ייעוץ תפריט תזונה בשירות סדיר

[Orcohen123]

אהלן חברים!
אז ככה אני חדש בפורום ואשמח להשכיל וללמוד על כל עניין פיתוח הגוף והתזונה.

אני בשירות סדיר בצבא ומתאמן סדרת אימונים של AB ועובד על הגדלת מסת הגוף עכשיו השכלתי בעניין התזונה היא מאוד דלה ואני לא יודע כל כך איך לבנות תפריט מתאים שמתאים לתנאים פה ואשמח אם תעזרו לי בזה ותרחיבו כך שאדע באופן מקיף על הנושא.

תודה לעוזרים 😃

 

[Tom]

למה? ע"י איזה מכניזם? מה גורם לגלוטן להיות "רע" לגוף שלך?

heartdisease - jccglutenfree

כמובן שאין "הוכחה" אבל ללא ספק קצב המחקרים בנושא הספציפי הוגבר מאוד בשנים האחרונות.

 

[Mike Bikov]

heartdisease - jccglutenfree

כמובן שאין "הוכחה" אבל ללא ספק קצב המחקרים בנושא הספציפי הוגבר מאוד בשנים האחרונות.

The Characterisation and Risk Factors of Ischaemic Heart Disease in Patients With Coeliac Disease


כל מה שכתבתי עליו הוא לא לחולי צילאק שמין הסתם רגישים לגלוטן וצריכים להמנע ממנו. בשבילהם זה לא עניין של בריאות אלא של חיים ומוות ואין על כך ויכוח. לרוב האוכלוסיה אבל זה לא מהווה שום פקטור. יש גם רגישות לגלוטן שלא כצילאק אך המכניזם לא ברור במלואו - אבל שוב, רוב האוכלוסיה לא סובלת מזה ולכן ההמלצה לא לצרוך גלוטן כי זה לא "בריא" היא שרירותית בדיוק כמו ההמלצה לא לצרוך מוצרי חלב, סויה, בשר והרשימה עוד ארוכה:

http://www.nature.com/nrgastro/journal/v9/n5/full/nrgastro.2012.15.html

The spectrum of noncoeliac gluten sensitivity : Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology : Nature Publishing Group

 

[Tom]

The Characterisation and Risk Factors of Ischaemic Heart Disease in Patients With Coeliac Disease


כל מה שכתבתי עליו הוא לא לחולי צילאק שמין הסתם רגישים לגלוטן וצריכים להמנע ממנו. בשבילהם זה לא עניין של בריאות אלא של חיים ומוות ואין על כך ויכוח. לרוב האוכלוסיה אבל זה לא מהווה שום פקטור. יש גם רגישות לגלוטן שלא כצילאק אך המכניזם לא ברור במלואו - אבל שוב, רוב האוכלוסיה לא סובלת מזה ולכן ההמלצה לא לצרוך גלוטן כי זה לא "בריא" היא שרירותית בדיוק כמו ההמלצה לא לצרוך מוצרי חלב, סויה, בשר והרשימה עוד ארוכה:

http://www.nature.com/nrgastro/journal/v9/n5/full/nrgastro.2012.15.html

The spectrum of noncoeliac gluten sensitivity : Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology : Nature Publishing Group

"...יש גם רגישות לגלוטן שלא כצילאק אך המכניזם לא ברור במלוא" - בדיוק כך (מתואר בפירוט ב-review האחרון שצרפת(, כשקצב המחקרים בנושא הולך וגובר.

 

[Mike Bikov]

.יש גם רגישות לגלוטן שלא כצילאק

וזה לא תקף ל-99.9999999999% מהאוכלוסיה. יש גם רגישות לחלב לחלק מהאנשים ללא קשר ללקטוז. יש גם רגישות לחומצות שומן מסויימות (לא קשור לטראנס) ויש עוד הרבה רגישויות ושינוי מאזנים של חיידקים במעי לדוגמה. זה שיש דברים שהם על השוליים לא אומר שהם תקפים לאדם כזה או אחר ומבחינה הסתברותית הסיכוי שאחד כזה יכנס למשוואה הזו הוא אפסי עד כדי לא קיים.

 

[Tom]

וזה לא תקף ל-99.9999999999% מהאוכלוסיה. יש גם רגישות לחלב לחלק מהאנשים ללא קשר ללקטוז. יש גם רגישות לחומצות שומן מסויימות (לא קשור לטראנס) ויש עוד הרבה רגישויות ושינוי מאזנים של חיידקים במעי לדוגמה. זה שיש דברים שהם על השוליים לא אומר שהם תקפים לאדם כזה או אחר ומבחינה הסתברותית הסיכוי שאחד כזה יכנס למשוואה הזו הוא אפסי עד כדי לא קיים.

המספר שנקבת בו הוא שגוי וזאו הסיבה לספקטרום הרגישות המוצע דווקא במקרה של רגישות לגלוטן. יתר על כן, ידוע על מקרים רבים בהם אדם שמחלת הצליאק נשללה לגביו ופיתח דלקטיות ואף מעבר לכך עקב צריכת גלוטן.
הבעייהבצריכת דגנים ובעיקר בחיטה ממוקדת בשלושה רעלנים המצויים בדגן: גלוטן, לקטינים ופיטאטים.
גלוטן הוא חלבון בלתי מסיס במים והוא מורכב מגליאדין וגלוטנין. הוא זה שהופך הבצק לדביק בנוכחות מים הוספתו "משביחה" את המוצר (בהיבט הויזואלי). אכן קיימת מחלת הצליאק, מחלה אוטו-אימונית שבה מערכת תאי החיסון תוקפים את הגליאדין שנספג בדפנות המעי. רק מיעוט מהחולים בצליאק באמת מאובחנים. קיים גם "צליאק סמוי", כאן מדובר באנשים המסוגלים לעכל גלוטן אך הואיוצר בהם שלל תגובות ביולוגיות שליליות (מעי רגיז, בעיות עיכול, תגובה אלרגית) ולעיתים כאלה סמויות (דלקת של המעי הדק). ההערכה היום היא שכ-30% סובלים מרמה כלשהי של רגישות לגלוטן.
מעבר לכך הגליאדין, אותו מרכיב בגלוטן נמצא כמגביר את חדירות המעי. ז"א אומרת שהוא יוצר חרירים בדופן המעי.
לקטינים הם חלבונים הנמצאים בצמחים עוד כאשר הם זרעים ונקשרים לסוכרים. הם נצמדים לדפנות המעי ומעכבים ספיגת חומרים תזונתיים במחזור הדם. הלקטינים מאוד קטנים ולכן חודרים גם הם את דופן המעי ומחוררים אותו, דבר שגורם לפסולת ולחלבונים שלא סיימו תהליך עיכול לחדור אל מחזור הדם. בתגובה תוקפת אותם מערכת החיסון (המזהה אותם כפולשים) ועל הדרך פוגעת בתאי מעי בריאים ובעצם מחזקת את דליפת המעי (תהליך של פגיעה אוטו-אימוני).
הלקטינים נמצאו גם כמשבשים ספיגת ויטמין D בתהליך שאינו מובן דיו. כעת, אם ניקח בחשבון שגם כך מאגרים אלה פגועים אצל מרבית האוכלוסיה אז בעצם הדגנים מרוקנים עוד את המאגרים. קיימת קורלציה חזקה מאוד בין מאגרי ויטמין D מרוקנים לטסטוסטרון נמוך למשל (בהקשר שלנו).
פיטאטים הם רכיב המצוי בכל סוגי הדגנים (בעיקר הבקליפה - סובין). הפיטאטים אינם מתעכלים בגופנו, הם עוברים את מערכת העיכול ויוצאים בעברה השני. במעברם במערכת העיכול הם נקשרים כימית ללמינרלים כמו אבץ, ברזל ומגנזיום ומפריעים למערכת העיכול לספוג אותם. מיותר לציין את התפקיד החשוב שקיים למינרלים אלה אצל המתאמן (לספיגה נמוכה של אבץ קורלציה חזקה עם טסטוסטרון נמוך ורמות מגנזיום נמוכות השפעה שלילית על ההתאוששות). הפיטאטים גם מעכבים ספיגה של ויטמינים כמו A, D, C (ציון ראוי שכן שוב בהקשרנו, חשיבות מאגרי ויטמין D לרמות הטסטוסטרון וזו של ויטמין C בשליטה ברמות הקורטיזול בין השאר). העניין המעניין הוא שאותם פיטאטים נמצאים דווקא במזונות מחיטה מלאה.

 

[sunshine]

"...יש גם רגישות לגלוטן שלא כצילאק אך המכניזם לא ברור במלוא" - בדיוק כך (מתואר בפירוט ב-review האחרון שצרפת(, כשקצב המחקרים בנושא הולך וגובר.

ממה שאני הבנתי, רוב האנשים שחושבים שהם רגישים לגלוטן (ומדווחים על "תסמינים"), הם בעצם לא, ומדובר באפקט נוסיבו..
Eighty six percent of patients reporting gluten-related symptoms have neither NCGS, nor CD, nor WA. Self-perceived gluten-related symptoms are rarely indicative of the presence of NCGS
Non-Celiac Gluten Sensitivity among Patients Perceiving Gluten-Related Symptoms. - PubMed - NCBI

 

[Mike Bikov]

בשלושה רעלנים המצויים

אשמח למקור

המספר שנקבת בו הוא שגוי וזאו הסיבה לספקטרום הרגישות המוצע דווקא במקרה של רגישות לגלוטן

המספר לא שגוי כי זה עובדה שרוב האוכלוסיה לא סובלת משום רגישות.

ההערכה היום היא שכ-30% סובלים מרמה כלשהי של רגישות לגלוטן.

כ-30% מכלל האוכלוסיה? אשמח לרפרנס.

אותו מרכיב בגלוטן נמצא כמגביר את חדירות המעי. ז"א אומרת שהוא יוצר חרירים בדופן המעי.

רפרנס לא על עכברים בבקשה.

הם נצמדים לדפנות המעי ומעכבים ספיגת חומרים תזונתיים במחזור הדם.

ולמה זה רע? (רפרנס)
בנוסף ההצמדות לתא עוזרת ל cell to cell adherence (איך שלא כותבים את זה בעברית) מבלי לעורר כלל את מערכת החיסון, עוזר נגד דלקתיות ומוות תאי מתוכנת (PCD). חוץ מזה רוב הלקטינים נהרסים בחימום וכל/רוב מה שכתבת מיוחס ל raw material (משמע לא מבושל/לא עבר חימום וזה כמו לטעון שלאכול בשר לא מבושל זה לא בריא). יש להם גם ייחוס לעזרה עם סוכרת, סרטן ומחלות לב:
Health effects of wheat lectins: A review

ולכן חודרים גם הם את דופן המעי ומחוררים אותו, דבר שגורם לפסולת ולחלבונים שלא סיימו תהליך עיכול לחדור אל מחזור הדם.

רק שהפסולת והחלבונים לא חודרים חזרה כי יש בנייה מאוד מהירה מחדשה של אותם ה"חורים" כביכול שמתרחשים רק בצריכה מאוד גבוהה של המרכיב.

הלקטינים נמצאו גם כמשבשים ספיגת ויטמין D בתהליך שאינו מובן דיו. כעת, אם ניקח בחשבון שגם כך מאגרים אלה פגועים אצל מרבית האוכלוסיה אז בעצם הדגנים מרוקנים עוד את המאגרים.

לא מובן = BS עד שיוכח אחרת

קיימת קורלציה חזקה מאוד בין מאגרי ויטמין D מרוקנים לטסטוסטרון נמוך למשל (בהקשר שלנו).

לא הייתי אומר שזה כזה חזק אבל יש מגמה. זה גם יכול להיות שרמות נמוכות של טסט גורמות לרמות נמוכות של ויטמין D, ככה שאי אפשר ללמר שרק ההפך עובד.

במעברם במערכת העיכול הם נקשרים כימית ללמינרלים כמו אבץ, ברזל ומגנזיום ומפריעים למערכת העיכול לספוג אותם.

והם נמצאים בכמויות גבוהות גם בזרעים, אגוזים, קטניות ושמנים למינהם:
http://s4.postimg.org/ndtcmkm7h/phytic_acid_oils_1024x326.png
http://s4.postimg.org/cbo9o4s4t/phytic_acid_beans.png
http://s4.postimg.org/fwk57cwod/phytic_acid_nuts_1024x361.png

והם נקשרים למינרלים אך באופן לא משמעותי כלל כדי להשפיע לרעה על הספיגה הכללית של המרכיבים הללו לגופך:
Effects of fiber, phytic acid, and oxalic acid in the diet on mineral bioavailability. - PubMed - NCBI
משמעותי אם יש בעיה של ספיגה, לדוגמה ספיגת ברזל (מה שאין לרוב האנשים באוכלוסיה - עכשיו תגיד שהם גם לא יודעים?) - להזכירך גם צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים פוגעת בספיגה של מינרלים וויטמינים ואני לא זוכר מתישהו שמישהו טען שסיבים תזונתים זה "רע" - הכל עניין של מינון בסופו של דבר.

מצד שני הם גם עוזרים נגד סוגים שונים של סרטן:
Suppression of colonic cancer by dietary phytic acid. - PubMed - NCBI
Protection against cancer by dietary IP6 and inositol. - PubMed - NCBI
The role of phytic acid in legumes: antinutrient or beneficial function? - PubMed - NCBI
Phytic acid (IP6), novel broad spectrum anti-neoplastic agent: a systematic review. - PubMed - NCBI
Efficacy of IP6 + inositol in the treatment of breast cancer patients receiving chemotherapy: prospective, randomized, pilot clinical study. - PubMed - NCBI

בנוסף עלול לעזור בזמן סוכרת, אבנים בכליות, HIV-1, הרעלת ברזל, מחלות לב והרשימה עוד ארוכה:
Dietary roles of phytate and phytase in human nutrition: A review




נשמע שהטקסט הזה מגיע ממקור פלאוליסטי כי קראתי את זה איפשהו בעבר. הם אוהבים את שלושת המרכיבים הללו ורוכבים עליהם כל הזמן - רק שהביסוס לטענות שואף ל-0.

 

[Tom]

ממה שאני הבנתי, רוב האנשים שחושבים שהם רגישים לגלוטן (ומדווחים על "תסמינים"), הם בעצם לא, ומדובר באפקט נוסיבו..
Eighty six percent of patients reporting gluten-related symptoms have neither NCGS, nor CD, nor WA. Self-perceived gluten-related symptoms are rarely indicative of the presence of NCGS
Non-Celiac Gluten Sensitivity among Patients Perceiving Gluten-Related Symptoms. - PubMed - NCBI

פרט מעניין בהיבט פסיכולוגי/פסיכוסומטי, אבל לא רלוונטי לדיון. הקונספט שגם הפירסום שצרפת מאשר הוא שהיום כבר מוסכם שקיים ספקטרום לרגישות לגלוטן שבקצה אחד שלו חולי צליאק ובאחר אנשים עם רגישות נמוכה ביותר.
כך או אחרת, חלק נרחב מהתגובה הקודמת שלי מתייחס למכאניזמים טבעיים בתגובת גוף האדם למרכיבי הגלוטן ולאו-דווקא לרגישות במובן המקובל.

 

[Tom]

אשמח למקור


המספר לא שגוי כי זה עובדה שרוב האוכלוסיה לא סובלת משום רגישות.


כ-30% מכלל האוכלוסיה? אשמח לרפרנס.


רפרנס לא על עכברים בבקשה.


ולמה זה רע? (רפרנס)
בנוסף ההצמדות לתא עוזרת ל cell to cell adherence (איך שלא כותבים את זה בעברית) מבלי לעורר כלל את מערכת החיסון, עוזר נגד דלקתיות ומוות תאי מתוכנת (PCD). חוץ מזה רוב הלקטינים נהרסים בחימום וכל/רוב מה שכתבת מיוחס ל raw material (משמע לא מבושל/לא עבר חימום וזה כמו לטעון שלאכול בשר לא מבושל זה לא בריא). יש להם גם ייחוס לעזרה עם סוכרת, סרטן ומחלות לב:
Health effects of wheat lectins: A review


רק שהפסולת והחלבונים לא חודרים חדרה כי יש בנייה מאוד מהירה מחדשה של אותם ה"חורים" כביכול שמתרחשים רק בצריכה מאוד גבוהה של המרכיב.


לא מובן = BS עד שיוכח אחרת


לא הייתי אומר שזה כזה חזק אבל יש מגמה. זה גם יכול להיות שרמות נמוכות של טסט גורמות לרמות נמוכות של ויטמין D, ככה שאי אפשר ללמר שרק ההפך עובד.



והם נמצאים בכמויות גבוהות גם בזרעים, אגוזים, קטניות ושמנים למינהם:
http://s4.postimg.org/ndtcmkm7h/phytic_acid_oils_1024x326.png
http://s4.postimg.org/cbo9o4s4t/phytic_acid_beans.png
http://s4.postimg.org/fwk57cwod/phytic_acid_nuts_1024x361.png

והם נקשרים למינרלים אך באופן לא משמעותי כלל כדי להשפיע לרעה על הספיגה הכללית של המרכיבים הללו לגופך:
Effects of fiber, phytic acid, and oxalic acid in the diet on mineral bioavailability. - PubMed - NCBI
משמעותי אם יש בעיה של ספיגה, לדוגמה ספיגת ברזל (מה שאין לרוב האנשים באוכלוסיה - עכשיו תגיד שהם גם לא יודעים?) - להזכירך גם צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים פוגעת בספיגה של מינרלים וויטמינים ואני לא זוכר מתישהו שמישהו טען שסיבים תזונתים זה "רע" - הכל עניין של מינון בסופו של דבר.

מצד שני הם גם עוזרים נגד סוגים שונים של סרטן:
Suppression of colonic cancer by dietary phytic acid. - PubMed - NCBI
Protection against cancer by dietary IP6 and inositol. - PubMed - NCBI
The role of phytic acid in legumes: antinutrient or beneficial function? - PubMed - NCBI
Phytic acid (IP6), novel broad spectrum anti-neoplastic agent: a systematic review. - PubMed - NCBI
Efficacy of IP6 + inositol in the treatment of breast cancer patients receiving chemotherapy: prospective, randomized, pilot clinical study. - PubMed - NCBI

בנוסף עלול לעזור בזמן סוכרת, אבנים בכליות, HIV-1, הרעלת ברזל, מחלות לב והרשימה עוד ארוכה:
Dietary roles of phytate and phytase in human nutrition: A review




נשמע שהטקסט הזה מגיע ממקור פלאוליסטי כי קראתי את זה איפשהו בעבר. הם אוהבים את שלושת המרכיבים הללו ורוכבים עליהם כל הזמן - רק שהביסוס לטענות שואף ל-0.

ברור שהטקסט מבוסס ויש לו רפרנסים, ברור שאעביר אותם. אלה לא גילויים שלי (אגלה סוד, כמעט שום דבר מהדברים שכתבתי בפורומים השונים אינם גילויים שלי 😃) אפילו לך אין גילויים בנושא... 😃
אני חושב שבמקרה הזה משה אתה זה שמחזיק בעמדת קצה בנוגע לגלוטן. אני בסה"כ מציין עובדות שאין בהם בכדי לשכנע לצרוך גלוטן או לא.

 

[Mike Bikov]

אתה זה שמחזיק בעמדת קצה בנוגע לגלוטן.

אתה תוקף 3 מרכיבים בחיטה ואומר שזה רעל ושאף אחד לא אמור לצרוך אותם ואני מחזיק בעמדת קצה בנוגע לגלוטן?

אפילו לך אין גילויים בנושא...

בנושא הגלוטן לא (ולא יהיה גם. זה לא נושא שמעניין אותי), בנושאים אחרים אולי... 😃

 

[sunshine]

פרט מעניין בהיבט פסיכולוגי/פסיכוסומטי, אבל לא רלוונטי לדיון. הקונספט שגם הפירסום שצרפת מאשר הוא שהיום כבר מוסכם שקיים ספקטרום לרגישות לגלוטן שבקצה אחד שלו חולי צליאק ובאחר אנשים עם רגישות נמוכה ביותר.
כך או אחרת, חלק נרחב מהתגובה הקודמת שלי מתייחס למכאניזמים טבעיים בתגובת גוף האדם למרכיבי הגלוטן ולאו-דווקא לרגישות במובן המקובל.

זה קשור במובן הזה שרובם הגדול של הדיווחים על רגישות לגלוטן הם חסרי ביסוס.

גם אני אשמח לראות רפרנס לאחוזים הגבוהים שציינת שנבדקו והוכחו... כי דיווחים של "נראה לי" לא משקפים תמיד את המציאות.

 

[RoiPow]

תוכיח


למה? ע"י איזה מכניזם? מה גורם לגלוטן להיות "רע" לגוף שלך?


יותר כמו פסאדו-מדע.


שני הדברים לא נוגדים אחד את השני. אתה יכול גם לפתח גוף וגם לחיות אורח חיים בריא.

יש לי המון רפרנסים להביא לי. כרגע אני עם הטלפון אבל אני מזמין אותך להיכנס למר קדמוני אתה אולי מכיר אבל אני מכיר הבן אדם אישית ובאתר וגם בספר שלו יש רפרנסים לעניין הגלוטן, בנוסף יש את הספר בטן של חיטה.

 

[sunshine]

יש לי המון רפרנסים להביא לי. כרגע אני עם הטלפון אבל אני מזמין אותך להיכנס למר קדמוני אתה אולי מכיר אבל אני מכיר הבן אדם אישית ובאתר וגם בספר שלו יש רפרנסים לעניין הגלוטן, בנוסף יש את הספר בטן של חיטה.

העובדה שהם כביכול מגובים במחקרים זה לא כל כך מדד לטיב תוכנן , בסה"כ מה שמשנה זה האם נכתב בהם דברים המתאימים לתוצאות שנמצאו במחקרים שהם קישרו אליהם.. הנה דוגמא לכמה דיוויס מחבר בטן של חיטה אומר דברים לא קשורים למה שהוא מקשר אליו :

http://www.aaccnet.org/.../opendocuments/cfw-57-4-0177.pdf


בכל מקרה,
תביא רפרנסים.. נראה..

 

[RoiPow]

העובדה שהם כביכול מגובים במחקרים זה לא כל כך מדד לטיב תוכנן , בסה"כ מה שמשנה זה האם נכתב בהם דברים המתאימים לתוצאות שנמצאו במחקרים שהם קישרו אליהם.. הנה דוגמא לכמה דיוויס מחבר בטן של חיטה אומר דברים לא קשורים למה שהוא מקשר אליו :

http://www.aaccnet.org/.../opendocuments/cfw-57-4-0177.pdf


בכל מקרה,
תביא רפרנסים.. נראה..

מזאת אומרת לא קשורים.
מחר בערב בבית אשלח הכל