הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

סרטון [email protected] GPC Australia Nationals 2016

MasterSplitter

משתמש משקיע
7,794
6,163
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
18,773
7,794
6,163
תחרות תשיעית שלי עד היום, הכי טובה עד היום.
לפני כחצי שנה קרעתי היפ פלקסור, ואחרי שיקום לא קל, התחלתי את ההכנה לתחרות אי שם בפברואר עם מוט ריק על הגב ו95 קילו משקל גוף. נאלצתי לרדת במשקל גוף כי העפלתי בקטגוריה של 82.5 בלבד.

כניסות:
סקוואט:
240 - אופנר
255 - אדומים על עומק
255 - מעדתי לפני הפקודה, שופט ראשי אמר להחזיר ופסול, מנהל התחרות עקף את ההחלטה ונתן לי לנסות שוב (לא ניתנה פקודת סקוואט) - מוצלח אחרי לא מעט דרמה עם הרצועות עלי. שיפור של 10 קילו.

בנץ':
140 - שיפור של 2.5 קילו
145 - שיפור של 7.5 קילו
150 - שיפור של 12.5 קילו

דדליפט (פעם ראשונה חזרתי לקונבנציונלי אחרי שנתיים, בגלל הפציעה):
235 - אופנר
260 - שיפור של 5 קילו
270 - שיפור של 15 קילו

675 - שיפור של 37.5 קילו.

סיימתי חמישי מתוך 14, שהעפלתי לתחרות מהמיקום ה18 (מתוך 50+). מקום מעלי היה כבר 700+.

תחרות הבאה בסוף אוקטובר עולה לעד 90 קילו.





 
  • פותח/ת השרשור
  • #22
-גובה: 1.75, זה לא גבוה, אבל בקטגוריות משקל הנמוכות יחסית, רוב המתחרים נמוכים, מה שמאפשר לדחוס יותר מאסת שריר בפחות מ.ג. ככל שעולים ברמה, ככה מצליחים נמוכים לדחוס מ.ג גבוה יותר במסגרת נמוכה יותר כמו דן גרין, ג'רמי המילטון וכו', שהם נמוכים יחסית אבל עדיין על משקל גבוה עם א.ש נמוך.

-מחליף חולצה גרביים ותחתונים בין הרמות, יש הפסקות וזה עוזר להרגיש רענן. אני לא טיפוס שמזיע המון וכרגע זה חורף כאן, אבל זה נותן הרגשה טובה. מעבר לזה שהחולצה רטובה מזיעה זה מציק בבנץ', וזה עוזר לשרירי להתקרר (הולכה) מה שלא אידיאלי.

-אלברו - תודה! אתה עדיין נותן תיאורטית יותר ממני... אבל עד שתתחרה לא נדע...

-רקון:
1. תודה קודם כל. ההתמדה העקביות והסבלנות שלי באימונים בהחלט השתלמו.
2. בשנתיים האחרונות אני מתאמן בדדליפט באותה צורה, בלוקים נפח 5X5 עד חודש לפני תחרות, בלוקים של 3-5 שבועות, תלוי בזמן שיש לי. ספציפית בתחרות הזאת עברתי לקונבנציונלי, אבל התכנון אימון היה דומה מאוד, אפילו פחות אידיאלי כי לקח לי זמן להתחזק בקונבנציונלי והיה הרבה יותר קשה להתאושש, בסופו של יום שבועיים בלי דדליפט הועילו המון, מ250X2X2 קפצתי ל270 לסינגל שהיה מעולה. לא עושה שום תרגילי עזר בדדליפט, עובד פעם בשבוע. ככל שאני מתחזק יותר, אני מעמיק את הריסט בין בלוק לבלוק ומגדיל את הקפיצות בין שבוע לשבוע.
3. לגבי התזונה, הרבה פעמים ציינתי כאן בפורום שפאוורליפטרים ברמה גבוהה הם רזים (קטגוריות מתחת ל110 קילו). אנשים מגלים את זה בדרך הקשה, הרבה מאוד ליפטרים מהארץ ומהעולם מבסוטים על העובדה שהם לא נמדדים ע"י המראה שלהם, אלא ע"י הביצועים שלהם, משהו שהוא נכון. זה נכון ששומן יכול לעזור בהרמות, עד גבול מסויים. אבל אתה תמיד תהיה יותר תחרותי בקטגוריה ממתחת, בהנחה והקטגוריות מלאות ויש תחרות טובה. מצד שני, צריך לחשוב על הטווח הארוך ולא להגביל את עצמך בקטגוריה שאתה בקושי נכנס אליה (מתקשה לשמור משקל אוף סיזן 5-7 מעל הקטגוריה עצמה).

לגבי התזונה שלי, יצא לי במשך רוב ההכנה לעשות דל פחמימה עם העמסות פעם בשבוע. אכלתי לשובע וצרכתי הרבה שומן, אבל המשקל נתקע סביב 90 קילו (אחרי שהתחלתי 95-93 ותוך כדי התהליך גם התחטבתי וגם העליתי שריר שאבד בפציעה). עברתי לתזונה "רגילה" פשוט עקבתי אחרי הערכים שלא אגלוש יותר מדי, התחלתי סביב 3000 קלוריות וסיימתי סביב 2500, ירדתי ככה עוד 3 קילו. במשך כל התקופה גם בדל פחמימה וגם בתזונה רגילה הרגשתי מעולה ולא חוויתי שום בעיות / פציעות. עשיתי גם מעט אירובי / קונדישנינג סביב 3-4 פעמים בשבוע, שום דבר יותר מדי רציני.

אחת הטעויות הכי נפוצות בארץ לכל ליפטר שמגדיר את עצמו תחרותי, זו ההתקבעות על ג'אנק פוד בתור מקור לאוכל. אין בעיה פה ושם ממש לא, אבל השגרה היומיומית צריכה להיות אוכל בילדרים- בשר, עוף, דגים, ירקות (כן), ביצים, תפוא, אורז וכו'. אני ממש לא בעד דיאטות דלות שומן, אבל ברגע שקיצצתי קצת איפה שאפשר, ושמרתי עדיין על צריכה טובה של שומן - ראיתי שיפור טוב מאוד.

עכשיו בעליה לעד 90 עדיין אשמור על מסגרת תזונתית, ממש לא הולך לאכול המון מההתחלה כדי לעלות בבום, הולך בהדרגתיות להגביר צריכה, ולא מכוון להיות "עד 90 מלא" (95-97 קילו) כבר לתחרות הקרובה. המטרה להיות במשקל הזה עוד שנה, על אחוז שומן נמוך כמו השנה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #29
לא רגיל להתאמן ככה, אז לא רואה טעם להתחרות ככה. ניסיתי פעם וזה מרגיש מוזר.

מעבר, לא אידיאלי להיות בלי חולצה שלא יתכווצו השרירים במהלך החימום.
 
-גובה: 1.75, זה לא גבוה, אבל בקטגוריות משקל הנמוכות יחסית, רוב המתחרים נמוכים, מה שמאפשר לדחוס יותר מאסת שריר בפחות מ.ג. ככל שעולים ברמה, ככה מצליחים נמוכים לדחוס מ.ג גבוה יותר במסגרת נמוכה יותר כמו דן גרין, ג'רמי המילטון וכו', שהם נמוכים יחסית אבל עדיין על משקל גבוה עם א.ש נמוך.

-מחליף חולצה גרביים ותחתונים בין הרמות, יש הפסקות וזה עוזר להרגיש רענן. אני לא טיפוס שמזיע המון וכרגע זה חורף כאן, אבל זה נותן הרגשה טובה. מעבר לזה שהחולצה רטובה מזיעה זה מציק בבנץ', וזה עוזר לשרירי להתקרר (הולכה) מה שלא אידיאלי.

-אלברו - תודה! אתה עדיין נותן תיאורטית יותר ממני... אבל עד שתתחרה לא נדע...

-רקון:
1. תודה קודם כל. ההתמדה העקביות והסבלנות שלי באימונים בהחלט השתלמו.
2. בשנתיים האחרונות אני מתאמן בדדליפט באותה צורה, בלוקים נפח 5X5 עד חודש לפני תחרות, בלוקים של 3-5 שבועות, תלוי בזמן שיש לי. ספציפית בתחרות הזאת עברתי לקונבנציונלי, אבל התכנון אימון היה דומה מאוד, אפילו פחות אידיאלי כי לקח לי זמן להתחזק בקונבנציונלי והיה הרבה יותר קשה להתאושש, בסופו של יום שבועיים בלי דדליפט הועילו המון, מ250X2X2 קפצתי ל270 לסינגל שהיה מעולה. לא עושה שום תרגילי עזר בדדליפט, עובד פעם בשבוע. ככל שאני מתחזק יותר, אני מעמיק את הריסט בין בלוק לבלוק ומגדיל את הקפיצות בין שבוע לשבוע.
3. לגבי התזונה, הרבה פעמים ציינתי כאן בפורום שפאוורליפטרים ברמה גבוהה הם רזים (קטגוריות מתחת ל110 קילו). אנשים מגלים את זה בדרך הקשה, הרבה מאוד ליפטרים מהארץ ומהעולם מבסוטים על העובדה שהם לא נמדדים ע"י המראה שלהם, אלא ע"י הביצועים שלהם, משהו שהוא נכון. זה נכון ששומן יכול לעזור בהרמות, עד גבול מסויים. אבל אתה תמיד תהיה יותר תחרותי בקטגוריה ממתחת, בהנחה והקטגוריות מלאות ויש תחרות טובה. מצד שני, צריך לחשוב על הטווח הארוך ולא להגביל את עצמך בקטגוריה שאתה בקושי נכנס אליה (מתקשה לשמור משקל אוף סיזן 5-7 מעל הקטגוריה עצמה).

לגבי התזונה שלי, יצא לי במשך רוב ההכנה לעשות דל פחמימה עם העמסות פעם בשבוע. אכלתי לשובע וצרכתי הרבה שומן, אבל המשקל נתקע סביב 90 קילו (אחרי שהתחלתי 95-93 ותוך כדי התהליך גם התחטבתי וגם העליתי שריר שאבד בפציעה). עברתי לתזונה "רגילה" פשוט עקבתי אחרי הערכים שלא אגלוש יותר מדי, התחלתי סביב 3000 קלוריות וסיימתי סביב 2500, ירדתי ככה עוד 3 קילו. במשך כל התקופה גם בדל פחמימה וגם בתזונה רגילה הרגשתי מעולה ולא חוויתי שום בעיות / פציעות. עשיתי גם מעט אירובי / קונדישנינג סביב 3-4 פעמים בשבוע, שום דבר יותר מדי רציני.

אחת הטעויות הכי נפוצות בארץ לכל ליפטר שמגדיר את עצמו תחרותי, זו ההתקבעות על ג'אנק פוד בתור מקור לאוכל. אין בעיה פה ושם ממש לא, אבל השגרה היומיומית צריכה להיות אוכל בילדרים- בשר, עוף, דגים, ירקות (כן), ביצים, תפוא, אורז וכו'. אני ממש לא בעד דיאטות דלות שומן, אבל ברגע שקיצצתי קצת איפה שאפשר, ושמרתי עדיין על צריכה טובה של שומן - ראיתי שיפור טוב מאוד.

עכשיו בעליה לעד 90 עדיין אשמור על מסגרת תזונתית, ממש לא הולך לאכול המון מההתחלה כדי לעלות בבום, הולך בהדרגתיות להגביר צריכה, ולא מכוון להיות "עד 90 מלא" (95-97 קילו) כבר לתחרות הקרובה. המטרה להיות במשקל הזה עוד שנה, על אחוז שומן נמוך כמו השנה.
אופיר אתה באמת תותח, אני לגמרי באותה דעה איתך. גם אישית אני תמיד מרגיש שג'אנק עושה לי לא טוב. אם אני אלך לאימון אחרי אורז ובשר אני ארגיש הרבה יותר חזק מאשר לדוגמא אחרי כריות או משהו כזה אפילו אם בג'אנק אני אוכל יותר קלוריות ויותר פחמימה, ואפילו אם זה ג'אנק עם בשר או משהו כזה... בכל מקרה, פתחת עלי עכשיו פער רציני... מקווה שאולי אצליח להתקרב אליך בקרוב ויותר מאשמח להתחרות מולך מתישהו (אם סוף סוף תגשים את הנבואה שתחזור לתחרות פה בארץ)

אגב, עכשיו כשהקלאסי נתן לך PR אתה מתכוון להישאר איתו או שתחזור לרמות עם סומו?🤡
 
  • פותח/ת השרשור
  • #31
לחלוטין, תחרויות הבאות אני אצמצם באופן כללי את הצריכת סוכר וגם משקאות מוגזים. זה מפוצץ אותי וגורם לי להרגיש עייף וכבד.

אחד המאמנים המוצלחים כאן, ממליץ על ארוחת של אורז / אורז עוף ותפוציפס כל שעה בתור שיטה להעלות משקל חזרה, הוא טוען שכל הליפטרים שלו העלו חזרה את כל המשקל+1 ק"ג בשיטה הזאת, בלי שום סוכר.

אני עולה עכשיו לעד 90, אבל כמובן שאשמח להתחרות בעתיד. יש סיכוי קל שאתחרה באוגוסט / יולי עוד שנה, במידה וזה יסתדר לי עם הלו"ז של הביקור בארץ וכו'.

לגבי דדליפט, יש סיכוי לא רע שהייתי מושך יותר עם סומו הפעם, הבעיה שאף פעם לא הצלחתי למשוך סומו כמו שבאמת צריך, והצורה שמשכתי הייתה תמיד פשרה, למרות שהתקדמתי. כירופרקטית שהתייעצתי איתה כאן, חושבת שהצורה שאני מושך סומו (ברכיים קורסות פנימה במהלך המשיכה) הייתה הגורם העיקרי בפציעה שלי.
עכשיו עם קונבנציונלי אני מרגיש הרבה יותר טוב באגן / מפשעה, והסקוואט מרגיש הרבה יותר משוחרר וזורם. הרבה יותר קשה להתאמן קונבנציונלי, אבל הטכניקה שלי בהחלט טובה ביחס למנופים הלא אידיאלים יחסית, ועכשיו שמצאתי איך אני מושך טוב, נשאר רק להתקדם באופן עקבי. אז לא. לא אשנה.
 
כל הכבוד אופיר ! תוצאה יפה מאוד
אני איתך בעניין התזונה
והרמה גבוה והרבה מתחרים שזה יפה מאוד !
 
  • פותח/ת השרשור
  • #33
תודה רבה רן.

לא אגיד שאין ליפטרים שאוכלים מלוכלך, אבל ברמה הגבוהה כולם "חנונים" שאוכלים כמו בילדרים פחות או יותר עם קופסאות, תוספים והמון הכנה מוקדמת.
 
תודה רבה רן.

לא אגיד שאין ליפטרים שאוכלים מלוכלך, אבל ברמה הגבוהה כולם "חנונים" שאוכלים כמו בילדרים פחות או יותר עם קופסאות, תוספים והמון הכנה מוקדמת.

מה רע לאכול מלוכלך במידה וזה לא גורם לעלייה חדה באחוזי השומן?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #37
הבעיה שאתה לא תגיע לאותן תוצאות חיוביות כמו לאכול אוכל אמיתי.

אני מדבר מנסיון שלי ושל אחרים. קשה להגיע לערכים טובים מאוכל מלוכלך, אם אתה מכניס מאכל אחד מלוכלך ביום ומאזן אותו בסופו של דבר, אין בעיה. אבל לאכול כל היום מלוכלך - בהצלחה להגיע לערכים מאוזנים.
 
הבעיה שאתה לא תגיע לאותן תוצאות חיוביות כמו לאכול אוכל אמיתי.

אני מדבר מנסיון שלי ושל אחרים. קשה להגיע לערכים טובים מאוכל מלוכלך, אם אתה מכניס מאכל אחד מלוכלך ביום ומאזן אותו בסופו של דבר, אין בעיה. אבל לאכול כל היום מלוכלך - בהצלחה להגיע לערכים מאוזנים.

למה אתה מתכוון בערכים מאוזנים?
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית