צריך למשוך כדי להפוך לטוב יותר מזה ששוקל 60?
 
אני יכול להגיד בפה מלא שהרבה יותר קשה להתחזק ולשמור/לרדת למשקל תחרות. עשיתי תוכניות כוח ואכלתי והיה לי פי מליון יותר 'קל' ממה שאני עובר עכשיו.
 
זה לא עניין של מראה אלא של פוטנציאל לכוח, יש אנשים שמקבלים את רוב הכוח שלהם במשקל שונה.
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך, האם אתה מדבר על זה שכל אחד מקבל את הכוח במשקל שונה, כלומר איכות תוצאה אידיאלית במ.ג שונה, או תוצאה אבסולוטית הכי אידיאלית (כבדה) במ.ג שונה?
אתה טוען שיש מישהו בעולם שמבחינת כוח אבסולוטי, יותר טוב לו לשקול 60 במקום 100?

מעניין אותי לרדת לסוף דעתך לגבי ההגדרות של "חזק" ו"טוב"-
איפה עובר הגבול של הגדרת "טוב" מבחינתך? אני מבין ש"חזק" זה נטו לפי כמה משקל הורם. מה לגבי "טוב"?
ליפטר ששוקל 60 ומושך 200 טוב יותר מאחד ששוקל 120 ומושך 205. כמה הזה ששוקל 120 צריך למשוך כדי להפוך לטוב יותר מזה ששוקל 60?
לפי קטגוריות המשקל. אחוז זהה משיא העולם. למה? כי זה "הכי טוב שאפשרי", ובכוונה זה כתוב ב-"", כי שיאים נשברים. אבל כרגע זה הכי טוב שבוצע ולפי זה אפשר למדוד איכות תוצאה. זו דעתי, אבל יש גם את המחשבון סינקלייר שעובד בצורה קצת שונה וגם זו דרך טובה לשפוט איכות תוצאה.
איך למדוד איכות תוצאה זה נושא אחר לחלוטין, ולכן הדוגמה שנתתי היא חד משמעית - משקל 60 ומושך 200 מול משקל 120 ומושך 205, ככה שחד משמעי זה ששוקל 60 בעל תוצאה איכותית יותר.

אני יכול להגיד בפה מלא שהרבה יותר קשה להתחזק ולשמור/לרדת למשקל תחרות. עשיתי תוכניות כוח ואכלתי והיה לי פי מליון יותר 'קל' ממה שאני עובר עכשיו.
כי אתה משווה את הדרך לשתי תוצאות שונות באיכויותיהן. אם למשל התאמנת רק כוח ועלית ל90 ק"ג, והסקוואט עלה נניח ל-170 ק"ג
בוודאי שיהיה קשה יותר להשאיר אותו 170 ק"ג ולרדת ל-75 ק"ג, כי זה מה שנקרא לשפר את איכות התוצאה - שזה תמיד קשה

ואחר כך כשאתה יוצא מחיטוב ומתחיל לעלות לצורך העניין ל95 ק"ג, בוודאי שיהיה קל להעלות את הסקוואט ל175, כי זה להשיג תוצאה פחות איכותית. השאלה היא מה יותר קל לך - לשפר את איכות התוצאה תוך כדי עלייה במ.ג (שזה אומר לשפר את המשקל על המוט דיי בהרבה), או לשפר את איכות התוצאה תוך כדי ירידה במ.ג (שזה אומר בפועל להשאיר את המשקל על המוט פחות או יותר אותו דבר)


לי, למשל, הלך יותר טוב כשעליתי מ-74 ל-95. שיפרתי כמובן את המשקל על המוט, משמעותית, והרטיו (הכוונה למשקל חלקי מ.ג, לא סינקלייר) עלה קצת ברוב התרגילים, וכמובן שרטיו זהה בקטגוריה כבדה יותר = איכותי יותר.


לך עד כמה שאני שם לב דווקא נוח מאוד באיזור ה77-82, לא ככה?
 
אחרי התחרות באוגוסט אני מתכנן לעלות ל85 קילו, ולהגיע ל190-220 (בנץ פחות מעניין אבל נגיד 130) אני די בטוח שזה יהיה יותר "קל" מלהתאמן עכשיו למטרה של 77קילו מ.ג - ולתת 100-120 בוויטליפטינג בתחרות.

אני חושב שאתה מתאמן כוח, קשה מאד מאד לא לעלות במשקל. במיוחד שאתה מתאמן לרוב בתרגיליי הבסיס הגוף עולה די מהר פשוט כדי "לשמור על עצמו" לדעתי. או לפחות זה מה שקורה אצלי בגלל זה מאד מאד קשה לי לרדת למשקל מטרה של התחרות ולשמור על הכוח.
אני מחכה בקוצר רוח כבר לסיים את התחרות באוגוסט ולהתחיל לעלות במשקל שוב.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית