הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

מידע למה לי מאמן?

MasterSplitter

משתמש משקיע
7,794
6,163
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
18,773
7,794
6,163
אני כותב בפורום כאן לא מעט שנים, החל מתחילת דרכי באימוני כוח, דרך התחרות הראשונה בדימונה ועד היום שאני גר בארץ אחרת (אוסטרליה) ומתחרה קבוע כאן מזה 4 שנים.

אם נסתכל על ההתפתחות של התחום, לפחות מנקודת מבט של הפורום - הכל התחיל מתוכניות בסיסיות, בזמנו החבר׳ה החזקים של הפורום היו שופפים 140~ לחמישיות וכל שבוע היו שוברים שיאים, עם הזמן החליפו תוכניות, חלקם התחילו להתחרות, חלקם החליפו ענף וחלקם פרשו.

כמה שנים קדימה, יש כבר למעלה מ10 חבר׳ה שמושכים 300+, 700 טוטאל זה משהו די שכיח, ובפורום רואים ע״ב שבועי אנשים שופפים 200 לחזרות. מה השתנה? התחום התפתח, תחרויות זה עניין שבשגרה (יש סביב 5-6 בשנה קרב 3 מלא) וכמעט לראשונה אי פעם יש יותר מאמנים עם נסיון בהכנת מתחרים בפאוורליפטינג, מאשר אצבעות על כף יד אחת.

מה לא השתנה? הראיה המכלילה של ״איך מתחזקים״. התשובה השכיחה שכמעט תמיד מתקבלת כאן בפורום -
SS-> חיטוב עם ליניארית -> טקסס -> 531 -> גלן / סמולוב / קורטא וכו׳.
גם אני הייתי ככה, עברתי תוכניות כל כמה חודשים, מקצה לקצה, מתוכניות מבוססות תדירות לתוכניות מבוססות תרגילי עזר לתוכניות מבוססות נפח. נכשלתי ונחלשתי 3 פעמים לפני שהצלחתי להתחזק פעם אחת.

מה חסר בתוכניות האלה? התאמה. יותר מזה - התאמה נכונה. בבנייה של תוכנית אימונים חשוב להסתכל על המון משתנים שעוזרים לשער את הנפח והתדירות שעובדים בו:
*גיל
*משקל
*אחוז שומן
*ותק באימונים
*כוח
*הסטוריית פציעות
*נקודות חלשות וחזקות
*טכניקה
*התאוששות ספציפית בכל תרגיל
*אורח חיים (עבודה, תחביבים)
*תזונה
*אלכוהול ו/או סמים
*חומרים

כל המשתנים הנ״ל, אפילו אחד מהם יכול לשנות לחלוטין את התכנון של התכנית מבחינת עצימות/נפח/תדירות.

מה שמשותף לכל התכניות ה״מוכרות״ - אף אחד מהן לא מתחשבת בכל המשתנים הללו. במקרה הטוב אם המתאמן קורא את הספר / מאמר הוא יכול לעשות חלק מההתאמות הללו, בהנחה שהוא מבצע אותן כמו שצריך. מנגד, קל מאוד להניח שאתה מבין עקרונות מסויימים ולהתאים את התכנית המוכנה ולהרוס אותה לחלוטין - קרה לי המון פעמים.

בעייתיות נוספת בתוכניות מוכנות, שיש להן תאריך תפוגה. באופן חד משמעי, בשלב מסויים תפסיק להתקדם, ואז השאלה מה הלאה? עוד תוכנית מוכנה? יותר מתקדמת? מה מגדיר את התכנית ״מתקדמת״? נפח? תדירות? עצימות? תרגילי עזר? זה סובייקטיבי, וכמובן משפיע אחד על השני. בשלב מסויים המתאמן יכנס ללופ של תכניות, כל אחת מתיימרת להביא את ״הבשורה״ ולפעמים משלה את המתאמן בטווח הקצר כי הנה הגביע הקדוש, שיאים נשברים בקצב, אבל אחרי כמה חודשים מפסיקים להתקדם, הולכים אחורה, נפצעים וכד׳ (לדוגמא השיטה הבולגרית).

עד כה, ציינתי את כל מה ש״לא בסדר״, עכשיו אני אציין מקרים שראיתי התקדמות פנומנלית מ0, ומה היום הגורמים לכך.
נתחיל ממקרי קיצון - תמיד יהיו בני 16-18 שהתחילו מגיל מוקדם ופשוט יתקדמו בכל תכנית שתתן להם, לעיתים יגיעו לכוח של מתאמן בן 30 עם כמה שנים נסיון. ככה זה שאתה בן 16, הורמונים בשמיים, התאוששות מקסימלית, בלי דאגות בחיים ובלי להחזיק משרה מלאה.
עכשיו למקרים היותר ״הגיוניים״ - חבר׳ה שהתחילו בלי הרבה נסיון, לא בגיל צעיר במיוחד, עם רמת כוח סבירה ולקחו מאמן מצויין.
בדר״כ התכנית תהיה משהו מאד סטנדרטי ומשעמם, הדגשים יהיו טכניים, התזונה תהיה בשליטה ומעקב והמטרה של התכנית תהיה ברורה עם מדדי ביצוע ידועים מראש.

מה כל כך שונה? למה מאמן יכול לגרום להצלחה כל כך גבוהה? כי המאמן כן לוקח בחשבון את כל המשתנים שרשמתי. יש לך אחריות כלפי אדם שאתה משלם לו, יש לך למי לפנות בשאלות, יש מי שיגיד לך כל הכבוד ויש מי שיגיד לך שאתה לא בסדר, הרבה אנשים שואלים כאן בפורום או בהודעות פרטיות או במכון שלהם שאלה נקודתית לדוגמא ״איך להתקדם?״ התשובה היא 100% תלויה במשתנים שרשמתי. מתאמן עם תכנית מוכנה מצד אחד מקבל X מידע, אבל הפידבק מאנשים יכול לחלוטין לנגוד את עקרונות התכנית, או את מצב המתאמן. במילים אחרות - העצות שהמתאמן יקבל יכולות להיות בעלות השפעה שלילית.

מנגד, הביצועים וההתקדמות שאני רואה תחת מאמנים טובים (בארץ ובאוסטרליה) היא חסרת תקדים לעומת מתאמנים מבוססי תכניות מוכנות. לאט לאט מאמנים מתקדמים ומוציאים ממש קבוצות של מתחרים לתחרויות שמביאים מעולות.

הבהרה - אין בפוסט כוונה לקדם שום מאמן ספציפי, יש מבחר מעולה בארץ וניתן להתרשם לבד. מי שמעוניין במאמנים נוספים אני יכול לקשר בכיף.
 
בעזהי"ת






אתה נוגע כאן בקו פרשת המים בין ספורט חובבני, ומקצועני - כל כמה שבהגדרתו הקלאסית כמעט ואינו קיים בארץ.
נמצאים לא מעט שבאים להתחרות בשביל הכייף, חובבים כאמור, וכל אחד שהמליץ אי פעם למישהו מחבריו להגיע ולהתחרות גם אם רק בשביל החוויה, מכיר דה פקטו בקיומם.

אני מסכים שהפער פה הוא קטן יותר מבסוגי ספורט אחרים, אבל זה לא קשור רק לישראל, זה קשור לספורט הזה בישראל.
משום מה יש בספורט הזה מנטליות מוזרה, מתייחסים לספורט אינדיבידואלי כאל ספורט קבוצתי, אנשים באים לתחרות בשביל "חוויה" ולא בשביל לנצח.
זאת אחת הסיבות שאין לספורט הזה פופולאריות, כי זה לא מעניין אף אחד לראות מישהו מושך 1.5 רטיו.
אין טראש טוק והמרכיב התחרותי לא חזק ביחס לסוגי ספורט אחרים.
ועדיין, אני עומד על כך שבשביל להתברג בטופ (גם של הארץ) צריך לעשות ויתורים/הקרבות ולהסתכן כמו בכל ספורט שרוצים בו להתברג בטופ.

אני כבר פחות בעסקי הפווארליפטינג ועדיין יש לי המון כבוד למתחרים שבאים לנצח, כי אני זוכר מה זה דורש.
לפני הפאוורליפטינג התחרתי בארמרסלינג ואני יכול לומר לך בוודאות ממקור ראשון שאין דבר כזה לצאת מתחרות בלי פציעה, אפילו שזה בארץ וזה נראה לא מי יודע מה.
גם באומניות לחימה צריך לעשות את ההקרבה הזאת, אפילו אם התחרויות נעשות במתנס.
 
אני מסכים שהפער פה הוא קטן יותר מבסוגי ספורט אחרים, אבל זה לא קשור רק לישראל, זה קשור לספורט הזה בישראל.
משום מה יש בספורט הזה מנטליות מוזרה, מתייחסים לספורט אינדיבידואלי כאל ספורט קבוצתי, אנשים באים לתחרות בשביל "חוויה" ולא בשביל לנצח.
זאת אחת הסיבות שאין לספורט הזה פופולאריות, כי זה לא מעניין אף אחד לראות מישהו מושך 1.5 רטיו.
אין טראש טוק והמרכיב התחרותי לא חזק ביחס לסוגי ספורט אחרים.
ועדיין, אני עומד על כך שבשביל להתברג בטופ (גם של הארץ) צריך לעשות ויתורים/הקרבות ולהסתכן כמו בכל ספורט שרוצים בו להתברג בטופ.

אני כבר פחות בעסקי הפווארליפטינג ועדיין יש לי המון כבוד למתחרים שבאים לנצח, כי אני זוכר מה זה דורש.
לפני הפאוורליפטינג התחרתי בארמרסלינג ואני יכול לומר לך בוודאות ממקור ראשון שאין דבר כזה לצאת מתחרות בלי פציעה, אפילו שזה בארץ וזה נראה לא מי יודע מה.
גם באומניות לחימה צריך לעשות את ההקרבה הזאת, אפילו אם התחרויות נעשות במתנס.

טוב שהבאת ענפי ספורט ש׳פציעה׳ של הבחור השני מהווה ניצחון כדוגמא , חכם משהו
 
@ה-דולר המנטליות הזו של "אם זה לא תחרות בינ"ל של הטופ לא שווה להקריב ולקחת סיכונים" זה בדיוק המתכון איך לא למצוא את עצמך בתחרויות הנ"ל. האנשים בטופ, בכל ספורט, זה לא כאלה שהתאמנו casually והלכו כדרך אגב לתחרויות מקומיות ואז פתאום כשהם נהיו אלופים נפל להם האסימון שאולי כדאי להתחיל להשקיע בכל הקטע הזה של הספורט. ההשקעה בד"כ נמצאת שם כבר מההתחלה, עוד לפני ההכנה לתחרות במתנ"ס.

אם ניקח את הבחור בסרטון של הדדליפט שהביאו פה כדוגמה - יכול להיות שאני טועה, אבל הוא שחקן פוטבול לא? אני הולך להמר פה ולהגיד שהוא ודאי נפצע בשלב כלשהו עקב העיסוק בספורט (וגם אם הוא ספציפית בר מזל ולא נפצע, לא חסרים כאלו שכן, פשוט מטבע הענף). אשמח אז אם תסביר לי למה לא שווה לקחת סיכונים עבור תחרות פאוורליפטינג באולם בינגו, אבל עבור משחק פוטבול עם ציוד יד 3 מאליאקספרס זה לגיטימי? בארץ שלנו, זה נבלה וזה טרפה.
 
- להתחרות בחו״ל:
חלק מהבעיה בספורט שאליפויות עולם שוות לתחת. ראיתי הרבה מתחרים בינוניים לוקחים מדליה בגלל שהקטגוריה לא הייתה מלאה (אני לקחתי מדליית כסף מתוך 3 מתחרים בעד 82 OPEN, קטגוריה מפוצצת בדר״כ עם 612 טוטאל כולה). לדעתי חשוב להשקיע בספורט ברמה הארצית לפני שחושבים על משהו בחו״ל.

- חלק מהיתרונות של PL שניתן להתחרות ברמה חובבנית, בלי ייבוש, בלי סיכונים, בלי פרוטוקולים משוגעים - ולהנות מהתהליך. אין עם זה בעיה ברמה החובבנית.

- טראש טוק:
חוץ מזהיר חודיירוב לא ראיתי שום דבר כזה חוץ מהטרלות או דיבור על עומק מטרולים / לכלוך על איגודים. זה לא קיים ולדעתי לא שייך באופן טבעי לספורט.

- נתנו דוגמא של שחקן פוטבול, שזה ספורט שאני מעריך ואוהב, וגם נתתי לו להזדמנות ל3 אימונים עד שנפצעתי. לתת את זה דוגמא נגדית לPL זה לדעתי לא במקום.
 
טוב שהבאת ענפי ספורט ש׳פציעה׳ של הבחור השני מהווה ניצחון כדוגמא , חכם משהו

וואלה. באיזה סוג ספורט פציעה של הבחור השני לא תהווה ניצחון?

אל תחפש אותי בכוח אם אין לך משהו בעל ערך לומר.
 
וואלה. באיזה סוג ספורט פציעה של הבחור השני לא תהווה ניצחון?

אל תחפש אותי בכוח אם אין לך משהו בעל ערך לומר.
בגדול משחקי כדור יהיו דוגמה טובה לספורט שבו פציעה של הבחור השני לא תהווה ניצחון
וגם באלו יש פציעות בשפע, שאת חלקן מאמן טוב יכול למנוע או להפחית את הסיכוי שהן יקרו, וזה נראה לי עוד משהו שחסר בדיון הזה, כולם מדברים על מאמן כאילו bb/pl/wl אלו המטרות היחידות שצריכות להיות למתאמנים שלו.
 
השבוע אני לא במיטבי, עייפות, החום או סתם חוסר מוטיבציה, אלא בדיוק המקומות שמאמן יכול לתת את הערך המוסף בשינוי תוכנית האימונים, דברי הרגעה או מוטיבציה.

אומנם נכתב על ריצה אבל מתאים לכל ענף ספורט אחר.
הכותב הוא רץ מוכשר מאוד בסקאלת החובבים, מרתון ב 2:34 בהשוואה ל pl זה לפחות כמו למשוך 300 קילו
משמעותו של מאמן | מועדון ארוחת הבוקר
 
למי שתהה מה ההבדל בן מאמן לאימון עצמי/למידה באינטרנט, הנה המחשה (די מוקצנת) להישגיות שהמאמן נותן:
 
מה שמעניין זה הפער באחוזים בין התוצאות של העילית לחובבים בהשוואה נגיד לריצה.
בדיון ישן הטענה הייתה שאין מספיק חובבים חזקים במשקל גבוה כבסיס להשוואה .

עצוב שבארץ זה הפוך, יש מספר יותר גדול של חובבנים חזקים מאשר מתחרים.
זו תוצאה של הפקרות והרגשת אי שייכות לכל מה שקורה כיום, התחום מפספס פה חברה מוכשרים וטובים. אפילו חברה תותחים שהתאמנו בעבר מאסו ופרשו וזה הפסד של כולנו.
 
עצוב שבארץ זה הפוך, יש מספר יותר גדול של חובבנים חזקים מאשר מתחרים.
זו תוצאה של הפקרות והרגשת אי שייכות לכל מה שקורה כיום, התחום מפספס פה חברה מוכשרים וטובים. אפילו חברה תותחים שהתאמנו בעבר מאסו ופרשו וזה הפסד של כולנו.
אני לא מכיר בארץ בתחום ה-PL מישהו שיכול להחשב למקצוען - כלומר מקדיש את מרבית הזמן שלו לאימונים/תחרויות.
 
אני לא מכיר בארץ בתחום ה-PL מישהו שיכול להחשב למקצוען - כלומר מקדיש את מרבית הזמן שלו לאימונים/תחרויות.

זאת לא ההגדרה של מקצוען,

מקצוען או PRO ATHLETE זה אחד שמתפרנס מהספורט שהוא עושה.

פווארליפטינג בישראל רחוק שנות אור מהשלב שמישהו יוכל להחשב ככזה.
 
זאת לא ההגדרה של מקצוען,

מקצוען או PRO ATHLETE זה אחד שמתפרנס מהספורט שהוא עושה.

פווארליפטינג בישראל רחוק שנות אור מהשלב שמישהו יוכל להחשב ככזה.

אם אני מתעסק בPL והקמתי תחרות במדינה בה אני גר, הצלחתי לגרום למצב שאנשים ירשמו אליה בתשלום שמגיע בסופו של דבר לכיסי לאחר ניכוי הוצאות כאלו ואחרות זה הופך אותי למקצוען?

אם כך אני חושב שאתה טועה ושהמצב לא כה רחוק כפי שאתה פוסק כאן .
 
אם אני מתעסק בPL והקמתי תחרות במדינה בה אני גר, הצלחתי לגרום למצב שאנשים ירשמו אליה בתשלום שמגיע בסופו של דבר לכיסי לאחר ניכוי הוצאות כאלו ואחרות זה הופך אותי למקצוען?

אם כך אני חושב שאתה טועה ושהמצב לא כה רחוק כפי שאתה פוסק כאן .
לפי מה שאני הבנתי ספורטאי מקצועי = "אחד שמתפרנס מהספורט שהוא עושה." כלומר הוא זה שעושה את הספורט, עד כמה שידוע לי להקים ולארגן תחרות זה לא ספורט.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית