רציתי לשתף אתכן במחשבות אישיות שלי על תזונה.
למרות שאין מחקרים שתומכים בזה, אני (ואנשים סביבי) מרגישה שינוי משמעותי בקצב חילוף החומרים ככל שאני מתבגרת. מי שלא עוצר את המהלך, על ידי שמירה על תזונה יגלה שהוא עתיד להוסיף למשקלו כ- 1-2 ק"ג בשנה גם אם ישמור על תזונה קבועה.
כפי שסיפרתי כאן בהזדמנות אחרת, לי היתה חוויה מכוננת שבעקבותיה שיניתי את התזונה שלי והצלחתי להחזיר את השעון אחורה מבחינת חילוף החומרים. כיום אני מאוד מקפידה על התזונה שלי, במהלך השבוע כמעט לא אוכלת פחמימות (למעט פרי ביום), מקפידה על חלבונים ושומנים איכותיים, ויום בשבוע אוכלת מה שבא לי.
השיטה הזו עובדת בשבילי אבל גם לה יש מחיר ועל ה"מחיר" הזה רציתי לכתוב.
יש לי חברה שלפחות פעמיים בשבוע אני אוכלת איתה ארוחת צהרים. הבחורה מופת של אכילה בריאה*. בבריאה אני מתכוונת נטולת תסביכים - מוזגת מה שהיא רוצה, אוכלת תמיד במידה, לרוב לא מסיימת מה שיש לה בצלחת והכי חשוב לא אוכלת מה שהיא לא אוהבת או מה שלא טעים לה.
נשמע טריוויאלי אבל זה ממש לא!
*אני רוצה לחדד שהאכילה הבריאה מתייחסת להרגלי אכילה ולא לסוגי המאכלים.
אני לעומת זאת תמיד במשא ומתן אישי על מה כן ומה לא. שומרת באדיקות על התזונה מה שמצריך אימוץ מנגנון הימנעות (מאירועים או מסעדות בימים שאינם ימי העמסה למשל) ומשתדלת להתרחק מפיתויים בשגרה.
אבל כשאני מעמיסה זה תמיד נגמר ב"יותר מידי"
אני אוכלת גם מה שאני לא אוהבת רק בגלל שמה שאני אוהבת לרוב בלתי אפשרי מבחינתי.
שלא תבינו, אני אנושית ולכן חורגת מהתפריט לפחות פעם בשבוע - ולפעמים יותר - אבל אז מקזזת עם עוד אימון אירובי, פחות קלוריות, הרבה רגשי אשמה. וכאן אני מגיעה ל"מחיר" שאני מדברת עליו.
אבל יש גם שורה תחתונה:
במהלך השנים שאנחנו חברות היא עלתה לפחות 10 ק"ג בעוד שאני איבדתי 5-6 ק"ג (בעיקר בתקופת החיטוב) וזאת למרות שגנטית היא תמיד היתה אדם רזה ואני תמיד הייתי עם נטייה להשמנה.
כל אחד קובע לעצמו את ה"מחיר" שהוא מוכן לשלם, אבל מה שאני אומרת הוא שגם אם נולדת גנטית ומנטלית אדם רזה, כל חייך היו לך הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים, יום אחד תמצא את עצמך במסלול השמנה - מהיר או מתון - רק בגלל שהתבגרת.
ויש רק דרך אחת להתמודד עם זה והיא לאמץ לעצמך תפריט - כזה שמותאם להעדפות ולהרגלים שלך אבל - מוגדר וזה בדרך כלל יבוא עם "מחיר"!
למרות שאין מחקרים שתומכים בזה, אני (ואנשים סביבי) מרגישה שינוי משמעותי בקצב חילוף החומרים ככל שאני מתבגרת. מי שלא עוצר את המהלך, על ידי שמירה על תזונה יגלה שהוא עתיד להוסיף למשקלו כ- 1-2 ק"ג בשנה גם אם ישמור על תזונה קבועה.
כפי שסיפרתי כאן בהזדמנות אחרת, לי היתה חוויה מכוננת שבעקבותיה שיניתי את התזונה שלי והצלחתי להחזיר את השעון אחורה מבחינת חילוף החומרים. כיום אני מאוד מקפידה על התזונה שלי, במהלך השבוע כמעט לא אוכלת פחמימות (למעט פרי ביום), מקפידה על חלבונים ושומנים איכותיים, ויום בשבוע אוכלת מה שבא לי.
השיטה הזו עובדת בשבילי אבל גם לה יש מחיר ועל ה"מחיר" הזה רציתי לכתוב.
יש לי חברה שלפחות פעמיים בשבוע אני אוכלת איתה ארוחת צהרים. הבחורה מופת של אכילה בריאה*. בבריאה אני מתכוונת נטולת תסביכים - מוזגת מה שהיא רוצה, אוכלת תמיד במידה, לרוב לא מסיימת מה שיש לה בצלחת והכי חשוב לא אוכלת מה שהיא לא אוהבת או מה שלא טעים לה.
נשמע טריוויאלי אבל זה ממש לא!
*אני רוצה לחדד שהאכילה הבריאה מתייחסת להרגלי אכילה ולא לסוגי המאכלים.
אני לעומת זאת תמיד במשא ומתן אישי על מה כן ומה לא. שומרת באדיקות על התזונה מה שמצריך אימוץ מנגנון הימנעות (מאירועים או מסעדות בימים שאינם ימי העמסה למשל) ומשתדלת להתרחק מפיתויים בשגרה.
אבל כשאני מעמיסה זה תמיד נגמר ב"יותר מידי"
אני אוכלת גם מה שאני לא אוהבת רק בגלל שמה שאני אוהבת לרוב בלתי אפשרי מבחינתי.
שלא תבינו, אני אנושית ולכן חורגת מהתפריט לפחות פעם בשבוע - ולפעמים יותר - אבל אז מקזזת עם עוד אימון אירובי, פחות קלוריות, הרבה רגשי אשמה. וכאן אני מגיעה ל"מחיר" שאני מדברת עליו.
אבל יש גם שורה תחתונה:
במהלך השנים שאנחנו חברות היא עלתה לפחות 10 ק"ג בעוד שאני איבדתי 5-6 ק"ג (בעיקר בתקופת החיטוב) וזאת למרות שגנטית היא תמיד היתה אדם רזה ואני תמיד הייתי עם נטייה להשמנה.
כל אחד קובע לעצמו את ה"מחיר" שהוא מוכן לשלם, אבל מה שאני אומרת הוא שגם אם נולדת גנטית ומנטלית אדם רזה, כל חייך היו לך הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים, יום אחד תמצא את עצמך במסלול השמנה - מהיר או מתון - רק בגלל שהתבגרת.
ויש רק דרך אחת להתמודד עם זה והיא לאמץ לעצמך תפריט - כזה שמותאם להעדפות ולהרגלים שלך אבל - מוגדר וזה בדרך כלל יבוא עם "מחיר"!