הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

אכילה בריאה Vs תפריט תזונה

מרטין

משתמש משקיע
2,916
3,660
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
12,027
2,916
3,660
רציתי לשתף אתכן במחשבות אישיות שלי על תזונה.

למרות שאין מחקרים שתומכים בזה, אני (ואנשים סביבי) מרגישה שינוי משמעותי בקצב חילוף החומרים ככל שאני מתבגרת. מי שלא עוצר את המהלך, על ידי שמירה על תזונה יגלה שהוא עתיד להוסיף למשקלו כ- 1-2 ק"ג בשנה גם אם ישמור על תזונה קבועה.

כפי שסיפרתי כאן בהזדמנות אחרת, לי היתה חוויה מכוננת שבעקבותיה שיניתי את התזונה שלי והצלחתי להחזיר את השעון אחורה מבחינת חילוף החומרים. כיום אני מאוד מקפידה על התזונה שלי, במהלך השבוע כמעט לא אוכלת פחמימות (למעט פרי ביום), מקפידה על חלבונים ושומנים איכותיים, ויום בשבוע אוכלת מה שבא לי.
השיטה הזו עובדת בשבילי אבל גם לה יש מחיר ועל ה"מחיר" הזה רציתי לכתוב.

יש לי חברה שלפחות פעמיים בשבוע אני אוכלת איתה ארוחת צהרים. הבחורה מופת של אכילה בריאה*. בבריאה אני מתכוונת נטולת תסביכים - מוזגת מה שהיא רוצה, אוכלת תמיד במידה, לרוב לא מסיימת מה שיש לה בצלחת והכי חשוב לא אוכלת מה שהיא לא אוהבת או מה שלא טעים לה.
נשמע טריוויאלי אבל זה ממש לא!
*אני רוצה לחדד שהאכילה הבריאה מתייחסת להרגלי אכילה ולא לסוגי המאכלים.

אני לעומת זאת תמיד במשא ומתן אישי על מה כן ומה לא. שומרת באדיקות על התזונה מה שמצריך אימוץ מנגנון הימנעות (מאירועים או מסעדות בימים שאינם ימי העמסה למשל) ומשתדלת להתרחק מפיתויים בשגרה.
אבל כשאני מעמיסה זה תמיד נגמר ב"יותר מידי"
אני אוכלת גם מה שאני לא אוהבת רק בגלל שמה שאני אוהבת לרוב בלתי אפשרי מבחינתי.
שלא תבינו, אני אנושית ולכן חורגת מהתפריט לפחות פעם בשבוע - ולפעמים יותר - אבל אז מקזזת עם עוד אימון אירובי, פחות קלוריות, הרבה רגשי אשמה. וכאן אני מגיעה ל"מחיר" שאני מדברת עליו.

אבל יש גם שורה תחתונה:
במהלך השנים שאנחנו חברות היא עלתה לפחות 10 ק"ג בעוד שאני איבדתי 5-6 ק"ג (בעיקר בתקופת החיטוב) וזאת למרות שגנטית היא תמיד היתה אדם רזה ואני תמיד הייתי עם נטייה להשמנה.

כל אחד קובע לעצמו את ה"מחיר" שהוא מוכן לשלם, אבל מה שאני אומרת הוא שגם אם נולדת גנטית ומנטלית אדם רזה, כל חייך היו לך הרגלי אכילה בריאים ומאוזנים, יום אחד תמצא את עצמך במסלול השמנה - מהיר או מתון - רק בגלל שהתבגרת.
ויש רק דרך אחת להתמודד עם זה והיא לאמץ לעצמך תפריט - כזה שמותאם להעדפות ולהרגלים שלך אבל - מוגדר וזה בדרך כלל יבוא עם "מחיר"!
 
אני יודעת שאני חצי מהגיל שלך, ומקווה שאגיע אליו עם אותה מוטיבציה שיש לי עכשיו - לספורט ולתזונה נכונה (כמוך).
אבל כרגע, אותה חברה כמו שלך יש, גם לי יש. אחת שאוכלת מה שהיא אוהבת, לא נוגעת במה שלא, לא מסיימת מהצלחת, ותני לי להוסיף - טוחנת לחם עם שוקולד/חלבה כי זה החטא הקטן שלה.
היא נשארת באותו משקל (אגב היא 3 שנים מעליי) שבוע עולה קילו, שבוע הבא יורד אותו וכן הלאה.. לא זזה ו''מתבטטת''. אבל מה שכן - נשארת באותו משקל, רזה.
ואני לעומתה.. עם תפריט חיטוב, קורעת את שריריי בחדר כושר יום יום, מתרחקת מכל פיתוי שקיים סביבי גם אם זה נושך לי בשפתיים, ואפילו בהעמסות שאני עושה אני משתדלת שיהיו בריאות ופחות שומן/מתוקים וכו'.
ומה? אני עולה ויורדת, את מכירה את הסיפור שלי.. וכוסומו זה מייאש! זה מבאס!
למה אחת יכולה לזלול כאוות נפשה ולהישאר קטנה ורזה והשנייה חייבת לשמור מכל משמר רק בשביל להישאר באותו משקל או חס וחלילה לא להעלות אותו?!

אני מבינה שככל שהיא תתבגר היא בדרך למסלול השמנה, כמו שאת כתבת.. אבל תסלחי לי, זה לא מנחם אותי! 😭
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
ברור שיש אלמנט גנטי שאי אפשר להתעלם ממנו!
הטענה שלי היא שלא משנה מה נקודת ההתחלה שלך הגיל פועל לרעתך. ולמרות שאכילה לפי תפריט היא שעבוד, וקצת מתכון לאובססיביות יותר, אין מנוס מזה לטווח הארוך אם אתה רוצה לשמור על הבריאות שלך.
כל זה בלי לדבר אפילו על אימונים!
 
מצד אחד אני חושבת, פאק, מה הייתי נותנת בשביל שאהיה גם כזו. אז ניחא, בגיל 40 הגוף ישתנה ואתחיל להשמין, אז אני אתחיל בהכל. מצד שני אני מסתכלת על אמא שלי.. היא בידיוק הייתה מהאלו, כל כך רזה ואוכלת בלי הפסקה. בגיל מסויים ואחרי 3 לידות בלוטת התריס התחילה לעשות לה בעיות והיא השמינה בהרבה. היא משתדלת לעשות ספורט, שומרת על תזונה בריאה אבל לא זזה במשקל בכלל.
 
גנטיקה, בצורה שמתמשים בה כיום, זה מיתוס אחד גדול
 
תכלס זה ידוע שעם הגיל זה עולה,אצל כולם.אז ברור שזה מסביר את זה.אם יודעים מראש שזה יקרה כך או כך כדאי לקחת את זה בחשבון ולהיערך בהתאם באמת.
 
נערך לאחרונה:
אורח חיים בריא זה האישיו הבא.. חכו תראו 😃
 
החברה שלך מתאמנת ?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #10
החברה שלך מתאמנת ?
כן!שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר, אבל לא עושה כלום!
על ההליכון בקצב 4 עם ספר ביד...
אבל גם אם היתה מתאמנת בצורה רצינית יותר זה לא היה משנה משמעותית את המשוואה.
הדרך היחידה לשנות את המשוואה היא על ידי הגבלת התפריט ואת זה אני אומרת מנסיון אישי.
 
אישה ממוצעת וטיפוסית שמגיעה לחדר כושר. גם במכון שלי יש את זה וגם כמעט בכל מכון אחר בארץ יש את זה - בעיקר ברשתות הגדולות.
 
כן!שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר, אבל לא עושה כלום!
על ההליכון בקצב 4 עם ספר ביד...
אבל גם אם היתה מתאמנת בצורה רצינית יותר זה לא היה משנה משמעותית את המשוואה.
הדרך היחידה לשנות את המשוואה היא על ידי הגבלת התפריט ואת זה אני אומרת מנסיון אישי.
לא בא לסתור את מה שאת אומרת לגבי תפריט מסודר, אבל מה שאת מתארת עדיין הולך יד ביד עם מה שתארתי לעצמי.
מי שמתאמן בצורה רצינית בד"כ גם עובד עם תפריט מסודר ולפעמים גם מוגבל במידה כזו או אחרת.
 
ישנם לא מעט אנשים בגילאי 50 ומעלה שלא אוכלים לפי תפריט מסודר וקבוע, ולא פריקים של "בריאות", ועדיין הם לא אנשים שמנים.
לא צריך להפוך את האוכל למרכז העולם. לא כפרס על הישג, ולא כדבר מנחם על חוויה שלילית.
הכל אוכל אוכל ואוכל. תוכניות בישול, פינות בישול, מאסטר שף, משחקי השף , ד"ר מאיה רוזמן, צמחונות, פליאו, ZONE, לא לאכול אחרי שבע, לא לאכול לפני ארבע ואסור ומותר ומותר ואסור.
צאו מזה. כשיש עיניין בחיים, כשפוגשים בחור/בחורה חדשים ויש איזשהו ניצוץ, פתאום אפשר לא לאכול שבוע ורק לחשוב עליו/יה. או קונים אופנוע חדש ולא רוצים לרדת ממנו, את מי מעניין אוכל.
יש לבצע שינוי בתפיסה. האוכל מזין אותנו, לא אנחנו אותו.
 
ישנם לא מעט אנשים בגילאי 50 ומעלה שלא אוכלים לפי תפריט מסודר וקבוע, ולא פריקים של "בריאות", ועדיין הם לא אנשים שמנים.
לא צריך להפוך את האוכל למרכז העולם. לא כפרס על הישג, ולא כדבר מנחם על חוויה שלילית.
הכל אוכל אוכל ואוכל. תוכניות בישול, פינות בישול, מאסטר שף, משחקי השף , ד"ר מאיה רוזמן, צמחונות, פליאו, ZONE, לא לאכול אחרי שבע, לא לאכול לפני ארבע ואסור ומותר ומותר ואסור.
צאו מזה. כשיש עיניין בחיים, כשפוגשים בחור/בחורה חדשים ויש איזשהו ניצוץ, פתאום אפשר לא לאכול שבוע ורק לחשוב עליו/יה. או קונים אופנוע חדש ולא רוצים לרדת ממנו, את מי מעניין אוכל.
יש לבצע שינוי בתפיסה. האוכל מזין אותנו, לא אנחנו אותו.
לא הבנתי מה הקשר בין מה שכתבת לנושא השרשור,
מוצגות שתי אופציות :
מישהי שאוכלת "לא הרבה" אבל מה שבא לה "מתאמנת" ועולה במשקל.
לבין מישהי שעושה לעצמה חשבון, משלמת על זה מחיר אבל התוצאות בהתאם.

המסקנה הפשוטה היא: במיוחד כשאתה מתבגר אם אכפת לך איך אתה נראה ויש לך מטרות מסוימות מבחינת מסת שריר או הישגים ספורטיביים כאלה ואחרים, אתה לא יכול לאכול מה שבא לך או "מעט", אתה צריך לדעת מה אתה אוכל כדי להגיע לתוצאות.
 
מבחינתי אוכל זה אחד ההנעות של החיים! אני מוכנה לשלם את המחיר של הגוף הלא חטוב למופת ולהנות מהאוכל!
הכול במידה כמובו... וכן אני מוכנה להוסיף אימונים עם צריך, אבל לא לוותר על האוכל!
 
לא הבנתי מה הקשר בין מה שכתבת לנושא השרשור,
מוצגות שתי אופציות :
מישהי שאוכלת "לא הרבה" אבל מה שבא לה "מתאמנת" ועולה במשקל.
לבין מישהי שעושה לעצמה חשבון, משלמת על זה מחיר אבל התוצאות בהתאם.

המסקנה הפשוטה היא: במיוחד כשאתה מתבגר אם אכפת לך איך אתה נראה ויש לך מטרות מסוימות מבחינת מסת שריר או הישגים ספורטיביים כאלה ואחרים, אתה לא יכול לאכול מה שבא לך או "מעט", אתה צריך לדעת מה אתה אוכל כדי להגיע לתוצאות.
אני אומר שלא צריך לעשות חשבון ולא צריך לבדוק בשבע עיניים כל דבר שאתה רוצה לאכול. מצד שני לא צריך להתחזר על אוכל כל היום. אתה רעב תאכל, אתה לא רעב אל תאכל.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #17
שנם לא מעט אנשים בגילאי 50 ומעלה שלא אוכלים לפי תפריט מסודר וקבוע, ולא פריקים של "בריאות", ועדיין הם לא אנשים שמנים.
לא צריך להפוך את האוכל למרכז העולם. לא כפרס על הישג, ולא כדבר מנחם על חוויה שלילית.
הכל אוכל אוכל ואוכל. תוכניות בישול, פינות בישול, מאסטר שף, משחקי השף , ד"ר מאיה רוזמן, צמחונות, פליאו, ZONE, לא לאכול אחרי שבע, לא לאכול לפני ארבע ואסור ומותר ומותר ואסור.
צאו מזה. כשיש עיניין בחיים, כשפוגשים בחור/בחורה חדשים ויש איזשהו ניצוץ, פתאום אפשר לא לאכול שבוע ורק לחשוב עליו/יה. או קונים אופנוע חדש ולא רוצים לרדת ממנו, את מי מעניין אוכל.
יש לבצע שינוי בתפיסה. האוכל מזין אותנו, לא אנחנו אותו.

אני מסכימה איתך לחלוטין! רק שאני אומרת שמנקודה מסויימת/גיל מסויים התפישה הזו לא עובדת!
במילים אחרות בגיל מסויים מי שחי לפי התפישה הזו יהיה משוחרר מתסביכי והפרעות אכילה אבל מאותגר בכמה קילוגרמים עודפים...
אני מודעת לכך שמה שאני אומרת קצת פשטני, מרביתנו אוהבים ונהנים לאכול, גם אם חורגים לפעמים מקזזים אחר כך,
השאלה היא האם אפשר לשחרר את עצמנו לחלוטין מתפריט התזונה ולאכול בצורה בריאה וחופשית יותר?
לגבי עצמי - חד משמעית - התשובה היא לא!
 
אני אומר שלא צריך לעשות חשבון ולא צריך לבדוק בשבע עיניים כל דבר שאתה רוצה לאכול. מצד שני לא צריך להתחזר על אוכל כל היום. אתה רעב תאכל, אתה לא רעב אל תאכל.
אני לא מסכים איתך ולדוגמא מה שמוצג בתחילת השרשור, החברה שאוכלת לפי תחושת הרעב ועדיין עולה במשקל עם הגיל.
בנוסף יש אנשים שזה לא יעבוד אצלם (אני מכליל את עצמי בתוכם)
 
אתה רעב תאכל, אתה לא רעב אל תאכל.
מה עם קינוחים? ממתקים ושאר דליקטסים?
יש מלא דברים שאנחנו אוכלים לא מתוך צורך להסביע את הרעב, אלה ממניעים של הנאה גרדה.

זה כמו להשוות את הסקס למצוות פרו ורוו....😆
 
  • פותח/ת השרשור
  • #20
אני אומר שלא צריך לעשות חשבון ולא צריך לבדוק בשבע עיניים כל דבר שאתה רוצה לאכול. מצד שני לא צריך להתחזר על אוכל כל היום. אתה רעב תאכל, אתה לא רעב אל תאכל.

אז זהו, שלא!
 
Back
למעלה תחתית