נק' מוניטין:
12,027
השבוע לאור כוננות השלג המוגברת הגעתי לאימון מוקדם בבוקר.
את האימון שלי סיימתי כרגיל עם הרבה מתח.
לידי התקיים אימון פרטי - מאמן צעיר טיפוסי ומתאמנת בשנות ה-50-60 עם הרבה חוש הומור
יש לי הרבה מה להגיד על המאמנים האלה, הם פיתחו סוג של כישור-על, סמי-פלרטוט מלא תשומת לב עם המתאמנות שלהן.
הם יודעים הכל - מתי הילד מתגייס, מה נסגר עם הקידום בעבודה ואפילו קצת על הבעל
מספר לה פרטים אישיים על עצמו, הקשיים הזוגיים והחתונה שבדרך ושואל בתזמון פלא: "אמא" כבר יצאה מבית החולים?
אבל בין זה לבין אימון גופני אין כלום.
זול יותר מטיפול נפשי - לא מזלזלת - אבל יקר מאוד למוטיבציה.
הם הגיעו בדיוק כשסיימתי סט שלישי. למראה הסט הרביעי שלי הוא פשוט הפסיק את האימון ואבחן אותי:
"את מאוד חזקה, כנראה תמיד היית חזקה!"
לאו דוקא, אמרתי. עד לפני כמה חודשים לא עשיתי מתח בכלל, לא ניסיתי גם.
"בכל מקרה את גנטית מאוד חזקה. מעט מאוד נשים יכולות לעשות מתח. אולי אלפית, זה גם פונקציה של משקל..." ואז הוא אומר למתאמנת שלו "אין לך אפילו מה לחשוב בכיוון. בשבילך זה מדע בדיוני!"
הדבר הנורא מכל הוא שלא היתה לה שום דרך (או סיבה) לערער על ה'אמת' הזו.
גם אם הוא אידיוט, והוא לא, מה הקטע?!
מאמנים כאלה נמנעים בכוונה מלקבוע יעדים, מלכוון למעלה, הם עוטפים את האימון ביחס אישי שמכסה על אפס תוצאות
ואחר כך היא מרגישה לא נעים להחליף מאמן, כי "הוא כל כך נחמד"...😣
אל המתח הגעתי במהלך חיטוב כשתכנית האימונים שלי (@Moshe ) דרשה העלאת משקלי עבודה פעם בשבוע. התחלתי על הגרביטון עם 35 ק"ג ומידי שבוע הפחתתי במשקל בהתחלה 2.5 קילו ואח"כ 1 ק"ג עד שמצאתי את עצמי מוסיפה משקל לגרביטון. ה'ניתוק' הגיע בצורה לא מתוכננת במהלך חופשה כשבמלון לא היה מכשיר גרביטון. לא יכולה לתאר את האושר שבביצוע 5 עליות מתח לבד. נכון היתה תנופה קלה בעליה אבל זה לא פגע בכלל בתחושת ההישג זה פשוט נרשם תחת סעיף ה'שלב הבא'..
גם אם יקח לכן שנים להגיע למתח, אין שום סיבה שזה לא יהיה היעד שלכן!
עבור הגברים יש מעין "מבחן גבריות" שעובר דרך המתח, סוג של 'טקס חניכה'
אבל לנו מעולם לא שידרו מסר כזה. המתח לא עובר אפילו ברשימת המטרות שסימנו לעצמנו בחדר הכושר
בשנים האחרונות עם צמיחת מועדוני הקרוספיט פתאום נשים רוצות גם, ולמה לא? אם לא נשאף למעלה איך בדיוק נתקדם?
אז אל תתביישו לנסות, קחו בעלות על האימונים שלכם ותתבעו לראות תוצאות!
את האימון שלי סיימתי כרגיל עם הרבה מתח.
לידי התקיים אימון פרטי - מאמן צעיר טיפוסי ומתאמנת בשנות ה-50-60 עם הרבה חוש הומור
יש לי הרבה מה להגיד על המאמנים האלה, הם פיתחו סוג של כישור-על, סמי-פלרטוט מלא תשומת לב עם המתאמנות שלהן.
הם יודעים הכל - מתי הילד מתגייס, מה נסגר עם הקידום בעבודה ואפילו קצת על הבעל
מספר לה פרטים אישיים על עצמו, הקשיים הזוגיים והחתונה שבדרך ושואל בתזמון פלא: "אמא" כבר יצאה מבית החולים?
אבל בין זה לבין אימון גופני אין כלום.
זול יותר מטיפול נפשי - לא מזלזלת - אבל יקר מאוד למוטיבציה.
הם הגיעו בדיוק כשסיימתי סט שלישי. למראה הסט הרביעי שלי הוא פשוט הפסיק את האימון ואבחן אותי:
"את מאוד חזקה, כנראה תמיד היית חזקה!"
לאו דוקא, אמרתי. עד לפני כמה חודשים לא עשיתי מתח בכלל, לא ניסיתי גם.
"בכל מקרה את גנטית מאוד חזקה. מעט מאוד נשים יכולות לעשות מתח. אולי אלפית, זה גם פונקציה של משקל..." ואז הוא אומר למתאמנת שלו "אין לך אפילו מה לחשוב בכיוון. בשבילך זה מדע בדיוני!"
הדבר הנורא מכל הוא שלא היתה לה שום דרך (או סיבה) לערער על ה'אמת' הזו.
גם אם הוא אידיוט, והוא לא, מה הקטע?!
מאמנים כאלה נמנעים בכוונה מלקבוע יעדים, מלכוון למעלה, הם עוטפים את האימון ביחס אישי שמכסה על אפס תוצאות
ואחר כך היא מרגישה לא נעים להחליף מאמן, כי "הוא כל כך נחמד"...😣
אל המתח הגעתי במהלך חיטוב כשתכנית האימונים שלי (@Moshe ) דרשה העלאת משקלי עבודה פעם בשבוע. התחלתי על הגרביטון עם 35 ק"ג ומידי שבוע הפחתתי במשקל בהתחלה 2.5 קילו ואח"כ 1 ק"ג עד שמצאתי את עצמי מוסיפה משקל לגרביטון. ה'ניתוק' הגיע בצורה לא מתוכננת במהלך חופשה כשבמלון לא היה מכשיר גרביטון. לא יכולה לתאר את האושר שבביצוע 5 עליות מתח לבד. נכון היתה תנופה קלה בעליה אבל זה לא פגע בכלל בתחושת ההישג זה פשוט נרשם תחת סעיף ה'שלב הבא'..
גם אם יקח לכן שנים להגיע למתח, אין שום סיבה שזה לא יהיה היעד שלכן!
עבור הגברים יש מעין "מבחן גבריות" שעובר דרך המתח, סוג של 'טקס חניכה'
אבל לנו מעולם לא שידרו מסר כזה. המתח לא עובר אפילו ברשימת המטרות שסימנו לעצמנו בחדר הכושר
בשנים האחרונות עם צמיחת מועדוני הקרוספיט פתאום נשים רוצות גם, ולמה לא? אם לא נשאף למעלה איך בדיוק נתקדם?
אז אל תתביישו לנסות, קחו בעלות על האימונים שלכם ותתבעו לראות תוצאות!
נערך לאחרונה:
