הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

סרטון יוריקן בלטלס 995@100 (410 דד)

מצב
השרשור נעול
מה שבאמת מפריע לי כאן, שהעלו שיא מטורף שנשבר אחרי 26 שנה (הגיל של בלקין) וכל מה שיש להגיד על זה ״חומרים״.


1. ספורט הוא לא שוויוני, ל״עשירים״ יהיה יותר קל. נקודה. אני הולך לעיסוי וכירופרקט כל שבועיים ואתה לא, אז אתה מופלה לרעה כי אנחנו מתחרים ביחד. מישהו אחר יכול להרשות לעצמו לא לעבוד, ואתה עובד בבניין 60 שעות בשבוע, אז אתה מופלה לרעה. זה התבכיינות. זה ספורט. זה פריק שואו. אנשים בטופ לא יושבים במשרד כל היום ובערב יוצאים להתאמן (להוציא פאוורליפטינג למרבה הצער) ספורטאים אולימפיים אלו אנשים שדחפו להם מגיל מאוד צעיר את הספורט עד שהקיאו אותו. זה מה שצריך לעשות בשביל זה. אני רואה ליד המכון שלי יש קבוצת ג׳ימנסטיקס עם ילדים בני 6 שמבצעים דברים מדהימים. לי אין שום סיכוי בספורט שלהם נטו בגלל הגיל שלי, אני מופלה לרעה!

2. איפה שאני גר יש IPF והם מאד פופולריים, הסיבה היחידה שמעולם לא רציתי להתחרות שם - אני לא מאמין שהמנצחים טבעיים. זה האיגוד עם הבדיקות הכי מקפידות שיש, ואני לא רואה שום איגוד אחר שמתקרב אליו, לא יהיה איגוד יותר קרוב לאולימפי מIPF. וגם שם יש מוזרקים, אז כל הטבעי/מוזרק הוגן/רמאות - הולך לפח.

3. אליהו - אני אוהב ומעריך אותך, אבל בתור מנהל הפורום הוא צריך להיות נגיש וידידותי לכולם, ניגוח מוזרקים באופן תדיר יבריח חבר׳ה איכותיים. לשיקולך. אני לא חושב שצריך להסתיר שום מידע (חוץ משמות של אנשים שכאן בפורום / קהילה) אבל לא בדיון על שיא של יורי בלקין. זה פשוט לא קשור.

4. הספורט הארץ עדיין בחיתולים, רוב המנצחים בתחרויות טבעיים (לדעתי). תהנו מזה.
 
בסופו של יום הטבע האנושי הוא חזירי ותמיד ירצה ויעשה הכל כדי להיות חזק יותר, מהיר יותר, עם קפיצה גבוהה יותר או שחיה מהירה יותר וכו'. זה חלק מהאינסטיקנטים האבולוציוניים שלנו.

היום (ו אף 70 שנה קודם לכן) עושים את זה עם פרמקולוגיה, אבל מה יהיה בעוד 15-20 שנה? לא הזוי לחשוב שיתחילו להנדס גנטית ספורטאים, להתעסק עם רובוטיקה (קטע, זה כבר קרה באולימפיאדה עם חליפות השחיה, ב-2008 אם אני זוכר נכון) או כל שיט טכנולוגי אחר שרואים בסרטי מדע בדיוני ונראים היום הכי תלושים מהמציאות על מנת לשפר ביצועים. השאלה היא איפה עובר הגבול? האם באמת בשביל זה התכנסנו? האם זה מהות הספורט בשבילנו? לייצר את הפריק שואו הכי גדול, לתת את ההצגה הכי טובה להמון שלא יודע שובע של ריגוש, לייצר עוד שיאים שיביאו עוד רייטינג, עוד מסחור, עוד הכנסה, עוד מיתוג, עוד פלסטיקה? או שמא להנגיש את זה לחבר'ה החלשים בחברה, שאין להם כסף להשקיע בכל הדברים האלה, האנשים הפשוטים שמשחקים כדורגל עם סמרטוטים ברחובות ברזיל עם תקווה להיות פלה או רונאלדיניו יום אחד. או כדורסל בשכונות עוני אפלות של דטרויט בתקווה להיות ג'ורדן או בראיינט. או מתאמנים באיזה חדר כושר מסכן באיזה מתנס מעפן בין סימטאות אפלות של שכונות מצוקה בתקווה להיות אד קואן יום אחד, או רוני קולמן. אם זו המטרה, זה בטח לא עובר דרך השביל בו עובר הספורט היום. זה דוגמה רעה לדור הצעיר. אבל הקטע הוא שהספורט נמצא היום בנקודת השיא בהיסטוריה מבחינת צריכה, רייטינג וכסף. אז כנראה שההמון אוהב אותם מוזרקים. כי הוא לא מפסיק לצרוך את זה ולמלא אולמות\מגרשי כדורגל\סל או ווטאבר. ההכנסות בשיא. אז כנראה שהוא ימשיך לקבל אותם כך. בשילוב של עוד כמה דברים בעתיד. למורת רוחם של חבר'ה כמוני וכמו אליהו, שמעדיפים את זה כמה יותר פשוט ואותנטי.

ההבדל בין חליפה רובוטית לפרמקולוגיה היא מידת ההשקעה/המאמץ של הספורטאי. אין לי מושג מה זה חליפה רובוטית אז אני אקח כדוגמה רצועות ברכיים או חולצת בנץ', עזרים אלו פשוט מוסיפים משקל על המוט, זה כל מה שהם עושים. אם היית עושה X ק"ג סקוואט ללא רצועות, אין בעיה, פשוט מאוד קשור לך רצועות וברכות היום אתה עושה 1.5X ק"ג (סתם זורק מספרים).
פרמקולוגיה שונה מכך, אתה לא מזריק טיפה טסט ולוקח כדור או שניים ולמחורת הופך לריי ווילאמס, משתמשי הפרמקולוגיה משקיעים המון עבודה ומאמץ (אפילו יותר מטבעיים).


אתה שואל איפה זה עובר אתה גבול? לדעתי - כל עזר שלא דורש עבודה/מאמץ מהספורטאי ופשוט משפר את הישיגיו הורס את הספורט. הידע שלי בפרמקולוגיה אפסי אבל מהמעט שאני יודע ומקריאה פה בפורום משתמשי הפרמקולוגיה משקיעים פי כמה יותר מאנשים טבעיים ולא פשוט הופכים לס1סים. זה, לדעתי, ראוי להערכה, לעומת אדם שלא מצליח לקום מכיסא או ללכת אבל יכול עכשיו להסקוויט 50 קילו יותר.
 
כמה מילים על ציוד -
מעולם לא ניסיתי להתאמן עם ציוד. אבל מצפייה בהרבה חברים שכן, האימונים הרבה יותר קשים ומסובכים. אם חולצה מוסיפה לך 100 קילו לבנץ׳, האימונים להגיע למשקל הזה יהיו הרבה יותר קשים, מסובכים, תובעניים ויקחו המון זמן.

לגבי חומרים ו/או ספורטאים ברמה גבוהה-
התחזוקה אכן הרבה יותר תובענית. חברה שלי מעסה הרבה מוזרקים ברמות גבוהות, והתדירות ועצימות הטיפולים שהם צריכים היא הרבה יותר גבוהה. בנוסף יש עוד הרבה מישורים אחרים של תחזוקה שאצל מוזרקים הרבה יותר קשה לעמוד בהם.
 
כמה מילים על ציוד -
מעולם לא ניסיתי להתאמן עם ציוד. אבל מצפייה בהרבה חברים שכן, האימונים הרבה יותר קשים ומסובכים. אם חולצה מוסיפה לך 100 קילו לבנץ׳, האימונים להגיע למשקל הזה יהיו הרבה יותר קשים, מסובכים, תובעניים ויקחו המון זמן.

לגבי חומרים ו/או ספורטאים ברמה גבוהה-
התחזוקה אכן הרבה יותר תובענית. חברה שלי מעסה הרבה מוזרקים ברמות גבוהות, והתדירות ועצימות הטיפולים שהם צריכים היא הרבה יותר גבוהה. בנוסף יש עוד הרבה מישורים אחרים של תחזוקה שאצל מוזרקים הרבה יותר קשה לעמוד בהם.

אתה צריך את זה בדיוק כמו שהאדם הרגיל צריך את זה , לא יותר ולא פחות.

מוזרקים מתאוששים יותר מהר אבל מתאמנים בעצימות גבוהה יותר .
שזה שווה לעצימות שמופעלת על אדם רגיל שמתאמן כבד.
 
אתה צריך את זה בדיוק כמו שהאדם הרגיל צריך את זה , לא יותר ולא פחות.

מוזרקים מתאוששים יותר מהר אבל מתאמנים בעצימות גבוהה יותר .
שזה שווה לעצימות שמופעלת על אדם רגיל שמתאמן כבד.

נדב אני לא מסכים איתך.
אני יודע שאתה מתאמן כבר הרבה שנים ובטוח ראית לא מעט מקרים לכאן ולכאן.

לגבי פאוורליפטינג, ששם יש לי נסיון, המציאות והנתונים בשטח מראים משהו אחר לגמרי, ואני אסביר למה:

- רוב הפציעות היחסית חמורות - מוזרקים (קריעת שריר וכד׳) זה קורה עם טכניקה טובה לרוב והרבה נסיון.
- המון מתחילים טוחנים חזרות בטכניקה מזוויעה ולא נפצעים, הרבה מתאמנים בינוניים / מתקדמים עובדים בעצימות מאד גבוהה (ע״ע טקסס ודומיה) ונשארים בריאים
- מוזרקים / מתאמנים ״עלית״ מתאמנים בדר״כ בעצימות מאד נמוכה, ומגיעים לRM/RPE10 כמעט אך ורק בתחרות.
- רוב המוזרקים יריצו הכנה של 12-16 שבועות ורק בסופה יעבדו כבד
- רוב המתחילים / בינוניים / מתקדמים לא הולכים ע״ב קבוע לפיזיו / כירו / עיסוי / ושאר טכניקות התאוששות - כי הם פשוט לא צריכים את זה. מוזרקים כן.

אתה לא ״עוד אחד מהפורום״ אבל אני מרגיש שרוב החבר׳ה כאן חיים בסרט שאם אתה מוזרק אתה תעמוד בכל נפח וכל תכנית, מסווגים תוכניות ל״מוזרקים בלבד״. קח תכנית כמו סמולוב המלאה, קשה לי לראות מוזרק חזק מבצע אותה כמו שהיא בלי להפצע / למות בדרך.
 
מה שבאמת מפריע לי כאן, שהעלו שיא מטורף שנשבר אחרי 26 שנה (הגיל של בלקין) וכל מה שיש להגיד על זה ״חומרים״.


1. ספורט הוא לא שוויוני, ל״עשירים״ יהיה יותר קל. נקודה. אני הולך לעיסוי וכירופרקט כל שבועיים ואתה לא, אז אתה מופלה לרעה כי אנחנו מתחרים ביחד. מישהו אחר יכול להרשות לעצמו לא לעבוד, ואתה עובד בבניין 60 שעות בשבוע, אז אתה מופלה לרעה. זה התבכיינות. זה ספורט. זה פריק שואו. אנשים בטופ לא יושבים במשרד כל היום ובערב יוצאים להתאמן (להוציא פאוורליפטינג למרבה הצער) ספורטאים אולימפיים אלו אנשים שדחפו להם מגיל מאוד צעיר את הספורט עד שהקיאו אותו. זה מה שצריך לעשות בשביל זה. אני רואה ליד המכון שלי יש קבוצת ג׳ימנסטיקס עם ילדים בני 6 שמבצעים דברים מדהימים. לי אין שום סיכוי בספורט שלהם נטו בגלל הגיל שלי, אני מופלה לרעה!

2. איפה שאני גר יש IPF והם מאד פופולריים, הסיבה היחידה שמעולם לא רציתי להתחרות שם - אני לא מאמין שהמנצחים טבעיים. זה האיגוד עם הבדיקות הכי מקפידות שיש, ואני לא רואה שום איגוד אחר שמתקרב אליו, לא יהיה איגוד יותר קרוב לאולימפי מIPF. וגם שם יש מוזרקים, אז כל הטבעי/מוזרק הוגן/רמאות - הולך לפח.

3. אליהו - אני אוהב ומעריך אותך, אבל בתור מנהל הפורום הוא צריך להיות נגיש וידידותי לכולם, ניגוח מוזרקים באופן תדיר יבריח חבר׳ה איכותיים. לשיקולך. אני לא חושב שצריך להסתיר שום מידע (חוץ משמות של אנשים שכאן בפורום / קהילה) אבל לא בדיון על שיא של יורי בלקין. זה פשוט לא קשור.

4. הספורט הארץ עדיין בחיתולים, רוב המנצחים בתחרויות טבעיים (לדעתי). תהנו מזה.
הכי לא מסכים איתך, באופן נדיר:
1. ברוב הענפים יש עניין מאוד כבד של כשרון מולד, הכי בולטים הם משחקי הכדור לרוב(בכדורגל מגיעים מהפחונים בדרום אמריקה, בכדורסל מהשכונות הקשות ניו יורק, בייסבול מהבקתה בקובה) אבל זה נכון גם לענפי ההתעמלות, האבקות, ג'ודו וכו
2. בipf להבדיל מרוב האיגודים מדובר בתחרות לא חובבנית, זה הבדל עצום כי זה הרבה יותר קרוב לweightlifting מאשר התחרויות המקומיות ברוב העולם.
3. מסכים לגמרי
4. זו לא חכמה כי אין מספיק מתחרים, ברוב הקטגוריות אין באמת מפסידים...
 
בעזהי"ת



מה שבאמת מפריע לי כאן, שהעלו שיא מטורף שנשבר אחרי 26 שנה (הגיל של בלקין) וכל מה שיש להגיד על זה ״חומרים״.



3. אליהו - אני אוהב ומעריך אותך, אבל בתור מנהל הפורום הוא צריך להיות נגיש וידידותי לכולם, ניגוח מוזרקים באופן תדיר יבריח חבר׳ה איכותיים. לשיקולך. אני לא חושב שצריך להסתיר שום מידע (חוץ משמות של אנשים שכאן בפורום / קהילה) אבל לא בדיון על שיא של יורי בלקין. זה פשוט לא קשור.


א. ברמת העיקרון אתה צודק. אבל הדיון כאן אינו כניגוח כלפי יורי בלקין, ואפילו רבע מילת הפחתה מדמותו כספורטאי לא נאמרה. כן נוצר כאן דיון ב, מתוך נושא א. בפורום אינטרנט הדברים הללו מתרחשים לעיתים, ואם מתפתח דיון איכותי מתוך נושא ראשוני אודות גידול החסה בשטחים, בעיני זה בסדר גמור. והתפתח כאן דיון איכותי. ובמיוחד שאם תעיין היטב בדף הראשון תחילת העיסוק בנושא הייתה בדיון לגיטימי לחלוטין באד קואן, היותו מושעה מה-IPF, והבעת דעה שמדובר באיוולת להשעותו לנוכח מציאות החומרים מקצה לקצה ברמות הגבוהות של הפאוורליפטינג גם באיגוד שלהם.

ב. יש כאן מציאות של תיאטרון אבסורד. מהו 'ניגוח מוזרקים'? בדבריך אמנם יצרת הפרדה בין לדבר באופן גלוי ללא נסיון לזרוע חול בעיני הקהל הרחב - ובין לנגח, אבל האווירה הכללית ולפחות בדפים הראשונים של הדיון הייתה שאני עושה עוול בעצם העלאת הנושא. ולא רק שאני לא עושה, אלא שהסתרת הנושא היא העושה עוול לצעירים רבים שקוראים את הפורום ומחפשים להכיר את עולם פיתוח הכוח.


ההבדל בין חליפה רובוטית לפרמקולוגיה היא מידת ההשקעה/המאמץ של הספורטאי. אין לי מושג מה זה חליפה רובוטית אז אני אקח כדוגמה רצועות ברכיים או חולצת בנץ', עזרים אלו פשוט מוסיפים משקל על המוט, זה כל מה שהם עושים. אם היית עושה X ק"ג סקוואט ללא רצועות, אין בעיה, פשוט מאוד קשור לך רצועות וברכות היום אתה עושה 1.5X ק"ג (סתם זורק מספרים).
פרמקולוגיה שונה מכך, אתה לא מזריק טיפה טסט ולוקח כדור או שניים ולמחורת הופך לריי ווילאמס, משתמשי הפרמקולוגיה משקיעים המון עבודה ומאמץ (אפילו יותר מטבעיים).


אתה שואל איפה זה עובר אתה גבול? לדעתי - כל עזר שלא דורש עבודה/מאמץ מהספורטאי ופשוט משפר את הישיגיו הורס את הספורט. הידע שלי בפרמקולוגיה אפסי אבל מהמעט שאני יודע ומקריאה פה בפורום משתמשי הפרמקולוגיה משקיעים פי כמה יותר מאנשים טבעיים ולא פשוט הופכים לס1סים. זה, לדעתי, ראוי להערכה, לעומת אדם שלא מצליח לקום מכיסא או ללכת אבל יכול עכשיו להסקוויט 50 קילו יותר.


יפה שאתה יודע ומקריאה פה בפורום שמשתמשי פרמקולוגיה משקיעים פי כמה יותר מאנשים טבעיים. ויפה שאתה כותב את זה בדיון שבו אני משתתף. ואז מגיע @nlr666, ומדבר על זה שזה לא הגון להפחית מההישגים של מוזרק מול טבעי, כשכרגיל כל מה שיש הוא בדיוק הפוך. כדי להגיע ל-300 סקוואט טבעי ללא שרוולי ברכיים או רצועות, צריך להשקיע הרבה יותר מאשר לעשות זאת עם סייקל פשוט של טסט, והרבה הרבה הרבה יותר לעומת טסט ואנדרול וטרן והלוטסטין וצ'ק דרופס והורמון גדילה+ אינסולין.

הדבר היחידי שנכון הוא, שאחרי שהפרמקולוגיה עשתה את שלה, והספורטאי הגיע עד תחילת אזור קצה היכולת הנוספת שהיא העניקה לו, הוא אכן צריך לקרוע לעצמו את התחת ולירוק דם ולאכול חצץ כדי להתקדם. אכן. וכמו שטבעי צריך, כשהוא על קצה היכולת הטבעית. מכאן והלאה, הישג טבעי ברמה גבוהה ראוי מאוד להערכה, והישג מוזרק ברמה גבוהה ראוי מאוד להערכה (ורק, ככל אשר כתבתי באריכות לעיל, אני טוען שזה לא שווה את זה).





אם היית מצרף תקציר, היה קל יותר להתייחס. אבל אני מניח שאתה מדבר על הדיון הישן של MMA מול אמנויות לחימה קלאסיות, ובא לטעון שגוזו שיאודה אינו אמן לחימה - למרות שאתה אישית, גם אם היית שוקל 20 ק"ג קדימה, והיית מנסה להצליב איתו ידיים, היית מוכה שוק על ירך והופך סמרטוט נגרר על המדרכה, ואפילו בהיותו זקן וצנום.

אמירה כזו, אם היא האמירה שלך, ואני מתנצל אם לא, היא אמירה של בורות ושפיטה ללא היכרות עם הנושא. גוזו שיאודה היה בין השאר מדריך הקרב מגע של משטרת טוקיו, והווי אומר שאמנות הלחימה שלו עמדה היטב במבחן המחוספס של הדברים. לא אומר שהתחום שלו הוא מתאים לזירת ספורט לחימה, כי הוא לא, אבל הוא היה מאמני הלחימה הבכירים ביותר ביפן, ולא בכדי.
 
אם היית מצרף תקציר, היה קל יותר להתייחס. אבל אני מניח שאתה מדבר על הדיון הישן של MMA מול אמנויות לחימה קלאסיות, ובא לטעון שגוזו שיאודה אינו אמן לחימה - למרות שאתה אישית, גם אם היית שוקל 20 ק"ג קדימה, והיית מנסה להצליב איתו ידיים, היית מוכה שוק על ירך והופך סמרטוט נגרר על המדרכה, ואפילו בהיותו זקן וצנום.

אמירה כזו, אם היא האמירה שלך, ואני מתנצל אם לא, היא אמירה של בורות ושפיטה ללא היכרות עם הנושא. גוזו שיאודה היה בין השאר מדריך הקרב מגע של משטרת טוקיו, והווי אומר שאמנות הלחימה שלו עמדה היטב במבחן המחוספס של הדברים. לא אומר שהתחום שלו הוא מתאים לזירת ספורט לחימה, כי הוא לא, אבל הוא היה מאמני הלחימה הבכירים ביותר ביפן, ולא בכדי.
האמירה היא קשה יותר. שקיים שם מרכיב של אחיזת עיניים. ואין לי דרך אחרת להבין את הסרטון הבא, בו הוא זז מעט ואנשים עפים באוויר:

 
כל ספורטאי שלוקח את התחום שלו ברצינות מתאמן ועובד קשה. אין מקום להשוואה ולתחרות למי יש יותר גדול. אתה חושב שטבעי שלוקח את העסק ברצינות לא עובד בנפח גבוה עד הסתכנות בפציעה ומנסה לצרוך כמויות גבוהות של חלבון עד שהוא מרגיש צורך להקיא? אותו דבר סייקליסט רציני יעשה הכל כדי למצות את הסייקל כמו שצריך וזה ע"י הכנסה כמויות פסיכיות של אוכל ועבודה בנפח ותדירות שהחומרים מאפשרים לו לעבוד בהם.
 
לתלות קורלציה בין חומרים והשקעה באימונים מעיד על חוסר הבנה בהסקה סטטיסטית(וזה בסדר, זו לא חשיבה אינטואיטיבית).
רוב האנשים שמשתמשים בחומרים הם גם כאלה שיודעים להתאמן וזו הסיבה העיקרית שדבר כזה עשוי להשמע הגיוני("אני מכיר את זה וזה והם מתאמנים ממש חזק...").


בארה"ב לדוג' אין מתחרה שלא ישתמש בחומרים(ובכללי נדירים אנשים שמתאמנים שנים ולא משתמשים שם, זה כ"כ מיינסטרים ברמה שאם התחלת להתאמן, עברת "להשתמש" בתוספי תזונה וציוד עזר ומיצית את הכמה שנים הראשונות שלך אז תעבור גם לזה), זה נובע בעיקר מיכולת כלכלי.
לך לסין והמצב פחות טוב, הכל תחת רגולציה ממשלתית ומתאמנים שם הם כמעט כמו חיילים בצבא, יש כמה מיליונים שמתחילים, מי שלא נכנס לקריטריון האולימפי בגיל מאוד צעיר לא יוכל להמשיך הלאה(סינון מטורף) במובן הזה רק הטבעיים המוכשרים יזכו להתקדם.
סע עוד קצת מזרחה למדינות צפון ערב והמצב שם עוד יותר בקרשים כי אין תקציב ממשלתי כמעט לתחרויות האלה(ועדיין תמיד יהיו מצרים באולימפיאדה), רוב העוסקים בקושי משתמשים בתוספי תזונה, רק הטופ של הטופ מרשים לעצמם לתחזק את עצמם כמו ספורטאי.


בישראל יש חשיבה מערבית ויכולת כלכלית מערבית- המון מתאמנים יקחו חומרים למטרות אסתטיות וכמובן שכל ענפי הספורט התחרותיים יובילו מתאמן רציני להשתמש בחומרים.
 
נערך לאחרונה:
ואז מגיע @nlr666, ומדבר על זה שזה לא הגון להפחית מההישגים של מוזרק מול טבע
ני מתקשה להאמין על מישהו אי פעם שעבר 400 סקוואט, חליפת שכבה אחת, רצועות, שרוולים או בכלל לא, ועשה זאת ללא פרמקולוגיה - גם אם בדיקות IPF הוציאו אותו צח כשלג.
ציטטתי אותך ואמרתי שזה לא מוריד מהערך כי היה נדמה שאתה עסוק ב'פרמקולוגיה' (אגב אחלה מילה,אימצתי) במקום בשיאים,בלי קשר לטבעי או לא (וברור לי שהרוב נעשו תחת שימוש בחומרים )
מפה לשם זה התגלגל..
הישג טבעי ברמה גבוהה ראוי מאוד להערכה, והישג מוזרק ברמה גבוהה ראוי מאוד להערכה
הו! אנחנו מסכימים על משהו

גוד שאבס ידידי
 
יש באייקידו שהוזכר פה עקרון בסיסי שאני חושב שמתאים לרוב המתאמנים: בעצם, אתה נלחם רק בעצמך. בעיני, הרעיון הזה מובן מאליו לרובנו: נמצאים עמוק מאד בתוך ספורט שרובינו לא נקבע בו שיאי עולם, אבל ניתן כל כך הרבה בשביל שיא אישי. אבל העיקרון הזה נכון בעיני גם למי שמתחרה ברמות הגבוהות ביותר, ועושה כל מה שצריך בשביל זה. הוא נלחם בעצמו. מבחינתו, הניצחון הוא הכרח.
 
נערך לאחרונה:
נדב אני לא מסכים איתך.
אני יודע שאתה מתאמן כבר הרבה שנים ובטוח ראית לא מעט מקרים לכאן ולכאן.

לגבי פאוורליפטינג, ששם יש לי נסיון, המציאות והנתונים בשטח מראים משהו אחר לגמרי, ואני אסביר למה:

- רוב הפציעות היחסית חמורות - מוזרקים (קריעת שריר וכד׳) זה קורה עם טכניקה טובה לרוב והרבה נסיון.
- המון מתחילים טוחנים חזרות בטכניקה מזוויעה ולא נפצעים, הרבה מתאמנים בינוניים / מתקדמים עובדים בעצימות מאד גבוהה (ע״ע טקסס ודומיה) ונשארים בריאים
- מוזרקים / מתאמנים ״עלית״ מתאמנים בדר״כ בעצימות מאד נמוכה, ומגיעים לRM/RPE10 כמעט אך ורק בתחרות.
- רוב המוזרקים יריצו הכנה של 12-16 שבועות ורק בסופה יעבדו כבד
- רוב המתחילים / בינוניים / מתקדמים לא הולכים ע״ב קבוע לפיזיו / כירו / עיסוי / ושאר טכניקות התאוששות - כי הם פשוט לא צריכים את זה. מוזרקים כן.

אתה לא ״עוד אחד מהפורום״ אבל אני מרגיש שרוב החבר׳ה כאן חיים בסרט שאם אתה מוזרק אתה תעמוד בכל נפח וכל תכנית, מסווגים תוכניות ל״מוזרקים בלבד״. קח תכנית כמו סמולוב המלאה, קשה לי לראות מוזרק חזק מבצע אותה כמו שהיא בלי להפצע / למות בדרך.

לא אמרתי שאתה תעמוד בכל נפח אם אתה מוזרק, אמרתי שפיזיולוגית הגוף שלך מקבל חומר חיצוני שעוזר לו להתאושש בצורה יותר טובה, ככה שכנראה שהוא אפילו מגיב לטיפולים יותר טוב מאדם טבעי.
אבל מבחינת המשמעות של ׳טיפול׳ זאת אותה משמעות ואנשים שמתאמנים ברמה הגבוה צריכים את אותו תחזוק טיפולי בין אם הם מוזרקים או לא. אף אחד לא צריך את זה יותר מהאחר כי שניהם בערך באותו מצב מבחינת העומס והתאוששות.
 
בעזהי"ת






אם היית מצרף תקציר, היה קל יותר להתייחס. אבל אני מניח שאתה מדבר על הדיון הישן של MMA מול אמנויות לחימה קלאסיות, ובא לטעון שגוזו שיאודה אינו אמן לחימה - למרות שאתה אישית, גם אם היית שוקל 20 ק"ג קדימה, והיית מנסה להצליב איתו ידיים, היית מוכה שוק על ירך והופך סמרטוט נגרר על המדרכה, ואפילו בהיותו זקן וצנום.

אמירה כזו, אם היא האמירה שלך, ואני מתנצל אם לא, היא אמירה של בורות ושפיטה ללא היכרות עם הנושא. גוזו שיאודה היה בין השאר מדריך הקרב מגע של משטרת טוקיו, והווי אומר שאמנות הלחימה שלו עמדה היטב במבחן המחוספס של הדברים. לא אומר שהתחום שלו הוא מתאים לזירת ספורט לחימה, כי הוא לא, אבל הוא היה מאמני הלחימה הבכירים ביותר ביפן, ולא בכדי.

מה שג׳ו רוגן והבחור השני מסבירים זה שהרבה מהאומנויות לחימה האלו עומדים מאחוריהן אנשים שהם לא באמת לוחמים, שלא באמת לחמי בתוך זירה ולא הוכיחו את האומנות לחימה שלהם כיעילה.
ושיש סרטון של בחור כזה שמתמודד מול מאסטר קראטה ומדמם, ומופתע ולא יודע מה לעשות.
עוד מדובר שם על העניין שלהבדיל מהאומנויות הללו בBJj למשל אין ׳מאסטר׳ שכולם סוגדים לו וזה כמו ׳כת׳ אלא המדריך הוא חבר ועדיין מקבל כבוד על מה שהוא עשה.

אני חושב שהם העלו נקודה נכונה, אני אמנם לא חוויתי שום אומנות לחימה חוץ מג׳ודו בגיל צעיר יחסית ( אבל היי מקום 2 בארץ ).
אבל אני באמת לא רואה איך אומנויות לחימה כאלו יכולות לעזור לך במצב של חיים או מוות, בלי חוקים, נטו הגנה עצמית.
אני לא מדבר על האפקט המנטלי, על התזוזות והדברים האלו שיכולים להיות יעילים אני מדבר נטו על הגנה עצמית.
אני בטוח שכל אחד מהחבר׳ה שהעלת לא יוכל להגן על עצמו מול לוחם bjj מקצועי למשל או אפילו סתם מישהו שמתאגרף קצת ויש לו קצת טכניקה אבל עדיין גדול וחזק בהרבה מהמאסטרים בסרטונים.
באמת קשה לי להאמין לזה גם כן שמתוך תנועות כאלו אנשים עפים ועד שזה לא נבדק במבחן המציאות , לא אוכל להאמין לזה.
אני אשמח מאוד מאוד אם תכווין אותי לסרטונים והוכחות אמיתיות! ואגלה שטעיתי.

שיו אפ סי רק התחיל לא היו חוקים (אני בטוח שאתה יודע כל מה שאני הולך לספר אבל בסוף יש נקודה).
כל ׳מאסטר׳ בא והציג את יכולת הלחימה שלו תחת אומנות לחימה אחת (אחר-כך זה הפך למיקס של הכל).
ובמבחן האמיתי עלו סביבות הנגיד 7-8 סוגים של אומנויות לחימה (אם אני לא טועה, אולי יותר אבל אני מדבר על הרציניים).
וגרייסי הוכיח לעולם שלא משנה כמה היריב שלך גדול , במבחן האמת bjj תתן לך יתרון נגד כל לוחם מכל סוג.
וזה מה שהפך את הברזיליאן ג׳יוג׳יטסו למה שהוא היום.

לא מצאתי שום הוכחה לאף אומנות לחימה מהסוגים שאתה הבאת שעבדה איפשהו אי פעם במבחן האמת.
אפילו ברוס לי הגדול אמר שבמבחן האמיתי אתה צריך לדעת להשתמש בכל הגוף
שלך בכל טכניקה אפשרית והוא התכוון גם לאומנויות לחימה שלמד במערב ושיכולות לנצח במבחן האמת.

אשמח באמת ולא בציניות אם תוכיח לי אחרת לגביי מה שאני יודע וחושב על אומנויות לחימה היום.
אני בעיקר מדבר על אומנויות לחימה פרקטיות ולא על כאלו שהם ׳דרך חיים׳ אבל בסופו של דבר לא יעבדו בעולם האמיתי של היום.
 
בעזהי"ת


האמירה היא קשה יותר. שקיים שם מרכיב של אחיזת עיניים. ואין לי דרך אחרת להבין את הסרטון הבא, בו הוא זז מעט ואנשים עפים באוויר:




קל למדי לחבוט באייקידו, בגלל מרכיב התיאטרלי של ההתחמקות מבריחים. המרכיב הזה קיים שם משתי סיבות: כדי אכן להתחמק מבריח שבכוחו לקרוע מפרק, כדאי לתת למפרק לנוע עם כיוון הכוח. שנית, היות ואייקידו מאופיינת מאוד בהיצמדות רכה לתנועה המופנית אליך, יש בעבודה הזו כדי לתרגל את ההיצמדות.

נתת כאן סרטון ארוך, ואם תרצה שאנסה לנתח ספציפית מרכיב מסויים בו, אנא תן הפנייה לזמן שבו אותו מרכיב מופיע. ולהמשך ההתייחסות, ראה דברי להלן לקרוספיטר.



מה שג׳ו רוגן והבחור השני מסבירים זה שהרבה מהאומנויות לחימה האלו עומדים מאחוריהן אנשים שהם לא באמת לוחמים, שלא באמת לחמי בתוך זירה ולא הוכיחו את האומנות לחימה שלהם כיעילה.
ושיש סרטון של בחור כזה שמתמודד מול מאסטר קראטה ומדמם, ומופתע ולא יודע מה לעשות.
עוד מדובר שם על העניין שלהבדיל מהאומנויות הללו בBJj למשל אין ׳מאסטר׳ שכולם סוגדים לו וזה כמו ׳כת׳ אלא המדריך הוא חבר ועדיין מקבל כבוד על מה שהוא עשה.

אני חושב שהם העלו נקודה נכונה, אני אמנם לא חוויתי שום אומנות לחימה חוץ מג׳ודו בגיל צעיר יחסית ( אבל היי מקום 2 בארץ ).
אבל אני באמת לא רואה איך אומנויות לחימה כאלו יכולות לעזור לך במצב של חיים או מוות, בלי חוקים, נטו הגנה עצמית.
אני לא מדבר על האפקט המנטלי, על התזוזות והדברים האלו שיכולים להיות יעילים אני מדבר נטו על הגנה עצמית.
אני בטוח שכל אחד מהחבר׳ה שהעלת לא יוכל להגן על עצמו מול לוחם bjj מקצועי למשל או אפילו סתם מישהו שמתאגרף קצת ויש לו קצת טכניקה אבל עדיין גדול וחזק בהרבה מהמאסטרים בסרטונים.


תודה על דבריך. רוגן טוען לקורלציה בין ספורט זירה ובין העולם מחוץ לזירה. אם זה לא עובד בזירה זה לא עובד בכל מקום, ואם זה עובד בזירה זה עובד בכל מקום.

אשר אני פוגש לא מעט מאמני לחימה בכירים עם נסיון קרבי עשיר ביותר מחוץ לזירה, הוא שהקורלציה הזו לפחות לא נמצאת שם אחד לאחד. אפילו רויס גרייסי לא התמודד עם הכל מותר ועם צורך לחשוש מכניסת טייקדאון מול יריב שידו פתאום תחזיק אגרופן, ומהלומה אחת ממנו לגולגולת אינה משהו שאפשר לספוג ולהמשיך בדרך להכנעה. כך גם קרבות ה'ואלה טודו' המפורסמים שהיוו את הערש הברזילאי של ה-UFC, אינם מהווים באמת 'ואלה טודו': הכל מותר, חוץ ממה שמראש הסכמנו שלא.

מתוך תפיסת הזירה, קל מאוד לזלזל באמנויות התנועה הרכה ובאמירה שלהן אודות העוצמה ביכולת ההקשבה לתנועת היריב. מתוך זאת, קל מאוד לזלזל נניח בבחור שכותב את הדברים האלה, ולבטל אותו כחסר נסיון זירה. אבל אז אתה קורא את הרזומה שלו, ונאלץ להבין שמדובר בבחור עם רזומה מבצעי ברמת קצה, בהתמודדויות 'חיים או מוות' שדווקא החבר'ה מזירת ספורט הלחימה צריך להרים את הכפפה מולו.

נמשיכה עוד. ג'ודו נניח. ובא נלך עד מאסהיקו קימורה והקרב המפורסם שלו עם הליו גרייסי (גורו ל-BJJ? עוד לפני שדיברנו על הג'ינסטיקה נטורל ביחס לתכנים 'פנימיים' באמנויות לחימה אחרות, הנה לך אמ-אמא של גורו ל-BJJ). האם היית נותן לקימורה משהו מול מתאגרף? דומני שכן. אז האם תסכים לתת גם לקיוזו מיפונה האגדי את הכבוד הזה? לא תהיה לך ברירה אף כאן. ואז קח את הסירטון להלן של מיפונה, ואמנם בצורות פחות תיאטרליות מאשר גוזו שיאודה, אבל מי שלא מבין לעומק קוזושי מהו, עלול די בקלות להחליט שאף כאן נמצאת מהתלה על חשבון מבוגר בא בימים, כדי לא לביישו חלילה.




וכמו בנוגע למיפונה וקוזושי: גם אם אתה לא תמיד מבין מה גוזו שיאודה עושה, היותו מדריך קרב המגע של משטרת טוקיו, מעמידה אותו בהחלט בנקודת סמכות בנוגע ליכולת קרבית. נכון שבמצב זירה אתה לא תצליח לסגור על אף אחד בריח, ונכון שהתצוגות שהובאו לעיל הן תחת מוסכמה מוחלטת לגבי מה עושים ומה לא - אבל יש שם הצגת יכולת אדירה של הקשבה ליריב ומתוכה מניפולציה מרשימה מאוד של שליטה בתנועה שלו. כאן למשל, אפשר קצת יותר להבין מה הוא עושה, או לא להבין: חוסר היכולת של בחור בכושר גופני גבוה וכמעט כפול ממנו במשקל הגוף, לדחוף אותו החוצה ממצב ישיבה סטטי.



תוך כדי כל זאת אזכיר את נקודת הפתיחה לדברי, שאינה מבחנם של גוזו שיאודה או קיוזו מיפונה ברמת יכולת הלחימה שלהם, אלא ברמת העמידות של הגוף ויכולת התנועה שלהם לתהליכי הזקנה, רמה שיש בה לשמש מקור השראה לדרך חיים אחרת מאשר רק איפה נהיה עוד חצי שנה ושנה מעכשיו.
 
נחש-

לגבי כל ספורט, אם אתה עני ולא תקבל תמיכה (ממשלה, קבוצה, ספונסר וכו׳) תשאר עני ולא תצליח בספורט. הרבה צעירים עניים הצליחו רק כי גילו אותם ואז בצורה כזו או אחרת השקיעו בהם כסף.
לגבי תרבות חומרים, גם כאן מזריקים המון, וככל שענף מתפתח יותר ככה אחוז המוזרקים בו עולה. יש כאן גם המון תחרויות פיתוח גוף לטבעיים שזה אחד הדברים הכי שקריים שראיתי.

אליהו -

הבעיה היא שכל ליפטר מקצוען (בעיני) מוזרק ברמה כזו או אחרת. גם IPF. אז מה הטעם להעלות את הנושא כל פעם שמראים שיא כזה או אחר?
אין לי שום בעיה לנהל דיון כנה על הנושא, אפילו אשתתף ואתרום, כי זה חשוב מאד לפתוח לאנשים את העיניים לגבי אורח חיים של ספורטאים (כל ההיבטים).
לגבי ״מה צריך להשקיע״ בשביל להתקדם בתור מוזרק, אני לא חושב שהבנת למה התכוונתי. אחד היתרונות הגדולים הוא שאתה יכול להתאמן הרבה יותר קל בשביל להתקדם. בשלבים ההתחלתיים זה אפילו לא משנה איך תתאמן ואם תתאמן (ע״ע מחקר שמצא כי מוזרקים שלא התאמנו עלו יותר שריר מטבעיים שהתאמנו).
הנקודה שלי היא לגבי התחזוקה בשוטף, אפילו כדי לדרוך במקום ולהשאר בריא. אתן דוגמא בתשובה שלי לנדב.

נדב-

אהיה יותר ספציפי בנימוק של הטענה שלי. אתה לא צריך יותר טיפולים ישירות בגלל שאתה מוזרק, אתה צריך יותר טיפולים בגלל שבאופן ישיר מלקחת חומרים, עולים המון מאסת שריר ומזיזים יותר משקל באופן קבוע. יש לי דוגמא טובה של חבר שעלה המון גם בטוטאל וגם במשקל (1.75, 95 קילו על 10%, טוטאל סביב 800 תוך שנתיים שלוש בתחום). הוא מאמן ומתאמן בצורה מאוד חכמה, עובד בעצימות מאוד נמוכה בדר״כ מתחת ל60% רוב השנה. הוא לקוח קבוע של חברה שלי, והוא צריך כל שבוע שעה וחצי עיסוי (בנוסף לכירו ועוד שאר דברים) בגלל שהוא כל הזמן TIGHT (לא חושב שמתוח זה המונח הנכון בעברית) מהאימונים, מדובר על בחור צעיר בריא חזק ומתאמן מאוד מתון וחכם. הוא רק דוגמא אחת...

אני מדבר בעיקר מנסיון של חברה שלי שמעסה קבוע ספורטאים חובבניים ומקצועיים בכל הרמות מהמון ענפים, טבעיים ומוזרקים ומספרת לי על ההבדלים - יעילות כל טיפול, כמה זמן נדרש, תדירות נדרשת וכו׳.
 
לגבי כל ספורט, אם אתה עני ולא תקבל תמיכה (ממשלה, קבוצה, ספונסר וכו׳) תשאר עני ולא תצליח בספורט. הרבה צעירים עניים הצליחו רק כי גילו אותם.
ברור לך שזה לא באמת נכון, נכון?
אחרת לא היו בכל שנה בכדורגל שחקנים דרום אמריקאיים שפורצים משום מקום, שחקני בייסבול שמספרים שהיו ישנים על מיטה מעץ בצריף בקובה ושחקני כדורסל אנונימיים שנכנסים לnba מסרביה או מדינה שבורה אחרת באירופה בדראפט.

מה שמשותף לכולם הוא שהכסף עושה אותם טובים יותר וחדים יותר, אבל מה שהביא את הפריצה בפועל זה כשרון אישי בולט(ורובם באים מרקע כלכלי קשה)
 
מצב
השרשור נעול
Back
למעלה תחתית